מכירה פומבית 92 חלק ב' כתבי יד ופריטים מיוחדים ויקרי ערך מאוסף משפחת גרוס
- יד (51) Apply יד filter
- manuscript (51) Apply manuscript filter
- כתבי (39) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (32) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (32) Apply כתבייד filter
- art (18) Apply art filter
- דפים (14) Apply דפים filter
- קבלה (14) Apply קבלה filter
- על (14) Apply על filter
- חפצים (14) Apply חפצים filter
- וכתבייד (14) Apply וכתבייד filter
- וכתבי-יד (14) Apply וכתבי-יד filter
- וכתבי (14) Apply וכתבי filter
- קלף (14) Apply קלף filter
- בודדים, (14) Apply בודדים, filter
- בודדים (14) Apply בודדים filter
- art, (14) Apply art, filter
- broadsid (14) Apply broadsid filter
- broadsides, (14) Apply broadsides, filter
- ceremoni (14) Apply ceremoni filter
- jewish (14) Apply jewish filter
- kabbalah (14) Apply kabbalah filter
- parchment (14) Apply parchment filter
- כוונות (13) Apply כוונות filter
- kavanot (13) Apply kavanot filter
- siddur (13) Apply siddur filter
- אירופה (10) Apply אירופה filter
- europ (10) Apply europ filter
- המזרח (8) Apply המזרח filter
- מאוירים (8) Apply מאוירים filter
- ומעוטרים (8) Apply ומעוטרים filter
- ארצות (8) Apply ארצות filter
- decor (8) Apply decor filter
- illustr (8) Apply illustr filter
- land (8) Apply land filter
- sepharad (8) Apply sepharad filter
- הרשש (7) Apply הרשש filter
- סידורי (7) Apply סידורי filter
- ירושלים (7) Apply ירושלים filter
- חברות (7) Apply חברות filter
- וחברות (7) Apply וחברות filter
- פנקסים (7) Apply פנקסים filter
- הרש (7) Apply הרש filter
- הרש"ש (7) Apply הרש"ש filter
- ו"חברות (7) Apply ו"חברות filter
- communiti (7) Apply communiti filter
- harashash (7) Apply harashash filter
- jerusalem (7) Apply jerusalem filter
- pinkasim (7) Apply pinkasim filter
- societi (7) Apply societi filter
דף מודפס, לוח קיר לשנת שמ"ב. מנטובה, דפוס מאיר בן אפרים מפדובה, [שמ"א 1581].
דף בפורמט גדול, מודפס מצדו האחד. לוח מפורט לחודשי השנה, עם זמני המולד, סדר הפרשיות לקריאה בתורה, זמני החגים והמועדים, ה"תקופות", ותאריכים עבריים של חגי הקדושים הנוצרים.
בפינה השמאלית התחתונה מופיע דגל המדפיס מאיר בן אפרים מפדובה (שפעל במנטובה בשנים 1556-1583): אריה אוחז בכדור ברגליו הקדמיות, מוקף בסרט ובמסגרת (ראו: יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ירושלים תש"ד, עמ' 17, 135 מס' 29; יודלוב, דגלי מדפיסים, ירושלים, תשס"ב, עמ' 119-120, מס' 29).
לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה. למיטב ידיעתנו, זהו עותק יחיד בעולם.
45x31.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. קרעים וקרעים חסרים, בעיקר בחלקו העליון של הדף, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר.
בקטלוג הספריה הלאומית (אוסף ולמדונה לשעבר) מופיעים מרבית לוחות השנה שנדפסו במנטובה בשנות הש"כ-ש"מ, בפורמט דומה. הלוח שלפנינו הוא בין הלוחות הבודדים החסרים שם.
ספרות:
• Palaces of Time, Jewish Calendar and Culture in Early Modern Europe, מאת Elisheva Carlebach (Harvard University Press, 2011). תמונת הלוח שלפנינו מופיעה בעמ' 63.
• The Writing on the Wall, a Catalogue of Judaica Broadsides from the Valmadonna Trust Library (לונדון וניו-יורק, 2015), עמ' 239-244.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 075.011.020.
לוח מודפס, "אגרת מספרת יחסותא דצדיקי דארעא דישראל", תיאור קברי צדיקים ומקומות קדושים בארץ ישראל. ונציה, דפוס וינדראמינה [ייואני וינדראמין], [ת"ז 1647].
בלוח שלפנינו נדפסו בארבעה טורים, שמותיהם ותיאורם של מקומות שונים בארץ ישראל, עם שמות הצדיקים הקבורים בכל אחד מהמקומות.
עולי הרגל שביקרו בארץ בשנים קדומות, נהגו לערוך סיורים בעלי מבנה קבוע, שבמרכזם עמדה ההגעה לקברי צדיקים שונים (המבוססים לרוב על זיהויו של האר"י הקדוש). הלוח פותח בסדר שמות המקומות על פי "ההקפה הקטנה", שנועדה לעולים שהסתפקו בסיור בעיר צפת ובסביבתה, ובהמשך מפורטת גם "ההקפה הגדולה", הכוללת אתרים שונים בגליל כולו, וכן גם "הקפת ירושלים".
בחלקו התחתון של הדף מופיע פירוט מיוחד לערים ירושלים, חברון ובית לחם/חלחול, ושלושתן מוקפות במסגרות. בתחתית שלוש המסגרות מופיע שם המביא לדפוס: "מנחת יוסף אלשיך". לצד זאת, במרכז, מופיע מקום ושנת הדפוס: "נדפס בויניציאה שנת עשה עמי אות לטובה..." (חלק מהמילים פגועות עקב הקרעים).
תוכן הדף שלפנינו נדפס מטעם שלוחי ארץ ישראל לאורך המאה ה-17 במספר מהדורות, הן בצורת ספר, והן כדף מודפס. בחלקו התחתון של הדף משני צדיו, נדפסו דברים מאת שלוחי ארץ ישראל: "בראותנו אנחנו עמוסי התלאות עניי ירושלים ע"ה איך בעונותינו באורך הגלות... כמעט כבר נשתכחה עיר קדשנו מלב אחינו..." (נוסח זה מופיע כבר במהדורה הראשונה הידועה של הדף, משנת שפ"ו).
למיטב ידיעתנו, זהו עותק יחיד בעולם.
51X37.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים רבים, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת המאוירת, משוקמים במילוי נייר, עם השלמות רבות בכתב-יד ובצילום.
