מנורת חנוכה. [ירושלים, המאה ה-19].
פח פליז מנוסר ורקוע (עבודת מקשה על-ידי רושמות).
על הדופן האחורית רוקעו ארבעה עיטורים דמויי פרחים (רוזטה), מוקפים קו גלי ועיטורי נקודות. במרכז הדופן האחורית ממוקם השמש (אף הוא מתקפל כלפי הדופן). שתי שרשראות מתכת הממוקמות משמאל ומימין לשמש מחוברות לחצי-גורן עגולה הבולטת קדימה, ובה מקודחים שמונה מעגלים המשמשים כחישוקים להחזקת כוסיות ההדלקה.
דוגמה חשובה לטיפוס ארצישראלי מוקדם של מנורת חנוכה מתקפלת, שהיתה בשימוש בידי שד"רים במסעותיהם.
גובה: 29.5 ס"מ, אורך: 29.5 ס"מ, רוחב: 37 ס"מ. מצב בינוני. שברים וסדקים, תיקונים ישנים. קורוזיה. כתמי סיד. שבע כוסות זכוכית.
ספרות:
1. נרקיס, "מנורת החנוכה", עמ' 69; לוח LVII , פריט 162.
2. "מנורת השד"ר של 'מקובלי בית אל'", בתוך: אמנות ואומנות בארץ-ישראל במאה הי"ט (מוזיאון ישראל, ירושלים, 1979), עמ' 34-37 (תמונה 15).
3. Kostbarkeiten aus dem Heiligen Land (מוזיאון ישראל, ירושלים, 1996), עמ' 27.