שתי הזמנות מודפסות, לחתונת האדמו"ר מקרעטשניף הרה"ק רבי דוד משה רוזנבוים, עם הרבנית אסתר רחל, בת-אחותו וגיסו האדמו"ר מנדבורנה-סערעט הרה"ק רבי חיים מרדכי רוזנבוים. [בוקרשט/סערעט, תש"ו 1946].

הזמנה אחת מאת החתן עצמו, וההזמנה השניה מאת החותן. שתי ההזמנות נדפסו באותו בית דפוס, וניסוחן דומה בחלקו. החתונה עצמה נקבעה בעיר סערעט. בהזמנת החתן נוספה הזמנה מיוחדת לשמחת ה"פארשפיל" בבית דודו האדמו"ר נדבורנה בעיר בוקרשט. מעברן השני של שתי ההזמנות נדפס שם השולח Rabin Chaim Rosenbaum (בהזמנה של רבי דוד משה נרשמו סוגריים על המילה Chaim, ונכתב למעלה במקום זאת David), ונדפסו שורות ריקות למילוי שם הנמען. שתי ההזמנות ממוענות (ברישום בכתב-יד) אל הבחור אברהם יעקב טווערסקי, שהתגורר אז בעיר בוקרשט.

החתן – הרה"ק רבי דוד משה רוזנבוים – האדמו"ר השלישי לשושלת קרעטשניף (תשרי תרפ"ה-תמוז תשכ"ט), בן האדמו"ר רבי אליעזר זאב מקרעטשניף (נספה בשואה, אייר תש"ד הי"ד). בשנות השואה הוגלה יחד עם אביו למחנה ההשמדה אושוויץ. אביו הסמיכו לממשיך דרכו, והבטיח לו כי ינצל מהשואה היות ועם ישראל זקוק לו. לאחר השואה נשא בשנת תש"ו את אחייניתו הרבנית אסתר רחל, בת גיסו האדמו"ר רבי חיים מרדכי מנדבורנה (תרס"ג-טבת תשל"ח; חתן האדמו"ר רבי אליעזר מקרעטשניף), והוכתר לאדמו"ר בעיר סיגט. בראשית שנת תש"ז (1946) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. לאחר מלחמת תש"ח בה נהרס ביתו בירושלים, עבר לעיר רחובות והקים בה את בית מדרשו. נודע לאיש מופת ו"פועל ישועות", וביתו היה מוקד לעליה המונית של יהודים רבים, שפנו אליו לבקשת עצות וברכות, בעיקר בענייני רפואה ופרנסה. במיוחד התפרסם בסגולותיו המרפאות. מדי יום ביומו צבאו מאות יהודים על פתחו, והיה גם עונה במכתבים (ע"י משמשיו) לפונים אליו דרך הדואר. קברו בעיר רחובות נודע למקום תפילה להמונים, וסיפורים רבים נודעו על ישועות וניסים המתחוללים בתפילה על קברו.

החותן – הרה"ק רבי חיים מרדכי רוזנבוים – האדמו"ר מנדבורנה (תרס"ג-תשל"ח), בעל "דבר חיים". בנו של האדמו"ר רבי איתמר רוזנבוים, וחתן דודו האדמו"ר מקרטשניף רבי אליעזר זאב רוזנבוים. מנעוריו הצטיין בלמדנותו ובקדושה יתירה, תפילתו היתה מלהיבה. כמנהג בית נדבורנה החל לכהן באדמו"רות עוד בחיי אביו, ובשנת תרפ"ח פתח את בית מדרשו בעיר סערעט שבבוקובינה. כבר מאז נתפרסם מאד כ"פועל ישועות", ונהרו אליו אנשים רבים מכל ערי האזור. לאחר השואה עלה מרומניה לארץ ישראל בשנת תש"ח, והיה ראשון הצדיקים לבית נדבורנה שהגיע לארץ. התיישב ביפו והקים בה ישיבה. בשנת תשכ"א עבר לעיר בני ברק עם ישיבתו, ישיבת "מאמר מרדכי". בבני ברק נתרחבה ונסתעפה חסידות נדבורנה, הוקמו מוסדות נוספים וציבור החסידים התרחב עד שקהילתו הייתה לחסידות החשובה ביותר של בית נדבורנה בדורנו (בהנהגת בנו האדמו"ר רבי יעקב יששכר בער בעל ה"באר יעקב", שהקים את "מרכז מוסדות נדבורנה" בבני ברק). היה נערץ מאד על צדיקי הדור, ומסופרים עליו סיפורי ישועה מופלאים, בתפילותיו שנענו למעלה מדרך הטבע.

2 דפים. 21.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. קרעים חסרים בשולי הדפים. באחד מהם פגיעה במסגרת ההזמנה.