מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove גאוני filter גאוני
- (-) Remove rabbi filter rabbi
- יד (12) Apply יד filter
- כתבי (12) Apply כתבי filter
- יד, (12) Apply יד, filter
- מכתבים (12) Apply מכתבים filter
- וחתימות (12) Apply וחתימות filter
- letter (12) Apply letter filter
- manuscript (12) Apply manuscript filter
- manuscripts, (12) Apply manuscripts, filter
- signatur (12) Apply signatur filter
- בדור (9) Apply בדור filter
- האחרון (9) Apply האחרון filter
- ליטא (9) Apply ליטא filter
- generat (9) Apply generat filter
- lithuanian (9) Apply lithuanian filter
- past (9) Apply past filter
- הונגריה (3) Apply הונגריה filter
- ומורביה (3) Apply ומורביה filter
- hungarian (3) Apply hungarian filter
- moravian (3) Apply moravian filter
מציג 1 - 12 of 12
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $3,000
הערכה: $8,000 - $12,000
נמכר ב: $35,000
כולל עמלת קונה
כרך גדול בכתב-יד - ספר שמן רקח, חידושים על מסכת ביצה, ועל סוגיות ועניינים שונים, מהדורא קמא של הספר הנדפס, בכתיבת ידו וחתימתו של הגאון המחבר רבי אלעזר לעוו אב"ד טרישט (טריטש, Trietsch, מורביה). טריטש, תקס"א-תקס"ג [1803-1801].
רובו של כתה"י (כ-70 דף) כולל חידושים על כל מסכת ביצה. בסוף כתב-היד חידושים על כמה סוגיות במסכת פסחים, בבא מציעא ושבועות. רובו הגדול של כתב היד בכתיבת יד המחבר, רק עמודים בודדים (כשבעה עמודים) בכתיבת יד סופר. כתב-היד עשיר במחיקות ותיקונים, ובשילוב משפטי הוספה בין השורות.
את חיבורו זה כתב המחבר במשך שנתיים, תוך כדי שהוא לומד בישיבתו עם תלמידיו את מסכת ביצה בעומק העיון. דבר זה ניתן ללמוד מדברי המחבר ברישומים שבתחילתו וסופו של החיבור שבכתב היד שלפנינו. בדפי המגן הקדמיים רישומי בעלות רבים, בהם כיתוב של דברי פתיחה בכתב ידו וחתימתו של המחבר: "בס"ד פ"ק טרישט יום ג' ר"ח אייר תקס"א, חידושי הלכות מס' ביצה אשר חנן ה' את עבדו הצעיר אלעזר בעהמ"ס שו"ת שמן רקח וס' סמא דחיי וס' תורת חסד וס' זר זהב, חופק"ק טרישט". בדף ע/1, בסוף חידושיו על מסכת ביצה, כותב המחבר: "בעזה"י סילקו חידושי מס' ביצה אשר למדתי בישיבה פ"ק טרישט, וגמרתי הסיום בז' אדר תקס"ג. כה יזכני השי"ת לסדר על שאר מס[כתות], ודברי תורה לא ימושו מפינו ע"ע א"ס" [עד עולם אמן סלה].
החידושים על מסכתות ביצה ופסחים נדפסו בחיי המחבר בספר "שמן רקח" (פראג תקע"ב), וחלקם בספריו, שו"ת "שמן רקח", חלק שני (פראג תקס"ב), "שערי חכמה – שב שמעתתא" (פראג תקס"ז). כתב-היד שלפנינו הוא "מהדורא קמא", כפי שהמחבר בעצמו קורא לו בספר הנדפס [ראה בספרו "שמן רקח" על מסכת ביצה (פראג תקע"ב, דף ז/1), בו כותב המחבר לפני אחד מחידושיו: "...העתקתי הדברים ככתבן אשר כתבתי במהדורא קמא... עכ"ל בישוב קושי' זו במהדורא קמא שלי...". הדברים שמעתיק שם המחבר מה"מהדורא קמא" שלו, נמצאים כלשונם בכתב-היד שלפנינו בדף יד/2].
בספר הנדפס הנ"ל הוסיף המחבר עוד עשרות קטעים ומשפטים שאינם מופיעים בכתב היד שלפנינו, אך מאידך בכתב היד שלפנינו ישנם עשרות קטעים (מעל 22 עמודים - כשמינית מהחידושים שבכתב-היד) שלמיטב ידיעתנו טרם נדפסו (למשל: בדפים עט-פד, מערכות שלא נדפסו בסוגיא "קתא דמגלא" ממסכתות שבועות ובבא מציעא. בדפים פה-[פו] מערכה על תחילת מסכת יומא, שלא נדפסה – רשימה מפורטת של העמודים עם החידושים שלא נדפסו, תשלח לכל דורש).
מתחילת כתיבת הספר על מסכת ביצה ועד להדפסתו עברו 11 שנים, במהלכן הדפיס המחבר שניים מספריו, את ספרו שו"ת "שמן רוקח" חלק שני (פראג תקס"ב), ואת ספרו "שערי חכמה – שב שמעתתא" (פראג תקס"ז). בספרים אלו הדפיס דפים שלמים מתוך כתב היד שלפנינו, ולא חזר להדפיסם בספרו על מסכת ביצה שהדפיס אח"כ בשנת תקע"ב (ראה ברשימה מצורפת).
בדף כז/1 מעתיק המחבר כשני עמודים, מדברי בנו הגאון המפורסם רבי בנימין וואלף לעוו, בעל "שערי תורה": "ואעתיק בזה דברי בני הרב המאה"ג החריף ובקי מו"ה בנימין וואלף שי' אב"ד ראיפשע [רושפיצה] ...עכ"ד בני הרב החריף שי'". על הדף בו הוא מעתיק מדברי בנו, הוא מעביר קוי מחיקה לאורך ולרוחב. בצד הגליון הוא כותב: "מ"ש בני שי'... ודאי דבאמת כן הוא הפירוש...". דף זה נדפס בספרו שו"ת "שמן רקח", חלק שני, בסימן יח.
בדף יד/2 הוסיף המחבר הערה בין השורות: "ובהיותי בק' פראג שמעתי מהרב החריף מו"ה איסריל ליסא, שקדמני בזה המנוח הגאון מו"ה ליב האב"ד דק' העלשויא, וסתר דבריו, דהר"ן פוסק... ונסתרו דברינו, ואמנם...". הערה זו נמצאת בספר הנדפס, דף ז/1, ושם הוא מוסיף, שביקורו בפראג היה "בשנת תקס"א, למסור בדפוס את חלק שני מספרי שו"ת שמן רקח".
בארבעת העמודים האחרונים רשימות שונות, מעין טיוטות, בעניינים שונים בש"ס. על חלק גדול מהם הועברו קוים למחיקה. באחד העמודים בסוף הספר (דף [2/ב]) הוא כותב: "ושמעתי מהרבני המופלג מו"ה יוסף מפאקש" [מתלמידי ה"חתם סופר"].
הגאון רבי אלעזר לעוו (תקי"ח-תקצ"ז) מגאוני דורו המפורסמים. כיהן רוב שנותיו כאב"ד בשש קהילות חשובות בגלילות מורביה, בוהמיה והונגריה. כיהן כראש ישיבה, והעמיד מעל אלף תלמידים, בהם מגדולי גאוני הדור. בנו היה הגאון המפורסם רבי בנימין וואלף לעוו, בעל "שערי תורה". רבי אלעזר היה ספרא-רבה, וחיבר 13 חיבורים גדולים שהוציאו לו שם עולם (12 מהם הדפיס בחייו). בחלק גדול מחיבוריו הוא עוסק בכללי ודרכי הש"ס. הגיגיו היו בסוגיות התלמוד אף בשעות השינה, ובחלומותיו היו מתחדשים לו חידושי תורה רבים. על גודל התמדתו וקדושתו מסופר, שבמוצאי יום כיפור לא היה טועם מאומה, וכל הלילה התמיד בתלמודו, ובאותו לילה של מוצאי יום כיפור, היה זוכה כל שנה לגילוי אליהו (זכרון אלעזר). כותבי תולדותיו מספרים גדולות על כח תפילתו שהייתה נשמעת. לפני פטירתו מן העולם, ציוה ואמר שיוכלו להתפלל על קברו כבר לאחר שלושים יום מפטירתו. בשנת תקצ"ג ניזוק מפגיעת ברק שפגע בכח ראייתו, ומאז התעוור. מאז ועד לפטירתו ישב ולמד בעל פה, ובשנותיו אלו ראו את זכרונו האדיר איך כל התורה סדורה בפיו כנתינתה מסיני. דבר זה אף מוזכר בהספדו של בעל ה"חתם סופר", שכתב עליו: "היה סגי נהור כמה שנים, וטעמו לא נמר וריחו לא פג מבקיאותו הנפלא וחריפותו". ה"חתם סופר" מביא מספריו בכמה מקומות ומפלפל בהם, על אף שהיה מבני דורו. על ספרו "שערי חכמה – שב שמעתתא" התבטא רבי מרדכי בנט בגודל התפעלותו: "הספר הזה לא חברו ילוד אשה, אלא מלאך ה' צב-אות, כי לא נראה כבושם הזה בעולם". בהדפסת ספריו ראה את עיקר ייעודו משמיים, אך מעולם לא לקח עול חובות כדי להדפיסם - "לא הרשה לעצמו להדפיס בפעם אחת הרבה, כי ירא לנפשו שלא יוכל לשלם ההוצאות, כי מלאכת הדפוס היתה ביוקר. על כן הדפיס בכל פעם מקצת מחידושיו עד אשר שילם ההוצאות, ואת הריווח הקדיש תמיד להדפסת יתר חידושיו, כי זו היתה כל מגמתו להגדיל תורה ולהאדירה" (בית אשר אהל שרה, עמ' קג, בתחילת ספר מנוחת אשר, מהדורת ברוקלין, תשכ"ג). בצוואתו כתב שיחקקו על מצבתו את שמות כל ספריו.
