לוח מודפס, "אגרת מספרת יחסותא דצדיקי דארעא דישראל", תיאור קברי צדיקים ומקומות קדושים בארץ ישראל. ונציה, דפוס וינדראמינה [ייואני וינדראמין], [ת"ז 1647].
בלוח שלפנינו נדפסו בארבעה טורים, שמותיהם ותיאורם של מקומות שונים בארץ ישראל, עם שמות הצדיקים הקבורים בכל אחד מהמקומות.
עולי הרגל שביקרו בארץ בשנים קדומות, נהגו לערוך סיורים בעלי מבנה קבוע, שבמרכזם עמדה ההגעה לקברי צדיקים שונים (המבוססים לרוב על זיהויו של האר"י הקדוש). הלוח פותח בסדר שמות המקומות על פי "ההקפה הקטנה", שנועדה לעולים שהסתפקו בסיור בעיר צפת ובסביבתה, ובהמשך מפורטת גם "ההקפה הגדולה", הכוללת אתרים שונים בגליל כולו, וכן גם "הקפת ירושלים".
בחלקו התחתון של הדף מופיע פירוט מיוחד לערים ירושלים, חברון ובית לחם/חלחול, ושלושתן מוקפות במסגרות. בתחתית שלוש המסגרות מופיע שם המביא לדפוס: "מנחת יוסף אלשיך". לצד זאת, במרכז, מופיע מקום ושנת הדפוס: "נדפס בויניציאה שנת עשה עמי אות לטובה..." (חלק מהמילים פגועות עקב הקרעים).
תוכן הדף שלפנינו נדפס מטעם שלוחי ארץ ישראל לאורך המאה ה-17 במספר מהדורות, הן בצורת ספר, והן כדף מודפס. בחלקו התחתון של הדף משני צדיו, נדפסו דברים מאת שלוחי ארץ ישראל: "בראותנו אנחנו עמוסי התלאות עניי ירושלים ע"ה איך בעונותינו באורך הגלות... כמעט כבר נשתכחה עיר קדשנו מלב אחינו..." (נוסח זה מופיע כבר במהדורה הראשונה הידועה של הדף, משנת שפ"ו).
למיטב ידיעתנו, זהו עותק יחיד בעולם.

51X37.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים רבים, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת המאוירת, משוקמים במילוי נייר, עם השלמות רבות בכתב-יד ובצילום.

על המהדורות השונות של ה"אגרת", בפורמט ספר וכלוח מודפס, ראו: מ' בניהו, רבי יוסף ריקיטי, אסופות, ב, תשמ"ח, עמ' שסד-שעא (הצילום המופיע בדף שסז נעשה מהעותק שלפנינו); א' יערי, שלוחי ארץ ישראל, ירושלים תשי"א, עמ’ 80-81.

ראו גם: Palaces of Time, Jewish Calendar and Culture in Early Modern Europe מאת Elisheva Carlebach (Harvard University Press, 2011). תמונת הלוח שלפנינו מופיעה בעמ' 165.
מקור:
1. אוסף פרופ' מאיר בניהו.
2. אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 088.011.040.

