מכירה פומבית 050 חלק ב' מכירת חב"ד מיוחדת לרגל חג הגאולה י"ט כסלו – ראש השנה לחסידות – יום בו יצא האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי ממאסרו ברוסיה הצארית
- rebb (51) Apply rebb filter
- lubavitch (29) Apply lubavitch filter
- letter (27) Apply letter filter
- book (25) Apply book filter
- chabad (25) Apply chabad filter
- kopust (22) Apply kopust filter
- liubavitch (22) Apply liubavitch filter
- הרבי (16) Apply הרבי filter
- מכתבי (16) Apply מכתבי filter
- collect (16) Apply collect filter
- famili (16) Apply famili filter
- from (16) Apply from filter
- gourari (16) Apply gourari filter
- object (16) Apply object filter
- schneerson (16) Apply schneerson filter
- schneerson-gourari (16) Apply schneerson-gourari filter
- schneersongourari (16) Apply schneersongourari filter
- broadsid (8) Apply broadsid filter
- leaflet (8) Apply leaflet filter
- leaflets, (8) Apply leaflets, filter
- pamphlet (8) Apply pamphlet filter
- pamphlets, (8) Apply pamphlets, filter
- photograph (8) Apply photograph filter
- rabbi (6) Apply rabbi filter
- eliyahu (5) Apply eliyahu filter
- given (5) Apply given filter
- his (5) Apply his filter
- kuntreisim (5) Apply kuntreisim filter
- quint (5) Apply quint filter
- r. (5) Apply r. filter
- rebbe, (5) Apply rebbe, filter
- secretari (5) Apply secretari filter
- sign (5) Apply sign filter
- chabd (3) Apply chabd filter
- rayatz (3) Apply rayatz filter
שמונה מהדורות מוקדמות של ספר "ליקוטי אמרים – תניא", מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי:
• [קניגסברג], "בשנת ועצת ה' היא תקום" [תקפ"ז 1827; אם נחשב שם הוי"ה במלואו: תר"ח 1848]. נדפס בפרוסיה בתקופת "גזירת הדפוסים", עבור חסידי חב"ד ברוסיה (ראה: מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, עמ' 72).
• יאס, דפוס נטע וואסר מאן וגיסו ישראל בן יעקב סג"ל, תר"ג 1843. עותק חסר 6 דפים ראשונים (כולל דף שער, הקדמות והסכמות).
• "ווין" [וורשא, אחרי תרט"ז 1856]. בדף השער חתימה: "יהושע בן שמואל זאנוויל ראבינאוויטש", ורישום בעלות של רבי ישעיה שנייבאלג דיין בקהילת דעעש, ובהמשך אב"ד בני-ראם וחבר ביד"צ דקהל מחזיקי הדת [היה חתנו בזיוו"ר של האדמו"ר רבי שלום אייכנשטיין מזידיטשוב; מצאצאיו יצאו כמה שושלות אדמו"רים].
בדף השער מופיע מקום הדפוס – "ווין" [וינה]. בספרו "אוהל רח"ל" (עמ' 412, הערה 8), מסביר החוקר והביבליוגרף ר' חיים ליברמן את הטעם לזיוף מקום הדפוס של המדפיסים בוורשה: "מכמה טעמים נהגו מדפיסי ווארשא להעלים לפעמים את שם ווארשא בשער ולהדפיס שם עיר בחוץ לארץ, כגון: קניגסבורג, טשרנוביץ, פרסבורג, ווין, לבוב ועוד... אבל הרגיל בדפוסי ווארשא יכירם בטביעת עין" [קישוטי הדפוס במהדורת התניא שלפנינו דומים לאלו שנדפסו בספר "עבודת הלוי" מהדורת וורשא תרכ"ו, בדפוס אפרים בומריטטער ויצחק ראהטבלאט. ראה: מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, עמ' 86, הערה 1].
• לבוב, דפוס S. L. Kugel, Lewin et Comp., [תרכ"ד] 1864. נדפס ע"י רבי אברהם יהושע העשיל דראקר.
• ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרל"ג 1872. חתימה בשער: "שמואל בן חי' מעיר בענדין".
• ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרל"ח 1878. חותמת: "אהרן ב"ר חיים וויינבערג – גראדזיסק"; כמה הגהות בכתב-יד בשוליים.
• ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תר"מ 1879. עותק חסר שני דפים.
• ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרנ"ו 1896.
מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, יג, עמ' 73; טו, עמ' 78-80; יח/יט, עמ' 86-89; כד, עמ' 102-103; כו, עמ' 106; כז, עמ' 106; כח, עמ' 106; כט, עמ' 106.
8 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני-טוב. רישומים, חתימות וחותמות. כריכות חדשות.
שש מהדורות שונות של ספר "ליקוטי אמרים – תניא", מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי, שנדפסו בווילנא בשנים תר"ס-תרצ"ו [1900-1936].
• ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תר"ס] 1900. מהדורת אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש (ראה להלן).
• ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרס"ט] 1909. בדף ב/1, "מודעה רבה" מטעם דפוס "האלמנה והאחים ראם", על מכירת זכות ההדפסה של ספר התניא "לכ"ק אדמו"ר הר"ר שלום דובער שליט"א מליובאוויטש... לטובת מוסד תומכי-תמימים" (ווילנא, כ"ה תמוז תרס"ט). שטר מכר זה נדפס מאז ואילך בכל מהדורות התניא הבאות. חותמות: "חייקיל לונסקי, ווילנא" – חיים חייקל לונסקי (1881-1942) – סופר יידי ועברי, פולקלוריסט וביבליוגרף יהודי-ליטאי, ספרן ספריית שטראשון במשך כיובל שנים והיסטוריון של יהדות וילנה. נספה בשואה, בגטו וילנה.
• ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרע"ב] 1912. חותמת: "אברהם יצחק הלוי בראסט – דולוסטון-לונדון".
• ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרפ"ג] 1923. חותמות: "שמעון אהרן במוהר"ם הלוי הערשקאוויטש – רב ומ[ג]יד בווארשא". הגהות בכתב-יד בשולי הדף הראשון.
• ווילנא, דפוס "ראם", תר"צ [1930]. חתימות וחותמות של רבי יצחק הכהן גלנצר.
• ווילנא, דפוס "ראם", תרצ"ז [1937]. הוצאת בית מסחר הספרים "שניאור", זלמן שמאטקין בווארשא.
6 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, ל, לא, לב, לג, לד, לה, עמ' 107-116.