על המהדורות השונות של ה"אגרת", בפורמט ספר וכלוח מודפס, ראו: מ' בניהו, רבי יוסף ריקיטי, אסופות, ב, תשמ"ח, עמ' שסד-שעא (הצילום המופיע בדף שסז נעשה מהעותק שלפנינו); א' יערי, שלוחי ארץ ישראל, ירושלים תשי"א, עמ’ 80-81.
ראו גם: Palaces of Time, Jewish Calendar and Culture in Early Modern Europe מאת Elisheva Carlebach (Harvard University Press, 2011). תמונת הלוח שלפנינו מופיעה בעמ' 165.
מקור:
1. אוסף פרופ' מאיר בניהו.
2. אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 088.011.040.
כתב-יד מאויר על קלף – תעודת-הסמכה (Doctoratus Privilegium / Medical Diploma) שניתנה לרופא משה בן גרשון טילקי (Moyses Tilche, לימים רב בליוורנו) מאוניברסיטת פדובה ביום 22 במאי 1687 [תמ"ז]. לטינית.
תעודת-הסמכה מפוארת, מעשה ידי Johannes Aloysius Foppa. דיו, צבע והזהבה על קלף; כריכת עור מעוטרת בהטבעות זהב; חותם שעווה.
מסמך נדיר וייחודי. מתעודות ההסמכה המעטות מאוניברסיטת פדובה ששרדו עד ימינו, ומהבודדות שניתנו לרופא יהודי (על ייחודן של תעודות ההסמכה היהודיות ראו להלן).
בפתח התעודה מופיע דיוקן ר' משה בן גרשון טילקי, ותחתיו שלושה מלאכים המציגים את טקס ההסמכה – מלאך עם ספר פתוח על ברכיו, עונד טבעת זהב, ולצדו שני מלאכים, האחד מניח על ראשו כובע והשני מגיש לו זר (איור זה נחשב לאחת העדויות הבודדות לטקס ההסמכה באוניברסיטה). בעמוד הנגדי מופיע נוסח השבעה מיוחד לתלמיד יהודי (ראו להלן), ותחתיו תחילתו של כתב ההסמכה. שני העמודים הללו מעוטרים במסגרות צבעוניות ובהן פירות, פרחים, טווסים, ושני דיוקנאות קטנים במדליוני זהב – דיוקן הפילוסוף אריסטו ודיוקן הרופא היפוקרטס. שלושת העמודים הבאים, עם המשכו של כתב ההסמכה, מעוטרים במסגרות צרות יותר עם דגמים צמחיים בירוק ובזהב. העמוד האחרון ללא טקסט, עם מסגרת מעוטרת בפרחים צבעוניים. בשלוש מהמסגרות (בשני העמודים הראשונים ובעמוד האחרון) משולבים חרקים קטנים: חיפושית, זבוב ועכביש.
התעודה כרוכה בכריכת עור מפוארת מהתקופה, מעוטרת בהטבעות זהב. אל שדרת הכריכה קשור שרוך בד, שבקצהו קופסית עור קטנה דמוית מדליון, ובתוכה מוטבעת בשעווה חותמת הראלדית המציגה את האריה של סן מרקו (סמלה של ונציה ושל הרפובליקה הוונציאנית; פדובה היתה תחת שליטת הרפובליקה של ונציה בין השנים 1405-1797).
תעודות ההסמכה של הרופאים היהודים בפדובה
אוניברסיטת פדובה (Nobilissima Patavina Academia) הייתה האקדמיה הראשונה באיטליה שקיבלה לשורותיה יהודים. בניגוד למוסדות לימוד אחרים ברחבי איטליה, לא הייתה האוניברסיטה כפופה לסמכותו של האפיפיור, ולכן אפשרה לתלמידים שאינם קתולים ללמוד בה את מקצוע הרפואה. בין תלמידי האוניברסיטה נמנו רופאים ואישים חשובים, בהם רבי יוסף שלמה דלמדיגו (יש"ר), רבי יצחק למפרונטי (בעל "פחד יצחק"), וויליאם הארווי (מגלה מחזור הדם, שהיה אנגליקני), ואחרים.
מוסמכי האוניברסיטה קבלו לידיהם תעודות מפוארות, אשר נכתבו ואוירו בידי אמן שבחרה האוניברסיטה (התעודה שלפנינו חתומה בידי האמן Johannes Aloysius Foppa, שצייר תעודות הסמכה עבור האוניברסיטה לאורך המאה ה-17).
בתעודותיהם של הרופאים היהודים נערכו מספר שינויים עדינים, באיור ובטקסט, כך שיתאימו לדתם ואמונתם. התעודה שלפנינו מציגה מספר שינויים: נוסח ההשבעה, המופיע בראש התעודה, הוחלף מ"בשם ישו" (In Christi Nomine Amen) ל"בשם האל הנצחי" (In Dei Aeterni Nomine); הדיוקנאות במדליונים הוחלפו מאיקונות נוצריות לדיוקנאותיהם של אריסטו והיפוקרטס; לצד השנה נכתבו המילים currente anno - "השנה הנוכחית", ללא אזכור תחילת מניין השנים בלידת ישו (anno Domini, anno a Christi Nativitate, וכדומה); מקום ההסמכה שונה מ"ארמון הבישוף" (in Episcopali Palatio) ל"המקום הרגיל" (in loco solito examine). ייתכן שאף החותם הנלווה לתעודה שלפנינו – סמלה של הרפובליקה הוונציאנית – נבחר במיוחד עבור תלמיד שאינו קתולי (ידועות תעודות אחרות עם חותם הבישוף של פדובה).
רבי משה בן גרשון טילקי (Moise di Pellegrino Tilche / Mosè Tilque; נפטר בשנת 1720 בקירוב) כיהן כרב בליוורנו. היה הרופא הראשי של חברת "גמילות חסדים" וחבר ב"ועד איסור והיתר" של קהילת ליוורנו. הוא חתום על תשובת רבני ליוורנו שנדפסה בספרו של רבי שמשון מורפורגו "שמש צדקה". ראו אודותיו:
•Abdelkader Modena and Edgardo Morpurgo, Medici e chirurghi ebrei dottorati e licenziati nell'Università di Padova dal 1617 al 1816 (רשימת רופאים יהודים שהוסמכו באוניברסיטת פדובה בשנים 1617-1816. הוצאת Forni, בולוניה, 1967), עמ' 46.