סדר תפלות מכל השנה כמנהג קהל קדוש בני רומה. ונציה, דפוס בראגאדין, שנת "ציון במשפט תפדה" [תפ"ט 1729]. כרוך בכריכת כסף איכותית עם סמל משפחת רוביגו (רוויגו, Rovigo / Rovighi).
נייר, עץ ועור; כסף רקוע, חקוק ומולחם, חתום מספר פעמים בחותמות העיר ונציה (האריה של סן מרקו), ובוחן הכסף (Saggiatore), זואן פרמודה (Zuanne Premuda), בשני צדי הכריכה ובשדרה; חוטי כסף סליליים.
שני צדי הכריכה מעוטרים באופן זהה, בדגמים צמחיים עשירים הכוללים פרחים ופירות, רוקיות וצדפה בסגנון הרוקוקו. בשני צדי הכריכה – תחת עיטור גדול בצורת כתר – מופיע קרטוש בו חקוק סמל משפחת רוביגו: אריה זקוף האוחז בכפותיו ענף של צמח התירס, ומעליו סהר (בעל פני אדם). השדרה מעוטרת אף היא בדגמים צמחיים תואמים. צמד אבזמים מעוטרים (אינם חתומים). חיתוך דפים מוזהב, עם עיטורים בדגמים צמחיים.
בספר Araldica Ebraica in Italia מתועדים סמלי משפחה רבים בהם מופיע אריה זקוף האוחז בכפותיו צמח-תירס, אך סמל משפחת רוביגו הנו הסמל היחידי הכולל גם סהר. אמנם בסמל המתועד בספר מופיע הסהר למרגלות האריה (ולא מעליו כפי שהוא מופיע בכריכה שלפנינו), אך מסתבר כי בכל זאת מתייחס הסמל למשפחת רוביגו, וכי חרש הכסף הוא שבחר למקם את הסהר דוקא בראש הקרטוש, כנראה משיקולי קומפוזיציה ואסתטיקה.
משפחת רוביגו מתועדת כבעלת עסקי מסחר ויחסים טובים עם דוכסויות מודנה ומנטובה במאות ה-16 וה-17; עם בניה המפורסמים נמנה רבי אברהם רוויגו (ת"י-תע"ד 1650-1714), מגדולי מקובלי איטליה ומתלמידיו המובהקים של ר' משה זכות (הרמ"ז).
לכריכה נוספת עם סמל משפחה דומה, ראו: המרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 5137 (אוסף מוזיאון יהדות איטליה ע"ש ש. א. נכון). לכריכות כסף נוספות עם גושפנקאות של בוחן הכסף זואן פרמודה, ראו: סותבי'ס, 14 בדצמבר 2011, פריט 19; 20 בדצמבר 2017, פריט 71.

כריכה: גובה: 15.5 ס"מ, רוחב: 9.5 ס"מ, עובי: 3 ס"מ. מצב טוב. מחזור: רעו דף. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. פגמים קלים. דפים ראשונים רופפים.

ספרות: Elivo Giuditta, Araldica Ebraica in Italia, [Società Italiana di Studi Araldici], [Torino], 2007, p. 229 .
הכריכה מתועדת במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 3901.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 025.001.015.

כרך בפורמט מינאטורי – סידור תפילה ולוח שנה בספרדית, בכריכה מפוארת עם עיטורי כסף.
Orden de oraciones, de mes con los ayunos del solo y congregacion y Pascuas nuevamente emendaco y anedido [סדר התפילות לימות החול, לשבתות ולמועדים]. אמשטרדם, דפוס Iehudah Machabeu, עבור Eliau y David Uziel Cardoso, י5416 (תט"ז) [1656]. ספרדית.
הסידור נדפס כולו בספרדית, ונועד לאנוסים ולבני הקהילה הספרדית שבאמשטרדם.
מהדורה נדירה. הסידור אינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.
כרוך עם: Calendario de Ros-Hodes, fiestas y ajunos, que los Hebreos celebran cada ano, con declaracion de la cauza por que las guardan y la razon por que ayunan, des el ano … 5436 hasta 5460 [לוח ראשי חודשים ומועדים לשנים תל"ו-ת"ס]. אמשטרדם, דפוס Gillis Joosten Zaagman, [תל"ה 1675]. ספרדית.
הכריכה מעוטרת משני צדדיה בארבעה עיטורי-פינה עשויים כסף ובצמד אבזמי כסף המעוצבים כעמודים. עיטורי כסף נוספים משמשים כצירים המחברים את הכריכות הקדמית והאחורית לשדרת הספר.
כריכה זו אופיינית למסורת כריכות שהתקיימה באירופה במאות ה-17 וה-18 והייתה בשימוש בעיקר בהולנד, בכריכות תנ"כים וספרי תפילה. סוג כריכה זה אינו נפוץ במיוחד בספרי קודש יהודיים ואנו מוצאים מופעים שלו בעיקר בקרב קהילות יוצאי ספרד ופורטוגל באמשטרדם במאות ה-17 וה-18.