ספר התניא – מהדורת ווילנא תר"ס – מהדורת אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש
במהדורת ווילנא תר"ס התחדשו כמה חידושים. ראשית כל, במהדורה זו נדפסו לראשונה שלושה קטעים, על פי העתקות מדויקות בכתב-יד, שלא הופיעו במהדורות שקדמו לה. הקטע החשוב והמפורסם שבהם הוא חציו השני של פרק ז' מ"שער היחוד והאמונה", קטע ארוך המתפרס על פני דפים פג-פה (על סיבת השמטת הקטע ממהדורות הדפוס הראשונות, ראה להלן). שני הקטעים הנוספים שנדפסו במהדורה זו לראשונה (בחלק "אגרת הקודש"): ד"ה "האותיות", בין אגרת יט לאגרת כ (דף קכט/1); ד"ה "אהוביי", בין אגרת כב לאגרת כג (דף קלה).
בנוסף להדפסת הקטעים החדשים, הוגה הספר כולו ביגיעה גדולה על ידי אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, שהקדיש לשם כך מספר חודשים. בעבודת ההגהה השתתפו גם רבי אשר גראצמאן [גרוסמן] מניקולייב ורבי משה וויילער מקריסלאווא. למעלה מאלף תיקוני נוסח נעשו במהדורת תר"ס. הגהת הנוסח נעשתה בעיקר בחלק "אגרת הקודש" (חלק מהאגרות הוגהו תוך השוואה לאוטוגרף המחבר); בשאר חלקי הספר המעיטו בתיקונים והסתפקו בעיקר בהשוואת הנוסח למהדורת סלאוויטא. (במהדורת תר"ס הוחזרה עטרה ליושנה בהדפסת הנוסח המלא של ההקדמה ושל ההסכמות, כפי שהופיעו במהדורה הראשונה, וכן הנוסח המלא של הקדמת בני המחבר כפי שהופיעה במהדורת שקלוב תקע"ד).
על עבודתו והשקעתו בהגהת הנוסח של מהדורת תר"ס כותב אדמו"ר הרש"ב באחד ממכתביו: "הרבה יגענו ביגיעת נפש ויגיעת בשר להגיה מתוך הרבה כתבי קודש אשר השגנו, ובררנו הכל במתינות גדולה ובעיון הטוב... והעיקר באגה"ק, כי בגוף ועצם התניא נזהרנו לשלוח יד להגיה ולשנות מהנדפס בפעם הראשון בסלאוויטא, כי אם בטעות דמוכח ונראה בעליל... וגם ההדפסה נעשה בהשגחה יתירה מאד כפי האפשרי להיות בכח אנושי".
בניגוד למהדורות הקודמות, שנדפסו באיכות ירודה, במהדורת תר"ס ניתנה תשומת לב מרובה לאיכות ההדפסה ולהידורה, לגופני האותיות, ולטיב הנייר והכריכה. חלק מהטפסים נכרכו בכריכות נאות עם עיטורים מוטבעים, ובחלקם הוזהבו שולי הדפים. אדמו"ר הרש"ב כתב על מהדורה זו לאחר צאתה מהדפוס, שהיא "יפה והדר מאד... נקי ומבורר בתכלית".
המשפיע רבי שלום דובער זיסלין מספר בזיכרונותיו שבשעת התוועדות עם בחורי ישיבת "תומכי תמימים", מעט לאחר שיצא מבית הדפוס ספר התניא מהדורת ווילנא תר"ס, החזיק בידיו המשפיע המפורסם רבי שמואל גרונם (הרש"ג) אסתרמן את הספר החדש, ואמר בהתלהבות: "החסידים אינם יודעים כיצד להודות לרבי [הרש"ב] על ה'תניא' הזה! ולו רק עבור צורת ההדפסה כשלעצמה! הרבי עשה את ה'תניא' ל'יש ומציאות' אפילו בחיצוניות דחיצוניות! כל עוד היה ה'תניא' ספרון צנום ('ספר'ל') הנרכש תמורת עשר פרוטות ('קופיקות'), ואותיות בו קטנות, היה בכך גם העלם והסתר לאורה הגדולה הגנוזה בו. אך משעה שנדפס ה'תניא' באותיות מאירות עינים, על נייר משובח, גליונות רחבים, כריכה נאה, והוא 'תופס מקום' – נפתחו שערי אורה לחזות גם בפנימיותו של ספר ה'תניא!'" (מונדשיין, דברי ימי התמימים, עמ' 539-562).
מאז ואילך, עד לימינו, נדפסו כל מהדורות התניא על פי מהדורת ווילנא תר"ס. עם זאת, חיסרון אחד יש במהדורת תר"ס: בשונה מן המהדורות שנדפסו בחיי המחבר, מהדורת תר"ס עברה תחת ידי הצנזורה ונעשו בה מספר "תיקונים" (בשנים ההן הייתה הצנזורה הרוסית בשיא כוחה, והמילים "גויים", "אומות העולם" וכדומה, הוחלפו ל"עכו"ם"). במהדורת ווילנא תרס"ט נוספה בראש הספר "מודעה רבה" על מכירת זכות ההדפסה מ"האלמנה והאחים ראם", "לכ"ק אדמו"ר הר"ר שלום דובער שליט"א מליובאוויטש... לטובת מוסד תומכי-תמימים". שטר מכר זה נדפס מאז ואילך בכל מהדורות התניא.
מדוע לא הדפיס בעל התניא בחייו את חלקו השני של פרק ז מ"שער היחוד והאמונה"?
אחד הקטעים שנדפסו לראשונה במהדורת תר"ס עוסק בביאור המושג הקבלי "צמצום אור אין סוף", מושג שהבנתו שנויה במחלוקת עתיקה בין המקובלים. הקטע מתחיל במילים: "והנה מכאן יש להבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם ה' יכפר בעדם ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל והבינו ענין הצמצום המוזכר שם כפשוטו...". דברי אדמו"ר הזקן כוונו נגד דברי המקובל רבי עמנואל חי ריקי, בעל ה"משנת חסידים", בספרו "יושר לבב" (אמשטרדם תק"ב), שטוען באריכות שהמושג "צמצום" הוא כפשוטו, בעוד שגדולי החסידות סבורים שמדובר בהגשמה, ודעתם בעניין היא שה"צמצום" אינו כפשוטו. ייתכן כי הסיבה שהמחבר השמיט קטע זה מהמהדורות שהדפיס הייתה רצונו להימנע מעיסוק בעניינים הקשורים למחלוקת שבין הגר"א ובין החסידים, שהייתה אז בשיאה.
שלוש מהדורות שונות של ספר "ליקוטי אמרים – תניא", מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי, שנדפסו בשנות השואה, על פי מהדורת אדמו"ר הרש"ב (ווילנא תר"ס).
• ווילנא, דפוס ראם, ת"ש [1940]. עותק חסר 11 דף.
