שישה פריטי נייר מודפסים עם הקדשות בכתב ידו ובחתימתו של זוכה פרס נובל לשלום אלברט שווייצר לבני משפחת דיין. גבון, 1961.

שישה פריטי נייר עם הקדשות בכתב-ידו של אלברט שווייצר (גרמנית) לבני משפחת דיין – משה, רות, אסף (אסי) ואהוד (אודי). ההקדשות חתומות בידי שווייצר ומתוארכות כולן ל-3 בינואר, 1961.

1-3. שלוש תמונות של אלברט שווייצר יושב לשולחן העבודה שלו. תמונה אחת מוקדשת לאהוד, שנייה לאסף ושלישית למשה ולרות דיין.
[3] דף, 14.5X10 ס"מ. מצב טוב. כתמים (כתמים רבים על אחת התמונות). קרע קל בשולי אחת התמונות.
4. תמונה של איים בנהר האוגואה הזורם בגבון, עם כיתוב הסבר ארוך בכתב-ידו של שווייצר. שווייצר כותב כי בנקודה המתועדת בתמונה הגה בספטמבר 1915 את רעיון "יראת הכבוד כלפי החיים" (Ehrfurcht vor dem Leben – הרעיון שהפך לפילוסופיית החיים של שווייצר). בתחתית הדף הוסיף שווייצר הקדשה קצרה למשה ולרות דיין.
21X15 ס"מ. מצב טוב. כתמים (בעיקר בגב).
5. Plan of the Hospital of Dr. Albert Schweitzer at Lambaréné – תכנית מתחם בית החולים שייסד שווייצר בעיר למברנה שבגבון, עם מקרא. מעל המקרא, הקדשה למשה ולרות דיין.
23.5X30 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. קמטים וסימני קיפול. קרעים בשוליים (חלקם חסרים).
6. Hopital du Docteur Albert Schweitzer – איור של מתחם בית החולים שייסד שווייצר בעיר למברנה, עם מקרא בצרפתית. עם הקדשה למשה ולרות דיין.

21X30 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימן קיפול לרוחב הדף וקמטים קלים. קרעים בודדים, קלים, בשוליים.

מצורפים: שני תצלומים גדולים של שווייצר (אחד מהם פגום, עם קמטים, קרעים וקרעים חסרים).

אלברט שווייצר (Albert Schweitzer, 1875-1965), רופא, הוגה דעות, ומוזיקאי, יליד אלזס, באימפריה הגרמנית דאז; זוכה פרס נובל לשלום לשנת 1952, על תורתו הפילוסופית, על פיה חי ופעל, שתמציתה ברעיון "יראת הכבוד כלפי החיים" ("Ehrfurcht vor dem Leben", תורת מוסר אוניברסלי המקדשת את עצם החיים עצמם – חיי האדם, חייהם של בעלי החיים והטבע).
שווייצר קנה לו שם כתיאולוג וכנגן עוגב, ובגיל 30 החל ללמוד רפואה במטרה לעסוק בעבודה הומניטרית באפריקה; בשנת 1913 ייסד יחד עם אשתו, הלנה ברסלאו שווייצר, בית חולים בעיירה למברנה (Lambaréné) ששוכנת בגבון על גדות נהר האוגואה, אז תחת שליטה צרפתית, ושם בילה לסירוגין שנים ארוכות. בית החולים שירת את האוכלוסייה המקומית ומומן באמצעות כספו הפרטי של שווייצר ותרומות שאסף באמריקה ובאירופה. בכספי הזכייה בפרס נובל בנה מושבת מצורעים בסמוך לבית החולים.
בשנת 1960 ביקרה רות דיין את שווייצר בבית החולים שהקים בלמברנה, יחד עם חברתה קלרה ארקרט, ושהתה שם כארבעה שבועות. ארקרט הייתה ידידתו של שוייצר בן ה-85, ונהגה לבקרו בבית החולים מדי שנה, שם טיפלה בתכתובת שלו, ועסקה בתרגום כתביו לאנגלית. במהלך שהותה בבית החולים עסקה דיין בהתנדבות במחלקות השונות, וקשרה קשרי ידידות עם הרופאים והאחיות. היא התרשמה עמוקות משווייצר, המקיים הלכה למעשה את העקרון הפילוסופי שלו: יראת הכבוד לחיים.
בספרה האוטוביוגרפי "ואולי..." כותבת דיין על ביקורה בבית החולים בלמברנה: "הפילוסופיה של יראת החיים אסרה כמובן שימוש בחמרי-חטוי או בתרסיסים נגד חרקים. לא היה זה מקרה נדיר כאשר מצאת בחדרך את עכביש האלמנה השחורה. שוייצר התנגד לרציצת יתוש אך ורק משום שעקץ אותך, אם כי רשתות היו בשימוש. רוב הספרים והמאמרים שנכתבו אודות האיש הזה מביאים אותו הסיפור, שבא ללמדך מהו שיקרה כאשר אתה פוסע לצדו של שוייצר באחד משבילי-הג'ונגל ונתקל במושבה של נמלים. 'אכטונג!' קורא שוייצר, והכל נזהרים שלא לדרוך על הנמלים. אני עצמי נכחתי במעמד כזה ויכולה אני לאשר את אמיתותו...". (לקריאה נוספת: "ואולי...סיפורה של רות דיין", עמ' 197-214).

מקור: עזבון רות דיין.