תלמוד בבלי, מסכת יבמות, עם רב אלפס. זיטומיר, תרכ"ב 1862. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא.
העותק של אדמו"ר מהר"ש מליובאוויטש-חב"ד. בדף השער השני חותמתו "שמואל שניאורסאן מליבאוויטש". בדפים נוספים חותמת אחרת שלו בעברית וברוסית, במרכזה מגן עם כתר שבתוכו ראשי תיבות שמו: .S.S.
הגהות קצרות בכתב-יד בשלושה דפים (דף י, דף קטז/1 ודף קכב/1), בכתב-יד דומה לכתיבת ידי אדמו"רי חב"ד.
האדמו"ר רבי שמואל שניאורסון - המהר"ש (תקצ"ד-תרמ"ג), האדמו"ר הרביעי בשושלת אדמו"רי חב"ד. צעיר בניו של האדמו"ר בעל "צמח צדק", שחיבב אותו והחשיב אותו מאד וכחצי שנה לפני פטירתו כתב עליו לחסידיו: "אליו תשמעו כאשר שמעתם אלי". באחת ההזדמנויות אמר לו אביו ה"צמח צדק": "פך השמן הרוחני שמסר הבעל שם טוב לתלמידו הרב המגיד ממזריטש למשוח בו את רבנו הזקן לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - אדמו"ר האמצעי - ובכח זה משחתי אותך". לאחר פטירת ה"צמח צדק", בשנת תרכ"ו, נבחר לממשיך דרכו, על אף שהיה הצעיר מששת בניו של ה"צמח צדק". נהג נשיאותו ברמה, אך הסתלק בגיל צעיר ולמעשה כיהן באדמו"רות פחות מעשרים שנה. טבע את הפתגם והשיטה החב"דית "לכתחילה אריבער" (בתרגום חופשי: לכתחילה מלמעלה. כלומר, לגשת אל הקשיים בדרך עליונה, מבלי להתחשב בקשיים ובמכשולים), ועל כך היה מכונה בפי הרבי רמ"מ מליובאוויטש: "בעל לכתחילה אריבער". בנו של אדמו"ר מהר"ש היה האדמו"ר רש"ב מליובאוויטש (תרכ"א-תר"ף) - האדמו"ר החמישי לשושלת חב"ד.
[4], ב-קנב; כב; ה, [1]; סו דף. כולל שער מעטפת בראש הכרך (הדפסה על נייר כחול). 38.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש בדפי הפורזץ ובדף המעטפת. נקבים זעירים בדפים הפנימיים. כריכת עור ישנה, עם פגעי עש ופגמים.