• מונקאטש, דפוס Grafia של רבי אליעזר יחיאל קאליש, [תש"ג 1943]. שער ראשי מאויר (בגוון צהוב) ושער מפורט: "...נתעורר הרבני... מו"ה צבי אלימלך קאליש [ב"ר חיים] מפה"ק מונקאטש להו"ל מחדש, עם כל ההשלמות וביופי הדפיס... שבסוף הספר סיפח קונטרס מיוחד...". בסוף הספר מופיע קונטרס מיוחד – "קונטרס תולדות התניא" - יב פרקים הכוללים צז סעיפים: "ליקוטי סיפורים מתולדות וחיי אדם הגדול בענקים... מרן שניאור זלמן... הנקרא הרב מלאדי... לקטתי מספרים ומסופרים, וספחתים... לתועלת התלמידים והלומדים, החסידים והישרים, המתמידים בדברי רבינו... המלקט ומסדר: צבי אלימלך קאליש". שער נפרד לקונטרס. למהדורת מונקאטש תש"ג נוספו גם ההסכמות שנדפסו במהדורת זאלקווי תקנ"ט (שלא הופיעו במרבית ההוצאות האחרות), ונוספה עליהן הסכמה חדשה מאת חברי בית-הדין של מונקאטש: רבי מאיר זאב הכהן זאלצער, רבי מנחם ווייס, רבי חיים סופר ורבי נטע שליסעל.
• תל אביב, דפוס "ספר", [תש"ג 1943]. עותק חסר דף ג. מהדורת התניא הראשונה שנדפסה בארץ ישראל. לצורך הדפסת מהדורה זו הוקם ועד מיוחד - "ועד הדפסת התניא", עליו נמנו גדולי חסידי חב"ד בתל-אביב – ר' אליעזר קרסיק, ר' פנחס אלטהויז, ר' משה גורארי', ר' נפתלי דוליצקי ור' דוד חנזין (שמותיהם נזכרים בעמוד מעבר לשער). המו"ל של מהדורת תל אביב תש"ג, ר' פנחס טודרוס אלטהויז, היה נינו של מו"ל מהדורת ווילנא תר"ס, ר' מאיר גראצמאן מניקולייב.
באגרת אל ה"ועד להדפסת התניא" בתל אביב, כותב הריי"ץ: "בנועם קבלתי את הספר הקדוש... בהדפסה חדשה ומהודרת. דבר גדול וטוב מאד עשו, ותודה וברכה... וביחוד לידידי עוז תלמיד התמימים משכיל על דבר טוב עסקן חרוץ בפעולות טובות בדרכי החסידות והחסידים... מו"הר פנחס שי' בהחסיד ר' בנימין ז"ל אלטהויז אשר זכות דודו זקנו החסיד הידוע ר' אשר בר' מאיר נ"ע [גראצמאן, מו"ל מהדורת וילנה תר"ס] עמדה לו לעוררו להתענין במרץ בהדפסת ספר הקדוש". במאמרו "הספרות התורנית בארץ-ישראל" (ארשת, ירושלים תש"ד. עמ' תע), כותב הרב שלמה יוסף זוין על הדפסת המהדורה שלפנינו: "לראשונה – מאורע: ה'תניא' בהוצאה ארצישראלית. במהדורות רבות ובארצות שונות יצא הספר הקלאסי של תורת החב"ד עד עכשיו בחוץ-לארץ. זכות היא לתל-אביב, ששמה רשום עתה על דף השער של ה'תניא'. נדפס על כל ארבעת חלקיו ('לקוטי אמרים'; 'שער היחוד והאמונה'; 'אגרת התשובה'; 'אגרת הקודש') בהידור חיצוני ובהגהה מדוייקת".
3 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
כריכות חדשות. מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, לז, עמ' 116; לט, עמ' 117-119; מ, עמ’ 120-122.
חמש מהדורות של ספר "ליקוטי אמרים – תניא", מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי:
• [מינכן], הוצאת קה"ת, תש"ז [1947]. הספר נדפס במינכן לאחר השואה, עבור "שארית הפליטה" מבני החסידים, על ידי חתן אדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש); מעבר לשער נדפסה הקדמת שלו.
• ברוקלין, ניו יורק, הוצאת קה"ת, תשי"ד [1953]. מהדורה מתוקנת שנדפסה על ידי האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, בתוספת תיקונים, מפתחות, הערות ורשימה ביבליוגרפית; בראש הספר "פתח דבר" מהרבי.
• ברוקלין, ניו יורק, הוצאת קה"ת, תשי"ד [1953]. דפוס-צילום מוקטן (מהדורת כיס).
• ספר התניא מתורגם ליידיש (ע"י רבי אוריאל צימער). שני חלקים בשני כרכים. ברוקלין, ניו יורק, הוצאת קה"ת, דפוס "עזרא", חלק א – תשט"ו [1955] / חלק ב – תשי"ח [1958].
• ג'רבה (תוניסה), הוצאת קה"ת, דפוס בועז חדאד, ודפוס חי בן ישועה חדאד, תשכ"ח [1968].
6 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. כריכות מקוריות.
מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, מא, עמ' 122; מב, עמ' 123; מד, עמ’ 123-124; נו, עמ' 127-128).
שלוש מהדורות ראשונות של ספר "אור הגנוז לצדיקים" – הנהגות ומאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת רבי אהרן כ"ץ מאפטא אב"ד זעליחוב ובילגוריא (בעל "כתר שם טוב"). הספר נדפס כשלוש שנים לאחר הדפסת ספר התניא לאדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי (בשנת תקנ"ז), והמחבר, מגדולי צדיקי החסידות, מתבסס במקומות רבים על ספר התניא. כמעט בכל פרשה מצטט המחבר מדברי התניא ובונה עליו את יסודותיו. לפנינו שלוש המהדורות הראשונות של הספר:
• זאלקווא, דפוס מרדכי רבין שטיין, תק"ס [1800]. מהדורה ראשונה. חתימה: "נתן יוסף הכהן שארף". [55] דף. חסר 9 דף (דף השער ו-8 דפים נוספים בגוף ובסוף הספר).
18 ס"מ. מרבית הדפים במצב גרוע. כתמים ובלאי רב. חיתוך שוליים וקרעים חסרים גדולים עם פגיעות גסות בטקסט. דפים מנותקים. ללא כריכה.
• למברג (לבוב), דפוס פייגה גראשמאן בהנהלת דוד הירש שרענציל, [תרי"א] 1850. מהדורה שניה. עם הסכמת המגיד מקוז'ניץ (למהדורה הראשונה).
[60] דף. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. חותמות. כריכה חדשה.
