ספר ישמח משה, דרשות לימים נוראים ומועדים, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. סעקלהיד, דפוס שבתי קאהן, תש"ג [1943].

בראש הספר נדפסו הסכמות בני משפחת המו"ל רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים דומ"ץ קאסאן: אביו האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים אב"ד וואלאווע-נירבאטור, חותנו האדמו"ר רבי ישראל צבי רוטנברג מקאסאן, ובן-דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.

החיבור נדפס לראשונה בסיגט תרס"ח, יחד עם חידושי ה"ישמח משה" על אגדות הש"ס ("יין הרקח"); לפנינו הוצאה שניה, שנדפסה על ידי נין ונכד המחבר, רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, דומ"ץ בקאסאן, ובה שלושה חלקים: א. "תוכחת חיים אמירה נעימה" – דרשות לחודש אלול וימים נוראים; ב. "שיח ספונים" על תפילות, פיוטים וזמירות לשבת; ג. "אבקת רוכל" – לקוטים.

הספר שלפנינו נדפס בעיצומם של ימי מלחמת העולם השניה, בשעה שבמדינות אירופה הסמוכות כבר הרגו הגרמנים אלפים ורבבות מעם ישראל. בהקדמתו כותב המו"ל על הדפסת הספר בימי המלחמה: "...ובפרט בצוק העיתים הללו, שהוא עקבותא[!] דמשיחא, שה אחת בארבע רוחות העולם פזורה, ולבבות בני ישראל מאד נשברה, ונקרעה לשנים עשר קרעים, ובכליון עינים מחכים ומצפים לישועה ולרחמי שמים... וזכות זקיני המחבר זצוקל"ה יעמוד ויגן עלינו, וימליץ טוב בעדנו, ויעתיר רחמים עלינו להוציאנו מאפלה לאורה ומשועבד[!] לגאולה שלימה...".

לאחר דף השער נכרך בעותק שלפנינו שער נוסף, מקוצר, שמעברו השני מופיעה הקדשה לנדיב ר' יעקב פיקסלער וזוגתו הינדא מהישוב סטודענא בגליל וואלאווע, שנידבו מהונם להדפסת הספר.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".

[5], ב-מא, [3] דף. 29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים מחוזקים בהדבקות נייר בשולי כמה דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.