סידור: [2], 697, [3], 9, [9] עמ'. חסרים 4 דפים אחרונים (עמ' [10]-[17]). לוח: 32, [2] עמ'. 8.5 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב. מצב טוב. כתמים (במספר דפים כתמים כהים). נקב עש בשולי דפים רבים. קונטרס דפים ראשון מנותק חלקית. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בכותרות ובמספור בראש כמה מהעמודים; חסרון של שורה בדף האחרון. תו-ספר של L. [Léon] Gruel בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית. פגמים קלים ומספר פיסות חסרות בכריכה.

הכריכה מתועדת במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 40665.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.229 / NHB.228.

מגלת אסתר מעוטרת באיורים צבעוניים בסגנון נאיבי. [גרמניה (כנראה קרלסרוה) / אלזס, שלהי המאה ה-18].
דיו וצבע על קלף.
מגלת אסתר, כתובה בכתיבה אשכנזית בדיו חומה על גבי שלוש יריעות קלף המודבקות זו לזו, 9 עמודות טקסט (כולן להוציא זו עם שמות עשרת בני המן – ערוכות בצורת עיגול), 30-31 שורות בכל עמודה. מעוטרת במסגרת מלבנית בה מופיעים לסירוגין איורים צבעוניים של פרחים (ציפורנים ופרחים נוספים), ענפים עם עלים ופירות (בלוטים), בעלי חיים (ציפורים וטווסים, צמדי דגים – סמלו של חודש אדר) וכוכבים מתומנים (האופייניים לאזור הריין העילי).
עמודות הטקסט מעוצבות כעיגולים בעלי מסגרות-קו דקות, אשר ביניהם משולבים שלושה-עשר איורים פיגורטיביים, שובי-לב בסגנונם העממי והנאיבי, המציגים סצנות מתוך עלילת המגילה (או עפ"י המדרש), ומלווים כותרות והסברים: 1. אחשורוש וושתי (אחשורוש מוצג כשהוא אוחז בידו ענף ומניפו כלפי ושתי, אולי ייצוג לצמח הסרפד, אליו נמשלה ושתי עפ"י המדרש); 2. העיר שושן (במראה עיר אירופאית ובה שער גדול ומבנים עם צריחים מחודדים); 3. תליין אוחז אלה ומולו ושתי; 4. אחשורוש ואסתר; 5. בגתן ותרש תלויים על גרדום; 6. אחשורוש מוסר את טבעת המלך להמן; 7. שני סופרי המלך ישובים משני צדי שולחן; 8. מרדכי יושב בשער המלך ועל ידו שומר השער; 9. מרדכי לבוש בגדי מלכות ורוכב על סוס המלך; 10. אסתר נופלת לרגלי המלך והוא מושיט לה את שרביטו; 11. המן אוחז בשוט וקורא "ככה יעשה לאיש..."; 12. המן תלוי על גרדום; 13. עשרת בני המן תלויים על גבי גרדום בעל חמישה שלבים. בכמה מהאיורים מופיעות דמויותיהם של נציגי המלכות – ושתי, אחשורוש והמן – כשבגדיהן בצבעי הלאום הצרפתי: אדום וכחול. צבעים אלו, אשר נתקבלו כדגלה הרשמי של צרפת במהלך המהפכה הצרפתית עשויים לרמז על מוצאה של המגילה באזור אלזס (כפי שיפורט להלן).