• ווארשא, דפוס יוסף אונטערהענדלער, תרמ"ז 1887. עם הסכמת המגיד מקוז'ניץ (למהדורה הראשונה). מהדורה זו סבלה מהשמטות ושיבושי הצנזורה. חותמת רבי "יוסף דוד זיסקינד" [ייתכן שהוא משמשו בקודש של האדמו"ר רבי יוסף (יוסלי) פרידמן מרימנוב].
[1], ב-מט דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. פגמים ובלאי. כריכה חדשה.
רבי אהרן הכהן מאפטא, בן דורו של רבי אלימלך מליז'נסק ותלמיד החוזה מלובלין. מחבר ספר "כתר שם טוב" – ספר הליקוטים הנודע מתורת הבעש"ט, וסידור "תפילה ישרה – כתר נהורא". ספרו "אור הגנוז לצדיקים" נדפס לראשונה בעילום שם המחבר. על הספר ראה: חיים ליברמן, כיצד חוקרים חסידות בישראל, בתוך ספרו אהל רח"ל, א', ניו יורק תש"ם, עמ' 7-11; הרב דוד צבי הילמן, אגרות בעל התניא ובני דורו, ירושלים תשי"ג, עמ' קיח-קכ.
אוסף חלקים של "שלחן ערוך הרב" שנדפסו בז'יטומיר, בדפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא (נכדי הרב מסלאוויטא) ובדפוס ר' אברהם שלום שאדאוו, בין השנים תרט"ז-תרכ"ט [1855-1869].
לפנינו:
• ז'יטומיר תרט"ז [1855]: חלק יורה דעה. [2], קלא דף. חתימת בעלות בראש דף השער.
• ז'יטומיר תרי"ט [1859]: חלק יורה דעה. יא-קלא דף. חסר 12 דף ראשונים. חתימת בעלות בראש הספר – "יהודא ליב ב"ר שניאור זלמן"; חלק חושן משפט. [1], קלג-קסז דף.
• ז'יטומיר תרכ"ב [1862]: חלק א של אורח חיים. [7], ה-קכד, קכט-קסט דף; חלק ב של אורח חיים. [3], ב-קעז דף. עותק חסר (במקור: [4], ב-רלט); חלק יורה דעה. [2], קלא דף; חלק חושן משפט ושו"ת. [1], קלג-ר דף.
• ז'יטומיר תרכ"ט: חלק יורה דעה. [3], ב-קלא דף. חותמות: "שייך לב"מ הגדול עפ"י אימין"; חלק חושן משפט ושו"ת. [1], קלג-רב דף.
סה"כ 9 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני-טוב. כריכות חדשות.
שלחן ערוך אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. סדילקוב, וורשא, טשרנוביץ, יוזעפאף, שטעטטין, בראדי ווילנא, תקפ"ו-תש"ט [1826-1949].
94 כרכים מתוך 20 מהדורות שונות של שולחן ערוך הרב:
* סדילקוב, דפוס פנחס אליעזר ב"ר מרדכי בילטש, תקפ"ו 1826. מהדורה שניה של שו"ע הרב. כרך אחד: • אורח חיים חלק שני – הלכות שבת. חתימות: "יוסף לוי וויין-שטאק". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ב, עמ' 40-55.
* ווארשא, דפוס דוד בן אריה ליב שקלאווער (חתן המדפיס רבי יוסף מייא), תקצ"ח-ת"ר 1838-1840. שלושה כרכים: • כרך א (אורח חיים – הלכות יום טוב, ראש השנה, יום הכפורים, סוכה, לולב).
* כרך ב (יורה דעה ושו"ת). • כרך ג (לקוטים מחושן משפט). חתימות בעלות בכרך א: "משלם הלוי הארעוויץ – פיעטערקוב, יום ד', ז' לחודש תשרי שנת תרנ"ו לפ"ק". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ד, עמ' 68-79.
* טשערנאוויץ, דפוס Johann Eckhart und Sohn, [תר"ט] 1849. שלושה כרכים: • כרך א – אורח חיים חלק ג (הלכות שבת ויום טוב. דף שער חסר). • כרך ב – אורח חיים חלק רביעי (הלכות פסח). חותמת: "זאב ידידיה [גוטליב]". • כרך ג (יורה דעה חלק חמישי, עם חושן משפט חלק שישי, ושו"ת). חתימות: "שלום ליהמן"; חותמת רבי מרדכי דוד קלפהולץ מצאנז (Markus Dawid Klapholz, מחסידי צאנז. נפטר בשנת תרפ"ב). מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ו, עמ' 88-89.
* יוזעפאף, דפוס דוד סעדי' וואקס, תרי"א 1850-1851. שלושה כרכים: • כרך א – אורח חיים חלק א [מונדשיין ומפעל הביבליוגרפיה רושמים: "לא ראינו אלא דף שער בלבד" (חלק זה אינו מופיע גם בגנזי הספריה הלאומית)]. • כרך ב – הלכות ערובין ויום טוב [בדף [2] "הקדמת הרבנים בני הגאון המחבר"; בסוף הכרך מופיעים יד דף של "קונטרס אחרון", שלא נרשמו כלל אצל מונדשיין ומפעל הביבליוגרפיה (דפים אלו אינם נמצאים גם בעותקי הספריה הלאומית)]. כרך ג – יורה דעה ושו"ת (בראשו דף השער של חלק ג). חותמות: "אברהם יצחק ב"ר משה---". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ז, עמ' 90-91.
* יוזעפאף, דפוס דוד סעדי' ישעי' וואקס, תרט"ו 1855. סט שלם בחמשה כרכים. בכרך א חתימה: "שמעון פאל"; חותמות: "יהודא ב"ר משה המכונה לייביל אש". בכרך ד חותמות: "יעקב ב"ר עקיבא [דידובסקי] – ירושלים"; "עקיבא ב"ר אשר [דידובסקי] –ירושלים". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ט, עמ' 94-95.
* טשערנאוויץ, דפוס Johann Eckhart und Sohn, תר"כ 1859-1860. סט שלם בחמשה כרכים. בכרך חתימה: "ליפא חזן". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יג, עמ' 102-103.
* שטעטטין, דפוס רא. גראססמאן, תרכ"ב-תרכ"ג [1862-1863]. סט שלם בשישה כרכים. בכרך א חתימות וחותמות: "חיים טורדוס הערשעל – ירושלים"; "חיים טודרוס ב"ר יעקב ז"ל". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, טו, עמ' 106-109.
* שטעטטין, דפוס רא. גראססמאן, תרכ"ד [1864]. סט שלם בשבעה כרכים. בכרכים א-ב חתימות: "ישראל דוב במו"ה שמואל נתן הכהן ברילאנד מגאווראווע" מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, טז, עמ' 110.
