מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
- book (124) Apply book filter
- and (107) Apply and filter
- עתיקים (90) Apply עתיקים filter
- earli (90) Apply earli filter
- דפוסים (84) Apply דפוסים filter
- print (84) Apply print filter
- יד (59) Apply יד filter
- כתבי (59) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (59) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (59) Apply כתבייד filter
- manuscript (59) Apply manuscript filter
- איטליה (53) Apply איטליה filter
- itali (53) Apply itali filter
- ומכתבים (29) Apply ומכתבים filter
- letter (29) Apply letter filter
- ספרי (28) Apply ספרי filter
- יהדות (26) Apply יהדות filter
- jewri (26) Apply jewri filter
- the (26) Apply the filter
- ואשכנז (20) Apply ואשכנז filter
- פראג (20) Apply פראג filter
- פולין, (20) Apply פולין, filter
- פולין (20) Apply פולין filter
- europ (20) Apply europ filter
- poland (20) Apply poland filter
- poland, (20) Apply poland, filter
- pragu (20) Apply pragu filter
- western (20) Apply western filter
- קבלה (16) Apply קבלה filter
- צור (15) Apply צור filter
- משפחת (15) Apply משפחת filter
- מרוקו (15) Apply מרוקו filter
- מפאס (15) Apply מפאס filter
- אוסף (15) Apply אוסף filter
- אבןצור (15) Apply אבןצור filter
- אבן-צור (15) Apply אבן-צור filter
- אבן (15) Apply אבן filter
- abensour (15) Apply abensour filter
- collect (15) Apply collect filter
- famili (15) Apply famili filter
- moroccan (15) Apply moroccan filter
- of (15) Apply of filter
- אמשטרדם (14) Apply אמשטרדם filter
- דפוסי (14) Apply דפוסי filter
- וספרי (14) Apply וספרי filter
- יסוד (14) Apply יסוד filter
- amsterdam (14) Apply amsterdam filter
- classic (14) Apply classic filter
- prayer (14) Apply prayer filter
- press (14) Apply press filter
על חשיבות וסגולת אמירת 'חק לישראל' בכל יום
מנהג אמירתם של פסוקי תנ"ך, משניות תלמוד וזהר, דבר יום ביומו, הוא מיסודו של האר"י הקדוש, שכך נהג בעצמו. הסדר שנדפס ב"חק לישראל" הוא ברובו על פי המתבאר בכתבי האר"י בכמה מקומות. החיד"א הוסיף על סדר זה גם הלכה יומית, מתוך משנה תורה להרמב"ם ושלחן ערוך, וכן פסקאות מספרי מוסר. הוספות החיד"א מכונות "יוסף לחק". בכתבי האר"י מבואר שמטרת הלימוד ב"חק לישראל" היא הן לשם השלמת ותיקון הנפש ומזונה על ידי לימוד חלקי התורה השונים, והן לשם תיקונים וייחודים בעולמות העליונים.
רבים מגדולי החסידות, במיוחד הצדיקים לבית טשרנוביל, הפליגו בדברים נשגבים על סגולת הלימוד ב"חק לישראל", ואמרו כי יש בו תיקון על חטאים בענייני קדושה. האדמו"ר הרה"ק רבי ישראל דוב מווילעדניק כותב בספרו "שארית ישראל" (שער השובבי"ם, דרוש ראשון): "והנה הרואה יראה בספר הקדוש שנקרא חק לישראל שהוא תיקון לפגם הברית, ככה קבלתי מרבותי [האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל], שתיקון האמיתי הוא על ידי התחברות תורה שבכתב עם תורה שבעל פה על ידי חק לישראל... על כן בעקבות משיחא אלו יצא לאור ספר "יוסף לחק" מהצדיק הגדול רבי חיד"א, תלמידו של ר' חיים אבן עטר בעל האור החיים, שיש בו שני אורות תרין משיחין, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף, בסוד צדיק הכולל המתקן פגם של כל ישראל".
האדמו"ר רבי אברהם מטריסק, בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל, כותב: "ואחרי התפלה יאמר חק לישראל, וזה יהיה חק ולא יעבור שיאמר דבר יום ביומו... כשהאדם עושה לו חוקה זו לומר בכל יום חק לישראל... בזה גורם בחינת רחמים... שיתמלא הש"י ברחמים על כנסת ישראל" (מגן אברהם, צו1).
צדיקי הדורות הפליגו בסגולות שבאמירת "חק לישראל". יש שכתבו כי יש באמירתו גם סגולה לפרנסה (על פי דברי הגמרא: "חק לישנא דמזוני הוא" – בשם האדמו"ר משינאווע).
הגאון רבי יעקב רוקח, בהקדמת "מעשה רוקח" לחק לישראל, כתב: "מצוה על כל איש אשר בשם ישראל יכונה לקנות לו ספר 'חוק לישראל' לקרות בו בכל יום...".
רבי יצחק איצק גריסהבר-פריינד (תק"א-תקפ"ג), תלמיד ה"נודע ביהודה". אב"ד פאקש (הונגריה) משנת תקמ"ב. עמד בקשרי שו"ת עם הגאון בעל "חתם סופר", שכותב עליו בהערצה. בשנת תקנ"ז לחם נגד הרב הרפורמי אהרן חורינר שהתיר אכילת דג-טמא בשם שטירל, ואת התכתבויותיו בנושא עם רבני דורו, הדפיס בספרו "מקל נועם" (וינה, תקנ"ט).
רבי אברהם סבע (ר'-רס"ט), רב, דרשן ומקובל בדור גירוש ספרד. נולד בקסטיליה והיה מתלמידיו של רבי יצחק די ליאון. לאחר הגירוש מספרד, עבר עם קהילתו לעיר גימארייש (Guimarães), הסמוכה לפורטו שבפורטוגל. במהלך גזרות השמד שניחתו על יהודי פורטוגל בשנת רנ"ז, נחטפו שני ילדיו והוטבלו לנצרות. לאחר שנאסר ועבר עינויים בליסבון, הצליח להימלט לפאס, אך כתביו נותרו בפורטוגל. לאחר נדודים רבים הגיע לאדריאנופול, בה השתקע וכתב מחדש את חיבוריו. בשנת רס"ט נפטר באונייה בדרכו לאיטליה, ונקבר בעיר ורונה (בספרו שם הגדולים הביא החיד"א, בשם ספר דברי יוסף, סיפור פלא על פטירתו של רבי אברהם סבע באונייה בעת סערה, והבטחתו לרב החובל שאם ידאג שיקברוהו בקבר ישראל ינוח הים מזעפו). בין יתר חיבוריו (שרובם נותרו בכתבי-יד ואבדו): אשכול הכופר על מגילת אסתר ומגילת רות; צרור הכסף על הלכות ראש השנה, יום כיפור ועבודה זרה; צרור החיים על מסכת אבות.