ספר כנסת הגדולה, על טור יורה דעה, חלק א' (סימנים א-סח), מאת רבי חיים בנבנשתי. קושטא, תע"ו [1716]. מהדורה ראשונה.
העותק של הגאון הקדוש רבי עוזיאל מייזליש, תלמיד הבעש"ט ומגדולי תלמידי המגיד ממזריטש -בדפי הבטנה האחוריים רישומים שונים וניסויי קולמוס בכתב יד עתיק. בין הרישומים רישום בשפה מליצית שהספר שייך לרבי עוזיאל [מייזליש] אב"ד ור"מ דקהילת ריטשוואהל. - "זה הספר שייך להרב המאור הגאון הגדול המפרסים [=המפורסם] החריף והבקי, החסיד והשנון והמפילפיל [=והמפולפל], עוף הפורח עליו נשרף בהבל פיו כבמדורה, אדוני ורבי מהור"ר עוזיאל נרו יאיר ולא יכבה, כן יפרוץ וכן ירבה, אב"ד ור"מ דק"ק ריטשוואל". [האיות מתאים להגיה חסידית-פולנית].
הגאון הקדוש רבי עוזיאל מייזליש (תק"ד-תקמ"ו 1744-1785), רב וראש ישיבה באוסטרובצה, ריטשווואהל וניישטאט. בצעירותו הכיר את הבעש"ט והוא מביא בספריו דברים ששמע מפיו ("...ששמעתי מפי איש קדוש וטהור רבינו ישראל בעש"ט ז"ל"). כדרך רוב תלמידי הבעש"ט נטה אחר תלמידו הקדוש רבי דב בער המגיד הגדול ממזריטש, והוא מזכירו פעמים רבות בספריו: "קבלתי מפי מורי ורבי הגאון הקדוש מו"ה דוב בער". הוא מזכיר בספריו גם את רבי נחמן מקוסוב תלמיד הבעש"ט (אותו הוא מביא ביראת כבוד: "שמעתי מפי איש קדוש וטהור רבי נחמן קוסובער"), והוא מביא גם שמועות שונות בשם חבריו תלמידי המגיד: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אלימלך מליזנסק, רבי זושא מאניפולי, רבי חיים חייקא מאמדור, רבי מנחם מנדל מפרמישלן, רבי פנחס מפרנקפורט בעל ה"הפלאה", ורבי שמואל שמלקא הורביץ אב"ד ריטשוואהל וניקלשבורג.
מספריו: "תפארת עוזיאל" על התורה, "תפארת צבי" על מסכת ביצה, "כרם שלמה" על יורה דעה, "עץ הדעת טוב" על מסכת כתובות, ו"מנורה הטהורה" על הלכות שבת. בהקדמת ספרו "תפארת צבי" (זולקווא, תקס"ג) כותב עליו אחיו ותלמידו רבי יצחק מייזליש בזה הלשון: "...המפורסם הרב המאור הגאון הגדול, המקובל האמיתי החסיד והעניו, איש אלקים קדוש ייאמר לו... עטרת תפארת ישראל, נר ישראל... הרביץ תורה ויראה ברבים והעמיד תלמידים הרבה... וינהרו אליו כל הרוצה למלאת כריסו מקדשי שמים ש"ס ופוסקים... ושָמעו הולך בכל הארץ...". בהקדמה זאת מספר אחיו על ידידותו הגדולה של רבי עוזיאל עם האחים הקדושים רבי פנחס הורביץ בעל ה"הפלאה" ורבי שמעלקא מניקלשבורג, על ידידותו עם האחים רבי משולם זוסמאן (ר' זושא מאניפולי) ואחיו רבי אלימלך מליזנסק "גדולי וגאוני הדור חסידי עולם וקדושי עליון, בצוותא חדא ובזמן אחד היו כולם אצל רבן של כל בני הגולה... הגאון המקובל הקדוש והחסיד הטהור, אור שבעת הימים... כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר דב בעריש זצלה"ה מק"ק מעזריטש, שהיה נקרא רבי בער ראוונער". הוא מספר כי רעיו תלמידי המגיד העידו על אחיו רבי עוזיאל "שלא טעם טעם חטא", וכינוהו בתואר "עבד ה'" ("והעידו כולם על אחי מורי ורבי שלא טעם טעם חטא מעולם... וקראו לו בשם הנאה לו והוא נאה לשמו, עבד ה'...").
חתימות נוספות ורישומים: בדף ד/1 חתימה "לה' הארץ ומלואה, הק' גרשון פוליץ" - רבי גרשון פוליץ (תס"א בערך-תקל"א), רבה של ניקלשבורג ומדינת מורביה, ונכדו בן-בתו של רבי גרשון אשכנזי בעל "עבודת הגרשוני". על מקומו ברבנות ניקלשבורג עלה בשנת תקל"ג רבי שמלקא מניקלשבורג. בכריכה הפנימית רישומי חידושים בכתב יד, כנראה של רבי אברהם פלוטקין אב"ד סעליבא, מחוז מינסק, ורישומי בעלות של בנו רבי גרשון פלאטקין הכותב על פטירת אביו רבי אברהם פלאטקין, בכ"ב אדר ב' תרפ"ז.
[1], ד-רמו דף. כ-30 ס"מ. מצב טוב. כתמים ומעט בלאי. פגיעות קלות בדף השער. כריכה עתיקה מפוארת, עץ מחופה עור דק ובהיר, עם עיטורים מוטבעים ושרידי אבזמים. הכריכה מעט פגומה ומשופשפת.