* [ווארשא], תרכ"ז [1867]. המילה "בשטעטטין" הובלטה בדפי השער. סט שלם בששה כרכים. בכרך א חתימה: "ישראל משהק' וויינגרטן". בכרך ד חתימות: "חיים ליב ליבאוויץ"; "יוסף יעקב קאלמער". בכרך ה חותמת (באותיות לועזיות) של וואלף סגל מבוטושאן. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יח, עמ' 112-113.
* ווארשא, דפוס יואל לעבענזאהן, תרל"ב-תרל"ג 1872. פורמט כיס. שלושה כרכים: • כרך א (אורח חיים חלק ראשון – תרל"ב). • כרך ב (אורח חיים חלק שני – הלכות שבת – תרל"ג). כרך ג (אורח חיים חלק רביעי – הלכות פסח – תרל"ג). מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כ, עמ' 118-119.
* ווארשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרל"ד 1874. סט שלם בשישה כרכים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כא, עמ' 120-121.
* בראדי, דפוס משה ליב הארמעלין, תרל"ד-תרל"ה 1874. סט שלם בארבעה כרכים. חותמת בכרך א: "שרגא פייביל ליבערמאן הכהן, ראש ישיבה מליצקא". בכרך ג חותמת: "הילל יהוד' בהגה"צ מהרש"ז זצ"ל וויינבערגער קראסנא" [רבי הלל יהודה בן הגאון רבי שמואל זלמן וויינברגר אב"ד מארגארעטען. דפים חסרים בסוף הכרך]. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כב (עמ' 122-123).
* יוזעפאף, דפוס שלמה ואחיו ברוך זעצר ושותפם יחזקאל רענר, תרל"ה 1875. סט שלם בחמישה כרכים. בכרך א חתימות: "ישראל יעקב ליפשיץ". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כג, עמ' 124.
* ווארשא, דפוס В. Конъ и Одерфелдъ, תרל"ה 1875. סט שלם בחמישה כרכים. חותמות של רבי "שמואל נתן בוקאנץ אב"ד דהעלזינגפראס" [הלסינקי, פינלנד] בכרכים ב ו-ד. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כד/כה, עמ' 124-125.
* ווארשא, דפוס י. אלאפין, תרנ"ה 1895. סט שלם בחמישה כרכים. בכרך ב חותמת (באותיות קריליות) של א.ב. גוטמאן; וחתימה: "יוסף דוד סג"ל". בכרך ד חותמת: "בן ציון וועזעל רב אב"ד דק"ק טארדא והגליל" [הגאון רבי בן ציון וועזעל אב"ד טורדא (תרכ"ד-תרצ"ח), מגדולי הרבנים בדורו, ראש הלשכה האורתודוקסית של רבני טרנסילבניה]. בכרך ה חותמות (באותיות לועזיות) של ט. ח. קאהן מזדונסקה-וולה ושל בית המדרש "תורה עץ חיים" בווינה. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כט-ל (עמ' 127-130).
* ווילנא, דפוס ה' פראדעל מ"ץ, תרס"ה 1904. סט שלם בשישה כרכים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לא (עמ' 130-132).
* ווילנא, דפוס והוצאת צבי הירש בן יהודה ליב מ"ץ, תרפ"ה 1924. סט שלם בשישה כרכים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לג (עמ' 133).
* ווארשא-ווילנא, הוצאת ביהמ"ס של י.מ. אלטער / דפוס והוצ"ס "מ"ץ", תרפ"ט [1929]. סט שלם בשישה כרכים. חותמות: "ש. א. ספיר". [מונדשיין ומפעל הביבליוגרפיה רושמים: "ראינו רק חלקים ג-ו"; "חלק א-ב לא ראינו". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לד (עמ' 133).
* ווארשא, הוצאת "שניאור" Zalman Szmotkin, תרצ"ו [1936]. סט שלם בשלושה כרכים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לו (עמ' 134-135).
* הוצאת קה"ת, ברוקלין [נדפס במינכן], תש"ח-[תש"ט 1948-1949]. סט שלם בשישה כרכים. נדפס עבור "שארית הפליטה" מבני החסידים בגרמניה לאחר השואה, על ידי חתן אדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש). מעבר לשער הראשון של כל חלק דברי המו"ל – "מנחם שניאורסאהן, י"ט כסלו ה'תש"ח". לוח ה"פאקסימיליא" בסוף חלק ו' פגום וחתוך לכמה חלקים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לח, עמ' 137-138.
סה"כ 94 כרכים. גודל ומצב משתנים. רישומים, חתימות וחותמות. כריכות חדשות. ייתכן שחלקים אחדים חסרים מספר דפים; האוסף לא נבדק בעיון, והוא מוצע למכירה כמות שהוא.
"סדר תפילות מכל השנה עפ"י נוסח האר"י ז"ל", עם "דבר חדש אשר לא היה מעולם, פירוש המלות...", מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשולחן ערוך. קאפוסט, דפוס ישראל בן יצחק יפה, [תקע"ו 1816].
מהדורה ראשונה של סידור אדמו"ר הזקן עם ההלכות ומאמרי החסידות (סידור עם דא"ח), בעריכת בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש.
עותקים חלקיים – ללא דפי השער ודפים נוספים. הדפים נפרדים זה מזה, ומקורם בכמה עותקים שונים; ללא כריכה. לפנינו דפים מתוך שני החלקים של הסידור:
• חלק א/1 (שחרית לימות החול): כו-לב, לד-לה, לז-לח, פב-קב דף. חסרים 74 דף (במקור: [2], קד דף).
• חלק א/2 (סדר סעודה וברכות, סדר אירוסין וקידושין, סדר מילה ותקון חצות): א-כא, כג-לג דף. חסרים 22 דף (במקור: א-נד דף).
• חלק ב/1 (תפילות לשבת ולראש חודש): ד-סח דף. חסרים 3 דף ראשונים (במקור: סח דף).
• חלק ב/2 (תפילות למועדים ולימים נוראים): א-פח, צא-צו דף.
חסרים 5 דפים (במקור: צט דף). 19-20 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. מרבית הדפים במצב טוב עד בינוני-טוב. בחלק מהדפים: קמטים, כתמים ובלאי; קרעים וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט; הדבקות והשלמות נייר. רישומים וחותמות.
סידור עם דא"ח
סדר תפילות מכל השנה, המכונה בקיצור בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" (דברי אלוקים חיים). הסידור כולל: א. נוסח התפלה כפי שנסדר ע"י אדמו"ר הזקן ("היו לפניו ששים סידורים מנוסחאות שונות ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסידור שלו"); ב. דיני ופסקי אדמו"ר הזקן (בכמה מהמנהגים והדינים הכריע לעיתים נגד מה שפסק בשו"ע שלו); ג. דרושי חסידות שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן מדי שבת בשבתו ביחידות לבניו ולכמה יחידי סגולה, נכתבו לאחר מכן בידי בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, ונערכו לדפוס על ידי נכדו רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש (חלק מהדרושים אף היו למראה עיניו של האדמו"ר הזקן אשר "הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאוד").