בעשרות מקומות בכתב-היד שלפנינו מביא המחבר חידושים מהספר "עטרת פז" על סדר מועד, שהיה אצלו בכתב-יד, ירושה מזקנו ורבו הגאון המחבר רבי פנחס זליג אב"ד לאסק. ספר "עטרת פז", נדפס על סדר נשים (פרנקפורט דאודר, תקכ"ח). אך הספר על סדר מועד לא נדפס עד היום, ושרידים ממנו נותרו אך ורק בחיבור זה של נכדו ותלמידו, בכתב היד שלפנינו [להלן דוגמאות בודדות מני רבות - בדף י/1 כותב בין השורות: "וכמ"ש אדמו"ז הגאון ז"ל בס' עטרת פז על ס' מועד", בדף יא/2: "וראיתי לאדמו"ז הגאון ז"ל בס' עטרת פז על ס' מועד", בדף עד/1 כותב: "והנה אדמו"ז הגאון בעל עטרת פז תי' בזה בפלפול ארוך, ובדרכו נלך בעזה"י לתרץ דבר דבר על אופניו"]. המחבר בספרו "שמן רקח" (פראג תקע"ב), בחידושיו על מסכת ברכות (דך י/1) כותב: "ודכרנא כי ראיתי בכתבי קודש של אדמו"ז הגאון המפורס' מוה' פינחס זעליג זצ"ל בעל עטרת פז... והכתבי' הנ"ל המה ביד בני הגאון החריף מוה' בנימין וואלף נ"י אב"ד דק"ק אמשנוב במדינת פולין... ואם יזכני השי"ת להשיג כתבי הקודש של אדמו"ז קודם שיצא חיבורי זה לאור עולם, אקבעם בדפוס בקונטרס אחרון". נראה כי בשעה שכתב את חיבורו על מסכת ברכות, עדיין לא היה לפניו כתב היד של "עטרת פז" על סדר מועד, ואילו כשכתב את חיבוריו על מסכתות פסחים וביצה, כבר היה לפניו כתב היד, שכאמור מזכירו פעמים רבות בכתב היד שלפנינו.
בדף המגן הראשון רישום בעלות של אחד מבניו: "שייך לי לשמי הק' יחיאל מיכל בהגאון מו' אלעזר נ"י", וכן רישום בעלות של אחת מבנותיו: "אסתר בת הרב הגאון הגדול... אלעזר נ"י". בעמוד שמאחורי השער, שני רישומי בעלות, אחד מהם של אחד מאחייניו: "זה הספר שייך לדודי הרב הגאון הגדול המפורסם החריף והבקי, משנת רב אליעזר קב ונקי, החסיד ועניו, מו"ה אלעזר נ"י אב"ד דק"ק טרישט, בע"מ ספר שו"ת שמן רקח ח"ר וח"ש...". בדפי המגן מספר רישומי בעלות בלועזית: אייזיק לעוו זינגר; מאיר הלר; עזריאל; אברהם ושמות נוספים.
[1], טז, טו, טז-פה, [4] דף. דף קטן כרוך בין הדפים מג-מד. מהם 179 עמודים כתובים. 35 ס"מ. רוב הדפים במצב טוב. כתמי רטיבות ובלאי בדפים האחרונים. קרעים בשני דפי המגן הקדמיים ובשולי ארבעת הדפים האחרונים, חלקם עם פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.
רובו של כתה"י (כ-70 דף) כולל חידושים על כל מסכת ביצה. בסוף כתב-היד חידושים על כמה סוגיות במסכת פסחים, בבא מציעא ושבועות. רובו הגדול של כתב היד בכתיבת יד המחבר, רק עמודים בודדים (כשבעה עמודים) בכתיבת יד סופר. כתב-היד עשיר במחיקות ותיקונים, ובשילוב משפטי הוספה בין השורות.
את חיבורו זה כתב המחבר במשך שנתיים, תוך כדי שהוא לומד בישיבתו עם תלמידיו את מסכת ביצה בעומק העיון. דבר זה ניתן ללמוד מדברי המחבר ברישומים שבתחילתו וסופו של החיבור שבכתב היד שלפנינו. בדפי המגן הקדמיים רישומי בעלות רבים, בהם כיתוב של דברי פתיחה בכתב ידו וחתימתו של המחבר: "בס"ד פ"ק טרישט יום ג' ר"ח אייר תקס"א, חידושי הלכות מס' ביצה אשר חנן ה' את עבדו הצעיר אלעזר בעהמ"ס שו"ת שמן רקח וס' סמא דחיי וס' תורת חסד וס' זר זהב, חופק"ק טרישט". בדף ע/1, בסוף חידושיו על מסכת ביצה, כותב המחבר: "בעזה"י סילקו חידושי מס' ביצה אשר למדתי בישיבה פ"ק טרישט, וגמרתי הסיום בז' אדר תקס"ג. כה יזכני השי"ת לסדר על שאר מס[כתות], ודברי תורה לא ימושו מפינו ע"ע א"ס" [עד עולם אמן סלה].
החידושים על מסכתות ביצה ופסחים נדפסו בחיי המחבר בספר "שמן רקח" (פראג תקע"ב), וחלקם בספריו, שו"ת "שמן רקח", חלק שני (פראג תקס"ב), "שערי חכמה – שב שמעתתא" (פראג תקס"ז). כתב-היד שלפנינו הוא "מהדורא קמא", כפי שהמחבר בעצמו קורא לו בספר הנדפס [ראה בספרו "שמן רקח" על מסכת ביצה (פראג תקע"ב, דף ז/1), בו כותב המחבר לפני אחד מחידושיו: "...העתקתי הדברים ככתבן אשר כתבתי במהדורא קמא... עכ"ל בישוב קושי' זו במהדורא קמא שלי...". הדברים שמעתיק שם המחבר מה"מהדורא קמא" שלו, נמצאים כלשונם בכתב-היד שלפנינו בדף יד/2].
בספר הנדפס הנ"ל הוסיף המחבר עוד עשרות קטעים ומשפטים שאינם מופיעים בכתב היד שלפנינו, אך מאידך בכתב היד שלפנינו ישנם עשרות קטעים (מעל 22 עמודים - כשמינית מהחידושים שבכתב-היד) שלמיטב ידיעתנו טרם נדפסו (למשל: בדפים עט-פד, מערכות שלא נדפסו בסוגיא "קתא דמגלא" ממסכתות שבועות ובבא מציעא. בדפים פה-[פו] מערכה על תחילת מסכת יומא, שלא נדפסה – רשימה מפורטת של העמודים עם החידושים שלא נדפסו, תשלח לכל דורש).
מתחילת כתיבת הספר על מסכת ביצה ועד להדפסתו עברו 11 שנים, במהלכן הדפיס המחבר שניים מספריו, את ספרו שו"ת "שמן רוקח" חלק שני (פראג תקס"ב), ואת ספרו "שערי חכמה – שב שמעתתא" (פראג תקס"ז). בספרים אלו הדפיס דפים שלמים מתוך כתב היד שלפנינו, ולא חזר להדפיסם בספרו על מסכת ביצה שהדפיס אח"כ בשנת תקע"ב (ראה ברשימה מצורפת).
בדף כז/1 מעתיק המחבר כשני עמודים, מדברי בנו הגאון המפורסם רבי בנימין וואלף לעוו, בעל "שערי תורה": "ואעתיק בזה דברי בני הרב המאה"ג החריף ובקי מו"ה בנימין וואלף שי' אב"ד ראיפשע [רושפיצה] ...עכ"ד בני הרב החריף שי'". על הדף בו הוא מעתיק מדברי בנו, הוא מעביר קוי מחיקה לאורך ולרוחב. בצד הגליון הוא כותב: "מ"ש בני שי'... ודאי דבאמת כן הוא הפירוש...". דף זה נדפס בספרו שו"ת "שמן רקח", חלק שני, בסימן יח.
בדף יד/2 הוסיף המחבר הערה בין השורות: "ובהיותי בק' פראג שמעתי מהרב החריף מו"ה איסריל ליסא, שקדמני בזה המנוח הגאון מו"ה ליב האב"ד דק' העלשויא, וסתר דבריו, דהר"ן פוסק... ונסתרו דברינו, ואמנם...". הערה זו נמצאת בספר הנדפס, דף ז/1, ושם הוא מוסיף, שביקורו בפראג היה "בשנת תקס"א, למסור בדפוס את חלק שני מספרי שו"ת שמן רקח".
בארבעת העמודים האחרונים רשימות שונות, מעין טיוטות, בעניינים שונים בש"ס. על חלק גדול מהם הועברו קוים למחיקה. באחד העמודים בסוף הספר (דף [2/ב]) הוא כותב: "ושמעתי מהרבני המופלג מו"ה יוסף מפאקש" [מתלמידי ה"חתם סופר"].
הגאון רבי אלעזר לעוו (תקי"ח-תקצ"ז) מגאוני דורו המפורסמים. כיהן רוב שנותיו כאב"ד בשש קהילות חשובות בגלילות מורביה, בוהמיה והונגריה. כיהן כראש ישיבה, והעמיד מעל אלף תלמידים, בהם מגדולי גאוני הדור. בנו היה הגאון המפורסם רבי בנימין וואלף לעוו, בעל "שערי תורה". רבי אלעזר היה ספרא-רבה, וחיבר 13 חיבורים גדולים שהוציאו לו שם עולם (12 מהם הדפיס בחייו). בחלק גדול מחיבוריו הוא עוסק בכללי ודרכי הש"ס. הגיגיו היו בסוגיות התלמוד אף בשעות השינה, ובחלומותיו היו מתחדשים לו חידושי תורה רבים. על גודל התמדתו וקדושתו מסופר, שבמוצאי יום כיפור לא היה טועם מאומה, וכל הלילה התמיד בתלמודו, ובאותו לילה של מוצאי יום כיפור, היה זוכה כל שנה לגילוי אליהו (זכרון אלעזר). כותבי תולדותיו מספרים גדולות על כח תפילתו שהייתה נשמעת. לפני פטירתו מן העולם, ציוה ואמר שיוכלו להתפלל על קברו כבר לאחר שלושים יום מפטירתו. בשנת תקצ"ג ניזוק מפגיעת ברק שפגע בכח ראייתו, ומאז התעוור. מאז ועד לפטירתו ישב ולמד בעל פה, ובשנותיו אלו ראו את זכרונו האדיר איך כל התורה סדורה בפיו כנתינתה מסיני. דבר זה אף מוזכר בהספדו של בעל ה"חתם סופר", שכתב עליו: "היה סגי נהור כמה שנים, וטעמו לא נמר וריחו לא פג מבקיאותו הנפלא וחריפותו". ה"חתם סופר" מביא מספריו בכמה מקומות ומפלפל בהם, על אף שהיה מבני דורו. על ספרו "שערי חכמה – שב שמעתתא" התבטא רבי מרדכי בנט בגודל התפעלותו: "הספר הזה לא חברו ילוד אשה, אלא מלאך ה' צב-אות, כי לא נראה כבושם הזה בעולם". בהדפסת ספריו ראה את עיקר ייעודו משמיים, אך מעולם לא לקח עול חובות כדי להדפיסם - "לא הרשה לעצמו להדפיס בפעם אחת הרבה, כי ירא לנפשו שלא יוכל לשלם ההוצאות, כי מלאכת הדפוס היתה ביוקר. על כן הדפיס בכל פעם מקצת מחידושיו עד אשר שילם ההוצאות, ואת הריווח הקדיש תמיד להדפסת יתר חידושיו, כי זו היתה כל מגמתו להגדיל תורה ולהאדירה" (בית אשר אהל שרה, עמ' קג, בתחילת ספר מנוחת אשר, מהדורת ברוקלין, תשכ"ג). בצוואתו כתב שיחקקו על מצבתו את שמות כל ספריו.
