ספר זוהר חי, פירוש על ספר הזהר על פי הקבלה והחסידות, מאת האדמו"ר המקובל רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא, בעל "היכל הברכה". לבוב-פרמישלה, [תרל"ה-תרמ"א] 1875-1881. מהדורה ראשונה. ארבעה מתוך חמישה חלקים, ללא החלק הרביעי – חלקו השני של ספר שמות (פרשות תרומה-פקודי).

ספר זוהר חי הוא פירוש עמוק ומקורי על הזהר הקדוש, בנוי על יסודות תורת האריז"ל ועל יסודות תורת הבעש"ט. המחבר משלב וממזג בחיבורו זה, כמו בכל חיבוריו, את הקבלה עם החסידות. בשונה משאר חיבוריו, חיבורו זה נדפס לאחר פטירתו, על ידי בנו האדמו"ר רבי אליעזר צבי, בעל "דמשק אליעזר". הכרך הראשון נדפס בשנת האבל, ובתחילתו נדפסה הקדמה ארוכה ומופלאה מאת בנו ה"דמשק אליעזר". בהקדמה מספר בנו על מדרגותיו המופלאות של אביו בתורה ובעבודת ה', על גילויי רוח הקודש ועל מופתים שמימיים שראה בעיניו אצל אביו הקדוש.
בין היתר מספר בנו שלאחר שכתב אביו את ארבעת הדפים הראשונים של פירושו, נכנס אל אביו מישהו שביקש ממנו שיתפלל על חולה מסוכן. אביו שראה ברוח קודשו שאותו חולה זקוק לרחמי שמים מרובים, אמר לאותו אחד: "אין לי שום דרך לעזור לו, אלא יש תחת ידי ארבעה דפין שכתבתי על הזוהר, לך ואמור להחולה הזה שאני נותן לו במתנה גמורה חדושים של הזוהר... ובזכות זה אפשר יכריע הכף זכות ויחיה לאורך ימים ושנים". וכך עשה האיש, "ומיד כשאמר האיש הזה להחולה דבורים הללו, התחיל תיכף להזיע, ונתרפא". עוד מסופר בהמשך ההקדמה, שארבעת הדפים הראשונים מהפירוש נכתבו על שתי השורות הראשונות של הקדמת הזהר. דפים אלו נכתבו בקיץ תרי"ז, ומאז עשה הפסקה של עשר שנים מכתיבת הפירוש. בערך בשנת תרכ"ז "ראה בחלום הבעש"ט זלה"ה, והסכים עמו שיתחיל לכתוב פירוש על הזוהר... ותיכף ומיד ביום המחרת התחיל לכתוב". את פירושו סיים לכתוב מספר שבועות לפני פטירתו. ב"סיום הספר" שבסוף הכרך החמישי (שאינו נמצא לפנינו), מספר בנו המו"ל, שאביו השביעו פעמיים בתקיעת כף קודם פטירתו "שאדפוס פרושו זהר חי הזה עד גמירא על נייר שרייב [=נייר כתיבה] ושמחתי במה שגמרתי אמונתי [=הבטחתי] שלי וקיימתי דברי אאמו"ר זלה"ה".

המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: החוזה מלובלין (שהיה אף שדכנו), הרב מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסאמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
בשער חלק שמות, חותמות רבי "מרדכי בהרא"ד בערקאוויץ בעה"ק ירושלים תובבא" [רבי מרדכי ברקוביץ היה בן-זקוניו של הגאון המקובל רבי אברהם דוב ברקוביץ אב"ד לאחאווא (תקפ"ה-תר"ס), וחתן-חתנו של הגאון המפורסם רבי אלעזר משה הורוויץ אב"ד פינסק]. רישום בכתב-יד בדף השער של הכרך האחרון: "זאת נדב ה"ה הרבני החסיד המופלג מו"ה משה יעקב בן געלא חנה נ"י מסאמבור לבהמ"ד של צפת תובב"א מכבוד קדושת אדמו"ר שליטא מקאמרנא" [בעמוד האחרון של כרך זה, הודפסה תודה מיוחדת לרבי משה יעקב (הולצמן) מסאמבור, שהפיץ את הספר – "הוא האיש אשר טרח ויגע ושם לילות כימים ליסע ממקום למקום לחלק אור בהיר ספרי 'זהר חי' של אדמו"ר הרב הקדוש זלה"ה ע"פ תבל..."].

ארבעה כרכים. ללא חלקו השני של ספר שמות (פרשות תרומה-פקודי). כרך ראשון (בראשית, חלק ראשון): [4], רטו דף. כרך שני (בראשית, חלק שני): [1], רטז-שמח, שמח-תנו, [1] דף. כרך שלישי (שמות, חלק ראשון): [4], קסו דף. כרך רביעי (ויקרא-דברים): [2], רכח, [5] דף. 24-24.5 ס"מ. נייר יבש ושביר (לעיתים גם מעט כהה). שלושת הכרכים הראשונים במצב כללי טוב, כרך רביעי במצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש (בעיקר בכרך הרביעי), עם פגיעות בטקסט. קרעים. הדבקות נייר בשולי מספר דפים. חותמות (מחוקות בחלקן). כריכות חדשות (אחידות).