דרך עיצובה של המגילה שלפנינו – בתוך מסגרות בצורת עיגולים – אינה נפוצה במיוחד במגילות אסתר, אך מופיעה כבר במאה ה-17, במגילות שיצר באמשטרדם האומן שלום איטליה. צורת עיצוב זו שבה ומופיעה בקבוצה בת שלוש מגילות אסתר אשר נוצרו בגרמניה במאה ה-18, ומכונות Statt Susonn ("עיר שושן") על שום כיתוב זה המופיע בפתח המגילות, מעל איור המתאר את העיר שושן. אחת ממגילות אלה, אף היא מאוסף משפחת גרוס, כוללת גם דימויים פיגורטיביים ודמויות רבות המאוירות באופן נאיבי (מגילה זו אף זכתה למהדורת פקסימיליה איכותית בהוצאת Facsimile Editions, London); המגילה השניה מקבוצה זו שמורה באוסף ה-JTS בניו יורק (S44) ואילו השלישית נמכרה במכירה פומבית בניו יורק בשנת 2013 (סותבי'ס, 17 בדצמבר 2013, פריט 100A).
ייתכן כי יוצר המגילה שלפנינו הכיר אחת מהמגילות הגרמניות הנ"ל, ובהחלט קיים דמיון-מה ביניהן לבין המגילה שלפנינו, אך עם זאת, יש לציין כי המגילה שלפנינו מזכירה בעיצובה גם כמה מגילות שנוצרו באלזס במאה ה-18, ובהן כמה מגילות המעוטרות באיורים עממיים ונאיביים. דוגמה לכך הנה מגילה מאוסף פרטי (פריז) אשר איוריה הנאיביים מזכירים את איורי המגילה שלפנינו; מגילה זו הוצגה בתערוכה "יהדות אלזאס" במוזיאון ישראל בשנת 1991 (פריט 38) ובקטלוג התערוכה צוין כי עיטוריה נעשו ברוח המהפכה הצרפתית, וכי אחשורוש מתואר בה בדמות לואי ה-16 וושתי בדמות מארי אנטואנט. קרבה נוספת בין מגילה זו למגילה שלפנינו ניתן לזהות גם בהימצאותם של ביאורים ושל כותרות המלווים את האיורים, אשר אינם נפוצים בדרך כלל, אף במגילות המעוטרות באיורים פיגורטיביים. אף מקורה המשוער של המגילה (לפי קטלוג סותבי'ס, 1987) בעיר קרלסרוה, הסמוכה לנהר הריין ולגבול עם צרפת, תומך בהשערה לפיה המגילה שלפנינו נוצרה באזור אלזס בתקופת המהפכה הצרפתית או בסמיכות זמנים לה.
למגילות נוספות מאלזס הערוכות בצורת עיגולים, ראו: מוזיאון ישראל, פריט MS 182/081; המוזיאון להיסטוריה יהודית, אמשטרדם, פריט M000440. למגילות נוספות מאלזס, ראו: המרכז לאמנות יהודית, פריטים 23654, 23770, 39283 (צרפת), 34758.
למגילה נוספת ובה דמויות המאוירות בהשראת מרי אנטואנט ותקופתה, ראו: Offenberg, Sara, Between Queen Esther and Marie-Antoinette: Courtly Influence on an Esther Scroll in the Braginsky Collection. Arts 2022 (אוסף רנה ברגינסקי, מגילה מס' 7).