בעשרות מקומות בכתב-היד שלפנינו מביא המחבר חידושים מהספר "עטרת פז" על סדר מועד, שהיה אצלו בכתב-יד, ירושה מזקנו ורבו הגאון המחבר רבי פנחס זליג אב"ד לאסק. ספר "עטרת פז", נדפס על סדר נשים (פרנקפורט דאודר, תקכ"ח). אך הספר על סדר מועד לא נדפס עד היום, ושרידים ממנו נותרו אך ורק בחיבור זה של נכדו ותלמידו, בכתב היד שלפנינו [להלן דוגמאות בודדות מני רבות - בדף י/1 כותב בין השורות: "וכמ"ש אדמו"ז הגאון ז"ל בס' עטרת פז על ס' מועד", בדף יא/2: "וראיתי לאדמו"ז הגאון ז"ל בס' עטרת פז על ס' מועד", בדף עד/1 כותב: "והנה אדמו"ז הגאון בעל עטרת פז תי' בזה בפלפול ארוך, ובדרכו נלך בעזה"י לתרץ דבר דבר על אופניו"]. המחבר בספרו "שמן רקח" (פראג תקע"ב), בחידושיו על מסכת ברכות (דך י/1) כותב: "ודכרנא כי ראיתי בכתבי קודש של אדמו"ז הגאון המפורס' מוה' פינחס זעליג זצ"ל בעל עטרת פז... והכתבי' הנ"ל המה ביד בני הגאון החריף מוה' בנימין וואלף נ"י אב"ד דק"ק אמשנוב במדינת פולין... ואם יזכני השי"ת להשיג כתבי הקודש של אדמו"ז קודם שיצא חיבורי זה לאור עולם, אקבעם בדפוס בקונטרס אחרון". נראה כי בשעה שכתב את חיבורו על מסכת ברכות, עדיין לא היה לפניו כתב היד של "עטרת פז" על סדר מועד, ואילו כשכתב את חיבוריו על מסכתות פסחים וביצה, כבר היה לפניו כתב היד, שכאמור מזכירו פעמים רבות בכתב היד שלפנינו.
בדף המגן הראשון רישום בעלות של אחד מבניו: "שייך לי לשמי הק' יחיאל מיכל בהגאון מו' אלעזר נ"י", וכן רישום בעלות של אחת מבנותיו: "אסתר בת הרב הגאון הגדול... אלעזר נ"י". בעמוד שמאחורי השער, שני רישומי בעלות, אחד מהם של אחד מאחייניו: "זה הספר שייך לדודי הרב הגאון הגדול המפורסם החריף והבקי, משנת רב אליעזר קב ונקי, החסיד ועניו, מו"ה אלעזר נ"י אב"ד דק"ק טרישט, בע"מ ספר שו"ת שמן רקח ח"ר וח"ש...". בדפי המגן מספר רישומי בעלות בלועזית: אייזיק לעוו זינגר; מאיר הלר; עזריאל; אברהם ושמות נוספים.
[1], טז, טו, טז-פה, [4] דף. דף קטן כרוך בין הדפים מג-מד. מהם 179 עמודים כתובים. 35 ס"מ. רוב הדפים במצב טוב. כתמי רטיבות ובלאי בדפים האחרונים. קרעים בשני דפי המגן הקדמיים ובשולי ארבעת הדפים האחרונים, חלקם עם פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
גאוני הונגריה ומורביה – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $5,000
הערכה: $10,000 - $15,000
נמכר ב: $10,000
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (3 עמ') בדברי תורה, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי בצלאל רנשבורג בעל 'הורה גבר', אל ידידו הגאון רבי שמואל ליב קוידער בעל 'עולת שמואל'. פראג, תקס"ה [1805].
המכתב נכתב בחצות לילה "אור ליום ד' בטו"ב [=י"ט] אדר שני תקס"ה", וכפי שכותב רבי בצלאל בפתח מכתבו: "כחצות הלילה אשר רעיוני שטו ולקטו באמתחת ספרי קודש אשר לי בנדון השאלה אשר נשאל כבודו...". בהמשך מפלפל בדברי תורה ומפנה לספרים רבים, כנראה מספרייתו [שיטה מקובצת, שו"ת מהריב"ל, כנסת הגדולה, שו"ת מהר"מ אלשיך, שו"ת המבי"ט, שו"ת מהראנ"ח, שו"ת מהרי"ט].
לקראת סוף מכתבו כותב: "ולכן נראה לענ"ד לדינא להלכה ולמעשה שהדין עם השואל, וחיי ראשי לא לקפח ולא לנצח באתי, כי אם לברר האמת, ואין משוא פנים בדבר, והנני משביעו שאם ישיב שולחו דבר שישלח לו גם דברי אלה...".
בסיום המכתב, לאחר חתימת ידו ["הק' בצלאל ר"ב"], מבקש רבי בצלאל: "והי'[ה] אם יכנסו דברי אלה באזני'[ו] יקבעם על ספרו עולת שמואל".
למיטב בדיקתנו מכתב זה לא נדפס.
הגאון רבי בצלאל ר"ב [=רנשבורג] (תקכ"ב-תקפ"א), מגדולי דורו ומחכמי פראג. תלמידו המובהק של הגאון בעל "נודע ביהודה". בהקדמה לספרו 'הורה גבר' כותב רבי בצלאל על מורו ורבו: "מדי שבת בשבתו... לא מנעתי לשמוע תורה מפיהו". היה גם תלמידו של רבי ליב פישלס בפראג ולאחר מכן למד אצל רבי אלעזר קאליר בעל "אור חדש" מקעלין. ספרו "הורה גבר" הוא היחיד שזכה להדפיס בחייו. רבים מחיבוריו וחידושיו אבדו ברבות הימים, ובדור האחרון נדפס חיבורו "חכמת בצלאל - פתחי נדה", וקובץ מתשובותיו וחידושיו (ראה להלן). הגהותיו על הש"ס נדפסו במהדורת התלמוד שנדפסה בפראג, ולאחר מכן במהדורת ש"ס ווילנא, תחת השם "הגהות ר"ב רנשבורג". גם פירושו על הרא"ש - "שדה צופים" - נדפס במהדורות הש"ס.
הגאון רבי שמואל ליב קוידר בעל "עולת שמואל", אליו מופנה המכתב, היה אף הוא מגדולי התורה בפראג. רבי שמואל ליב היה רעו הקרוב וידיד נפשו של רבי בצלאל רנשבורג. רבות מן התשובות ששרדו מרבי בצלאל מופנות אליו. בפתח המכתב שלפנינו מכנהו: "ארי שבחבורה, שר התורה... עמיתי ורעי, גבר חכם בעוז זו תורה, הרב החריף והבקי מוהר"ר שמואל ליב נ"י".
רבי בצלאל קיבץ את תשובותיו יחד, ורק חלק קטן מתשובותיו שרדו. קובץ מתשובותיו נדפס בספר 'שו"ת וחידושי רבינו בצלאל רנשבורג' (הוצאת מכון ירושלים, תש"מ; וראה שם מבוא נרחב לתולדותיו מאת הרב יוסף בוקסבוים). רבות מהתשובות בקובץ הנדפס הן כאלה שנשלחו לידידו רבי שמואל ליב קוידר. באחת התשובות (שם, סימן כא) כותב רבי בצלאל לרבי שמואל ליב: "ואם נכון הוא קבעם על ספרך אחרי שאין דעתי לקבץ תשובות". גם בתשובה שלפנינו (שלא נדפסה בספר הנ"ל) מבקש רבי בצלאל מרבי שמואל ליב: "והי'[ה] אם יכנסו דברי אלה באזני'[ו] יקבעם על ספרו עולת שמואל". ואכן, בחיבורו "עולת שמואל" מביא רש"ל קוידר פעמים רבות דברי תורה והלכה בשם חברו רבי בצלאל רנשבורג, וכן מכתבים ממנו ואליו.
דף מקופל, [3] עמ' כתובים. 22.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
המכתב נכתב בחצות לילה "אור ליום ד' בטו"ב [=י"ט] אדר שני תקס"ה", וכפי שכותב רבי בצלאל בפתח מכתבו: "כחצות הלילה אשר רעיוני שטו ולקטו באמתחת ספרי קודש אשר לי בנדון השאלה אשר נשאל כבודו...". בהמשך מפלפל בדברי תורה ומפנה לספרים רבים, כנראה מספרייתו [שיטה מקובצת, שו"ת מהריב"ל, כנסת הגדולה, שו"ת מהר"מ אלשיך, שו"ת המבי"ט, שו"ת מהראנ"ח, שו"ת מהרי"ט].
לקראת סוף מכתבו כותב: "ולכן נראה לענ"ד לדינא להלכה ולמעשה שהדין עם השואל, וחיי ראשי לא לקפח ולא לנצח באתי, כי אם לברר האמת, ואין משוא פנים בדבר, והנני משביעו שאם ישיב שולחו דבר שישלח לו גם דברי אלה...".
בסיום המכתב, לאחר חתימת ידו ["הק' בצלאל ר"ב"], מבקש רבי בצלאל: "והי'[ה] אם יכנסו דברי אלה באזני'[ו] יקבעם על ספרו עולת שמואל".
למיטב בדיקתנו מכתב זה לא נדפס.
