שלשה דפים מודפסים – דפי שמירה, קמיעות ותפילות:

• "שמירה למגפה רח"ל בדוק ומנוסה מהרב הצדיק מוהר"ר משה טייטעלבוים זצללה"ה אב"ד דק"ק אוהעל". ללא מקום דפוס ושנה. [הונגריה, אוהעל?, ראשית המאה ה-20].

• "סגולה לפרנסה והצלחה – שמירה למגפה ר"ל, בדוק ומנוסה מהרב הצדיק מוהור"ר משה טייטעלבוים... אב"ד דק"ק איהעל". בודפשט, דפוס יושע ווייס, [ראשית המאה ה-20].

• "שמירה להילד מהבעל שם טוב זלה"ה". סאטמר, בית מסחר הספרים של אברהם מאיר זיססוויין, דפוס [מאיר ליב] הירש, [1920-1940 בקירוב].

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".

[3] דפים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

ספר הצוואה מהרב הגאון המפורסם רבי נפתלי הכהן כץ בעל "סמיכת חכמים", עם "אזהרות יקרות אמרות טהורות" מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" ו"הנהגות טובות ודרכי ישרים" מאת רבי שמואל שמעלקא הורוויץ אב"ד ניקלשבורג. מונקאטש, דפוס שמואל זנוויל כהנא ושותפו עוזר הכהן פריעד, תרס"ד [1904]. שני שערים. הראשון נדפס על הכריכה, עם טקסט שונה מנוסח דף השער הפנימי.

בדפי המגן,  רישום ארוך בכתב-יד – ראשי פרקים להספד, ושם בין היתר נכתב: "איש תמים ונכבד ירא אלק'... מוה' יהודא ראזענבערג... חי שבעים שנה! כי הלך בדרך ישרה כראוי לאיש יהודי... כי הלך כל ימי' בדרך טובים, הי' נזהר מחילול שבת, והנהגת ביתו בכשרות, נתן צדקה, יותר מיכולתו, הלך ערב ובוקר לביהכנ"ס, גם שמע לקול תורה הי' אצל הלימוד והדרשות...".

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".

[טז] דף. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. חותמות. כרוך בכריכת עור חדשה, על גבי הכריכה המקורית.

ספר ישמח משה על התורה – דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים א-ה, על חומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. לבוב, [תר"ט]-תרכ"א 1848-1861. סט בשני כרכים. מהדורות ראשונות של כל החלקים, עם שער נפרד לכל חלק.

סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").

בתחילת כרך בראשית נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב". בתחילת הכרך הרביעי והחמישי נדפסו הסכמות ה"דברי חיים" מצאנז וה"ייטב לב".

רישומים וחתימות בעלות בשער בראשית: "לה' הארץ ומלואה, הק' ליבוש..."; "בלומא שפיגעל".

הכרך השני על ספרים במדבר-דברים היה בבעלות הגאון המקובל רבי יצחק בעהם הדיין מקראלי, שהוציא לאור את שני החלקים האלו של הספר "ישמח משה". בשערי ספר במדבר וספר דברים חותמות בעלות שלו: "יצחק איצק בעהם בעה"ק ירושלים" – המו"ל רבי יצחק בעהם נזכר בהסכמות ה"דברי חיים" וה"ייטב לב" המופיעות מעבר לשני השערים. ה"דברי חיים" כותב עליו: "ידידי הרב המופלג וכו' מוה' יצחק איצק נ"י דיין בק"ק קיראל", וה"ייטב לב" כותב עליו: "הנה יגעתי ומצאתי את שאהבה נפשי הוא הרב המופלג ובקי מו' יצחק נ"י הדיין המצוין מק"ק קראלא אשר נדבה רוחו אותו לדלג על ההרים להביא למלאכת הדפוס ס' ישמח משה על במדבר דברים וטרחתו מרובה בנפשו ומאודו ע"כ נוצר תאנה יאכל פריה זו שכרה...".

רבי יצחק נפטר ביום כ"ה חשון תרמ"ח. כשבוע לאחר תום השבעה, נמכר העותק שלפנינו לרבי מנחם נתן אויערבאך – רישום בעלות שלו מתאריך ז' בכסלו תרמ"ח מופיע בשער ספר במדבר: "קניתי הס' הק' הזה לכבוד צורי וקוני בכסף מלא ביום זיין כסלו תרחם לפ"ק – הק' מנחם נתן אויערבאך" - הגאון רבי מנחם נתן אויערבאך (תרי"ח-תר"ץ), מגדולי חכמי ירושלים – נכד ה"אמרי בינה" הגאון רבי מאיר אויערבאך אב"ד קאליש וירושלים.

הגאון המקובל רבי יצחק בעהם (תקע"ט-תרמ"ח), מחכמי הונגריה וירושלים. נסמך על ידי הגאון רבי מאיר פערלס אב"ד קראלי, ושימש כדיין ומורה צדק בעיר. היה מגדולי חסידי ה"דברי חיים" מצאנז ובנו הרה"ק משינאווא. בשנת תרל"ג בערך הגיע רבי יצחק לירושלים בשליחות הרה"ק רבי יחזקאל משינאווא כדי להדפיס בארץ ישראל את סדרת ספרי "אור החמה" על הזוהר. לאחר עלותו לארץ שימש כדיין בירושלים והיה מראשי כולל אונגרין (ראה אודותיו בהרחבה: ר' מנשה יוסף מילר, הדיין רבי יצחק בעהם מקראלי-ירושלים, עלי זכרון, מג, שבט תשע"ח, עמ' ב-טז).

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".