17.5X124 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים וקמטים. קרעים, בהם קרעים חסרים, בתחילת היריעה הראשונה, עם פגיעות בטקסט ובאיורים (מספר קרעים משוקמים). פגיעות בטקסט ובאיורים במקומות נוספים לאורך המגילה. היריעה השלישית שונה במקצת משתי היריעות הראשונות והיא בעלת גון צהבהב.

ספרות:
• אסתר מוצ'בסקי-שנפר, יהדות אלזאס, קהילה כפרית בין מסורת לאמנציפציה (מוזיאון ישראל, ירושלים, 1991), פריט 38.
• Weyl, Robert and Raphael Freddy (editors), L’imagerie juive d’Alsace, Strasbourg: Ed. Des derniers nouvelles d'Alsace [c. 1979], pp. 45-47.
• Dagmara Dudzioch, Zdobione zwoje Estery, The Decorated Esther Scrolls, Warsaw 2019, vol. 1, pp 38-39.
צילום המגילה מופיע באתר האינטרנט של הספריה הלאומית (NLI) והיא מתועדת גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 35197.
מקור:
1. The Collections of Mr. and Mrs. David Weintraub.
2. סותבי'ס, 14 בדצמבר 1987, פריט 181.
3. אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 081.012.027.

כתב-יד על קלף, סידור כמנהג אשכנז. [גרמניה, המאה ה-13/14 בקירוב].
דיו על דפי קלף דקים. כתיבה אשכנזית נאה (מרובעת ובינונית, מנוקדת ברובה; גודל האותיות משתנה לסירוגין). 15 שורות בעמוד. תיבות הפתיחה נכתבו בהגדלה. שלוש תיבות פתיחה מעוטרות בצבע: המילה "הושענא" בראש ההושענות נכתבה על רקע אדום וצהוב ומוקפת מסגרת בדגמי פרחים ועלים, בה משולב איור של חיה מיתולוגית; המילה "אשרי" בפיוט "אשרי העם שלו ככה" נכתבה במסגרת מלבנית על רקע צהוב ואדום, ולצדה איור של אריה (פגוע בחלקו מקרע בדף); המילה "הא" בראש "הא לחמא עניא" מוקפת מסגרת עגולה ובה סצנת ציד (כלבים הרודפים זה אחר זה במעגל) וסביבה מסגרת מלבנית ובה ארבע חיות מיתולוגיות ושושנה. איור שושנה בראש הפיוט "שושנת יעקב". עיטורים נוספים בדיו במספר מקומות. הכתיבה והאיורים אופייניים לכתבי-יד אשכנזיים במאות ה-13 וה-14 (ראו למשל: כתב-יד Bodleian Library MS. Michael 627, ו"מחזור לוצאטו" – סותבי'ס, אוקטובר 2021).
נוסח המחזור שייך לענף מנהג אשכנז המערבי (ראו אודות מנהג זה: ד' גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים, מבוא, עמ' יד).
בכתב-היד מופיעים (לעתים באופן חלקי): ערבית לחול ולשבת, שחרית לשבת, סדר קריאת התורה, פסוקים למוצאי שבת, קידוש לבנה, הטבת חלום, תפילות ראש חודש לחול ולשבת, מוסף לרגלים, נוסחי קידוש לחגים, ברכות למגילת אסתר, עם הפיוט "שושנת יעקב", ברכות למילה (כולל ברכה מיוחדת למילת גר) ולנישואין, צידוק הדין, יוצר לשבת ברית מילה, תפילות ראש השנה ויום כיפור, פיוטי הושענות, פיוטים לשמחת תורה ו"רשויות" לחתנים (ברשות לחתן תורה מוזכר: "שמואל בר דוד", וברשות לחתן בראשית מוזכר: "משה בר שמואל" [כנראה בנו של הנ"ל], אשר היו הבעלים של כתב-היד), סדר ברכת כהנים, "סדר של פסח" (נקטע באמצע ההגדה).
כתב-היד חסר בתחילתו (עד סיום תפילת שחרית לחול) ובסופו (מאמצע הגדה של פסח), וחסרים דפים בודדים במספר מקומות באמצעו.
הגהות בשולי מספר עמודים (נקצצו ברובן).

[110] דפי קלף דקים (אחד הדפים כרוך שלא במקומו). 16 ס"מ בקירוב. 15 שורות בעמוד. מצב טוב-בינוני. כתמים (בהם כתמים כהים, וכתמים קשים במספר עמודים). קרעים חסרים (בהם קרעים חסרים גדולים), עם פגיעה בטקסט במספר דפים, משוקמים. במספר דפים קרעים טבעיים של הקלף. במקום אחד קרע תפור בחוט. הגהות קצוצות בשולי מספר דפים. כל הדפים שוקמו באופן מקצועי, בציפוי נייר שקוף. כריכת עור חדשה (נתון בקופסה תואמת).

ספרות ותערוכה:
• Geschichten von Gegenstanden: Judaika aus dem Beziehungsraum der Hohenemser Juden, The Gross Family Collection, Tel Aviv. Judisches Museum Hohenems, Hohenems, 1994; Catalog edited by Eva Grabherr, pp. 164-167
• Index of Jewish Art, Gross Family Collection, Jerusalem, Centre of Jewish Art, 1985, Part One, Volume Two: Manuscripts and Printed Books, pp. 521-535.
מקור:
1. סותבי'ס ניו יורק, 6-7 בדצמבר 1984, פריט 169.
2. אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 012.002.GR.
תודה לפרופ' שרה אופנברג, אוניברסיטת בן גוריון – באר שבע, על חוות דעתה.