ספר משנה למלך, חידושים על סדר הרמב"ם, מאת רבי יהודה רוזאניס. קושטא, דפוס יונה בן יעקב [אשכנזי], [תצ"א, 1731]. מהדורה ראשונה.

המהדורה הראשונה של ה"משנה למלך" שנדפסה כספר בפני עצמו (קודם שהוכנסה למהדורות הרמב"ם). את הספר ערך תלמידו של המחבר, הגאון רבי יעקב כולי בעל "ילקוט מעם לועז", שהיה דיין בבית דינו של רבי יהודה רוזאניס, והוסיף בו הערות והוספות משלו.

העותק של רבי חיים אבולעפיא (השלישי), הראשון לציון ואב"ד אזמיר, בעל "נשמת חיים", עם הגהות בכתב-ידו. מאוחר יותר עבר הספר לרשותו של רבי רפאל אלעזר נחמיאש בעל "הון רב", שהוסיף בו אף הוא הגהות בכתב-ידו.

בראש השער – חותמתו של רבי חיים בכ"ר דוד אבולעפיא. בשולי העמודים הגהות רבות, בהן הגהות ארוכות, בכתיבת ידו של רבי חיים אבולעפיא.

בראש דף השער רישום בעלות נוסף, בכתב-ידו של רבי אליעזר נחמיאש, המעיד שההגהות בתוך הספר עם בכתיבת ידו של רבי חיים אבולעפיא: "לקוח הוא בידי מאת החכם השלם והכו' כמה"ר דוד ווילנא הי"ו בסך 14 גרוש הצעיר אלעזר נחמיאש ס"ט, ודע דכתב הקדש אשר בתוך הס' הזה הם מהרב מהרח"א [=מורנו הרב חיים אבולעפיא] זלה"ה". בדף עד2 בספירה האחרונה, כותב בסוף הגהה: "...ודברים תמוהים וכמ"ש [=וכמו שכתבתי] בתשו' שהשבתי לטרקולא ש'[נת] תק"ט".

במספר מקומות בספר מופיעות הגהות ארוכות בכתיבת ידו של רבי אלעזר נחמיאש, אחת מהן חתומה "אלעזר" (דף מה1 בספירה השלישית); וכמה מהן פותחות בשמו: "א'[מר] אלעזר..." (דף 22ב בספירה הרביעית), או "א"א" [=אמר אלעזר] (דף מב2 בספירה האחרונה).

הגהות ממספר כותבים נוספים, בהן אחת החתומה: "כ"ד אברהם עלי ס"ט" (דף פט1 בספירה השלישית).

חתימות ורישומי בעלות נוספים בשער: "יצחק בכר משה הלוי" – הוא כנראה רבי יצחק הלוי שהיה רב בעיר סופיה, שם כיהן גם רבי אלעזר נחמיאש כדיין במשך תקופה; "קנה שם טוב ירחי סי"ט"; "מקנת כספי בסופיאה יע"א רפאל אבי"ע"; "כשהייתי בסופיאה לקחתי זה הספר עם ד' חלקי' של הרמב"ם בע"ב גרו"ש הצעיר רפאל אבי"ע"; "זה הספר לקחתי מן הח' הש' כמוה"ר שלמה חסון בעד סך ששים ושלש גרו"ש שנת התקצ"ו הצעיר מאיר ן' ויניסטי ס"ט".

רישום בדף השני: "והוא שאול מאת הח' המרומם שמואל דון אבראבאניל הי"ו".

רבי חיים ב"ר דוד אבולעפיה (השלישי; נפטר תקל"ה), אב"ד אזמיר ומגדולי הפוסקים בדורו. בן אחיו של רבי חיים אבולעפיה, ממחדשי היישוב היהודי בטבריה. נולד בירושלים, ובין רבותיו נמנה רבי יצחק הכהן רפפורט בעל "בתי כהונה". בגיל צעיר התקבל לדיין בעיר צפת, וסמוך לשנת ת"ק התמנה לרב בעיר לאריסה שביוון. בשנת תקט"ו סבלה קהילת לאריסה גזרות שונות, ורבי חיים אבולעפיה נאלץ לעזוב את העיר עם חלק מבני עירו. הוא התיישב בשאלוניקי, ובה ישב עד שנת תקכ"א, אז התמנה לרב הראשי – ה"חכם באשי" של אזמיר. רבי חיים היה פוסק גדול בדורו. חבר בית דינו – רבי אליקים גאטינייו – כותב: "...בימי הרב המופלא מ"ו מהרח"א, ב"ד היו נוהגים על פיו". חלק מתשובותיו ופסקיו נדפסו בספרי חכמי דורו. חבורו הגדול והחשוב על הסמ"ג נשרף בשריפה הגדולה באזמיר בשנת תקל"ב. חלק קטן מפסקיו ודרשותיו ושרידים מספרו על הסמ"ג נדפסו בספרו "נשמת חיים", שאלוניקי תקס"ו. שרידים נוספים מכתביו נדפסו בסוף הספר "אשדת הפסגה", מאת תלמידו רבי יוסף נחמולי (שאלוניקי תק"נ), בהם כמה מתשובותיו בהלכה, דרושים ופירוש להגדה של פסח.

רבי רפאל אלעזר נחמיאש (נפטר תקל"ח), ראב"ד שאלוניקי. בערוב ימיו עלה לירושלים, ושם נפטר. תשובותיו וחידושיו נדפסו בשני חלקי ספרו "הון רב" (שאלוניקי, תקל"ז-תקמ"ד). תלמידו הוא רבי יוסף נחמולי בעל "אשדת הפסגה" (שאלוניקי תק"נ), אשר הדפיס מספר פסקים ממנו בספרו (ראו שם, או"ח ב, חו"מ ז-ח; רבי יוסף נחמולי היה גם תלמידו של רבי חיים אבולעפיא, ראו לעיל).

[3], ב-כז; פ; קיב; 46; פט דף. 31.5 ס"מ. חלק מהדפים כהים. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות קלות במסגרת השער ופגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר (הדבקות בשולי השער). פגיעות קלות בהגהות במספר דפים, כתוצאה מחיתוך השוליים. סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.