• Asher Salah, La République des Lettres (הוצאת Brill, ליידן, 2007), עמ' 630.
• Renzo Toaff, La nazione ebrea a Livorno e a Pisa (1591-1700)i (הוצאת L.S. Olschki, פירנצה, 1990), עמ' 357-358.
בתעודה נזכרים שמותיהם של שני עדים, Isac Vita Cantareno [רבי יצחק חיים קאנטאריני] ו-Samuele Pace.
רבי יצחק חיים קאנטאריני (1644-1723), רופא ורב בפדובה. סיים לימודי רפואה באוניברסיטת פדובה בשנת 1664 ונסמך לרב בשנת 1669. היה רבו של רבי משה חיים לוצאטו (הרמח"ל) בתורת הלשון, הדקדוק והמליצה. חיבר מספר ספרים, ביניהם ספר "פחד יצחק" (אמשטרדם, 1685), המתאר בהרחבה את סיפור הנס בקהילת פדובה במהלך המלחמה האוסטרו-תורכית, שלזכרו נקבע חג "פורים בודה".
[4] דף, 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. הדפים מנותקים חלקית מהכריכה. הכריכה מעט בלויה, עם קילופים בשוליים ובשדרה. חותם השעווה פגום. חיפוי העור של הקופסה בה נתון חותם מנותק, עם קרעים חסרים בשוליים; המכסה חדש.
ספרות:
• Confessions of a would-be forger, מאת Edward Reichman (בתוך: Ma'ase Tuviya, הוצאת Muriel & Philip Berman Medical Library, ירושלים, 2021, עמ' 79-127).
• Cervo Conigliano: A Jewish Graduate of Padua in 1743, מאת Bruno Kisch. בתוך: Journal of the History of Medicine and Allied Sciences, שנה רביעית, גיליון רביעי, 1949, עמ' 450-459.
• A 17th-Century "Jewish" Medical Diploma, מאת Edward Reichman (זמין לקריאה באתר כתב העת Tradition, A Journal of Orthodox Jewish Thought).
תערוכות:
• נטליה ברגר ודניאלה די קסטרו, "איטליה אברייקה, למעלה מאלפיים שנות מפגש בין התרבות האיטלקית ליהדות", מוזיאון ארץ-ישראל, תל אביב, 2007-2008. ראו ספר התערוכה, עמ' 68, פריט 55.
• Jews, Medicine and the University of Padua, המוזיאון היהודי של פדובה, 2022.
צילום התעודה מופיע באתר האינטרנט של הספרייה הלאומית.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 012.006.IT.
סדר תפלות מכל השנה כמנהג קהל קדוש בני רומה. ונציה, דפוס בראגאדין, שנת "ציון במשפט תפדה" [תפ"ט 1729]. כרוך בכריכת כסף איכותית עם סמל משפחת רוביגו (רוויגו, Rovigo / Rovighi).
נייר, עץ ועור; כסף רקוע, חקוק ומולחם, חתום מספר פעמים בחותמות העיר ונציה (האריה של סן מרקו), ובוחן הכסף (Saggiatore), זואן פרמודה (Zuanne Premuda), בשני צדי הכריכה ובשדרה; חוטי כסף סליליים.
שני צדי הכריכה מעוטרים באופן זהה, בדגמים צמחיים עשירים הכוללים פרחים ופירות, רוקיות וצדפה בסגנון הרוקוקו. בשני צדי הכריכה – תחת עיטור גדול בצורת כתר – מופיע קרטוש בו חקוק סמל משפחת רוביגו: אריה זקוף האוחז בכפותיו ענף של צמח התירס, ומעליו סהר (בעל פני אדם). השדרה מעוטרת אף היא בדגמים צמחיים תואמים. צמד אבזמים מעוטרים (אינם חתומים). חיתוך דפים מוזהב, עם עיטורים בדגמים צמחיים.
בספר Araldica Ebraica in Italia מתועדים סמלי משפחה רבים בהם מופיע אריה זקוף האוחז בכפותיו צמח-תירס, אך סמל משפחת רוביגו הנו הסמל היחידי הכולל גם סהר. אמנם בסמל המתועד בספר מופיע הסהר למרגלות האריה (ולא מעליו כפי שהוא מופיע בכריכה שלפנינו), אך מסתבר כי בכל זאת מתייחס הסמל למשפחת רוביגו, וכי חרש הכסף הוא שבחר למקם את הסהר דוקא בראש הקרטוש, כנראה משיקולי קומפוזיציה ואסתטיקה.
משפחת רוביגו מתועדת כבעלת עסקי מסחר ויחסים טובים עם דוכסויות מודנה ומנטובה במאות ה-16 וה-17; עם בניה המפורסמים נמנה רבי אברהם רוויגו (ת"י-תע"ד 1650-1714), מגדולי מקובלי איטליה ומתלמידיו המובהקים של ר' משה זכות (הרמ"ז).
לכריכה נוספת עם סמל משפחה דומה, ראו: המרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 5137 (אוסף מוזיאון יהדות איטליה ע"ש ש. א. נכון). לכריכות כסף נוספות עם גושפנקאות של בוחן הכסף זואן פרמודה, ראו: סותבי'ס, 14 בדצמבר 2011, פריט 19; 20 בדצמבר 2017, פריט 71.
כריכה: גובה: 15.5 ס"מ, רוחב: 9.5 ס"מ, עובי: 3 ס"מ. מצב טוב. מחזור: רעו דף. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. פגמים קלים. דפים ראשונים רופפים.
ספרות: Elivo Giuditta, Araldica Ebraica in Italia, [Società Italiana di Studi Araldici], [Torino], 2007, p. 229 .
הכריכה מתועדת במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 3901.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 025.001.015.
סדר התפלות מכל השנה כמנהג אשכנז, עם פרשיות ופרקים, שיר היחוד, תהלים ותחנות; נועד לנשים. אמשטרדם, דפוס יוחנן לוי הרופא וגיסו ברוך, תקנ"א [1791]. כולל תרגום ליידיש ("טייטש") תחת המקור; עם שערים נפרדים לתהלים ולסדר תחינות. כרוך בכריכת כסף גדולה ומפוארת, עם כתובות-הקדשה.
נייר, קרטון ובד קטיפה; כסף (אינו חתום) רקוע, מנוסר וחקוק.
