מנורת חנוכה. [גרמניה או איטליה, המאה ה-17-18].
פליז יצוק; פח פליז.
דגם ייחודי ונדיר. צורתה הכללית של הדופן האחורית כצורת משולש בעל צלעות מקושטות, עם מפתחים. בראשה מלאך עם כתר לראשו, נתמך על-ידי זוג עופות. במרכזה מדליון סגלגל, נתמך בבסיסו בידי שני נערים, ומוקף במסגרת שבראשה ובתחתיתה מסכות. במדליון מתוארת סצינה מסיפור "חנה ושבעת בניה": הקיסר יושב על כסאו, סביבו פקידיו וחייליו, ולמרגלותיו אחד מילדיה של חנה, רגע לפני שהוצא להורג (אחד החיילים מתואר כשהוא מניף את חרבו).
בראש הדופן מופיע עיטור נוסף, שאפשר כי נוסף בתקופה מאוחרת יותר. שורת בזיכים מוארכים וצבוטים, שבקצה ניצב מוט ובראשו השמש. כפי הנראה, שורת הבזיכים המקורית הוחלפה בזו שלפנינו.
בצדה האחורי של החנוכיה מודבקת תוית נייר, עם שמו של הפילנתרופ ואיש העסקים סלימאן דוד ששון (1841-1894), אביו של האספן הנודע דוד סלימאן ששון, שהשאיל את החנוכיה שלפנינו לתערוכה.
אורך: 19.5 ס"מ, רוחב (ללא שורת הבזיכים): 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. מעט פגמים, שברים ותיקוני הלחמה ישנים. השמש מנותק. נקב לתליה בראש הדופן.
מקור: אוסף משפחת ששון.