נוסח הסידור, הדינים ושני דרושי חסידות (המאמרים: "הקול קול יעקב" ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י אדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים, לראשונה בשקלוב תקס"ג (חלק זה מכונה "סידור הרב"). דרושי החסידות האחרים, שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן ונכתבו בידי בנו אדמו"ר האמצעי, נדפסו לראשונה בקאפוסט שנת תקע"ו.
דרושי החסידות שבסידור נערכו ע"י רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי בשני אופנים: חלקם נכתבו בסגנונו שלו ובתוספת הסברים והרחבות, וחלקם נכתבו כלשונו המדויקת של אביו אדמו"ר הזקן: "דברים כהוויתן בלי תוספת ומגרעת". בהקדמתו (החסרה בדפים שלפנינו) מספר רבי דוב בער על שני אופנים אלו של עריכה וכתיבה. על המאמרים שערך והרחיב הוא כותב: "...לא היה דבר וחצי דבר, שלא חזרנו עליו כמה פעמים בעיון ועומק היותר אפשרי, ובפרט להביאו בכתב ולשון מדברת שיהיה מובן לגדולים וקטנים, ובפנים מסבירות ומאירות לכל עיני רואה..."; ואילו על המאמרים שבאו כלשון אמירתם הוא כותב: "קונטרסים... בפירוש המלות בתפלה מהשמים מספרים וכו', עד ויברך דוד, שאאמו"ר נ"ע הגיהם בכבודו ובעצמו, והוטבו בעיניו מאד (בהיותם דברים כהוויתן בלי תוספת ומגרעת) ומועטים הם מחזיקים המרובים למבינים".
חלק גדול מהמאמרים שנדפסו בסידור הם מאמרים על הזהר שנאמרו על ידי הרב בעל התניא בקביעות בליל שבת. על מאמרים אלו כותב בנו אדמו"ר האמצעי: "אשר נראה בעליל לכל עיני ישראל, אשר רוח הקודש הופיע עליו בהגלות נגלות אורו בסתרי סודות ורזין דאורייתא" (הקדמה לביאורי הזהר, קאפוסט, תקע"ו).
סדר התפלה עפ"י נוסח האר"י ז"ל, עם פירוש המלות, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשולחן ערוך. וורשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרכ"ז 1866-1867. שני החלקים בשני כרכים.
חלק ראשון עם פירוש המלות על פסוקי דזמרה וכללות כוונת עניני ציצית ותפלין ותפילה וקריאת שמע וברכת המזון וחתונה ומילה; וחלק שני עם פירוש המלות על עניני שבת, ראש חודש, חגים מועדים, ועוד.
המהדורה שלפנינו הובאה לדפוס על ידי נכדי אדמו"ר הזקן בעל התניא – שניאור ב"ר מנחם נחום ורפאל מרדכי ב"ר ברוך שמואל. בראש חלק א' "הקדמת והסכמת" אדמו"ר האמצעי למהדורה הראשונה (קאפוסט, תקע"ו), הסכמות מהדורת ז'יטומיר תרכ"ב-תרכ"ג, והסכמה חדשה מאת ר' דובעריש מייזלש (מיום ט"ז סיון תרכ"ז).
שני חלקים בשני כרכים: חלק ראשון: [2], קנד דף. חלק שני: [1], ב-סב; א-נז, ס-צד דף. דפים נח-נט מהספירה השניה חסרים. 24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, קמטים ובלאי. סימני עש. רישומים וחותמות. כריכות עור חדשות, תואמות. אובערלנדר, הסידור, טז, עמ' שיט.
"סדור עם דא"ח"
סדר תפילות מכל השנה, המכונה בקיצור בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" (דברי אלוקים חיים). הסידור כולל: א. נוסח התפלה כפי שנסדר ע"י אדמו"ר הזקן ("היו לפניו ששים סידורים מנוסחאות שונות ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסידור שלו"); ב. דיני ופסקי אדמו"ר הזקן (בכמה מהמנהגים והדינים הכריע לעיתים נגד מה שפסק בשו"ע שלו); ג. דרושי חסידות שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן מדי שבת בשבתו ביחידות לבניו ולכמה יחידי סגולה, נכתבו לאחר מכן בידי בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, ונערכו לדפוס על ידי נכדו רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש (חלק מהדרושים אף היו למראה עיניו של האדמו"ר הזקן אשר "הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאוד"). נוסח הסידור, ההלכות ושני דרושי חסידות (המאמרים: "הקול קול יעקב" ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י אדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים, לראשונה בשקלוב תקס"ג (חלק זה מכונה "סידור הרב"). דרושי החסידות האחרים, שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן ונכתבו בידי בנו אדמו"ר האמצעי, נדפסו לראשונה בקאפוסט שנת תקע"ו.
אוסף סידורי הרב בעל התניא, על פי נוסח "תורה אור" לרבי אברהם דוד לאוואט [לבוט] אב"ד ניקולייב, ומלווים בחיבוריו "שערי תפילה" ("שער הכולל") ו"נתיב החיים" על "דרך החיים":
• סדור תורה אור ושערי תפלה, סדר תפלות לכל השנה על פי נוסח האר"י ז"ל, עם "קונטרס הוספות" ל"שערי תפלה", ועם "נתיב החיים" על "דרך החיים". ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ט 1889. שני החלקים בכרך אחד. אובערלנדר, הסידור, עה, עמ' שלא-שלב.
• סדור תורה אור ושערי תפלה, סדר תפלות לכל השנה על פי נוסח האר"י ז"ל, עם "קונטרס הוספות" ל"שערי תפלה", ועם "נתיב החיים" על "דרך החיים". ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרנ"ב 1891. שני החלקים בכרך אחד. אובערלנדר, הסידור, פד, עמ' שלד.
• סדור תורה אור ושער הכולל, סדר תפלות לכל השנה על פי נוסח האר"י ז"ל, עם השלמות, הוספות וביאורים ל"שערי התפלה" ול"קונטרס ההוספות", ועם "נתיב החיים" על "דרך החיים". ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרנ"ו 1896. שני החלקים בכרך אחד. אובערלנדר, הסידור, צח, עמ' שלז.