סידור בכריכה מפוארת, אשר הוענק כמתנת "סבלונות", שי מאת החתן יקותיאל בן עזריאל סג"ל לארוסתו, יטה בת שמשון, לאחר אירוסיהם. עיטורי הכריכה מנוסרים ומרוקעים מעשה ידי-אמן ומיקומם על גבי חיפוי בד קטיפה בצבע אדום כהה, המבצבץ מבין החריצים, מדגיש את פארם ואת איכותם האמנותית הגבוהה.
שני צדי הכריכה מעוטרים באופן זהה, בדגמים צמחיים המשולבים בסבכה מסוגננת, כשבמרכז צמד אריות זקופים, חורצי-לשון, אוחזים במדליון עם מסגרת מפוארת, שבראשה כתר. על המדליון שבכריכה הקדמית חקוק שם הכלה: "יטה בת כ"ה / שמשון / שליט" [שיחיה לאורך ימים טובים] ועל המדליון שבכריכה האחורית חקוק שם החתן: "יקותיאל / בן כ"ה עזריאל / סגל / תקנ"ד לפ"ק". השדרה מעוטרת אף היא בפאר, בדגמים צמחיים ובסבכה מסוגננת. צמד אבזמים מעוטרים. חיתוך דפים מוזהב, עם עיטורים בפינות.
בדף-המגן שבסוף הספר מופיעים רישומים בכתב-יד, המתעדים את לידותיהם של ארבעה ילדים בין השנים תקנ"ט-תקס"ה (1805-1799): נפתלי הערץ, נחמיה, מרים ואסתר. השמות ותאריכי הלידה מופיעים בעברית, ולאחר מכן שלושה מהם מופיעים גם בגרמנית, בלוויית שם המשפחה Cusel. ייתכן כי השם "קוזל" מייצג את מוצאה של המשפחה במחוז קוזל או בעיר הגרמנית Kusel (השם נכתב Cusel באות C עד שנת 1865) שבמדינת ריינלנד-פפאלץ, מדינה בה שכנו גם כמה מהקהילות החשובות של יהדות אשכנז בימי הביניים (בהן מיינץ, וורמס ושפייר); עם זאת, ייתכן גם כי השם "קוזל" הנו ואריאציה על שם האב, יקותיאל (בהגייה אשכנזית: קות'ל), וכי המשפחה חיה בהולנד. כך או כך, נראה כי השם סג"ל המופיע על הכריכה האחורית שימש כאן להדגשת מוצאו של החתן כבן שבט לוי – "סגן לויה". בשולי הדף מתועדות שתי לידות נוספות, בשנים 1935 (Isaac Rosenblatt) ו-1951 (W. M. Ross). אל הסידור מצורף דף עם תפילת "יהי רצון" בכתב-יד (ראשית המאה ה-19).
כריכה: גובה: 19 ס"מ, רוחב: 13 ס"מ, עובי: 5.5 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט כיפופים.
סידור: [1], רמג, צב; קמד דף. מצב כללי טוב. כתמים. מעט קרעים. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט בכמה מקומות. דפי-בטנה מאוחרים יותר.
הכריכה מתועדת במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 23636.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 025.001.007.
כרך בפורמט מינאטורי – סידור תפילה ולוח שנה בספרדית, בכריכה מפוארת עם עיטורי כסף.
Orden de oraciones, de mes con los ayunos del solo y congregacion y Pascuas nuevamente emendaco y anedido [סדר התפילות לימות החול, לשבתות ולמועדים]. אמשטרדם, דפוס Iehudah Machabeu, עבור Eliau y David Uziel Cardoso, י5416 (תט"ז) [1656]. ספרדית.
הסידור נדפס כולו בספרדית, ונועד לאנוסים ולבני הקהילה הספרדית שבאמשטרדם.
מהדורה נדירה. הסידור אינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.
כרוך עם: Calendario de Ros-Hodes, fiestas y ajunos, que los Hebreos celebran cada ano, con declaracion de la cauza por que las guardan y la razon por que ayunan, des el ano … 5436 hasta 5460 [לוח ראשי חודשים ומועדים לשנים תל"ו-ת"ס]. אמשטרדם, דפוס Gillis Joosten Zaagman, [תל"ה 1675]. ספרדית.
הכריכה מעוטרת משני צדדיה בארבעה עיטורי-פינה עשויים כסף ובצמד אבזמי כסף המעוצבים כעמודים. עיטורי כסף נוספים משמשים כצירים המחברים את הכריכות הקדמית והאחורית לשדרת הספר.
כריכה זו אופיינית למסורת כריכות שהתקיימה באירופה במאות ה-17 וה-18 והייתה בשימוש בעיקר בהולנד, בכריכות תנ"כים וספרי תפילה. סוג כריכה זה אינו נפוץ במיוחד בספרי קודש יהודיים ואנו מוצאים מופעים שלו בעיקר בקרב קהילות יוצאי ספרד ופורטוגל באמשטרדם במאות ה-17 וה-18.
סידור: [2], 697, [3], 9, [9] עמ'. חסרים 4 דפים אחרונים (עמ' [10]-[17]). לוח: 32, [2] עמ'. 8.5 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב. מצב טוב. כתמים (במספר דפים כתמים כהים). נקב עש בשולי דפים רבים. קונטרס דפים ראשון מנותק חלקית. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בכותרות ובמספור בראש כמה מהעמודים; חסרון של שורה בדף האחרון. תו-ספר של L. [Léon] Gruel בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית. פגמים קלים ומספר פיסות חסרות בכריכה.
הכריכה מתועדת במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 40665.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.229 / NHB.228.
פריט 119 מגילת אסתר גדולה עם מסגרות מעוטרות – מרוקו, 1800 בקירוב – מן המגילות הגדולות הידועות ממרוקו
מגילת אסתר גדולה, מעוטרת במסגרות צבעוניות. מרוקו, [כפי הנראה אסואירה (מוגדור), 1800 בקירוב].
דיו וצבע על קלף.
מגילת אסתר, כתובה בכתיבה ספרדית בדיו חומה על גבי תשע יריעות קלף גדולות התפורות זו לזו, 21 עמודות טקסט, 17-19 שורות בכל עמודה (היריעה הראשונה כוללת 41 שורות טקסט, ראו להלן). חלק מהטקסט מנוקד (תוספת מאוחרת).
