שש מהדורות שונות של ספר "ליקוטי אמרים – תניא", מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי, שנדפסו בווילנא בשנים תר"ס-תרצ"ו [1900-1936].

• ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תר"ס] 1900. מהדורת אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש (ראה להלן).

• ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרס"ט] 1909. בדף ב/1, "מודעה רבה" מטעם דפוס "האלמנה והאחים ראם", על מכירת זכות ההדפסה של ספר התניא "לכ"ק אדמו"ר הר"ר שלום דובער שליט"א מליובאוויטש... לטובת מוסד תומכי-תמימים" (ווילנא, כ"ה תמוז תרס"ט). שטר מכר זה נדפס מאז ואילך בכל מהדורות התניא הבאות. חותמות: "חייקיל לונסקי, ווילנא" – חיים חייקל לונסקי (1881-1942) – סופר יידי ועברי, פולקלוריסט וביבליוגרף יהודי-ליטאי, ספרן ספריית שטראשון במשך כיובל שנים והיסטוריון של יהדות וילנה. נספה בשואה, בגטו וילנה.

• ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרע"ב] 1912. חותמת: "אברהם יצחק הלוי בראסט – דולוסטון-לונדון".

• ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרפ"ג] 1923. חותמות: "שמעון אהרן במוהר"ם הלוי הערשקאוויטש – רב ומ[ג]יד בווארשא". הגהות בכתב-יד בשולי הדף הראשון.

• ווילנא, דפוס "ראם", תר"צ [1930]. חתימות וחותמות של רבי יצחק הכהן גלנצר.

• ווילנא, דפוס "ראם", תרצ"ז [1937]. הוצאת בית מסחר הספרים "שניאור", זלמן שמאטקין בווארשא.

6 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, ל, לא, לב, לג, לד, לה, עמ' 107-116.

ספר התניא – מהדורת ווילנא תר"ס – מהדורת אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש

במהדורת ווילנא תר"ס התחדשו כמה חידושים. ראשית כל, במהדורה זו נדפסו לראשונה שלושה קטעים, על פי העתקות מדויקות בכתב-יד, שלא הופיעו במהדורות שקדמו לה. הקטע החשוב והמפורסם שבהם הוא חציו השני של פרק ז' מ"שער היחוד והאמונה", קטע ארוך המתפרס על פני דפים פג-פה (על סיבת השמטת הקטע ממהדורות הדפוס הראשונות, ראה להלן). שני הקטעים הנוספים שנדפסו במהדורה זו לראשונה (בחלק "אגרת הקודש"): ד"ה "האותיות", בין אגרת יט לאגרת כ (דף קכט/1); ד"ה "אהוביי", בין אגרת כב לאגרת כג (דף קלה).

בנוסף להדפסת הקטעים החדשים, הוגה הספר כולו ביגיעה גדולה על ידי אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, שהקדיש לשם כך מספר חודשים. בעבודת ההגהה השתתפו גם רבי אשר גראצמאן [גרוסמן] מניקולייב ורבי משה וויילער מקריסלאווא. למעלה מאלף תיקוני נוסח נעשו במהדורת תר"ס. הגהת הנוסח נעשתה בעיקר בחלק "אגרת הקודש" (חלק מהאגרות הוגהו תוך השוואה לאוטוגרף המחבר); בשאר חלקי הספר המעיטו בתיקונים והסתפקו בעיקר בהשוואת הנוסח למהדורת סלאוויטא. (במהדורת תר"ס הוחזרה עטרה ליושנה בהדפסת הנוסח המלא של ההקדמה ושל ההסכמות, כפי שהופיעו במהדורה הראשונה, וכן הנוסח המלא של הקדמת בני המחבר כפי שהופיעה במהדורת שקלוב תקע"ד).

