כתב-יד מאויר, פנקס חברת "נר תמיד" של בית הכנסת לסנדלרים. [מזרח אירופה, תק"ץ 1829/1830].
דיו וצבע על נייר עבה ואיכותי, עם איורים רבים.
בשער: "זה הפנקס שייך להחבורה דנר תמיד מבית הכנסת דסנדלירים, לפרט בשכר זה יזכו להדלקת נרות בבית המקדש במהרה בימינו אמן סלה לפ"ק" (האותיות המסומנות יוצרות את פרט השנה תק"ץ).
דפים 2-3 הוכנו לרישום שמות אנשי החברה, עם הכותרת: "ואלה שמות אלופי החבורה הנקובים בשמותם...". בשני העמודים הראשונים מילוי שמות בכתב-יד (בכתיבה שונה מכתיבת הסופר).
בדפים שאחריהם מופיעות תקנות החברה, בכתיבה מליצית, מחורזת בחלקה. רוב עמודי הפנקס הנותרים – ריקים.
כתב-היד כולל איורים ומסגרות מעוטרות – חלקן צבועות בצבעי אדום, ירוק, חום וצהוב – כאשר ארבעה מעמודיו מעוטרים במסגרות שער ארכיטקטוניות (דפים 1, 6), עמוד אחד עם מדליון במסגרת מלבנית מעוטרת (דף 2א) ועוד שבעה עמודים המעוטרים במסגרות מלבניות בדגמים משתנים (דפים 2ב-5ב). עיטורי המסגרות הארכיטקטוניות כוללים קשת הניצבת על זוג עמודים, מעליה צמד אריות חורצי-לשון (בשני השערים הראשונים) או צמד חדי-קרן (בשני השערים האחרונים) וסביבם עיטורי עלים ופרחים. תחת הקשת שבדף 1ב מופיע כד-שמן גדול, ממנו עולה מנורה בעלת שבעה קנים, המעוטרת כפתורים ופרחים.
תפקידה של חברת "נר תמיד" היה לדאוג לשמן למאור בבית הכנסת. בין מנהגיה היה לערוך סעודה מיוחדת בכל שנה לאנשי החברה. בארבע שבתות בשנה, שבהן מוזכר עניין הנרות (שבת חנוכה ופרשיות תצוה, אמור ובהעלותך), עמדו לרשות החברה הכיבודים לעליה לתורה. חברות מסוג זה קמו בקהילות שונות באירופה, וכפי שנכתב בדף האחרון: "מצינו שהמצוה של נר תמיד היא מצוה רבה עד למאוד... מהמצוה שאדם אוכל מפירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא ועפ"ז נתיסד בכמה קהילות קדושות בישראל חבורה דנר תמיד...".

6 דף (12 עמודים כתובים ומעוטרים), ועוד כ-45 דפים ריקים. 27 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכת עור מקורית, מעוטרת בהטבעה, עם פגמים.

תערוכה: La Menorà, culto, storia e mito (אוצרים: A. Di Castro, F. Leone, A. Nesselrath), מוזיאון הוותיקן, 2017. ראו קטלוג התערוכה, עמ' 274.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.029.