המגילה מעוטרת לכל אורכה במסגרות מאוירות עם דגמים גיאומטריים וצמחיים מתחלפים, בגוני ירוק וחום, האופייניים מאוד לסגנון העיטור הצפון-אפריקאי של התקופה. בראש כל עמודת-טקסט מסגרת בצורת קשת, לעתים כמעט-מחודדת (בעמודות האחרונות מופיעות מספר קשתות מחודדות). לקראת סוף המגילה מספר עמודות צרות יותר (עמ' 17 עם שמות עשרת בני המן וכן עמ' 18-20). בין עמודה לעמודה מפרידים עיטורי דמויי עמודים, עם כותרות תלתניות ומשולשות משתנות בראשיהם ובבסיסיהם.
היריעה הראשונה של המגילה שונה הן בצורת הכתב, הן בעיצובה והן באיוריה, וכפי הנראה הוחלפה לאחר שהיריעה המקורית התבלתה. היא מעוטרת בקשת-פרסה עם בסיס צר במיוחד (דמוית חור-מנעול) ובאיורים בדגמים צמחיים בגוני אדום וירוק. הטקסט ערוך ברובו בתוך הקשת, אך פסוקי המגילה הראשונים מופיעים בראש היריעה, בתוך המסגרת העליונה.
לפי מיטב ידיעתנו, מגילה זו הנה אחת ממגילות האסתר המאוירות הגדולות ביותר הידועות ממרוקו.
34X487 ס"מ. מצב כללי טוב. פגמים וקרעים, חלקם חסרים, בשולי היריעות הראשונה והשניה, משוקמים. בלאי וכתמים (בעיקר ביריעה הראשונה). מספר קרעים נוספים, חלקם משוקמים.
ספרות:
Shalom Sabar, Sephardi Elements in North African Hebrew Manuscript Decoration, printed in: Jewish Art, vol 18 (1992), pp. 168-191. 18 (illustrated on page 190).
תערוכות:
• Yeshiva University Museum, New York, "The Sephardic Journey: 1492-1992", 1990-1992. ראו קטלוג התערוכה, עמ' 290, מס' 373.
• Klutznick National Jewish Museum, Washington: "Faces of Faith, 1994".
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 081.012.024.
מגלת אסתר מעוטרת באיורים צבעוניים בסגנון נאיבי. [גרמניה (כנראה קרלסרוה) / אלזס, שלהי המאה ה-18].
דיו וצבע על קלף.
מגלת אסתר, כתובה בכתיבה אשכנזית בדיו חומה על גבי שלוש יריעות קלף המודבקות זו לזו, 9 עמודות טקסט (כולן להוציא זו עם שמות עשרת בני המן – ערוכות בצורת עיגול), 30-31 שורות בכל עמודה. מעוטרת במסגרת מלבנית בה מופיעים לסירוגין איורים צבעוניים של פרחים (ציפורנים ופרחים נוספים), ענפים עם עלים ופירות (בלוטים), בעלי חיים (ציפורים וטווסים, צמדי דגים – סמלו של חודש אדר) וכוכבים מתומנים (האופייניים לאזור הריין העילי).
עמודות הטקסט מעוצבות כעיגולים בעלי מסגרות-קו דקות, אשר ביניהם משולבים שלושה-עשר איורים פיגורטיביים, שובי-לב בסגנונם העממי והנאיבי, המציגים סצנות מתוך עלילת המגילה (או עפ"י המדרש), ומלווים כותרות והסברים: 1. אחשורוש וושתי (אחשורוש מוצג כשהוא אוחז בידו ענף ומניפו כלפי ושתי, אולי ייצוג לצמח הסרפד, אליו נמשלה ושתי עפ"י המדרש); 2. העיר שושן (במראה עיר אירופאית ובה שער גדול ומבנים עם צריחים מחודדים); 3. תליין אוחז אלה ומולו ושתי; 4. אחשורוש ואסתר; 5. בגתן ותרש תלויים על גרדום; 6. אחשורוש מוסר את טבעת המלך להמן; 7. שני סופרי המלך ישובים משני צדי שולחן; 8. מרדכי יושב בשער המלך ועל ידו שומר השער; 9. מרדכי לבוש בגדי מלכות ורוכב על סוס המלך; 10. אסתר נופלת לרגלי המלך והוא מושיט לה את שרביטו; 11. המן אוחז בשוט וקורא "ככה יעשה לאיש..."; 12. המן תלוי על גרדום; 13. עשרת בני המן תלויים על גבי גרדום בעל חמישה שלבים. בכמה מהאיורים מופיעות דמויותיהם של נציגי המלכות – ושתי, אחשורוש והמן – כשבגדיהן בצבעי הלאום הצרפתי: אדום וכחול. צבעים אלו, אשר נתקבלו כדגלה הרשמי של צרפת במהלך המהפכה הצרפתית עשויים לרמז על מוצאה של המגילה באזור אלזס (כפי שיפורט להלן).
דרך עיצובה של המגילה שלפנינו – בתוך מסגרות בצורת עיגולים – אינה נפוצה במיוחד במגילות אסתר, אך מופיעה כבר במאה ה-17, במגילות שיצר באמשטרדם האומן שלום איטליה. צורת עיצוב זו שבה ומופיעה בקבוצה בת שלוש מגילות אסתר אשר נוצרו בגרמניה במאה ה-18, ומכונות Statt Susonn ("עיר שושן") על שום כיתוב זה המופיע בפתח המגילות, מעל איור המתאר את העיר שושן. אחת ממגילות אלה, אף היא מאוסף משפחת גרוס, כוללת גם דימויים פיגורטיביים ודמויות רבות המאוירות באופן נאיבי (מגילה זו אף זכתה למהדורת פקסימיליה איכותית בהוצאת Facsimile Editions, London); המגילה השניה מקבוצה זו שמורה באוסף ה-JTS בניו יורק (S44) ואילו השלישית נמכרה במכירה פומבית בניו יורק בשנת 2013 (סותבי'ס, 17 בדצמבר 2013, פריט 100A).