על עבודתו והשקעתו בהגהת הנוסח של מהדורת תר"ס כותב אדמו"ר הרש"ב באחד ממכתביו: "הרבה יגענו ביגיעת נפש ויגיעת בשר להגיה מתוך הרבה כתבי קודש אשר השגנו, ובררנו הכל במתינות גדולה ובעיון הטוב... והעיקר באגה"ק, כי בגוף ועצם התניא נזהרנו לשלוח יד להגיה ולשנות מהנדפס בפעם הראשון בסלאוויטא, כי אם בטעות דמוכח ונראה בעליל... וגם ההדפסה נעשה בהשגחה יתירה מאד כפי האפשרי להיות בכח אנושי".

בניגוד למהדורות הקודמות, שנדפסו באיכות ירודה, במהדורת תר"ס ניתנה תשומת לב מרובה לאיכות ההדפסה ולהידורה, לגופני האותיות, ולטיב הנייר והכריכה. חלק מהטפסים נכרכו בכריכות נאות עם עיטורים מוטבעים, ובחלקם הוזהבו שולי הדפים. אדמו"ר הרש"ב כתב על מהדורה זו לאחר צאתה מהדפוס, שהיא "יפה והדר מאד... נקי ומבורר בתכלית".

המשפיע רבי שלום דובער זיסלין מספר בזיכרונותיו שבשעת התוועדות עם בחורי ישיבת "תומכי תמימים", מעט לאחר שיצא מבית הדפוס ספר התניא מהדורת ווילנא תר"ס, החזיק בידיו המשפיע המפורסם רבי שמואל גרונם (הרש"ג) אסתרמן את הספר החדש, ואמר בהתלהבות: "החסידים אינם יודעים כיצד להודות לרבי [הרש"ב] על ה'תניא' הזה! ולו רק עבור צורת ההדפסה כשלעצמה! הרבי עשה את ה'תניא' ל'יש ומציאות' אפילו בחיצוניות דחיצוניות! כל עוד היה ה'תניא' ספרון צנום ('ספר'ל') הנרכש תמורת עשר פרוטות ('קופיקות'), ואותיות בו קטנות, היה בכך גם העלם והסתר לאורה הגדולה הגנוזה בו. אך משעה שנדפס ה'תניא' באותיות מאירות עינים, על נייר משובח, גליונות רחבים, כריכה נאה, והוא 'תופס מקום' – נפתחו שערי אורה לחזות גם בפנימיותו של ספר ה'תניא!'" (מונדשיין, דברי ימי התמימים, עמ' 539-562).

מאז ואילך, עד לימינו, נדפסו כל מהדורות התניא על פי מהדורת ווילנא תר"ס. עם זאת, חיסרון אחד יש במהדורת תר"ס: בשונה מן המהדורות שנדפסו בחיי המחבר, מהדורת תר"ס עברה תחת ידי הצנזורה ונעשו בה מספר "תיקונים" (בשנים ההן הייתה הצנזורה הרוסית בשיא כוחה, והמילים "גויים", "אומות העולם" וכדומה, הוחלפו ל"עכו"ם"). במהדורת ווילנא תרס"ט נוספה בראש הספר "מודעה רבה" על מכירת זכות ההדפסה מ"האלמנה והאחים ראם", "לכ"ק אדמו"ר הר"ר שלום דובער שליט"א מליובאוויטש... לטובת מוסד תומכי-תמימים". שטר מכר זה נדפס מאז ואילך בכל מהדורות התניא.

מדוע לא הדפיס בעל התניא בחייו את חלקו השני של פרק ז מ"שער היחוד והאמונה"?

אחד הקטעים שנדפסו לראשונה במהדורת תר"ס עוסק בביאור המושג הקבלי "צמצום אור אין סוף", מושג שהבנתו שנויה במחלוקת עתיקה בין המקובלים. הקטע מתחיל במילים: "והנה מכאן יש להבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם ה' יכפר בעדם ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל והבינו ענין הצמצום המוזכר שם כפשוטו...". דברי אדמו"ר הזקן כוונו נגד דברי המקובל רבי עמנואל חי ריקי, בעל ה"משנת חסידים", בספרו "יושר לבב" (אמשטרדם תק"ב), שטוען באריכות שהמושג "צמצום" הוא כפשוטו, בעוד שגדולי החסידות סבורים שמדובר בהגשמה, ודעתם בעניין היא שה"צמצום" אינו כפשוטו. ייתכן כי הסיבה שהמחבר השמיט קטע זה מהמהדורות שהדפיס הייתה רצונו להימנע מעיסוק בעניינים הקשורים למחלוקת שבין הגר"א ובין החסידים, שהייתה אז בשיאה.