הגאון רבי בצלאל ר"ב [=רנשבורג] (תקכ"ב-תקפ"א), מגדולי דורו ומחכמי פראג. תלמידו המובהק של הגאון בעל "נודע ביהודה". בהקדמה לספרו 'הורה גבר' כותב רבי בצלאל על מורו ורבו: "מדי שבת בשבתו... לא מנעתי לשמוע תורה מפיהו". היה גם תלמידו של רבי ליב פישלס בפראג ולאחר מכן למד אצל רבי אלעזר קאליר בעל "אור חדש" מקעלין. ספרו "הורה גבר" הוא היחיד שזכה להדפיס בחייו. רבים מחיבוריו וחידושיו אבדו ברבות הימים, ובדור האחרון נדפס חיבורו "חכמת בצלאל - פתחי נדה", וקובץ מתשובותיו וחידושיו (ראה להלן). הגהותיו על הש"ס נדפסו במהדורת התלמוד שנדפסה בפראג, ולאחר מכן במהדורת ש"ס ווילנא, תחת השם "הגהות ר"ב רנשבורג". גם פירושו על הרא"ש - "שדה צופים" - נדפס במהדורות הש"ס.
הגאון רבי שמואל ליב קוידר בעל "עולת שמואל", אליו מופנה המכתב, היה אף הוא מגדולי התורה בפראג. רבי שמואל ליב היה רעו הקרוב וידיד נפשו של רבי בצלאל רנשבורג. רבות מן התשובות ששרדו מרבי בצלאל מופנות אליו. בפתח המכתב שלפנינו מכנהו: "ארי שבחבורה, שר התורה... עמיתי ורעי, גבר חכם בעוז זו תורה, הרב החריף והבקי מוהר"ר שמואל ליב נ"י".
רבי בצלאל קיבץ את תשובותיו יחד, ורק חלק קטן מתשובותיו שרדו. קובץ מתשובותיו נדפס בספר 'שו"ת וחידושי רבינו בצלאל רנשבורג' (הוצאת מכון ירושלים, תש"מ; וראה שם מבוא נרחב לתולדותיו מאת הרב יוסף בוקסבוים). רבות מהתשובות בקובץ הנדפס הן כאלה שנשלחו לידידו רבי שמואל ליב קוידר. באחת התשובות (שם, סימן כא) כותב רבי בצלאל לרבי שמואל ליב: "ואם נכון הוא קבעם על ספרך אחרי שאין דעתי לקבץ תשובות". גם בתשובה שלפנינו (שלא נדפסה בספר הנ"ל) מבקש רבי בצלאל מרבי שמואל ליב: "והי'[ה] אם יכנסו דברי אלה באזני'[ו] יקבעם על ספרו עולת שמואל". ואכן, בחיבורו "עולת שמואל" מביא רש"ל קוידר פעמים רבות דברי תורה והלכה בשם חברו רבי בצלאל רנשבורג, וכן מכתבים ממנו ואליו.
דף מקופל, [3] עמ' כתובים. 22.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
קטגוריה
גאוני הונגריה ומורביה – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $2,000
הערכה: $3,000 - $4,000
נמכר ב: $5,500
כולל עמלת קונה
מכתב סמיכה בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי מאיר א"ש [אייזנשטטר]. אונגוואר, תמוז תר"ו [1846].
כתב סמיכה לרבנות שניתן לרבי יעקב צבי פלייסיג תלמיד ה"חתם סופר". בתחילת הדברים הוא מציין "כי כבר סמך מ"ו הגאון האמיתי בעל חתם סופר זצ"ל את ידיו עליו בעודו בבחרות, והעיד עליו כי כבר מצאה ידו בתלמוד ובפוסקים וידיו רב לו לשדד עמקים ולדלות מים עמוקים... ומאז עד עתה הוסיף אומץ... ולא נכזבה תוחלת רבינו הגאון ז"ל...".
הגאון הנודע רבי מאיר אייזנשטטר – המהר"ם א"ש (תק"מ-תרי"ב, החתם סופר ותלמידיו, עמ' רצו-שג), מגדולי תלמידי ה"חתם סופר" (מראשוני תלמידיו) ומגדולי רבני הונגריה, חתנו של רבי דוד דייטש אב"ד עיר-חדש. כיהן ברבנות בכמה מערי הונגריה, ומשנת תקצ"ה כיהן כאב"ד העיר אונגוואר. מחבר שו"ת אמרי אש וספרים נוספים. למד אצל החתם סופר כחמש שנים, ורבו ה"חתם סופר" אמר עליו "כי לא היה לו תלמיד המחכים רבותיו כמוהו" (החת"ס ותלמידיו, עמ' רצז). איש קדוש, שהיה מתענה בימי השובבי"ם בכל ימות השבוע, ונודע כבעל "רוח הקודש". בשנת תקצ"א נסע לבקר את רבו החתם סופר, והיה לפלא בעיני רבו האיך תלמידו הגדול זוכר היטב כל מה שלמד אצלו. נפשו היתה קשורה כל ימיו בנפש רבו החת"ס, והיה לו חדר מיוחד בביתו, בו היה נסגר מדי יום ומתפלל כשעה שלימה על אריכות חיי רבו החת"ס. מיום פטירת רבו הפסיק ממנהגו זה, כי נתגלה לו ברוח הקודש שרבו החתם סופר נסתלק לבית עולמו ונתגלה לו בהקיץ כדמות "ספר תורה לבוש שחורים" (החתם סופר ותלמידיו, עמ' רצט ועמ' שא). ה"כתב סופר" בהספדו על מהר"ם א"ש כותב כי היה "גדול שבתלמידי אבא... מובחר שבבחירי גדולי תלמידיו, בתורה ובצדקות ובמדות" באותו הספד מביא ה"כתב סופר" את הסיפור על התפעלות אביו ה"חתם סופר" מגודל בקיאותו, עד ש"אמר לעומדים לפניו שלא ראה תלמיד חכם וגדול כמותו, ממש היה הכל שגור על פיו כאילו כתוב לפניו..." (דרשות כתב סופר, עמ' קצז-קצט, במהדורת ירושלים, תשל"ב).
מקבל הסמיכה רבי יעקב צבי פלייסיג (תקע"ח-חשון תרס"א), תלמיד ה"חתם סופר". חתן רבי מאיר אלמאש אב"ד מטרסדורף, וגיסו של רבי אשר אנשיל יונגרייז אב"ד טשענגער. משנת תרט"ו כיהן כאב"ד פריישטאט (Freistadt, כיום: גאלגוץ Hlohovec-Galgoc, סלובקיה), ומשנת תרל"ב ראב"ד בית הדין בעיר וינה.
מכתב זה נדפס בקובץ כרם שלמה, שנה ו, קונטרס ז, עמ' נד; וקטעים ממנו נדפסו בספר החתם סופר ותלמידיו (בני ברק, תשס"ה, עמ' רלד).
דף כפול. 21 ס"מ. כ-17 שורות בכתב יד קדשו וחתימתו. מצב בינוני-טוב. קרעים בקפלי הנייר ובלאי.
כתב סמיכה לרבנות שניתן לרבי יעקב צבי פלייסיג תלמיד ה"חתם סופר". בתחילת הדברים הוא מציין "כי כבר סמך מ"ו הגאון האמיתי בעל חתם סופר זצ"ל את ידיו עליו בעודו בבחרות, והעיד עליו כי כבר מצאה ידו בתלמוד ובפוסקים וידיו רב לו לשדד עמקים ולדלות מים עמוקים... ומאז עד עתה הוסיף אומץ... ולא נכזבה תוחלת רבינו הגאון ז"ל...".
הגאון הנודע רבי מאיר אייזנשטטר – המהר"ם א"ש (תק"מ-תרי"ב, החתם סופר ותלמידיו, עמ' רצו-שג), מגדולי תלמידי ה"חתם סופר" (מראשוני תלמידיו) ומגדולי רבני הונגריה, חתנו של רבי דוד דייטש אב"ד עיר-חדש. כיהן ברבנות בכמה מערי הונגריה, ומשנת תקצ"ה כיהן כאב"ד העיר אונגוואר. מחבר שו"ת אמרי אש וספרים נוספים. למד אצל החתם סופר כחמש שנים, ורבו ה"חתם סופר" אמר עליו "כי לא היה לו תלמיד המחכים רבותיו כמוהו" (החת"ס ותלמידיו, עמ' רצז). איש קדוש, שהיה מתענה בימי השובבי"ם בכל ימות השבוע, ונודע כבעל "רוח הקודש". בשנת תקצ"א נסע לבקר את רבו החתם סופר, והיה לפלא בעיני רבו האיך תלמידו הגדול זוכר היטב כל מה שלמד אצלו. נפשו היתה קשורה כל ימיו בנפש רבו החת"ס, והיה לו חדר מיוחד בביתו, בו היה נסגר מדי יום ומתפלל כשעה שלימה על אריכות חיי רבו החת"ס. מיום פטירת רבו הפסיק ממנהגו זה, כי נתגלה לו ברוח הקודש שרבו החתם סופר נסתלק לבית עולמו ונתגלה לו בהקיץ כדמות "ספר תורה לבוש שחורים" (החתם סופר ותלמידיו, עמ' רצט ועמ' שא). ה"כתב סופר" בהספדו על מהר"ם א"ש כותב כי היה "גדול שבתלמידי אבא... מובחר שבבחירי גדולי תלמידיו, בתורה ובצדקות ובמדות" באותו הספד מביא ה"כתב סופר" את הסיפור על התפעלות אביו ה"חתם סופר" מגודל בקיאותו, עד ש"אמר לעומדים לפניו שלא ראה תלמיד חכם וגדול כמותו, ממש היה הכל שגור על פיו כאילו כתוב לפניו..." (דרשות כתב סופר, עמ' קצז-קצט, במהדורת ירושלים, תשל"ב).
מקבל הסמיכה רבי יעקב צבי פלייסיג (תקע"ח-חשון תרס"א), תלמיד ה"חתם סופר". חתן רבי מאיר אלמאש אב"ד מטרסדורף, וגיסו של רבי אשר אנשיל יונגרייז אב"ד טשענגער. משנת תרט"ו כיהן כאב"ד פריישטאט (Freistadt, כיום: גאלגוץ Hlohovec-Galgoc, סלובקיה), ומשנת תרל"ב ראב"ד בית הדין בעיר וינה.
מכתב זה נדפס בקובץ כרם שלמה, שנה ו, קונטרס ז, עמ' נד; וקטעים ממנו נדפסו בספר החתם סופר ותלמידיו (בני ברק, תשס"ה, עמ' רלד).
דף כפול. 21 ס"מ. כ-17 שורות בכתב יד קדשו וחתימתו. מצב בינוני-טוב. קרעים בקפלי הנייר ובלאי.