ייתכן כי יוצר המגילה שלפנינו הכיר אחת מהמגילות הגרמניות הנ"ל, ובהחלט קיים דמיון-מה ביניהן לבין המגילה שלפנינו, אך עם זאת, יש לציין כי המגילה שלפנינו מזכירה בעיצובה גם כמה מגילות שנוצרו באלזס במאה ה-18, ובהן כמה מגילות המעוטרות באיורים עממיים ונאיביים. דוגמה לכך הנה מגילה מאוסף פרטי (פריז) אשר איוריה הנאיביים מזכירים את איורי המגילה שלפנינו; מגילה זו הוצגה בתערוכה "יהדות אלזאס" במוזיאון ישראל בשנת 1991 (פריט 38) ובקטלוג התערוכה צוין כי עיטוריה נעשו ברוח המהפכה הצרפתית, וכי אחשורוש מתואר בה בדמות לואי ה-16 וושתי בדמות מארי אנטואנט. קרבה נוספת בין מגילה זו למגילה שלפנינו ניתן לזהות גם בהימצאותם של ביאורים ושל כותרות המלווים את האיורים, אשר אינם נפוצים בדרך כלל, אף במגילות המעוטרות באיורים פיגורטיביים. אף מקורה המשוער של המגילה (לפי קטלוג סותבי'ס, 1987) בעיר קרלסרוה, הסמוכה לנהר הריין ולגבול עם צרפת, תומך בהשערה לפיה המגילה שלפנינו נוצרה באזור אלזס בתקופת המהפכה הצרפתית או בסמיכות זמנים לה.
למגילות נוספות מאלזס הערוכות בצורת עיגולים, ראו: מוזיאון ישראל, פריט MS 182/081; המוזיאון להיסטוריה יהודית, אמשטרדם, פריט M000440. למגילות נוספות מאלזס, ראו: המרכז לאמנות יהודית, פריטים 23654, 23770, 39283 (צרפת), 34758.
למגילה נוספת ובה דמויות המאוירות בהשראת מרי אנטואנט ותקופתה, ראו: Offenberg, Sara, Between Queen Esther and Marie-Antoinette: Courtly Influence on an Esther Scroll in the Braginsky Collection. Arts 2022 (אוסף רנה ברגינסקי, מגילה מס' 7).
17.5X124 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים וקמטים. קרעים, בהם קרעים חסרים, בתחילת היריעה הראשונה, עם פגיעות בטקסט ובאיורים (מספר קרעים משוקמים). פגיעות בטקסט ובאיורים במקומות נוספים לאורך המגילה. היריעה השלישית שונה במקצת משתי היריעות הראשונות והיא בעלת גון צהבהב.
ספרות:
• אסתר מוצ'בסקי-שנפר, יהדות אלזאס, קהילה כפרית בין מסורת לאמנציפציה (מוזיאון ישראל, ירושלים, 1991), פריט 38.
• Weyl, Robert and Raphael Freddy (editors), L’imagerie juive d’Alsace, Strasbourg: Ed. Des derniers nouvelles d'Alsace [c. 1979], pp. 45-47.
• Dagmara Dudzioch, Zdobione zwoje Estery, The Decorated Esther Scrolls, Warsaw 2019, vol. 1, pp 38-39.
צילום המגילה מופיע באתר האינטרנט של הספריה הלאומית (NLI) והיא מתועדת גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 35197.
מקור:
1. The Collections of Mr. and Mrs. David Weintraub.
2. סותבי'ס, 14 בדצמבר 1987, פריט 181.
3. אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 081.012.027.
וימפל (אבנט / חיתול) לתורה, לכבוד ברית המילה של הילד אברהם בן חיים. [גרמניה], תנ"ג (1693).
רקמת חוטי משי וחוטי כותנה במגוון צבעים על בד פשתן; בד משי.
וימפל עשיר בצבעים ובעיטורים רקומים, עשוי מארבע יריעות בד בגודל כמעט-זהה התפורות זו לזו, עם רצועות בד משי צרות התפורות בחיבורי היריעות. השוליים מעוטרים אף הם ברקמה במגוון צבעים.
כתובת רקומה: "אברהם בן ה'ח'ב'ר' ר' / חיים ש'ליט' א'ס' [שיחיה לאורך ימים טובים אמן סלה] יגדל / בתורה ולחופה ולמע' טו' [ולמעשים טובים] / נולד במ"ט יו' [יום] א' ך'ה' [= כ"ה] אייר תנ"ג לפק" [31 במאי 1693].
הכתובת רקומה באותיות חלולות המקושטות בעיטורים רבים, ולעתים קווי המתאר של אות בודדת רקומים בכמה חוטי משי, בגוונים שונים. כל אחת מהאותיות מעוטרת בדוגמה שונה, על פי רוב בדגמים צמחיים וגיאומטריים, אך ביניהם גם עיטורי בעלי חיים רבים (ציפורים, אריות וצבאים); התרנים (ascenders) של מרבית אותיות ה-למ"ד מעוצבים כציפורים. עיטור בצורת מגן דוד רקום בלמ"ד של ראשי התיבות "שלי"ט"; עיטור בצורת ספר תורה רקום לאחר המילה "בתורה".
באשר לנוסח כתובת ההקדשה, יש לציין כי למן המאה ה-18 ובמהלך מאות השנים הבאות התקבל והתקבע נוסח אחיד לכתובות שנרקמו או נכתבו על גבי וימפלים, ואילו הווימפל שלפנינו מציג נוסח מוקדם, אשר בו מופיעים קודם כל שמות הילד ואביו, לאחר מכן הברכות ורק לבסוף תאריך הלידה. נוסח זה משקף היטב את התיארוך המוקדם של הפריט שלפנינו ומצטרף לשאר המאפיינים התואמים לווימפלים מהמאה ה-17.
380X16 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. פגיעות קלות ברקמה בכמה מקומות. כתמים. תפור ליריעה נוספת של בד פשתן לתמיכה.
ספרות ותערוכה:
Geschichten von Gegenstanden: Judaika aus dem Beziehungsraum der Hohenemser Juden, The Gross Family Collection, Tel Aviv. Judisches Museum Hohenems, Hohenems, 1994; Catalog edited by Eva Grabherr, no. 41.
הווימפל מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 39249.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 019.014.008.
כתב-יד על קלף, סידור כמנהג אשכנז. [גרמניה, המאה ה-13/14 בקירוב].