חמש מהדורות של ספר "ליקוטי אמרים – תניא", מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי:

• [מינכן], הוצאת קה"ת, תש"ז [1947]. הספר נדפס במינכן לאחר השואה, עבור "שארית הפליטה" מבני החסידים, על ידי חתן אדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש); מעבר לשער נדפסה הקדמת שלו.

• ברוקלין, ניו יורק, הוצאת קה"ת, תשי"ד [1953]. מהדורה מתוקנת שנדפסה על ידי האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, בתוספת תיקונים, מפתחות, הערות ורשימה ביבליוגרפית; בראש הספר "פתח דבר" מהרבי.

• ברוקלין, ניו יורק, הוצאת קה"ת, תשי"ד [1953]. דפוס-צילום מוקטן (מהדורת כיס).

• ספר התניא מתורגם ליידיש (ע"י רבי אוריאל צימער). שני חלקים בשני כרכים. ברוקלין, ניו יורק, הוצאת קה"ת, דפוס "עזרא", חלק א – תשט"ו [1955] / חלק ב – תשי"ח [1958].

• ג'רבה (תוניסה), הוצאת קה"ת, דפוס בועז חדאד, ודפוס חי בן ישועה חדאד, תשכ"ח [1968].

6 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. כריכות מקוריות.

מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, מא, עמ' 122; מב, עמ' 123; מד, עמ’ 123-124; נו, עמ' 127-128).

אוסף חלקים של "שלחן ערוך הרב" שנדפסו בז'יטומיר, בדפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא (נכדי הרב מסלאוויטא) ובדפוס ר' אברהם שלום שאדאוו, בין השנים תרט"ז-תרכ"ט [1855-1869].

לפנינו:

• ז'יטומיר תרט"ז [1855]: חלק יורה דעה. [2], קלא דף. חתימת בעלות בראש דף השער.

• ז'יטומיר תרי"ט [1859]: חלק יורה דעה. יא-קלא דף. חסר 12 דף ראשונים. חתימת בעלות בראש הספר – "יהודא ליב ב"ר שניאור זלמן"; חלק חושן משפט. [1], קלג-קסז דף.

• ז'יטומיר תרכ"ב [1862]: חלק א של אורח חיים. [7], ה-קכד, קכט-קסט דף; חלק ב של אורח חיים. [3], ב-קעז דף. עותק חסר (במקור: [4], ב-רלט); חלק יורה דעה. [2], קלא דף; חלק חושן משפט ושו"ת. [1], קלג-ר דף.

• ז'יטומיר תרכ"ט: חלק יורה דעה. [3], ב-קלא דף. חותמות: "שייך לב"מ הגדול עפ"י אימין"; חלק חושן משפט ושו"ת. [1], קלג-רב דף.

סה"כ 9 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני-טוב. כריכות חדשות.

"סדר תפילות מכל השנה עפ"י נוסח האר"י ז"ל", עם "דבר חדש אשר לא היה מעולם, פירוש המלות...", מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשולחן ערוך. קאפוסט, דפוס ישראל בן יצחק יפה, [תקע"ו 1816].

מהדורה ראשונה של סידור אדמו"ר הזקן עם ההלכות ומאמרי החסידות (סידור עם דא"ח), בעריכת בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש.

עותקים חלקיים – ללא דפי השער ודפים נוספים. הדפים נפרדים זה מזה, ומקורם בכמה עותקים שונים; ללא כריכה. לפנינו דפים מתוך שני החלקים של הסידור:

• חלק א/1 (שחרית לימות החול): כו-לב, לד-לה, לז-לח, פב-קב דף. חסרים 74 דף (במקור: [2], קד דף).