קטגוריה
גאוני הונגריה ומורביה – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $2,000
הערכה: $5,000 - $8,000
נמכר ב: $8,750
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם ישעיה קרליץ, החותם כדרכו בראשי-תיבות: "אי"ש". [בני ברק, שנות הת"ש בקירוב].
בראשית דבריו מתייחס החזו"א לדברי הפונה, שכנראה התנצל על כך שאינו מעלים מהחזו"א עניינים לא טובים שאירעו אתו, וכותב לו: "אין דבר שלא כהוגן חלילה במה שלא העלמת ממני דבר, אך בטח טוב ביותר לבשרני משמחות". לאחר מכן מגיב לכמה עניינים בדברי תורה, ומחזק את הפונה להמשיך בעבודת השקידה והעיון בתורה: "חזק ואמץ, חטוף ואכול...".
לאחר החתימה, הוסיף החזו"א שתי שורות, ובהן מעודד את הפונה לעשות חסד עם גופו ולצאת לנופש לחודש ימים: "אולי אפשר לך לסור לבי-קייטא לחדש ימים להחלמה, תשתדל נא בזה ובקש מנפשך להתחסד על גופך".
רבינו אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש" (תרל"ט-תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר, את ספרו הראשון "חזון איש" הוציא בשנת תרע"א בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ג, בה הוכר כגדול חכמי התורה, ועמד מאחורי תחיית עולם התורה והחסידות בדורנו. כתב והוציא את עשרות ספרי "חזון איש" שנכתבו בעמל ובעיון רב, כמעט על כל הסוגיות בש"ס.
[1] דף. 20.5 ס"מ. למעלה מ-8 שורות בכתב ידו של ה"חזון איש". מצב טוב. קמטים קלים וסימני קיפול.
נדפס בהשמטות קלות ב"קובץ אגרות חזון איש", חלק ב', אגרת ק'.
בראשית דבריו מתייחס החזו"א לדברי הפונה, שכנראה התנצל על כך שאינו מעלים מהחזו"א עניינים לא טובים שאירעו אתו, וכותב לו: "אין דבר שלא כהוגן חלילה במה שלא העלמת ממני דבר, אך בטח טוב ביותר לבשרני משמחות". לאחר מכן מגיב לכמה עניינים בדברי תורה, ומחזק את הפונה להמשיך בעבודת השקידה והעיון בתורה: "חזק ואמץ, חטוף ואכול...".
לאחר החתימה, הוסיף החזו"א שתי שורות, ובהן מעודד את הפונה לעשות חסד עם גופו ולצאת לנופש לחודש ימים: "אולי אפשר לך לסור לבי-קייטא לחדש ימים להחלמה, תשתדל נא בזה ובקש מנפשך להתחסד על גופך".
רבינו אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש" (תרל"ט-תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר, את ספרו הראשון "חזון איש" הוציא בשנת תרע"א בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ג, בה הוכר כגדול חכמי התורה, ועמד מאחורי תחיית עולם התורה והחסידות בדורנו. כתב והוציא את עשרות ספרי "חזון איש" שנכתבו בעמל ובעיון רב, כמעט על כל הסוגיות בש"ס.
[1] דף. 20.5 ס"מ. למעלה מ-8 שורות בכתב ידו של ה"חזון איש". מצב טוב. קמטים קלים וסימני קיפול.
נדפס בהשמטות קלות ב"קובץ אגרות חזון איש", חלק ב', אגרת ק'.
קטגוריה
גאוני ליטא בדור האחרון – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
ספר חזון איש, על דמאי, מעשרות וליקוטים שונים, [מאת רבי אברהם ישעיהו קרליץ]. ירושלים, שנת השמיטה תרח"ץ [1938]. מהדורה ראשונה.
בדף המגן (פורזץ) שלפני הספר, הקדשה וברכה בכתב ידו וחתימתו של רבינו המחבר: "למזכרת ברכה למר אשר בן יודא שיחי'. יום ה' ט"ז כסלו תשי"ג, זכרון מאיר. אי"ש".
רבינו אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש" (תרל"ט-תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר, את ספרו הראשון "חזון איש" הוציא בשנת תרע"א בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו. [גם בספרו זה שלפנינו לא מוזכר שמו של המחבר, אולם שמו של המו"ל [גיסו] רבי שמואל גריינימאן מוזכר בשער הספר ומעבר לשער]. כתב והוציא את עשרות ספרי "חזון איש" שנכתבו בעמל ובעיון רב, כמעט על כל הסוגיות בש"ס. עלה מליטא לארץ ישראל בשנת תרצ"ג, בה הוכר כגדול חכמי התורה, ועמד מאחורי תחיית עולם התורה והחסידות בדורנו.
[5], ג-סז דף. 32 ס"מ. נייר איכותי. מצב בינוני-טוב. כתמי רטיבות ונקבי עש. הדבקות נייר בדפי הפורזץ. כריכה חדשה.
בדף הפורזץ הקדשה נוספת מבעלים שנתן את הספר לידיד בשנת תשנ"ב. מעבר לדף זה מודבק גזיר עיתון (חילוני) משנת 1978, עם תמונת ה"חזון איש" וציטוטי קטעי פרוזה מספרו "אמונה ובטחון".
בדף המגן (פורזץ) שלפני הספר, הקדשה וברכה בכתב ידו וחתימתו של רבינו המחבר: "למזכרת ברכה למר אשר בן יודא שיחי'. יום ה' ט"ז כסלו תשי"ג, זכרון מאיר. אי"ש".
רבינו אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש" (תרל"ט-תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר, את ספרו הראשון "חזון איש" הוציא בשנת תרע"א בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו. [גם בספרו זה שלפנינו לא מוזכר שמו של המחבר, אולם שמו של המו"ל [גיסו] רבי שמואל גריינימאן מוזכר בשער הספר ומעבר לשער]. כתב והוציא את עשרות ספרי "חזון איש" שנכתבו בעמל ובעיון רב, כמעט על כל הסוגיות בש"ס. עלה מליטא לארץ ישראל בשנת תרצ"ג, בה הוכר כגדול חכמי התורה, ועמד מאחורי תחיית עולם התורה והחסידות בדורנו.
[5], ג-סז דף. 32 ס"מ. נייר איכותי. מצב בינוני-טוב. כתמי רטיבות ונקבי עש. הדבקות נייר בדפי הפורזץ. כריכה חדשה.
בדף הפורזץ הקדשה נוספת מבעלים שנתן את הספר לידיד בשנת תשנ"ב. מעבר לדף זה מודבק גזיר עיתון (חילוני) משנת 1978, עם תמונת ה"חזון איש" וציטוטי קטעי פרוזה מספרו "אמונה ובטחון".
קטגוריה
גאוני ליטא בדור האחרון – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $3,000
הערכה: $5,000 - $8,000
נמכר ב: $6,000
כולל עמלת קונה
כתב-יד, חידושים על מסכת שבת, בכתב-ידו של הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי. פרקים מההכנה לדפוס של ספר "קהלות יעקב" חלק שביעי, שנדפס בירושלים בשנת תשי"א [1951].
ספרי ה"קהלות יעקב" הודפסו בתחילה בעשרה חלקים בשנים תרצ"ו-תשט"ז, שכללו סימנים של מערכות בעניינים שונים. חלק שביעי הוקדש בעיקר לסוגיות הנוגעות למסכת שבת. לאחר מכן ערך המחבר את ספריו על סדר הש"ס, והקטעים שלפנינו נדפסו שוב בספרים על מסכתות שונות, אבל בשינויים רבים (למשל: סימן כ"ד בחלק ז', בו מתחיל כתה"י שלפנינו, נדפס במהדורה החדשה של קהלות יעקב על מסכת ביצה סימן ב', בשינויים והוספות רבות). דרכו של רבינו הסטייפלר היתה לטרוח רבות בעריכת והגהת ספריו. הוא הוסיף ושכלל את דבריו שוב ושוב, בתוכנם ובסגנונם, ולא הניח משפט או נושא בלתי-ברור. לפנינו כתב היד המקורי של המחבר, עם מחיקות והוספות. כתב היד מתחיל באמצע סימן כ"ד ומסתיים באמצע סימן ל"א מהספר הנ"ל.
בסימן כ"ז (עמ' 115 בכתה"י שלפנינו) כותב המחבר: "וקצת העירני לפירוש זה בני יקירי מוהר"ח שליט"א" [יש לציין שבזמן כתיבת הדברים היה בנו רבי חיים קניבסקי עוד בבחרותו, ואביו שהעריכו מאד כותב עליו תוארי כבוד כמו לרב תלמיד חכם מובהק - "מוהר"ח שליט"א"].
עמ' 103-136 [17 דף, 34 עמ' כתובים]. מצב בינוני-טוב. פגיעות (משוקמות) בשולי הדפים. כתמים ובלאי. כריכת עור מהודרת.
ספרי ה"קהלות יעקב" הודפסו בתחילה בעשרה חלקים בשנים תרצ"ו-תשט"ז, שכללו סימנים של מערכות בעניינים שונים. חלק שביעי הוקדש בעיקר לסוגיות הנוגעות למסכת שבת. לאחר מכן ערך המחבר את ספריו על סדר הש"ס, והקטעים שלפנינו נדפסו שוב בספרים על מסכתות שונות, אבל בשינויים רבים (למשל: סימן כ"ד בחלק ז', בו מתחיל כתה"י שלפנינו, נדפס במהדורה החדשה של קהלות יעקב על מסכת ביצה סימן ב', בשינויים והוספות רבות). דרכו של רבינו הסטייפלר היתה לטרוח רבות בעריכת והגהת ספריו. הוא הוסיף ושכלל את דבריו שוב ושוב, בתוכנם ובסגנונם, ולא הניח משפט או נושא בלתי-ברור. לפנינו כתב היד המקורי של המחבר, עם מחיקות והוספות. כתב היד מתחיל באמצע סימן כ"ד ומסתיים באמצע סימן ל"א מהספר הנ"ל.
בסימן כ"ז (עמ' 115 בכתה"י שלפנינו) כותב המחבר: "וקצת העירני לפירוש זה בני יקירי מוהר"ח שליט"א" [יש לציין שבזמן כתיבת הדברים היה בנו רבי חיים קניבסקי עוד בבחרותו, ואביו שהעריכו מאד כותב עליו תוארי כבוד כמו לרב תלמיד חכם מובהק - "מוהר"ח שליט"א"].