דיו על דפי קלף דקים. כתיבה אשכנזית נאה (מרובעת ובינונית, מנוקדת ברובה; גודל האותיות משתנה לסירוגין). 15 שורות בעמוד. תיבות הפתיחה נכתבו בהגדלה. שלוש תיבות פתיחה מעוטרות בצבע: המילה "הושענא" בראש ההושענות נכתבה על רקע אדום וצהוב ומוקפת מסגרת בדגמי פרחים ועלים, בה משולב איור של חיה מיתולוגית; המילה "אשרי" בפיוט "אשרי העם שלו ככה" נכתבה במסגרת מלבנית על רקע צהוב ואדום, ולצדה איור של אריה (פגוע בחלקו מקרע בדף); המילה "הא" בראש "הא לחמא עניא" מוקפת מסגרת עגולה ובה סצנת ציד (כלבים הרודפים זה אחר זה במעגל) וסביבה מסגרת מלבנית ובה ארבע חיות מיתולוגיות ושושנה. איור שושנה בראש הפיוט "שושנת יעקב". עיטורים נוספים בדיו במספר מקומות. הכתיבה והאיורים אופייניים לכתבי-יד אשכנזיים במאות ה-13 וה-14 (ראו למשל: כתב-יד Bodleian Library MS. Michael 627, ו"מחזור לוצאטו" – סותבי'ס, אוקטובר 2021).
נוסח המחזור שייך לענף מנהג אשכנז המערבי (ראו אודות מנהג זה: ד' גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים, מבוא, עמ' יד).
בכתב-היד מופיעים (לעתים באופן חלקי): ערבית לחול ולשבת, שחרית לשבת, סדר קריאת התורה, פסוקים למוצאי שבת, קידוש לבנה, הטבת חלום, תפילות ראש חודש לחול ולשבת, מוסף לרגלים, נוסחי קידוש לחגים, ברכות למגילת אסתר, עם הפיוט "שושנת יעקב", ברכות למילה (כולל ברכה מיוחדת למילת גר) ולנישואין, צידוק הדין, יוצר לשבת ברית מילה, תפילות ראש השנה ויום כיפור, פיוטי הושענות, פיוטים לשמחת תורה ו"רשויות" לחתנים (ברשות לחתן תורה מוזכר: "שמואל בר דוד", וברשות לחתן בראשית מוזכר: "משה בר שמואל" [כנראה בנו של הנ"ל], אשר היו הבעלים של כתב-היד), סדר ברכת כהנים, "סדר של פסח" (נקטע באמצע ההגדה).
כתב-היד חסר בתחילתו (עד סיום תפילת שחרית לחול) ובסופו (מאמצע הגדה של פסח), וחסרים דפים בודדים במספר מקומות באמצעו.
הגהות בשולי מספר עמודים (נקצצו ברובן).
[110] דפי קלף דקים (אחד הדפים כרוך שלא במקומו). 16 ס"מ בקירוב. 15 שורות בעמוד. מצב טוב-בינוני. כתמים (בהם כתמים כהים, וכתמים קשים במספר עמודים). קרעים חסרים (בהם קרעים חסרים גדולים), עם פגיעה בטקסט במספר דפים, משוקמים. במספר דפים קרעים טבעיים של הקלף. במקום אחד קרע תפור בחוט. הגהות קצוצות בשולי מספר דפים. כל הדפים שוקמו באופן מקצועי, בציפוי נייר שקוף. כריכת עור חדשה (נתון בקופסה תואמת).
ספרות ותערוכה:
• Geschichten von Gegenstanden: Judaika aus dem Beziehungsraum der Hohenemser Juden, The Gross Family Collection, Tel Aviv. Judisches Museum Hohenems, Hohenems, 1994; Catalog edited by Eva Grabherr, pp. 164-167
• Index of Jewish Art, Gross Family Collection, Jerusalem, Centre of Jewish Art, 1985, Part One, Volume Two: Manuscripts and Printed Books, pp. 521-535.
מקור:
1. סותבי'ס ניו יורק, 6-7 בדצמבר 1984, פריט 169.
2. אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 012.002.GR.
תודה לפרופ' שרה אופנברג, אוניברסיטת בן גוריון – באר שבע, על חוות דעתה.
כתב-יד, תפילת ערבית וסדר ספירת העומר. [מערב אירופה, המאה ה-18 בקירוב].
דיו וצבע על קלף. כתיבה אשכנזית מרובעת, מנוקדת ברובה. הוראות בכתיבה בינונית (כתב רש"י). תיבות הפתיחה נכתבו בהגדלה ובדיו צבעונית, בצבעים שונים.
כתב-היד כולל את תפילת ערבית כולה, עם מזמורי תהלים הנאמרים לאחר ערבית (כמנהג יחידי סגולה בקהילות אשכנז; כולל גם מזמור מיוחד לכל אחד מימי החול). לאחר מכן מופיע סדר ספירת העומר, על פני דפים רבים, הכולל כוונות על פי הקבלה לכל אחד מימי הספירה. בראשו תפילת "לשם יחוד", כוונות, מנורת "למנצח" (שבבסיסה תפילת "אנא בכח"), ותפילת "רבונו של עולם" הנאמרת לאחר הספירה. לאחר סדר ספירת העומר מופיע סדר וידוי (בנוסח אשכנז המערבי) הכולל "על חטא", מזמור "שיר המעלות ממעמקים קראתיך" ומזמור "לדוד ה' אורי". בראש כתב-היד מזמורי התהלים הראשונים (א-ד), הנאמרים בלילה.
בברכת "ולמלשינים" הודבקה פיסת קלף ועליה נוסח הברכה בכתיבה מאוחרת יותר.
[36] דפי קלף (ודף קלף נוסף, ריק). 18 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, בינוני-טוב. דפי תפילת ערבית מוכתמים מאוד, כנראה בשל השימוש התדיר. הדפים שבהם סדר ספירת העומר (שנאמרת רק פעם בשנה) והדפים שאחריהם נקיים ושמורים יותר. קרעים ופגמים במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. הדף הראשון פגום (מכווץ, עם קרע גדול ועם פגיעה בטקסט). מספר דפים רופפים. כריכה ישנה, פגומה מעט.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 012.017.GR.
כתב-יד מאויר על קלף, תפילות לחזן ולגבאי בבית הכנסת. הרייניץ (Hranice, Mährisch Weisskirchen; מורביה, כיום: צ'כיה), תפ"ב [1722].
דיו על קלף. כתיבה אשכנזית מרובעת ורהוטה, עם איורים ועיטורים מרשימים.
