מכתב ארוך (כ-52 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך. [ירושלים, כסלו תשי"ב 1951].
נשלח אל ידידו הגאון רבי יוסף שלום אלישיב – "לידידי עוז הרב הגאון האמיתי מוהרי"ש אלישאוו שליט"א". המכתב פותח בברכות לרגל נישואיה של בתו הגדולה, עם הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א: "הנני לברך אותו ברכת מז"ט [מזל טוב] מחתונת בתו תחי'[ה] עב"ג [עם בן גילה] הגדול בתו"י [בתורה ויראה] שליט"א, ובכל לו"נ [לב ונפש] אברכהו שיזכהו ד' לראות רוב אושר ונחת מהם ומכל יו"ח [יוצאי חלציו] שיחיו".
עיקרו של המכתב הוא משא ומתן בדברי תורה בעניני תרומות ומעשרות, הגרש"ז מודה לו על כך שעיין בספרו "מעדני ארץ" ואף שלח לו הערות בענינים אלו: "...אודנו בכל לב ע"ז שנעתר לבקשתי והאיר את עיני בדבריו הישרים והמחוכמים, ומ"מ [ומכל מקום] אמצא לנכון להעיר ע"ז דברים אחדים...".
בסיום המכתב הוא חוזר ומודה לו, ומבקש מהגרי"ש "בעתותיו הפנויות יוסף לעיין בספרי ולהעיר לי, אם בע"פ ואם בכתב". בשולי המכתב כותב לו הגרש"ז שהוא חש בושה מהתשלום ששלח לו הגרי"ש בעד הספר "מעדני ארץ", ומכיון שהוא יודע שהגרי"ש לא יקבל את הכסף בחזרה, לכן הוא שולח לו רק עודף, ובהמשך הוא ידבר אתו פנים אל פנים בענין: "שהרגשתי קצת כיסופא מהכסף ששלח לי, אך מכיון שנכשלתי פעם בכעין זה כששלחתי הכל חזרה, לכן אינני עושה כן, אך פא"פ אדבר בו, ומ"מ שולח אני חזרה את הטפל המרובה על העיקר שהוא רק שתי ל"י ולא יותר".
הגאון המפורסם רבי שלמה זלמן אויערבך (תר"ע-תשנ"ה), ראש ישיבת "קול תורה" ומגדולי הפוסקים. בצעירותו היה רבי שלמה זלמן מבני ביתו של הגאון רבי זליג ראובן בענגיס גאב"ד העדה החרדית, שם התיידד והכיר את רעו הגרי"ש אלישיב (תר"ע-תשע"ב), שהיה אף הוא מתלמידי הרב בענגיס ומבאי ביתו הקבועים. הגאון הישיש טיפח והחשיב ביותר את שני הצורבים הצעירים, והיה רגיל לומר כי הם עתידים להיות פוסקי הדור. ברבות הימים אכן הפך רבי שלמה זלמן לאחד מגדולי הפוסקים ולסמכות ראשונה במעלה במספר תחומים הלכתיים, כגון בנושאי רפואה והלכה. בנועם הליכותיו ועדינותו היה נערץ על כל חוגי היהדות האורתודוכסית, והדבר התבטא בין היתר בהלוויתו, בה השתתפו לפי ההערכות כשלוש מאות אלף אנשים.
קשריו של הגרש"ז אויערבאך עם הגרי"ש אלישיב נמשכו במשך תקופה של כשישים שנה, ובהזדמנויות רבות היו נועדים יחד לדון ולהכריע בשאלות הלכתיות ובעניני ציבור העומדים על הפרק. כמה שנים לאחר כתיבת מכתב זה הפכו הגרש"ז והגרי"ש למחותנים, כאשר בנו הגאון רבי עזריאל אויערבך שליט"א נשא את בתו [החמישית] של הגרי"ש אלישיב.
[1] דף, כתוב משני צידיו. 25 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ומעט בלאי.
נדפס ב"ישורון", כח, עמ' שכז-שכח, וראה שם התכתבויות נוספות משנת תשי"ב.