עמ' 103-136 [17 דף, 34 עמ' כתובים]. מצב בינוני-טוב. פגיעות (משוקמות) בשולי הדפים. כתמים ובלאי. כריכת עור מהודרת.
קטגוריה
גאוני ליטא בדור האחרון – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
כתב יד, "ליקוטים" – ליקוטי חידושים ופלפולים בהלכה ובאגדה, על הש"ס ועל התורה, משני כותבים. [אירופה, שנות הת"ק והת"ר בקירוב, המאה ה-19].
רישומי בעלות ורישומים מתקופות שונות, כולל רישומי בעלות של רבי לייב האמלער מתלמידי ישיבת נובהרדוק בביאליסטוק, ורישום בעלות "אדמו"ר הר' יעקב קאניעווסקי". בדף לג/2 הגהה למדנית בכתב יד מאוחר [כפי הנראה, בכתב ידו של הסטייפלר – רבי יעקב ישראל קניבסקי].
חתימות ורישומים נוספים בכת"י עתיק: "משולם פייבל בלא"א מוהר"ר ישכר בער יצ"ו - Meszulem Faiwel Berkowicz"; טיוטת מכתב אל "הרב הגאון החריף... כהר"ר אלכסנדר זוסמן בהרב מוהר"ר אליעזר יעקב יצ"ו מק"ק לאבשין ביי' וועסט פרייסין".
החיבור נכתב ע"י כמה כותבים: דפים א-לד בכתיבה אשכנזית נאה וקליגרפית [אופיינית לשנות התק"ס בקירוב, ראשית המאה ה-19 בקירוב]. בראשי העמודים מופיעה הכותרת "לקוטים". החל מדף ל/2 כותרת שונה: "לקוטים – כלי אנפורי'" [התרגום המילולי של "כלי אנפוריא" הוא "כלים חדשים" - כפי הנראה, כותרת זו באה ללמדנו כי מכאן ואילך הליקוטים הם מחידושיו של הכותב עצמו]. דפים לט-מג בכתיבה שונה ומאוחרת יותר, כתב-יד אשכנזי האופייני לשנות התר"ל-תר"נ בקירוב, (המחצית השניה של המאה ה-19). [תוכן כתב היד השני, אופייני ליוצאי בית מדרשם של הגר"א מווילנא והגר"ח מוולוז'ין]. בין הדפים נוסף דף [בכתיבה מראשית המאה ה-20, אולי בכתב-ידו של הסטייפלר], עם רעיונות מוסריים לפרשת חיי שרה.
הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה), בעל "קהלות יעקב". גיסו של מרן ה"חזון איש", ומראשי ישיבות "נובהרדוק – בית יוסף" בחו"ל ובבני ברק. כבר בהיותו בחור ישיבה נודע בכל עולם הישיבות בליטא בכינויו "דער סטייפלער" [על שם מוצאו מהעיר הורונוסטייפול שבאוקראינה], וסיפורים רבים נודעו על עוצם שקידתו, גאונותו וקדושתו.
בתקופת בחרותו נדד מישיבת נובהרדוק בעיר הומל שבאוקראינה, אל מעבר לגבול פולין, והיה מהתלמידים שהקימו את ישיבת נובהרדוק המרכזית בעיר ביאליסטוק, יחד עם רעו הבחור ר' לייביל הומלר. כפי הנראה, באותה תקופה נתן לו את כתב היד שלפנינו [מאמר מוסרי מתורתו של רבי אריה ליב הומלר, נדפס בספר גוילי אש – שיחות מוסר מגדולי נובהרדוק שנספו בשואה, ירושלים תשל"ג, עמ' רנו].
[1], א-לה, [1], לט-מד, [5] דף. מתוכם 79 עמודים כתובים בחידושי תורה – חלק מהדפים ריקים מחידושי תורה, ומופיעים עליהם רק מספורי דפים ורישומים שונים. 19.5 ס"מ. נייר עבה ואיכותי, מצב בינוני. נזקי עש על הטקסט. בלאי. דפים מנותקים. ללא כריכה.
רישומי בעלות ורישומים מתקופות שונות, כולל רישומי בעלות של רבי לייב האמלער מתלמידי ישיבת נובהרדוק בביאליסטוק, ורישום בעלות "אדמו"ר הר' יעקב קאניעווסקי". בדף לג/2 הגהה למדנית בכתב יד מאוחר [כפי הנראה, בכתב ידו של הסטייפלר – רבי יעקב ישראל קניבסקי].
חתימות ורישומים נוספים בכת"י עתיק: "משולם פייבל בלא"א מוהר"ר ישכר בער יצ"ו - Meszulem Faiwel Berkowicz"; טיוטת מכתב אל "הרב הגאון החריף... כהר"ר אלכסנדר זוסמן בהרב מוהר"ר אליעזר יעקב יצ"ו מק"ק לאבשין ביי' וועסט פרייסין".
החיבור נכתב ע"י כמה כותבים: דפים א-לד בכתיבה אשכנזית נאה וקליגרפית [אופיינית לשנות התק"ס בקירוב, ראשית המאה ה-19 בקירוב]. בראשי העמודים מופיעה הכותרת "לקוטים". החל מדף ל/2 כותרת שונה: "לקוטים – כלי אנפורי'" [התרגום המילולי של "כלי אנפוריא" הוא "כלים חדשים" - כפי הנראה, כותרת זו באה ללמדנו כי מכאן ואילך הליקוטים הם מחידושיו של הכותב עצמו]. דפים לט-מג בכתיבה שונה ומאוחרת יותר, כתב-יד אשכנזי האופייני לשנות התר"ל-תר"נ בקירוב, (המחצית השניה של המאה ה-19). [תוכן כתב היד השני, אופייני ליוצאי בית מדרשם של הגר"א מווילנא והגר"ח מוולוז'ין]. בין הדפים נוסף דף [בכתיבה מראשית המאה ה-20, אולי בכתב-ידו של הסטייפלר], עם רעיונות מוסריים לפרשת חיי שרה.
הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה), בעל "קהלות יעקב". גיסו של מרן ה"חזון איש", ומראשי ישיבות "נובהרדוק – בית יוסף" בחו"ל ובבני ברק. כבר בהיותו בחור ישיבה נודע בכל עולם הישיבות בליטא בכינויו "דער סטייפלער" [על שם מוצאו מהעיר הורונוסטייפול שבאוקראינה], וסיפורים רבים נודעו על עוצם שקידתו, גאונותו וקדושתו.
בתקופת בחרותו נדד מישיבת נובהרדוק בעיר הומל שבאוקראינה, אל מעבר לגבול פולין, והיה מהתלמידים שהקימו את ישיבת נובהרדוק המרכזית בעיר ביאליסטוק, יחד עם רעו הבחור ר' לייביל הומלר. כפי הנראה, באותה תקופה נתן לו את כתב היד שלפנינו [מאמר מוסרי מתורתו של רבי אריה ליב הומלר, נדפס בספר גוילי אש – שיחות מוסר מגדולי נובהרדוק שנספו בשואה, ירושלים תשל"ג, עמ' רנו].
[1], א-לה, [1], לט-מד, [5] דף. מתוכם 79 עמודים כתובים בחידושי תורה – חלק מהדפים ריקים מחידושי תורה, ומופיעים עליהם רק מספורי דפים ורישומים שונים. 19.5 ס"מ. נייר עבה ואיכותי, מצב בינוני. נזקי עש על הטקסט. בלאי. דפים מנותקים. ללא כריכה.
קטגוריה
גאוני ליטא בדור האחרון – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,800
הערכה: $3,000 - $4,000
נמכר ב: $5,250
כולל עמלת קונה
מכתב (כ-21 שורות) בכתב-יד-קדשו וחתימתו המלאה של הגאון רבי "יעקב ישראל קניבסקי", אל מחותנו הגאון רבי יוסף שלום אלישיב. בני ברק, ראש חודש תמוז תשי"א [1951].
המכתב נכתב בתקופת האירוסין של בנו הגאון רבי חיים קניבסקי, עם הרבנית בת שבע בתו של הגרי"ש. המכתב עוסק בעניין קניית רהיטים משומשים הנמצאים באחד המושבים ליד גדרה. ה"סטייפלער" כותב כי אשתו הרבנית עומדת לנסוע לראות את הרהיטים ומנסה לברר ברגישות האם הכלה תסכים שחמותה תקנה את הרהיטים מבלי שהכלה תבוא בעצמה, או שהיא מעוניינת בבחירת הרהיטים בעצמה: "...נא להודיענו אם בת שבע שתחי'[ה] מסכמת, שבאם ייטב ויהא יפה בעיני א'[שתי] שתגמור הקנין, או אולי אפשר שהיא בעצמה תבוא לראות. כי חוששין אנו שמא רצונה באיזו דוגמא ומאדע דוקא. אין לה לדון בדבר אלא לפי רצונה הגמור, לא אולי מפני שמצדנו מסכימים, כי כל רצונינו הלא הוא רק שהכלה היקרה שתחי'[ה] תהי'[ה] שבעת רצון לגמרי. נא להודיענו רצונה ודעתה בהקדם...".
מכתב מאלף ומעניין, המלמד על כוחו הגדול של ה"סטייפלר" לרדת לפרטים ולהתחשב ברגשותיה ורצונותיה של הכלה, באופן שתהא שבעת רצון לגמרי, בבחירת הרהיטים לביתה החדש.
נייר מכתבים רשמי. כ-24 ס"מ. מצב טוב. בלאי וקמטים.
המכתב נכתב בתקופת האירוסין של בנו הגאון רבי חיים קניבסקי, עם הרבנית בת שבע בתו של הגרי"ש. המכתב עוסק בעניין קניית רהיטים משומשים הנמצאים באחד המושבים ליד גדרה. ה"סטייפלער" כותב כי אשתו הרבנית עומדת לנסוע לראות את הרהיטים ומנסה לברר ברגישות האם הכלה תסכים שחמותה תקנה את הרהיטים מבלי שהכלה תבוא בעצמה, או שהיא מעוניינת בבחירת הרהיטים בעצמה: "...נא להודיענו אם בת שבע שתחי'[ה] מסכמת, שבאם ייטב ויהא יפה בעיני א'[שתי] שתגמור הקנין, או אולי אפשר שהיא בעצמה תבוא לראות. כי חוששין אנו שמא רצונה באיזו דוגמא ומאדע דוקא. אין לה לדון בדבר אלא לפי רצונה הגמור, לא אולי מפני שמצדנו מסכימים, כי כל רצונינו הלא הוא רק שהכלה היקרה שתחי'[ה] תהי'[ה] שבעת רצון לגמרי. נא להודיענו רצונה ודעתה בהקדם...".