• חלק א/2 (סדר סעודה וברכות, סדר אירוסין וקידושין, סדר מילה ותקון חצות): א-כא, כג-לג דף. חסרים 22 דף (במקור: א-נד דף).

• חלק ב/1 (תפילות לשבת ולראש חודש): ד-סח דף. חסרים 3 דף ראשונים (במקור: סח דף).

• חלק ב/2 (תפילות למועדים ולימים נוראים): א-פח, צא-צו דף.

חסרים 5 דפים (במקור: צט דף). 19-20 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. מרבית הדפים במצב טוב עד בינוני-טוב. בחלק מהדפים: קמטים, כתמים ובלאי; קרעים וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט; הדבקות והשלמות נייר. רישומים וחותמות.

סידור עם דא"ח

סדר תפילות מכל השנה, המכונה בקיצור בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" (דברי אלוקים חיים). הסידור כולל: א. נוסח התפלה כפי שנסדר ע"י אדמו"ר הזקן ("היו לפניו ששים סידורים מנוסחאות שונות ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסידור שלו"); ב. דיני ופסקי אדמו"ר הזקן (בכמה מהמנהגים והדינים הכריע לעיתים נגד מה שפסק בשו"ע שלו); ג. דרושי חסידות שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן מדי שבת בשבתו ביחידות לבניו ולכמה יחידי סגולה, נכתבו לאחר מכן בידי בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, ונערכו לדפוס על ידי נכדו רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש (חלק מהדרושים אף היו למראה עיניו של האדמו"ר הזקן אשר "הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאוד").

נוסח הסידור, הדינים ושני דרושי חסידות (המאמרים: "הקול קול יעקב" ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י אדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים, לראשונה בשקלוב תקס"ג (חלק זה מכונה "סידור הרב"). דרושי החסידות האחרים, שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן ונכתבו בידי בנו אדמו"ר האמצעי, נדפסו לראשונה בקאפוסט שנת תקע"ו.

דרושי החסידות שבסידור נערכו ע"י רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי בשני אופנים: חלקם נכתבו בסגנונו שלו ובתוספת הסברים והרחבות, וחלקם נכתבו כלשונו המדויקת של אביו אדמו"ר הזקן: "דברים כהוויתן בלי תוספת ומגרעת". בהקדמתו (החסרה בדפים שלפנינו) מספר רבי דוב בער על שני אופנים אלו של עריכה וכתיבה. על המאמרים שערך והרחיב הוא כותב: "...לא היה דבר וחצי דבר, שלא חזרנו עליו כמה פעמים בעיון ועומק היותר אפשרי, ובפרט להביאו בכתב ולשון מדברת שיהיה מובן לגדולים וקטנים, ובפנים מסבירות ומאירות לכל עיני רואה..."; ואילו על המאמרים שבאו כלשון אמירתם הוא כותב: "קונטרסים... בפירוש המלות בתפלה מהשמים מספרים וכו', עד ויברך דוד, שאאמו"ר נ"ע הגיהם בכבודו ובעצמו, והוטבו בעיניו מאד (בהיותם דברים כהוויתן בלי תוספת ומגרעת) ומועטים הם מחזיקים המרובים למבינים".

חלק גדול מהמאמרים שנדפסו בסידור הם מאמרים על הזהר שנאמרו על ידי הרב בעל התניא בקביעות בליל שבת. על מאמרים אלו כותב בנו אדמו"ר האמצעי: "אשר נראה בעליל לכל עיני ישראל, אשר רוח הקודש הופיע עליו בהגלות נגלות אורו בסתרי סודות ורזין דאורייתא" (הקדמה לביאורי הזהר, קאפוסט, תקע"ו).

אוסף סידורי הרב בעל התניא, על פי נוסח "תורה אור" לרבי אברהם דוד לאוואט [לבוט] אב"ד ניקולייב, ומלווים בחיבוריו "שערי תפילה" ("שער הכולל") ו"נתיב החיים" על "דרך החיים":

• סדור תורה אור ושערי תפלה, סדר תפלות לכל השנה על פי נוסח האר"י ז"ל, עם "קונטרס הוספות" ל"שערי תפלה", ועם "נתיב החיים" על "דרך החיים". ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ט 1889. שני החלקים בכרך אחד. אובערלנדר, הסידור, עה, עמ' שלא-שלב.

