מסכת ברכות מן תלמוד בבלי, עם חידושי המהרש"א, מהרש"ל, מהר"ם לובלין, מהר"ם שיף [כרוך עם: "ספר רבינו אשר ז"ל" וספר "משניות סדר זרעים" – עם שערים נפרדים]. טשרנוביץ, דפוס יוהאן עקהארדט, תר"ה [1845]. דפוס סטריאוטיפי של הוצאת תקצ"ט. בהוצאת ר' אברהם הכהן רעכין בערגר מטשרנוביץ ור' מנחם מענדיל הורוויץ אייזינבערג מבארשטשוב.

מעבר לדף השער של מסכת ברכות, נדפסה הסכמת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (בעל ה"ישמח משה"): "הן כל יקר ראתה מכתב... מוהר"ר יעקב אורנשטיין... האב"ד דק"ק לבוב... בעסק הדפסת הש"ס גדול וקטן בק"ק טשערנאוויץ ביופי והידור כתבנית סלאוויטא, ונלווה עליהם גדולי המפורשים... המהרש"א ומהרש"ל ומהר"ם לובלין ומהר"ם שי"ף עם הביאור והגהות הגאון מוהר"ר יואל סרקוס... על הרא"ש... על כן הנני מסכים לכל הנאמר במכתב... כ"ד המדבר לש"ש להגדיל תורה ולהאדירה – יום א' ט' ניסן תקצ"ט לפ"ק פה ק"ק אוהעל יצ"ו, הק' משה טייטיל בוים".

הגהות רבות בכתב-יד בשולי הגיליונות.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".

[1], ב-פא, פא-פב; [1], ב-מט; [1], ג-לו, לח-פא דף. 42 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, קמטים ובלאי קל, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים, ובשולי הדפים. קרעים חסרים בשולי דף השער, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקת נייר ודבק. כריכה חדשה.

על הדפסת המהדורה שלפנינו, ראה: רנ"נ רבינוביץ, "מאמר על הדפסת התלמוד", ירושלים תשי"ב, עמ' קלט-קמ; ארשת – ג, ירושלים תשכ"א, י' יוסף הכהן, "הדפוס העברי בטשרנוביץ", עמ' 291-292.