חלקו העיקרי של כתב-היד הוא מעשה ידי פסח ב"ר אלקנה תושב הרייניץ, והוא יועד כנראה לבית הכנסת בעירו. בעמוד האחרון מופיע קולופון, בו הוא חותם: "למען תהיה לי לשם ולתפארת, בתוך קהלא קדישא המעטרת... זאת נדבת הכותב פסח בלא"א המנוח מוהר"ר אלקנה ז"ל מק"ק המבורג תושב פה ק"ק הרייניץ היום יום הששי ערב ראש השנה בשנת א'ת'מ'ל'א'י' רצון לפ"ק [=כ"ט אלול תפ"ב]". בהמשך נכתבו תפילות והוספות על ידי כותבים נוספים, חלקם חתמו את שמותיהם (ראו להלן פירוט התוכן).
כתב-היד מעוטר לכל ארכו בתיבות-פתיחה מאוירות, בסגנונות שונים: תיבת הפתיחה "אדון" של הפיוט "אדון עולם אשר מלך" (דף 3א) מעוטרת בקישוט פרחוני של ענפים משתרגים, עם עלים ופרחים, ושתי דמויות של נערים, ההולכים זה לקראת זה ובידם מקלות הליכה (האיור קצוץ מעט בחלקו העליון); תיבת הפתיחה "ברוך", של ברכת "ברוך שאמר" (דף 3א), מעוטרת במדליון שמשני צדיו מבנה וסצינות-פְּנִים של בית כנסת, עם עמוד החזן, הבימה, ודמויות מתפללים. תיבות-פתיחה מרשימות במיוחד לשתי תפילות "יקום פורקן" (דף 6), המעוצבות כמיניאטורות עם עיטורים שונים: דמות מלך או קיסר ולצדה כתר, נוף עירוני, מבנה (בית כנסת), ספר תורה פתוח (עם המילה "וזאת"), רב נושא דרשה בפני קהל (איור המושפע כנראה מתחריט עץ המופיע במספר מהדורות "ספר מנהגים"), קישוטים פרחוניים, ועוד; תיבות פתיחה נוספות מאוירות בצורת סרטי-בד הנעים ברוח (מוטיב מוכר מכתבי-יד עבריים מימי הביניים, שמופיע מעט גם בדפוסי אשכנז ובכתבי-יד אשכנזיים מעוטרים במאות ה-17 וה-18; דפים 7, 9א, 10א, 11ב, 13), ותיבות פתיחה מעוטרות נוספות.
כתב-היד כולל: תפילת "יהי רצון" הנאמרת בשני וחמישי לאחר קריאת התורה; פיוט "אדון עולם"; ברכת "ברוך שאמר"; סדר קבלת שבת: פיוט "לכה דודי" ומזמורים צב-צג בתהלים; שתי תפילות "יקום פורקן"; תפילות "מי שברך" הנאמרות לאחר קריאת התורה – לקהל, לנודבים צדקה "לפדות אסורים ולהלבש ערומים ולשמוח עניים ולהשיאות בם בתולת אלמנות עניות בישראל...", לנזהרים ביין שאסרו חכמים, ולנמנעים מלדבר בתפילה ובקריאת התורה, למתענים שני וחמישי ושני, ולחולים; ברכת החודש; תפילת "אב הרחמים"; סדר תקיעת שופר; תפילה להזכרת נשמות, עם רשימת נפטרים מבני הקהילה וסכומי כסף וחפצי קדושה שנדבו להזכרת נשמתם; סדר עירובי חצרות; ברכות מגילת אסתר; תפילת "על הכל"; פיוטים לשמחת תורה (בדפים שנכתבו מאוחר יותר: ברכות ההפטרה, עם הפטרות לתענית ציבור ותשעה באב).
כולל גם תפילות לשלום המלכות, בחלקן נמחקו השמות המקוריים של המלכים ונכתבו שמות אחרים. בדף 8א נכתב שם הקיסר "פערדינאנד הראשון" (כתוב על גבי מחק, במקור היה כתוב: "[...]א פראנץ"); בדף 8ב ברכה לדוכס "וואלטיר קארל דיטריך שטיין" וזוגתו "שערלאטל"; בדף 17 ברכה ביידיש (בכתיבה מאוחרת יותר) ל"קייזער פראנץ יאזעף דען ערשטן" (כתובה על גבי מחק, במקור היה כתוב כנראה "פערדינאנד", ואותיות פ' וי' נשארו מהמקור); בהמשך נכתבה ברכה לקיסרית "מאריא אננא קארולינא", שנמחקה ברובה.
בדף 5ב חתימת מי שהיה אחד מגבאי הקהילה "נאום שמעון ב"ה משה פרוסקא סג"ל מצילץ לע"ע שץ ונאמן פה ק"ק הרייניץ יע"א" (חתימה נוספת שלו בדף 7ב).
בדף 2א נוספה תפילת "אל מלא רחמים", בכתיבה אשכנזית רהוטה, בסופה: "הכותב משה ריזל שץ לע"ע בריי--". בדף 12ב "סדר שינוי השם", אף הוא בכתיבה אשכנזית רהוטה, מאותו הכותב.
על דף המגן (נייר), נכתבה בכתיבה מאוחרת יותר (למעלה ממאה שנה לאחר הכנת כתב-היד) תפילת "מי שברך" לחברי "החברא קדישא וגמילות חסדים" ובסופה: "נעשה ביום ד' דח"ה של פסח בשנת קצ"ה [תקצ"ה] לפ"ק פה רייניץ".
[20] דף (דף המגן, עליו נכתב מאוחר יותר, ו-19 דפי קלף). 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים (בחלק מהדפים כתמים רבים וכהים). בלאי. מספר קרעים. דהיית דיו במספר מקומות. כריכת עור עתיקה, עם קרעים ופגמים.
צילום מכתב-היד מופיע בספר "מאה ואחד פיוטים: לכל עת, לשבת, למעגל החיים, למעגל השנה", אורי קרויזר, יאיר הראל ועוד (עורכים), ירושלים, עמותת סנונית, [2017], עמ' 30.
ראו גם: סידור כלל ישראל, בלווי מדרשים ודרשים, ביאורים והנחיות, נוסח ספרד, ערוך ומבואר בידי יואל רפל והרב יוחנן פריד, ירושלים, מסורה לעם, 1991, עמ' 14.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 012.001.CZ.