• סדור תורה אור ושערי תפלה, סדר תפלות לכל השנה על פי נוסח האר"י ז"ל, עם "קונטרס הוספות" ל"שערי תפלה", ועם "נתיב החיים" על "דרך החיים". ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרנ"ב 1891. שני החלקים בכרך אחד. אובערלנדר, הסידור, פד, עמ' שלד.

• סדור תורה אור ושער הכולל, סדר תפלות לכל השנה על פי נוסח האר"י ז"ל, עם השלמות, הוספות וביאורים ל"שערי התפלה" ול"קונטרס ההוספות", ועם "נתיב החיים" על "דרך החיים". ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרנ"ו 1896. שני החלקים בכרך אחד. אובערלנדר, הסידור, צח, עמ' שלז.

• סדור תורה אור, תפלות ישראל, ע"פ נוסח האר"י ז"ל, עם "שער הכולל" ו"נתיב החיים" על "דרך החיים" – "ובהוצאה זאת הוסרו כל השבושים... ועתה נוספו בו...". ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרע"א 1910. שני החלקים בכרך אחד. בראש החלק הראשון נכרך דף השער של הוצאת תרס"ט. אובערלנדר, הסידור, קפג, עמ' שנט.

• סדור תורה אור, תפלות ישראל, ע"פ נוסח האר"י ז"ל, עם "שער הכולל" ו"נתיב החיים" על "דרך החיים". ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרע"ד 1914. שני החלקים בכרך אחד. אובערלנדר, הסידור, קצט, עמ' שסז.

• סדור תורה אור, תפלות ישראל, ע"פ נוסח האר"י ז"ל, עם "שער הכולל" ו"נתיב החיים" על "דרך החיים". ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרפ"ד 1924. שני החלקים בכרך אחד. אובערלנדר, הסידור, רח, עמ' שסט.

• סדור תפלה עם לקוטי תורה, על פי נוסח האר"י ז"ל... כאשר יסד... מרנא ורבנא שניאור זלמן... ונוסף לזה לקוטי תורה, כוללים פירוש המלות על סדר התפלה... נאסף ונלקט ע"י מוה"ר יהושע זעליג... מו"צ בק"ק האמעל.... ונלווה עליו שער הכולל... עם דרך החיים לרבינו יעקב מליסא... ועליו יחנה מסביב נתיב החיים... כל אלה נאספו וחיברו יחדיו ע"י... אברהם דוד לאוואוט ז"ל אבד"ק ניקאלאיעוו בעל קב ונקי... ובית אהרן". ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרע"ב [1912]. שני החלקים בכרך אחד. בראש הסידור הסכמת האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון מרעציצא (נכד ה"צמח צדק" מליובאוויטש). אובערלנדר, הסידור, קפו, עמ' שסא.

7 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני-טוב. חתימות וחותמות. כריכות חדשות וישנות. האוסף לא נבדק בעיון ונמכר כמות שהוא.

סידור "תורה אור"

סידור תפלה בעריכתו של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי – "סידור הרב", נדפס לראשונה כבר בחייו במספר מהדורות, בשקלוב ובקאפוסט. מאז הסתלקות אדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג ועד שנת תרמ"ז, נדפס הסידור בעשרות מהדורות נוספות. בחלק גדול מהמהדורות לא שמרו המדפיסים על הנוסח המדויק של התפילות וההלכות, ובחלק מהמהדורות עירבו המדפיסים את הנוסח עם נוסחאות של סידורים נפוצים אחרים.