מכתב מאלף ומעניין, המלמד על כוחו הגדול של ה"סטייפלר" לרדת לפרטים ולהתחשב ברגשותיה ורצונותיה של הכלה, באופן שתהא שבעת רצון לגמרי, בבחירת הרהיטים לביתה החדש.
נייר מכתבים רשמי. כ-24 ס"מ. מצב טוב. בלאי וקמטים.
קטגוריה
גאוני ליטא בדור האחרון – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,000
הערכה: $1,500 - $2,000
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב ידו וחתימתו של "הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין. ירושלים, [כסלו] תר"צ [1929].
נכתב אל המיועד להיות חתנו, רבי יוסף שלום אלישיב [שנשא את בתו חיה בחודש אדר תר"צ]. רוב המכתב עוסק בדברי תורה. בפתיחת המכתב כותב לו ר' אריה בחיבה רבה ובלשון מליצית: "כבוד אור עיני מחמד לבי ונפשי מר ש"י עולמות שליט"א" [ש"י הם ראשי תיבות שמו "יוסף שלום", אך יש כאן רמז למושג הקבלי "ש"י עולמות", שהקב"ה עתיד להנחיל לכל צדיק בעוה"ב]. גם חתימת המכתב מסתיימת בלשונות חיבה מליציות: "בכל רגשי כבוד ואהבה רבה, ורבנן אמרי אהבת עולם – המיול"ח [המיועד להיות חותנך] ארי' לוין".
"הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין (תרמ"ה-תשכ"ט), גדול בתורה ובמעשים טובים. תלמיד ישיבות ליטא: הלוסק, סלוצק, וולוז'ין, וישיבת תורת חיים בירושלים. תלמיד חביב ומקורב לגדולי דורו: רבי רפאל שפירא מוולוז'ין, רבי חיים ברלין, רבי שלמה אלישוב בעל ה"לשם", רבי ברוך בער ליבוביץ, רבי אברהם יצחק הכהן קוק, גיסו רבי צבי פסח פראנק ורבי יצחק זאב סולובייצ'יק הרב מבריסק. עלה לירושלים בבחרותו ונשא את נכדת הראב"ד רבי חיים יעקב שפירא. כיהן בתפקיד מנהל רוחני ומפקח ב"תלמוד תורה עץ חיים". נודע במסירותו למעשי חסד, ועם ביקוריו בבתי הסוהר של ממשלת המנדט, נתמנה לתפקיד "רב האסירים". כל אחד ואחד מצא אצלו אוזן קשבת למצוקותיו ושמחותיו, והיה גומל חסדים בגופו כל ימיו. זכה לבנים וחתנים גדולי תורה מפורסמים. חביבות מיוחדת היתה לו לחתנו הגאון המתמיד רבי יוסף שלום אלישיב, נכד רבו המובהק בעל ה"לשם".
דף כפול. 20.5 ס"מ. 2 עמ' כתובים, כ-31 שורות בכתב ידו (הפניני) וחתימתו. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים.
נכתב אל המיועד להיות חתנו, רבי יוסף שלום אלישיב [שנשא את בתו חיה בחודש אדר תר"צ]. רוב המכתב עוסק בדברי תורה. בפתיחת המכתב כותב לו ר' אריה בחיבה רבה ובלשון מליצית: "כבוד אור עיני מחמד לבי ונפשי מר ש"י עולמות שליט"א" [ש"י הם ראשי תיבות שמו "יוסף שלום", אך יש כאן רמז למושג הקבלי "ש"י עולמות", שהקב"ה עתיד להנחיל לכל צדיק בעוה"ב]. גם חתימת המכתב מסתיימת בלשונות חיבה מליציות: "בכל רגשי כבוד ואהבה רבה, ורבנן אמרי אהבת עולם – המיול"ח [המיועד להיות חותנך] ארי' לוין".
"הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין (תרמ"ה-תשכ"ט), גדול בתורה ובמעשים טובים. תלמיד ישיבות ליטא: הלוסק, סלוצק, וולוז'ין, וישיבת תורת חיים בירושלים. תלמיד חביב ומקורב לגדולי דורו: רבי רפאל שפירא מוולוז'ין, רבי חיים ברלין, רבי שלמה אלישוב בעל ה"לשם", רבי ברוך בער ליבוביץ, רבי אברהם יצחק הכהן קוק, גיסו רבי צבי פסח פראנק ורבי יצחק זאב סולובייצ'יק הרב מבריסק. עלה לירושלים בבחרותו ונשא את נכדת הראב"ד רבי חיים יעקב שפירא. כיהן בתפקיד מנהל רוחני ומפקח ב"תלמוד תורה עץ חיים". נודע במסירותו למעשי חסד, ועם ביקוריו בבתי הסוהר של ממשלת המנדט, נתמנה לתפקיד "רב האסירים". כל אחד ואחד מצא אצלו אוזן קשבת למצוקותיו ושמחותיו, והיה גומל חסדים בגופו כל ימיו. זכה לבנים וחתנים גדולי תורה מפורסמים. חביבות מיוחדת היתה לו לחתנו הגאון המתמיד רבי יוסף שלום אלישיב, נכד רבו המובהק בעל ה"לשם".
דף כפול. 20.5 ס"מ. 2 עמ' כתובים, כ-31 שורות בכתב ידו (הפניני) וחתימתו. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים.
קטגוריה
גאוני ליטא בדור האחרון – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (ששה עמודים גדולים) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי משה פיינשטיין. [ניו יורק], אב תשכ"ח [1968].
תשובות מפורטות לשאלות הלכתיות בנושאים שונים, שנשאל מאת תלמידו הגאון רבי אפרים גרינבלאט [בעל "רבבות אפרים"]. בתחילת המכתב ובחתימתו מתעניין רבי משה בשלומו ומברכו בברכות חמות לרפואה שלימה: "מצטער אני על בריאותו וב"ה שהוטב לך ומתפללים אנו להשי"ת שישלח לך רפואה שלימה וגמורה בתוך שח"י [שאר חולי ישראל], ומקוים אנו שבזכות התורה תהיה בריא ושלם, שזהו צורך גדול ועיקר בלימוד התורה וקיום מצוותיה... והנני ידידו ומוקירו ומתפלל בעד שלומו שישלח לך רפואה שלימה בתשח"י [בתוך שאר חולי ישראל], ולא תדע עוד משום חולי וצער – משה פיינשטיין".
בשולי המכתב מוסיף הגר"מ: "בבקשה לכתוב תיכף משלומו הטוב כי אני מצטער מאד, ואף שקבלתי מכתב מדודו הגר"נ נטע--- שב"ה הוטב שלומך, מ"מ רצוני שתכתוב בעצמך – הנ"ל".
הגר"מ מוסיף עוד הוספה מעניינת המלמדת על דרכי כתיבת הספר שו"ת "אגרות משה", וההבדל שבין הספר לאגרות הנשלחות לשואלים: "והנה קצרתי באיזה דברים והוספתי את זה בהעתקה שהנחתי, כי ידידי ידע כוונתי בדיוק אף מדברים אלו שכתבתי, כי תן לחכם ויחכם עוד – הנ"ל". התשובות שלפנינו נדפסו בשינויים בשו"ת אגרות משה, אורח חיים חלק ג' (ניו יורק, תשל"ג), סימנים סח-ע; צט-ק.
מרן הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית, מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בני-יורק. מחבר הספרים: שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
נייר מכתבים רשמי. 3 דף, כתובים בצפיפות משני הצדדים. 28 ס"מ. מצב טוב. מעט בלאי וקרעים קלים.
תשובות מפורטות לשאלות הלכתיות בנושאים שונים, שנשאל מאת תלמידו הגאון רבי אפרים גרינבלאט [בעל "רבבות אפרים"]. בתחילת המכתב ובחתימתו מתעניין רבי משה בשלומו ומברכו בברכות חמות לרפואה שלימה: "מצטער אני על בריאותו וב"ה שהוטב לך ומתפללים אנו להשי"ת שישלח לך רפואה שלימה וגמורה בתוך שח"י [שאר חולי ישראל], ומקוים אנו שבזכות התורה תהיה בריא ושלם, שזהו צורך גדול ועיקר בלימוד התורה וקיום מצוותיה... והנני ידידו ומוקירו ומתפלל בעד שלומו שישלח לך רפואה שלימה בתשח"י [בתוך שאר חולי ישראל], ולא תדע עוד משום חולי וצער – משה פיינשטיין".
בשולי המכתב מוסיף הגר"מ: "בבקשה לכתוב תיכף משלומו הטוב כי אני מצטער מאד, ואף שקבלתי מכתב מדודו הגר"נ נטע--- שב"ה הוטב שלומך, מ"מ רצוני שתכתוב בעצמך – הנ"ל".
הגר"מ מוסיף עוד הוספה מעניינת המלמדת על דרכי כתיבת הספר שו"ת "אגרות משה", וההבדל שבין הספר לאגרות הנשלחות לשואלים: "והנה קצרתי באיזה דברים והוספתי את זה בהעתקה שהנחתי, כי ידידי ידע כוונתי בדיוק אף מדברים אלו שכתבתי, כי תן לחכם ויחכם עוד – הנ"ל". התשובות שלפנינו נדפסו בשינויים בשו"ת אגרות משה, אורח חיים חלק ג' (ניו יורק, תשל"ג), סימנים סח-ע; צט-ק.
מרן הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית, מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בני-יורק. מחבר הספרים: שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
נייר מכתבים רשמי. 3 דף, כתובים בצפיפות משני הצדדים. 28 ס"מ. מצב טוב. מעט בלאי וקרעים קלים.
קטגוריה
גאוני ליטא בדור האחרון – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,000
הערכה: $1,500 - $2,000
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (כ-52 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך. [ירושלים, כסלו תשי"ב 1951].
נשלח אל ידידו הגאון רבי יוסף שלום אלישיב – "לידידי עוז הרב הגאון האמיתי מוהרי"ש אלישאוו שליט"א". המכתב פותח בברכות לרגל נישואיה של בתו הגדולה, עם הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א: "הנני לברך אותו ברכת מז"ט [מזל טוב] מחתונת בתו תחי'[ה] עב"ג [עם בן גילה] הגדול בתו"י [בתורה ויראה] שליט"א, ובכל לו"נ [לב ונפש] אברכהו שיזכהו ד' לראות רוב אושר ונחת מהם ומכל יו"ח [יוצאי חלציו] שיחיו".