• סדור תורה אור, תפלות ישראל, ע"פ נוסח האר"י ז"ל, עם "שער הכולל" ו"נתיב החיים" על "דרך החיים" – "ובהוצאה זאת הוסרו כל השבושים... ועתה נוספו בו...". ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרע"א 1910. שני החלקים בכרך אחד. בראש החלק הראשון נכרך דף השער של הוצאת תרס"ט. אובערלנדר, הסידור, קפג, עמ' שנט.
• סדור תורה אור, תפלות ישראל, ע"פ נוסח האר"י ז"ל, עם "שער הכולל" ו"נתיב החיים" על "דרך החיים". ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרע"ד 1914. שני החלקים בכרך אחד. אובערלנדר, הסידור, קצט, עמ' שסז.
• סדור תורה אור, תפלות ישראל, ע"פ נוסח האר"י ז"ל, עם "שער הכולל" ו"נתיב החיים" על "דרך החיים". ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרפ"ד 1924. שני החלקים בכרך אחד. אובערלנדר, הסידור, רח, עמ' שסט.
• סדור תפלה עם לקוטי תורה, על פי נוסח האר"י ז"ל... כאשר יסד... מרנא ורבנא שניאור זלמן... ונוסף לזה לקוטי תורה, כוללים פירוש המלות על סדר התפלה... נאסף ונלקט ע"י מוה"ר יהושע זעליג... מו"צ בק"ק האמעל.... ונלווה עליו שער הכולל... עם דרך החיים לרבינו יעקב מליסא... ועליו יחנה מסביב נתיב החיים... כל אלה נאספו וחיברו יחדיו ע"י... אברהם דוד לאוואוט ז"ל אבד"ק ניקאלאיעוו בעל קב ונקי... ובית אהרן". ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרע"ב [1912]. שני החלקים בכרך אחד. בראש הסידור הסכמת האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון מרעציצא (נכד ה"צמח צדק" מליובאוויטש). אובערלנדר, הסידור, קפו, עמ' שסא.
7 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני-טוב. חתימות וחותמות. כריכות חדשות וישנות. האוסף לא נבדק בעיון ונמכר כמות שהוא.
סידור "תורה אור"
סידור תפלה בעריכתו של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי – "סידור הרב", נדפס לראשונה כבר בחייו במספר מהדורות, בשקלוב ובקאפוסט. מאז הסתלקות אדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג ועד שנת תרמ"ז, נדפס הסידור בעשרות מהדורות נוספות. בחלק גדול מהמהדורות לא שמרו המדפיסים על הנוסח המדויק של התפילות וההלכות, ובחלק מהמהדורות עירבו המדפיסים את הנוסח עם נוסחאות של סידורים נפוצים אחרים.
בשנות התר"מ החל רבי אברהם דוד לאוואט אב"ד ניקולייב (זקנו של הרבי מליובאוויטש), לחקור ולברר את הנוסח המקורי של "סידור הרב". לשם כך הוא החל לחפש את מהדורות הסידור שנדפסו בחיי אדמו"ר הזקן. כשמצא את אחת המהדורות שנדפסו בחיי המחבר, החל לערוך ולהגיה את נוסח "סידור הרב" על פי מה שמצא, ובשנת תרמ"ז הדפיס בווילנא את "סידור הרב" בשמו החדש – סידור "תורה אור". אולם מיד לאחר גמר ההדפסה, הצליח הרב לאוואט להשיג מהדורה נוספת של "סידור הרב" שנדפסה בחיי אדמו"ר הזקן. בעקבות כך התיישב הרב לאוואט להגיה ולערוך מהדורה נוספת מעודכנת של סידור "תורה אור" – מהדורת ווילנא תרמ"ט. אך אותו סיפור נשנה שוב. מיד לאחר הדפסת מהדורת תרמ"ט, השיג הרב לאוואט מהדורה שלישית של סידור שנדפס בחיי אדמו"ר הזקן, והוא החל לערוך ולהכין מהדורה שלישית מעודכנת של סידור "תורה אור". מהדורה שלישית זו ראתה אור לאחר פטירת הרב לאוואט (אדר תר"נ), בשנת תרנ"ו.
"שער הכולל" ו"נתיב החיים"
אל מהדורתו השלישית של סדור "תורה אור", הוסיף המחבר "חלק שני", ובו שני חיבורים: א. חיבורו הגדול "שער הכולל", שהוא מהדורא בתרא מורחבת של חיבורו "שערי תפלה", ושבו עמל ויגע המחבר להגיה ולברר את מקורותיו, נוסחאותיו ומנהגיו של אדמו"ר הזקן בסידורו – "לבאר הטעמים מפני מה בהסדור אשר יסד... העמיד כמה דברים דלא כהנוסחאות שבסדורים שנדפסו עם כוונות עפ"י קבלת האריז"ל, גם בכמה דברים הכריע בהסדור דלא כמנהגי האשכנזים ובכמה דברים דלא כמנהגי הספרדים, גם בכמה דברים הכריע בהסדור דלא כמו שפסק בשו"ע שלו"; ב. "נתיב החיים" על "דרך החיים" לגאון רבי יעקב מליסא, שבו עורך המחבר השוואה בין פסקי הגאון מליסא המנוגדים לפסקי אדמו"ר הזקן, בסידור ובשו"ע שלו.
סידור מוסמך ומוגה
סידור "תורה אור" נחשב לסידור המוסמך והקרוב ביותר בנוסחתו לנוסח סידור אדמו"ר הזקן. באגרת אל המחבר כותב אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש: "נהניתי מאד מה שמו"ל סדור התפלה נוסח האמיתי של כ"ק אדמו"ר [הזקן]" (אגה"ק הרש"ב, חלק א, עמ' ו'). האדמו"ר הריי"ץ כותב על הסידור בעת הדפסת מהדורת תש"א: "סדור תפלה מדויק בנוסח הוד כ"ק אדמו"ר הזקן... אשר רבות בשנים הי' המחסור בסידור תפלה מדויק נרגש מאד והרבה מאנ"ש היו מצטערים על אשר היו מוכרחים להתפלל בסידורים משובשים" (אגה"ק הריי"ץ, חלק ו, עמ' מה). הרבי מליובאוויטש (נכד המחבר) כותב: "הנוסח היותר מדויק שראיתי הוא בסידור תורה אור" (אגה"ק הרבי, חלק ב, עמ' שכז). רבי חיים נאה כותב בהקדמת ספרו "קונטרס הסידור": "הסידור תורה אור נוסח האר"י שנדפס ע"י הגה"ח ראב"ד לאוואוט ז"ל עם שער הכולל, נתפשט בין אנ"ש חב"ד, וחושבים אותו לסידור מדויק ומתאים עם נוסח רבינו הגדול אדמו"ר הזקן נ"ע בתיבותיו אותיותיו ונקודותיו... ואמנם סדור תורה אור מצטיין בדייקנות לגבי אחרים...".