בשנות התר"מ החל רבי אברהם דוד לאוואט אב"ד ניקולייב (זקנו של הרבי מליובאוויטש), לחקור ולברר את הנוסח המקורי של "סידור הרב". לשם כך הוא החל לחפש את מהדורות הסידור שנדפסו בחיי אדמו"ר הזקן. כשמצא את אחת המהדורות שנדפסו בחיי המחבר, החל לערוך ולהגיה את נוסח "סידור הרב" על פי מה שמצא, ובשנת תרמ"ז הדפיס בווילנא את "סידור הרב" בשמו החדש – סידור "תורה אור". אולם מיד לאחר גמר ההדפסה, הצליח הרב לאוואט להשיג מהדורה נוספת של "סידור הרב" שנדפסה בחיי אדמו"ר הזקן. בעקבות כך התיישב הרב לאוואט להגיה ולערוך מהדורה נוספת מעודכנת של סידור "תורה אור" – מהדורת ווילנא תרמ"ט. אך אותו סיפור נשנה שוב. מיד לאחר הדפסת מהדורת תרמ"ט, השיג הרב לאוואט מהדורה שלישית של סידור שנדפס בחיי אדמו"ר הזקן, והוא החל לערוך ולהכין מהדורה שלישית מעודכנת של סידור "תורה אור". מהדורה שלישית זו ראתה אור לאחר פטירת הרב לאוואט (אדר תר"נ), בשנת תרנ"ו.

"שער הכולל" ו"נתיב החיים"

אל מהדורתו השלישית של סדור "תורה אור", הוסיף המחבר "חלק שני", ובו שני חיבורים: א. חיבורו הגדול "שער הכולל", שהוא מהדורא בתרא מורחבת של חיבורו "שערי תפלה", ושבו עמל ויגע המחבר להגיה ולברר את מקורותיו, נוסחאותיו ומנהגיו של אדמו"ר הזקן בסידורו – "לבאר הטעמים מפני מה בהסדור אשר יסד... העמיד כמה דברים דלא כהנוסחאות שבסדורים שנדפסו עם כוונות עפ"י קבלת האריז"ל, גם בכמה דברים הכריע בהסדור דלא כמנהגי האשכנזים ובכמה דברים דלא כמנהגי הספרדים, גם בכמה דברים הכריע בהסדור דלא כמו שפסק בשו"ע שלו"; ב. "נתיב החיים" על "דרך החיים" לגאון רבי יעקב מליסא, שבו עורך המחבר השוואה בין פסקי הגאון מליסא המנוגדים לפסקי אדמו"ר הזקן, בסידור ובשו"ע שלו.

סידור מוסמך ומוגה

סידור "תורה אור" נחשב לסידור המוסמך והקרוב ביותר בנוסחתו לנוסח סידור אדמו"ר הזקן. באגרת אל המחבר כותב אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש: "נהניתי מאד מה שמו"ל סדור התפלה נוסח האמיתי של כ"ק אדמו"ר [הזקן]" (אגה"ק הרש"ב, חלק א, עמ' ו'). האדמו"ר הריי"ץ כותב על הסידור בעת הדפסת מהדורת תש"א: "סדור תפלה מדויק בנוסח הוד כ"ק אדמו"ר הזקן... אשר רבות בשנים הי' המחסור בסידור תפלה מדויק נרגש מאד והרבה מאנ"ש היו מצטערים על אשר היו מוכרחים להתפלל בסידורים משובשים" (אגה"ק הריי"ץ, חלק ו, עמ' מה). הרבי מליובאוויטש (נכד המחבר) כותב: "הנוסח היותר מדויק שראיתי הוא בסידור תורה אור" (אגה"ק הרבי, חלק ב, עמ' שכז). רבי חיים נאה כותב בהקדמת ספרו "קונטרס הסידור": "הסידור תורה אור נוסח האר"י שנדפס ע"י הגה"ח ראב"ד לאוואוט ז"ל עם שער הכולל, נתפשט בין אנ"ש חב"ד, וחושבים אותו לסידור מדויק ומתאים עם נוסח רבינו הגדול אדמו"ר הזקן נ"ע בתיבותיו אותיותיו ונקודותיו... ואמנם סדור תורה אור מצטיין בדייקנות לגבי אחרים...".