סט בשני כרכים. • כרך א (בראשית – תר"ט 1848): [1], קיז דף; (שמות – תר"י 1850): [1], ב-צ דף. דף פ חסר (על מקומו נכרך דף עט כפול); (ויקרא – תרי"א 1851): [1], ב-מב דף. • כרך ב (במדבר – תרכ"א 1861): [1], מח דף. חסר דף מט אחרון; (דברים – תרכ"א 1861): [4], ה-כח, לג-עב, [1] דף. חסרים 4 דף (דפים כט-לב).

22-24 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. פגמים קלים. בכרך א: חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעה בכותרות ובשולי הטקסט בכמה דפים; קרעים בשולי מספר דפים מחוזקים בהדבקות נייר. חותמות. כריכות עור חדשות, תואמות, עם הטבעות מוזהבות.

ספר ישמח משה, חלק ראשון - דרושים על נ"ך וחמש המגילות, וחלק שני – דרושים על מועדי השנה, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. סיגט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, תרס"ו 1906 / תרס"ח [1908].

מהדורה ראשונה של ספר ישמח משה על נ"ך, מגילות ומועדים, אשר "היה האוצר נחמד ספון וטמון זה יותר משישים שנה". הקדמות המו"ל האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (נכד האדמו"ר ה"ייטב לב" מסיגט), מעבר לדפי השער של שני החלקים.

שני חלקים הכוללים עשרה חיבורים - חלק א ובו שישה חיבורים: א. "ישמח משה" על נביאים וכתובים. ב. "ישיר משה" על שיר השירים. ג. "כליל תפארת" על רות. ד. "אבל משה" על איכה. ה. "מור ולבונה" על קהלת. ו. "עסיס רמני" על אסתר; חלק ב ובו ארבעה חיבורים נוספים: ז. "יין הרקח" על אגדות הש"ס ופלפולים. ח. "שיח ספונים" על תפילות, פיוטים וזמירות לשבת. ט. "תוכחת חיים אמירה נעימה" דרשות לחודש אלול וימים נוראים. י. "אבקת רוכל", לקוטים.

בראש חלק א (דפים א-יב), מבוא לתולדות המחבר, בשם "תהלה למשה" – מאת נין המחבר הגה"ק רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים מוואלאווע (תקצ"ח-תרפ"ד), ובנו המו"ל רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש ("והצעתי... לפני... אאמ"ו... מו"ה ישראל יעקב יוקל טייטלבוים שליט"א... ויכתב... תולדות... האי סבא קדישא. ומלא רצוני וכתב הדברים על הספר והנני מעתיקם רובן ככתבן וכלשונו הטהור ומעט אשר הוספתי בתוך דבריו... משה דוד טייטלבוים").

בסוף הספר נדפסה לראשונה האגרת-מוסר ששלח בעל ה"ישמח משה" אל בנו הגה"ק רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד דראהביטש לאחר חתונתו ("וידוע מחסידי קדמאי שהיה להם קביעות ללמוד את האגרת הזאת מזמן לזמן" - מגן אברהם, ליקוטי דברות קודש, עמ' ו).

בשער חלק א, חתימות וחותמת של ר' "ארי' הכהן שו"ב – פה טג' לאפוש יצ"ו".

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".

חלק א: [3], ב-צו דף. חלק ב: [3], ב-צז דף. 23.5-25 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קמטים וקרעים קלים. סימני עש בחלק א. חיתוך עם פגיעה בכותרות הדפים בחלק ב. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.

ספר ישמח משה, דרשות לימים נוראים ומועדים, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. סעקלהיד, דפוס שבתי קאהן, תש"ג [1943].

בראש הספר נדפסו הסכמות בני משפחת המו"ל רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים דומ"ץ קאסאן: אביו האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים אב"ד וואלאווע-נירבאטור, חותנו האדמו"ר רבי ישראל צבי רוטנברג מקאסאן, ובן-דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.

החיבור נדפס לראשונה בסיגט תרס"ח, יחד עם חידושי ה"ישמח משה" על אגדות הש"ס ("יין הרקח"); לפנינו הוצאה שניה, שנדפסה על ידי נין ונכד המחבר, רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, דומ"ץ בקאסאן, ובה שלושה חלקים: א. "תוכחת חיים אמירה נעימה" – דרשות לחודש אלול וימים נוראים; ב. "שיח ספונים" על תפילות, פיוטים וזמירות לשבת; ג. "אבקת רוכל" – לקוטים.

הספר שלפנינו נדפס בעיצומם של ימי מלחמת העולם השניה, בשעה שבמדינות אירופה הסמוכות כבר הרגו הגרמנים אלפים ורבבות מעם ישראל. בהקדמתו כותב המו"ל על הדפסת הספר בימי המלחמה: "...ובפרט בצוק העיתים הללו, שהוא עקבותא[!] דמשיחא, שה אחת בארבע רוחות העולם פזורה, ולבבות בני ישראל מאד נשברה, ונקרעה לשנים עשר קרעים, ובכליון עינים מחכים ומצפים לישועה ולרחמי שמים... וזכות זקיני המחבר זצוקל"ה יעמוד ויגן עלינו, וימליץ טוב בעדנו, ויעתיר רחמים עלינו להוציאנו מאפלה לאורה ומשועבד[!] לגאולה שלימה...".

לאחר דף השער נכרך בעותק שלפנינו שער נוסף, מקוצר, שמעברו השני מופיעה הקדשה לנדיב ר' יעקב פיקסלער וזוגתו הינדא מהישוב סטודענא בגליל וואלאווע, שנידבו מהונם להדפסת הספר.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".

[5], ב-מא, [3] דף. 29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים מחוזקים בהדבקות נייר בשולי כמה דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.