אוסף של עשרה סידורים בנוסח חב"ד:
• הוצאה שלישית של סידור עם דא"ח - " סדר תפלות מכל השנה עפ"י נוסח האר"י ז"ל... ובתוספת... פירוש המלות", חלק א, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. [קניגסברג, דפוס אדאלף זאמטער, תרי"ב 1852]. חסר שני דפים ראשונים. נדפס בפרוסיה בתקופת "גזירת הדפוסים", עבור חסידי חב"ד ברוסיה (ראה: מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, עמ' 72). הסכמת אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש בראש הסידור. אובערלנדר, הסידור, יא, עמ' שיז;
• סידור עם דא"ח - סדר התפלה עפ"י נוסח האר"י ז"ל... עם פי' המילות", חלקים א-ב. וורשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרמ"ו 1886. המהדורה הובאה לדפוס ע"י ר' שמריהו ב"ר לוי יצחק שניאורסון (ב"ר ברוך שמואל ב"ר חיים אברהם בן אדמו"ר הזקן); בראש הסידור "הקדמת והסכמת" אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש למהדורה הראשונה, קאפוסט תקע"ו. עם שלושה מכתבים מאת אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי, שנדפסו לראשונה במהדורת סידור זו: "הוספנו כעת דבר חדש שלא היה לעולמים, והם שלשה מכתבים קדושים וטהורים, מאד יקרים, כספירים מזהירים... לעורר לבבות על עוצם קדושת ענין התפלה וגדל ערכה מכ"ק אדמו"ר הזקן והאמצעי". אובערלנדר, הסידור, נ, עמ' שכז.
• "סדור חנוך תפלה, כולל תפלות לכל השנה עפ"י נוסח האר"י ז"ל, עם ברכות הנהנין... נדפס באותיות גדולות מאד... הוספנו עליו ספר כללי הדקדוק הנקרא דקדוק חברים...". ווילנא, דפוס פראדעל מ"ץ, תרס"ט [1909]. עותק חסר דף [2]. חתימות בדפי הסידור: "יוסף בראדסקע". אובערלנדר, הסידור, קנח, עמ' שנג (וריאנט).
• "סדור תפלה עם לקוטי תורה, על פי נוסח האר"י ז"ל, עם כל הדינים והמנהגים כאשר יסד... מרנא ורבנא שניאור זלמן... ונוסף לזה לקוטי תורה, כוללים פירוש המלות על סדר התפלה... נאסף ונלקט ע"י מוה"ר יהושע זעליג... מו"צ בק"ק האמעל... נוספו בה...". ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרע"ב [1912]. בראש הסידור הסכמת האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון מרעציצא (נכד ה"צמח צדק" מליובאוויטש). אובערלנדר, הסידור, קפו, עמ' שסא.
• סדור שיח קדש, נוסח האר"י, "כולל תפלות לכל השנה... נדפס באותיות גדולות מאד... עם אלה המעלות... ועתה הוספנו בו...". ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרע"ג 1912. עם ציורים להמחשת דיני ואופן הנחת תפילין.
• סידור קול בני יהודה, "כולל תפלות לכל השנה, עם שבע עשרה מעלות והוספות... על פי נוסח הקדוש האר"י... עם עיקרי דיני מצות הנחת תפילין וציורים שונים". ווילנא, דפוס מ"ץ, [בערך תר"צ 1930]. בשער גם: "הוצאת בימ"ס י"מ אלתר, ווארשא, נאלעווסקי 33"; וכן: Printed in Poland.
• סידור קול בני יהודה, "כולל תפלות לכל השנה, עם שבע עשרה מעלות והוספות... על פי נוסח הקדוש האר"י... עם עיקרי דיני מצות הנחת תפילין וציורים שונים". ווארשא, דפוס יצחק מאיר אלטער, [בערך תר"צ 1930]. בשער גם: "ווילנא".
• סדר התפלות, "כפי מנהג ק"ק ספרדים של בית הכנסת אהל רחל בשנגהאי, עם תרגום אנגלי, הוגה בעיון... מאת ר' מנחם מענדל ברוין... חכם הכולל דק"ק שנגהאי". [שנחאי], תרצ"ג 1933.
• סדור תהלת ה', על פי נוסח האר"י ז"ל. הוצאה חדשה עם הוספות. ברוקלין, ניו יורק, הוצאת קה"ת, תש"ז 1946.
• סדור תהלת ה', על פי נוסח האר"י ז"ל. כפר חב"ד, הוצאת קה"ת, תשל"ה [1975]. מדבקה מודפסת בצדה הפנימי של הכריכה: "בסידור הזה התפלל הרה"ח המפורסם מו"ה אלי' ראטה ז"ל מירושלים, משב"ק אצל הרה"צ מוה"ר שלמה'קע מזוויהל – ירושלים זצ"ל (עפ"י עדותו של ר' מרדכי פרידלענדער שיחי' מירושלים, מבאי ביתו של ר' אלי' ז"ל)".
10 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני. כריכות חדשות וישנות. האוסף לא נבדק בעיון ונמכר כמות שהוא.
פריט 175 ספר "תורה אור" עם "מאמר ההתבוננות" – לבוב, תרי"א – דרושי אדמו"ר הזקן ע"פ הנחת אדמו"ר האמצעי
ספר תורה אור, דרושי חסידות על התורה, תהלים ושיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע, "ונלוה אליו מאמר ההתבוננות מבנו... דוב בעריש [האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש]... ועד היום היו גנוזים באוצרי תלמידיהם בכתב ידם ממש... הבאתיו לבה"ד אנכי הצעיר יוסף בהמנוח מוה’ אשר אנטשיל רייציס סג"ל בשנת תורה...". למברג (לבוב), דפוס מיחאל פ' פארעמבא, [תרי"א 1851].
ליקוט כמה דרושי חסידות על התורה, תהילים ושיר השירים מאת האדמו"ר הזקן בעל התניא [על אף שמו – "תורה אור", החיבור שלפנינו אינו זהה לספר "תורה אור" שהדפיס נכדו אדמו"ר ה"צמח צדק" בקאפוסט בשנת תקצ"ז (חלק מהדרושים עם זאת כבר נדפסו בספר "תורה אור" ו"ליקוטי תורה" שהדפיס הצ"צ]. "מאמר ההתבוננות שבסוף הספר הוא חלקו השני של ספר "נר מצוה ותורה אור", הנקרא "שער הייחוד" [כאן נדפסו רק ל"א מתוך נ"ד הפרקים של "שער הייחוד"].
[1], מד דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים, כתמים ובלאי. פגמים קלים. חותמות. כריכה חדשה.