עיקרו של המכתב הוא משא ומתן בדברי תורה בעניני תרומות ומעשרות, הגרש"ז מודה לו על כך שעיין בספרו "מעדני ארץ" ואף שלח לו הערות בענינים אלו: "...אודנו בכל לב ע"ז שנעתר לבקשתי והאיר את עיני בדבריו הישרים והמחוכמים, ומ"מ [ומכל מקום] אמצא לנכון להעיר ע"ז דברים אחדים...".
בסיום המכתב הוא חוזר ומודה לו, ומבקש מהגרי"ש "בעתותיו הפנויות יוסף לעיין בספרי ולהעיר לי, אם בע"פ ואם בכתב". בשולי המכתב כותב לו הגרש"ז שהוא חש בושה מהתשלום ששלח לו הגרי"ש בעד הספר "מעדני ארץ", ומכיון שהוא יודע שהגרי"ש לא יקבל את הכסף בחזרה, לכן הוא שולח לו רק עודף, ובהמשך הוא ידבר אתו פנים אל פנים בענין: "שהרגשתי קצת כיסופא מהכסף ששלח לי, אך מכיון שנכשלתי פעם בכעין זה כששלחתי הכל חזרה, לכן אינני עושה כן, אך פא"פ אדבר בו, ומ"מ שולח אני חזרה את הטפל המרובה על העיקר שהוא רק שתי ל"י ולא יותר".
הגאון המפורסם רבי שלמה זלמן אויערבך (תר"ע-תשנ"ה), ראש ישיבת "קול תורה" ומגדולי הפוסקים. בצעירותו היה רבי שלמה זלמן מבני ביתו של הגאון רבי זליג ראובן בענגיס גאב"ד העדה החרדית, שם התיידד והכיר את רעו הגרי"ש אלישיב (תר"ע-תשע"ב), שהיה אף הוא מתלמידי הרב בענגיס ומבאי ביתו הקבועים. הגאון הישיש טיפח והחשיב ביותר את שני הצורבים הצעירים, והיה רגיל לומר כי הם עתידים להיות פוסקי הדור. ברבות הימים אכן הפך רבי שלמה זלמן לאחד מגדולי הפוסקים ולסמכות ראשונה במעלה במספר תחומים הלכתיים, כגון בנושאי רפואה והלכה. בנועם הליכותיו ועדינותו היה נערץ על כל חוגי היהדות האורתודוכסית, והדבר התבטא בין היתר בהלוויתו, בה השתתפו לפי ההערכות כשלוש מאות אלף אנשים.
קשריו של הגרש"ז אויערבאך עם הגרי"ש אלישיב נמשכו במשך תקופה של כשישים שנה, ובהזדמנויות רבות היו נועדים יחד לדון ולהכריע בשאלות הלכתיות ובעניני ציבור העומדים על הפרק. כמה שנים לאחר כתיבת מכתב זה הפכו הגרש"ז והגרי"ש למחותנים, כאשר בנו הגאון רבי עזריאל אויערבך שליט"א נשא את בתו [החמישית] של הגרי"ש אלישיב.
[1] דף, כתוב משני צידיו. 25 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ומעט בלאי.
נדפס ב"ישורון", כח, עמ' שכז-שכח, וראה שם התכתבויות נוספות משנת תשי"ב.
נשלח אל ידידו הגאון רבי יוסף שלום אלישיב – "לידידי עוז הרב הגאון האמיתי מוהרי"ש אלישאוו שליט"א". המכתב פותח בברכות לרגל נישואיה של בתו הגדולה, עם הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א: "הנני לברך אותו ברכת מז"ט [מזל טוב] מחתונת בתו תחי'[ה] עב"ג [עם בן גילה] הגדול בתו"י [בתורה ויראה] שליט"א, ובכל לו"נ [לב ונפש] אברכהו שיזכהו ד' לראות רוב אושר ונחת מהם ומכל יו"ח [יוצאי חלציו] שיחיו".
עיקרו של המכתב הוא משא ומתן בדברי תורה בעניני תרומות ומעשרות, הגרש"ז מודה לו על כך שעיין בספרו "מעדני ארץ" ואף שלח לו הערות בענינים אלו: "...אודנו בכל לב ע"ז שנעתר לבקשתי והאיר את עיני בדבריו הישרים והמחוכמים, ומ"מ [ומכל מקום] אמצא לנכון להעיר ע"ז דברים אחדים...".
בסיום המכתב הוא חוזר ומודה לו, ומבקש מהגרי"ש "בעתותיו הפנויות יוסף לעיין בספרי ולהעיר לי, אם בע"פ ואם בכתב". בשולי המכתב כותב לו הגרש"ז שהוא חש בושה מהתשלום ששלח לו הגרי"ש בעד הספר "מעדני ארץ", ומכיון שהוא יודע שהגרי"ש לא יקבל את הכסף בחזרה, לכן הוא שולח לו רק עודף, ובהמשך הוא ידבר אתו פנים אל פנים בענין: "שהרגשתי קצת כיסופא מהכסף ששלח לי, אך מכיון שנכשלתי פעם בכעין זה כששלחתי הכל חזרה, לכן אינני עושה כן, אך פא"פ אדבר בו, ומ"מ שולח אני חזרה את הטפל המרובה על העיקר שהוא רק שתי ל"י ולא יותר".
הגאון המפורסם רבי שלמה זלמן אויערבך (תר"ע-תשנ"ה), ראש ישיבת "קול תורה" ומגדולי הפוסקים. בצעירותו היה רבי שלמה זלמן מבני ביתו של הגאון רבי זליג ראובן בענגיס גאב"ד העדה החרדית, שם התיידד והכיר את רעו הגרי"ש אלישיב (תר"ע-תשע"ב), שהיה אף הוא מתלמידי הרב בענגיס ומבאי ביתו הקבועים. הגאון הישיש טיפח והחשיב ביותר את שני הצורבים הצעירים, והיה רגיל לומר כי הם עתידים להיות פוסקי הדור. ברבות הימים אכן הפך רבי שלמה זלמן לאחד מגדולי הפוסקים ולסמכות ראשונה במעלה במספר תחומים הלכתיים, כגון בנושאי רפואה והלכה. בנועם הליכותיו ועדינותו היה נערץ על כל חוגי היהדות האורתודוכסית, והדבר התבטא בין היתר בהלוויתו, בה השתתפו לפי ההערכות כשלוש מאות אלף אנשים.
קשריו של הגרש"ז אויערבאך עם הגרי"ש אלישיב נמשכו במשך תקופה של כשישים שנה, ובהזדמנויות רבות היו נועדים יחד לדון ולהכריע בשאלות הלכתיות ובעניני ציבור העומדים על הפרק. כמה שנים לאחר כתיבת מכתב זה הפכו הגרש"ז והגרי"ש למחותנים, כאשר בנו הגאון רבי עזריאל אויערבך שליט"א נשא את בתו [החמישית] של הגרי"ש אלישיב.
[1] דף, כתוב משני צידיו. 25 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ומעט בלאי.
נדפס ב"ישורון", כח, עמ' שכז-שכח, וראה שם התכתבויות נוספות משנת תשי"ב.
קטגוריה
גאוני ליטא בדור האחרון – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $4,000
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (כ-27 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים קניבסקי, אל חותנו הגאון רבי יוסף שלום אלישיב ומשפחתו. זכרון מאיר [בני ברק], אלול תשט"ז [1956].
"לכבוד מו"ח הגאון הגדול המפורסם שליט"א עם כל ב"ב שיחיו לאוי"ט – בפרוס שתא חדתא יכתבו ויחתמו לשנה טובה לאלתר לחיים בספרן של צדיקים גמורים, ותהי השנה הזאת שנת גאולה וישועה לכל בית ישראל". המשך המכתב עוסק בחידושי תורה בעניני "כתובה בחייבי לאווין" ובעניני "מקרא ביכורים באנדרוגינוס".
בשולי המכתב מוסיף הגר"ח שורה ובה מספר על האתרוג שהשיג לחמיו לחג הסוכות הקרב ובא: "כבר קניתי אתרוג ואני מחכה להזדמנות לשלחו".
הגאון שר התורה מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א היה חתנו הראשון של מרן הגרי"ש אלישיב (תר"ע-תשע"ב), ומכתב זה נכתב כחמש שנים לאחר נישואיו בכסלו תשי"ב. [התארים "הגאון הגדול המפורסם", שהגר"ח כותב לחמיו, היו כבר תארים מקובלים לכתוב באותו זמן על מרן הגרי"ש, למרות שהגרי"ש היה אז צעיר לימים בגיל 46].
[1] דף. 22.5 ס"מ. כ-27 שורות בכתב ידו וחתימתו. מצב טוב. קמטים קלים וסימני קיפול.
מכתב זה נדפס במאסף ישורון, כרך כח, ניסן תשע"ג, עמ' שנ.
"לכבוד מו"ח הגאון הגדול המפורסם שליט"א עם כל ב"ב שיחיו לאוי"ט – בפרוס שתא חדתא יכתבו ויחתמו לשנה טובה לאלתר לחיים בספרן של צדיקים גמורים, ותהי השנה הזאת שנת גאולה וישועה לכל בית ישראל". המשך המכתב עוסק בחידושי תורה בעניני "כתובה בחייבי לאווין" ובעניני "מקרא ביכורים באנדרוגינוס".
בשולי המכתב מוסיף הגר"ח שורה ובה מספר על האתרוג שהשיג לחמיו לחג הסוכות הקרב ובא: "כבר קניתי אתרוג ואני מחכה להזדמנות לשלחו".
הגאון שר התורה מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א היה חתנו הראשון של מרן הגרי"ש אלישיב (תר"ע-תשע"ב), ומכתב זה נכתב כחמש שנים לאחר נישואיו בכסלו תשי"ב. [התארים "הגאון הגדול המפורסם", שהגר"ח כותב לחמיו, היו כבר תארים מקובלים לכתוב באותו זמן על מרן הגרי"ש, למרות שהגרי"ש היה אז צעיר לימים בגיל 46].
[1] דף. 22.5 ס"מ. כ-27 שורות בכתב ידו וחתימתו. מצב טוב. קמטים קלים וסימני קיפול.
מכתב זה נדפס במאסף ישורון, כרך כח, ניסן תשע"ג, עמ' שנ.
קטגוריה
גאוני ליטא בדור האחרון – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג