מכירה פומבית 91 חלק א' היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
- palestin (83) Apply palestin filter
- palestine, (83) Apply palestine, filter
- ישראל (73) Apply ישראל filter
- jewish (38) Apply jewish filter
- ספרי (36) Apply ספרי filter
- הבריטים (33) Apply הבריטים filter
- מחנות (33) Apply מחנות filter
- מדינת (33) Apply מדינת filter
- מאנית (33) Apply מאנית filter
- והמנדטורית, (33) Apply והמנדטורית, filter
- העפלה, (33) Apply העפלה, filter
- העפלה (33) Apply העפלה filter
- העותמאנית (33) Apply העותמאנית filter
- העות (33) Apply העות filter
- המעצר (33) Apply המעצר filter
- הבריטים, (33) Apply הבריטים, filter
- והמנדטורית (33) Apply והמנדטורית filter
- ארץ (33) Apply ארץ filter
- העות'מאנית (33) Apply העות'מאנית filter
- british (33) Apply british filter
- camp (33) Apply camp filter
- camps, (33) Apply camps, filter
- detent (33) Apply detent filter
- illeg (33) Apply illeg filter
- immigr (33) Apply immigr filter
- immigration, (33) Apply immigration, filter
- israel (33) Apply israel filter
- mandatori (33) Apply mandatori filter
- ottoman (33) Apply ottoman filter
- state (33) Apply state filter
- מצומצמות (32) Apply מצומצמות filter
- הדפסים (32) Apply הדפסים filter
- במהדורות (32) Apply במהדורות filter
- ביבליופיליה, (32) Apply ביבליופיליה, filter
- ביבליופיליה (32) Apply ביבליופיליה filter
- אמנות (32) Apply אמנות filter
- וישראלית (32) Apply וישראלית filter
- מצומצמות, (32) Apply מצומצמות, filter
- ספרים (32) Apply ספרים filter
- עם (32) Apply עם filter
- יהודית (32) Apply יהודית filter
- art (32) Apply art filter
- bibliophil (32) Apply bibliophil filter
- edit (32) Apply edit filter
- editions, (32) Apply editions, filter
- isra (32) Apply isra filter
- limit (32) Apply limit filter
- print (32) Apply print filter
- prints, (32) Apply prints, filter
- "shanah (31) Apply "shanah filter
מכתב מודפס (שכפול של הדפסה במכונת כתיבה), חתום בחתימת ידו של בנימין זאב (תיאודור) הרצל – הזמנה לישיבת המועצה המפקחת של "אוצר התיישבות היהודים". 6 בספטמבר 1901, וינה. גרמנית
.
מכתב הזמנה לישיבת המועצה המפקחת של "אוצר התיישבות היהודים" (Jewish Colonial Trust); חתום בחתימת ידו של נשיא המועצה, בנימין זאב הרצל. ההזמנה ממוענת אל "Herr Gesinnungsgennose" (גרמנית: "אדון חבר-להשקפה"), פנייה מקובלת בקרב אנשי התנועה הציונית.
על-פי ההזמנה, ישיבת המועצה מתוכננת ל-9 באוקטובר 1901, במשרדי הקונגרס הציוני בטירקנשטראסה 9 (Türkenstraße) ברובע התשיעי של וינה; בין הנושאים שעל סדר היום, המפורטים בתחתית ההזמנה: מדיניות ניהול חברת "אוצר ההתיישבות היהודית", רכישת בנק ברוסיה, הקמת בנק בגרמניה, מינויים אפשריים, ועוד.
בין ה-9 ל-12 באוקטובר, קיימו אנשי ההנהגה הציונית מספר ישיבות: ישיבות חבר המנהלים והמועצה המפקחת של ה"אוצר", וישיבת הוועד הפועל הגדול (של הוועד הפועל הציוני). על הישיבות כתב הרצל ביומנו בנימה פסימית:
"ועידות אוקטובר, דיבורים חסרי תכלית, הסתיימו. מרוב מיאוס לא רשמתי דבר בספר הזה. בקשיים גדולים הפך הבנק 'כשיר לפעילות', אך אין הוא אמור לעשות דבר. מוטב כך, שהרי אין לנו ולו איש עסקים מוכשר אחד [...]". ("עניין היהודים: ספרי יומן 1895 – 1904; כרך ב: 1898 – 1902". עורכים: מיכאל היימן, יוסף ונקרט ויורם מיורק. מוסד ביאליק, 1999. עמ' 360).
בשנת 1898 החליט הקונגרס הציוני השני לייסד בנק עברי, שיסייע להוציא את חלום הקמת המדינה היהודית מן הכוח אל הפועל. בעקבות זאת, הוקמה חברת הנאמנות "אוצר התיישבות היהודים". מטרתו המרכזית של הרצל בעת ייסוד החברה הייתה לגייס הון מספיק שיאפשר בבוא העת לרכוש מהסולטן העות'מאני "צ'רטר" להתיישבות יהודית נרחבת בארץ ישראל.
בסדרת הישיבות שנערכה ב-9-12 באוקטובר 1901 – ישיבות הוועד הפועל הגדול של הוועד הציוני, וישיבות המועצה המפקחת וחבר המנהלים של "אוצר התיישבות היהודים" – נתגלעה מחלוקת בין הרצל ובין מנהיגי הציונות הרוסית סביב שאלת הצ'רטר: הרצל טען שללא השגת הצ'רטר מהסולטן ומימושו על ידי עלייה נרחבת, תהפוך הציונות ל"תנועה עיונית", כלומר, לתנועה חסרת השפעה במציאות; לעומתו נטען כי המוני העם היהודי אינם בשלים למימוש הצ'רטר אם זה יינתן, ושיש להכינם לכך קודם שבאים במשא ומתן עם השלטונות העות'מאניים.
ברבות השנים החברה תפקדה כזרוע הכלכלית של התנועה הציונית והעניקה אשראי לגופים עסקיים ולאנשים פרטיים שעסקו בפיתוח ארץ ישראל ובהתיישבות בה. אף שבסיכומו של דבר לא הוענק ליהודים הצ'רטר ששאף הרצל להשיג, שימש ההון שבבעלות החברה במשך שנים ארוכות למימון פעילות ציונית ענפה וליישוב הארץ ביהודים.
[1] דף, 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים קלים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים, משוקמים. נקבי תיוק, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים בהדבקת נייר. שולי הדף השמאליים חתוכים, ללא פגיעה בטקסט.
Der Judenstaat, Versuch einer modernen Lösung der Judenfrage [מדינת היהודים, ניסיון לפתרון מודרני של שאלת היהודים], מאת בנימין זאב (תיאודור) הרצל. הוצאת M. Breitenstein, וינה-לייפציג, 1896. גרמנית. מהדורה ראשונה.
ספרו המהפכני של הרצל, הפורש לראשונה את חזונו להקמת מדינה יהודית.
80 עמ' [מתוך 86]. שישה עמודים חסרים בסוף הספר. כרוך באופן לא מקצועי בעטיפה חדשה מנייר עבה (פגומה ובלויה). 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ופגמים קלים. שני הדפים האחרונים עם קרעים בשוליים.
פרסום "מדינת היהודים" מאת הרצל
ראשיתו של "מדינת היהודים" – ספרה המכונן של התנועה הציונית, בנאום שחיבר בנימין זאב הרצל לקראת פגישה עם בני משפחת רוטשילד בשנת 1895 ("נאום אל הרוטשילדים"). הנאום בן 22 העמודים נשא את קווי מתארה הראשונים של תוכניתו המהפכנית של הרצל, ולאחר כמה גלגולים וגרסאות החליט הרצל להפכו לספר שלם.
הספר נכתב לפי עדותו של הרצל באבחה אחת, בחודשיים של כתיבה בלתי פוסקת, "בהליכה, בעמידה, בשכיבה, ברחוב, בעת האכילה, בלילה כשהדברים עקרו אותי מהשינה". עם גמר העבודה, הציג כתב היד לראשונה את חזונו הגדול – תוכנית מפורטת להקמת מדינה יהודית, שלב אחר שלב, מארגונם הראשוני של יהודי העולם ועד לקביעת החוקה והדגל. על תחושותיו בשעת הכתיבה סיפר הרצל: "אין אני זוכר, שכתבתי דבר-מה בחיי במצב של התרוממות-הרוח, שנמצאתי בו בימי כתבי את ספרי. היינה אומר, כי בשעה שהיה כותב שירים ידועים היה שומע משק כנפי-נשר ממעל לראשו. מעין משק-כנפים כזה האמנתי לשמוע גם אני".
בתחילה לא הסכימה אף הוצאת ספרים להדפיס את הספר. הרצל נדחה בידי המו"לים הקבועים שלו – דונקר והומבלוט (Duncker & Humblot), וכמוהם בידי המו"ל הברלינאי זיגפריד קרונבאך (Siegfried Cronbach), שטען שהאנטישמיות כלה והולכת מן העולם. לבסוף פנה הרצל אל מקס ברייטנשטיין, בעל חנות ספרים קטנה בווינה, והלה הסכים להדפיס את ספרו אף על פי שלא האמין ברעיונותיו ולא נטה אחר הציונות כלל.
בחודש פברואר 1896 ראה "מדינת היהודים" אור במהדורה קטנה בגרמנית, שנשאה גם כותרת משנה: "נסיון לפתרון מודרני של בעיית היהודים". על מנת להבליט את רצינות כוונתו של החיבור, הוסיף הרצל לשמו גם את תוארו האקדמי – ד"ר למשפטים.
מיד עם פרסומו חולל הספר סערה רבתי. מרבית אנשי הציבור, יהודים ולא יהודים, ראו בו דבר הבל, ואחד מעורכי העיתונים היהודיים אף הציע לתרום את מרכבתו כדי להסיע את הרצל לבית המשוגעים. בין מתנגדי הספר נמנו גם המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק וחלוץ העיתונות העברית נחום סוקולוב – לימים מתרגמו הראשון של "אלטנוילנד". "שום אדם בווינה", טען הסופר שטפן צווייג, "לא הושם ללעג כהרצל".
בהתאם לסיכום מוקדם, הדפיס מקס ברייטנשטיין שלוש מהדורות נוספות באותה השנה (שנבדלו מהמהדורה הראשונה רק בשינויים זעירים בעטיפות ובשער), ולאחר מכן לא שב להדפיס את "מדינת היהודים".
למרות תגובותיהם הארסיות של מרבית אנשי הציבור ובעלי הדעה, הצית הספר את דמיונם של המוני קוראים ברחבי אירופה והעולם, ומהדורות נוספות – ביידיש, רוסית, אנגלית ועוד, הופיעו סמוך לאחר צאתה של המהדורה הגרמנית.
אחת המהדורות הראשונות לראות אור הייתה המהדורה העברית בתרגומו של מיכאל (מיכל) ברקוביץ, מזכירו של הרצל, שנדפסה באותה השנה שבה נדפסה המהדורה הגרמנית בהוצאת "תושיה" (בהקדמה למהדורה זו הדגיש ברקוביץ שני 'תיקונים' שמסר לו הרצל בעל פה: "על שני דברים הנני להעיד פה, הנוגעים ביחוד לתרגום העברי... בפרק 'שפת הארץ'... אחרי הוודע לו, כי יש לספרו קוראים עברים... היתה אתו רוח אחרת ויִוָּכַח כי יכול תוכל השפה העברית לחדש נעוריה... בדבר מקום הישוב... חזר מדעתו... וישם פניו רק אל אדמת אבותינו").
לאורך השנים הבאות, עם תנופת המפעל הציוני וכינוסם של הקונגרסים הציוניים הראשונים, התפשט הספר והופיע בלשונות נוספות ואף מעבר לים – בארה"ב, שם החלה להתבסס הציונות כתנועה רבת השפעה. בסך הכל ראו בימי חייו של הרצל 17 מהדורות של "מדינת היהודים", מרביתן בהוצאות קטנות של אלפים בודדים ופעמים רבות בצורת חוברות דקות ושבריריות. לאחר מותו של הרצל נדפסו עשרות מהדורות נוספות (בין היתר בלאדינו, אספרנטו, סרבו-קרואטית, ועוד), והספר נעשה לאחד החיבורים הידועים בתולדות ההיסטוריה היהודית.
ראו:
• עניין היהודים, ספרי יומן (1895-1904) מאת בנימין זאב הרצל (הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1997-2001, כרך א, עמ' 70).
• הרצל חייו ופעולותיו, מאת שמואל ליב ציטרון (הוצאת ש. שרברק, וילנה, 1921, עמ' 52).
Der Baseler Congress [הקונגרס הבזילאי], מאת בנימין זאב (תאודור) הרצל. הוצאת Verlag der Welt, וינה, 1897. גרמנית. מהדורה ראשונה.
חיבור שנכתב בעקבות הקונגרס הציוני העולמי הראשון, אשר התקיים באוגוסט 1897 בבזל; הרצל מסכם בו את רשמיו מהקונגרס, ומשרטט את עתידה של התנועה הציונית.
החוברת ראתה אור בסוף אוקטובר 1897 (הנוסח בתרגום לאנגלית פורסם זמן קצר קודם לכן בגיליון אוקטובר של הירחון The Contemporary Review). עותק מהחוברת נשלח לקיסר גרמניה וילהלם השני, אשר הסכים להקדיש תשומת לב מסוימת לתוכניתו המדינית של הרצל.
22 עמ', 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. החוברת כרוכה בעטיפה חדשה; בחזיתה מודבק חלק מהעטיפה הקדמית המקורית (עם סימני קיפול, כתמים, חותמת-דיו ומדבקה המכסה חלק מהדפוסת). העטיפה האחורית המקורית חסרה. כתמים. כתמים כהים וקרעים קלים בשוליים הפנימיים של הדפים; רצועות נייר דבק לשיקום בשולי כל הדפים. סימני קיפול וקמטים לאורך החוברת. נקב תילוע זעיר בכל בדפים מלבד האחרון.
1. כרטיס-ציר על שם חבר הקונגרס פאביוס שך (Fabius Schach). מעוטר באיור מעשה ידי הצייר היהודי יוזף מיכאל אוקין (נזכר ביומניו של הרצל כמעצב האריה בדגל הקונגרס; ראו: תיאודור הרצל, עניין-היהודים, כרך א', עמ' 525). איור זהה נדפס על הגלויה הרשמית של הקונגרס הציוני השני.
24X16 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קו קיפול, מעט כתמים, קמטים ופגמים.
הסופר פאביוס שך (1868-1942) היה מראשוני התנועה הציונית בגרמניה, חבר הקונגרס הציוני הראשון והשני. בשנת 1897 ייסד ביחד עם דוד וולפסון ומקס בודנהיימר את הפדרציה הציונית של יהודי גרמניה.
2. Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des II. Zionisten-Congresses gehalten zu Basel vom 28. Bis 31. August 1898. פרוטוקול הקונגרס הציוני השני. הוצאת Erez Israel, וינה, 1898.
257, [1] עמ', 22 ס"מ בקירוב. כריכה קשה, בחזיתה מודבקת העטיפה הקדמית המקורית (שוליה חתוכים; עם פגיעה קלה בטקסט). מצב טוב. כתמים קלים. חותמות דיו במספר דפים. פגמים קלים בכריכה.
שני חיבורים ציוניים מוקדמים בשפה הגרמנית, כרוכים יחד:
• Autoemancipation! Mahnruf an seine Stammesgenossen von einem russischen Juden [אוטואמנציפציה! קריאה לבני עמו מאת יהודי רוסי], [מאת יהודה לייב פינסקר]. הוצאת W. Issleib, ברלין, 1882.
מהדורה ראשונה של החיבור הציוני "אוטואמנציפציה!" מאת יהודה לייב פינסקר, אשר ראתה אור בברלין בעילום שם. החיבור נכתב בעקבות הפוגרומים העקובים מדם שזעזעו את יהודי האימפריה הרוסית בין אפריל 1881 למאי 1882, אשר נודעו בשם "הסופות בנגב". מטרת פרסומו לעורר את יהודי מערב אירופה לוותר על רעיון ההתבוללות וההיטמעות בחברה הכללית, ולהתגייס למציאת פתרון מדיני לבעיה היהודית – הקמת מדינה יהודית עצמאית.
[2] דף, 36 עמ'. מצב טוב. שני הדפים הראשונים מנותקים, עם קרעים בשוליים. קרעים קלים בשולי כמה דפים נוספים (בהם קרע חסר, ללא פגיעה בטקסט). כתמים. סימונים בעפרון.
• Jüdische Schriften [כתבים יהודיים], מאת משה הס, בעריכת Theodor Zlocisti. הוצאת Louis Lamm, ברלין, 1905. מהדורה ראשונה.
[2] דף, CLXXIי, 127 עמ'. מצב טוב. כתמים קלים. חתימה והקדשה בעט על גבי דף השער (ההקדשה משנת 1906).
שני החיבורים כרוכים יחד. כרך 20.5 ס"מ. בלאי קל וכתמים בכריכה. שדרת הבד חסרה.
ארץ ישראל אלבום, א בעשרייבונג פון ארץ ישראל און איהרע קאלאניעס מיט 112 פאטאגראפישע בילדער... הערויסגעגעבען צו דעם ציוניסטישען קאנגראסס אין באזעל [אלבום ארץ ישראל, תיאור ארץ ישראל ומושבותיה, עם 112 תמונות... יצא עבור הקונגרס הציוני בבזל] הוצאת מ. חינסקי, ניו יורק, [1899?]. יידיש (שער נוסף באנגלית).
באלבום עשרות הדפסי תצלומים של מושבות העלייה הראשונה – ראשון לציון, מזכרת בתיה, זכרון יעקב, עין זיתים, באר טוביה, ומושבות נוספות (התמונות הופיעו, רובן או כולן, בספרם של ישעיהו רפאלוביץ ומשה אליהו זקס "מראה ארץ ישראל והמושבות", 1899). לצד כל תמונה תיאור קצר של המושבה ותולדותיה, ובסוף האלבום עשרות דיוקנאות של דמויות מההיסטוריה היהודית והציונית (בנימין זאב הרצל, מקס נורדאו, קרל נטר ורבים אחרים), וכן מספר איורים של סצנות מחיי היהודים.
בשער האלבום נדפסה ברכת "לשנה טובה תכתבו".
[94] דף (ייתכן שחסרים שני דפים), 13X10 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ופגמים. קרעים וקרעים חסרים בשוליים (ברובם קלים). דף אחד עם קרע לכל ארכו (שני חלקי הדף מנותקים זה מזה) ומספר דפים מנותקים. רישומים בכתב יד במספר דפים. כריכה מקורית, מחופה בד, בלויה ופגומה.
סינגרמן 3901.
נדיר. שני עותקים בלבד ב-OCLC.
אלבום תצלומים שהיה שייך לצעיר יהודי מהעיר קולו (Koło, פולין), ובו תצלומים של ארגונים ציוניים שפעלו בעיר. קולו ומקומות נוספים, שנות העשרה וה-20 (מקצתם מאוחרים יותר).
כ-200 תצלומים, חלקם מתוארים ומתוארכים בכתב יד (עברית ופולנית).
בין היתר, נראים בתצלומים חברי השומר הצעיר שטים בסירה; חברי החלוץ בטיול ל"כפר דמבה" (בחדר האוכל, מפעילים מכונה להכנת אלומות קש); תצלום קבוצתי של "ועד צעירי ציון בקולו"; ועוד. בנוסף, כולל האלבום תצלומים אישיים רבים של בעל האלבום, תצלומים של בני משפחה ומכרים (חלקם תצלומי סטודיו).
באלבום משולבות מספר גלויות ציוניות: גלויה עם דיוקן הרצל מאת ש. רחומובסקי והכיתוב "אם חפצים אתם – אין זו אגדה" (הוצאת הקק"ל); גלויה עם דיוקן הרצל נשען על המרפסת בבזל (הוצאת Leo Winz); גלויה עם תצלום הלורד בלפור; ועוד.
תצלומים בגודל ומצב משתנים. חלקם מודבקים לדפי האלבום ואחרים מושחלים בחריצים לדפים. אלבום: 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, עם כתמים, קמטים וקרעים (ברובם קלים). דף אחד מנותק. כריכה קשה עם מדבקה מודפסת מלפנים (פולנית), פגומה ובלויה.
מצורפים: שש גלויות נוספות (בהן גלויה בלתי מחולקת עם תמונה צבעונית של שער יפו) ולקט פריטי נייר (מספר דפים בכתב-יד, מספר דפים מודפסים, גזירי עיתונים, ועוד)
אלבום תצלומים שהיה שייך לחבר "השומר הצעיר" אברהם (אברשה) פינסקי. פינסק, בריסק, ורשה, טורון, תל-אביב ומקומות נוספים, שנות ה-20 וה-30.
באלבום תצלומים קבוצתיים רבים – "קורס מנהלים בפינסק", "מושבת כפירים בטלחני", "מושבת מנהלים לגלילות פולסיה-והליניה", "קופורטיב שׁוֹמֵרי בבריסק", "גדוד י. טרומפלדור", וכן עשרות תצלומים של צעירים עם הקדשות בכתב-יד – "חזק ואמץ!", "חזק!", "נתראה בא"י!". בסוף האלבום תצלומים מארץ ישראל – העדלאידע בתל-אביב, משתלה בעין חרוד, נגני תזמורת באירועים שונים, ועוד.
כריכת בד בצבע כחול עם הטבעה בצורת פלר דה ליס ושני כוכבים בחזית.
כ-300 תצלומים, חלקם מחולקים בגב לשימוש כגלויה. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. חותמות דיו של צלמים ותנועות נוער על מקצתם. אלבום: 38.5X28.5 ס"מ בקירוב. פגמים קלים. בלאי בכריכה.
הנעורים, ירחון מצויר לבני הנעורים, בעריכת בן אביגדור (אברהם ליב שלקוביץ) ושמואל ליב גורדון. אחד עשר גיליונות כרוכים יחד. הוצאת תושיה, ורשה, תרס"ד-[תרס"ה] (1903-1905).
לקט גיליונות כתב העת "הנעורים" בהוצאת תושיה – מחלוצות המו"לות העברית המודרנית, בהשתתפות יעקב כהן, יהודה שטיינברג, יהודה גרזובסקי (גור) ואחרים. בסוף גיליון אייר-אלול תרס"ד נדפס הספד לבנימין זאב הרצל, שנפטר במהלך הכנת הגיליון (ביום כ' תמוז): "הד"ר הרצל מת, מת הגיבור הלאומי הגדול... לפני שבע שנים היה הדבר, לפני שבע שנים הגיע לאזני רבבות אלפים בני עמנו קול קריאתו של הד"ר הרצל... אשר כתב הד"ר הרצל בספר קטן ו'מדינת היהודים' שמו" (תרגומו העברי של "מדינת היהודים" ראה אור בהוצאת תושיה בשנת 1896, ברשיון מיוחד מאת הרצל).
11 גיליונות כרוכים יחד: שנה ראשונה, גיליונות תשרי, חשון, כסליו, ניסן ואייר-אלול (גיליון כפול); שנה שניה, גיליונות 1-6.
מספר דפים כרוכים שלא כסדרם. 19.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים (בעיקר בשוליים הפנימיים). כריכת בד עם הטבעה ועיטורים על השדרה, בלויה ופגומה. בפנים הכריכה הקדמית מודבקת תווית נייר: "פרס הצטיינות, תלמוד תורה עברית בעברית" עם שם התלמיד בכתב-יד ודיוקן של בנימין זאב הרצל (פסח תרס"ח).
סיכת דש מוזהבת וצבועה, מעוטרת בפנינים מלאכותיות ובדיוקן הרצל.
סיכה גדולה וסגלגלה, עשויה מתכת מוזהבת וצבועה בחלקה בכחול. במרכזה משובץ תבליט דיוקן של בנימין זאב (תיאודור) הרצל בפרופיל, מביט שמאלה, ותחתיו פרח עשוי פנינים מלאכותיות וזר עלים החובק מחצית מן הסיכה.
4.5X5.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קילופים קלים בהזהבה ובצבע.
ארנק עור מעוטר במלאכת צריבה, מתנת הקק"ל בליטא למנחם אוסישקין. קובנה, 1929.
בצדו החיצוני של הארנק שני איורים – דיוקן מנחם אוסישקין מן הצד האחד וחזון אחרית הימים מן הצד השני. תחת דיוקן אוסישקין, הקדשה "לנשיא הדירקטוריון של הקהק"ל בירושלים מר מ. מ. אוסישקין, למזכרת מאת מ. ד. בייניש, מנהל לשכת הקהק"ל בליטא קובנה, תר"ץ – 1929".
עם פתיחת הארנק מתגלים שפע איורים ועיטורים, בגדלים שונים, על גבי כל אחד מהכיסים הפנימיים – דיוקן בנימין זאב הרצל מביט בירושלים, עקדת יצחק, קבר רחל, דגל מונף, מגן דוד, כוכב דולק. בתוך אחד הכיסים מוצנע שמו של האומן – "י. גלזר לוקשא 62 קובנה ליטא".
11X16 ס"מ בקירוב (סגור). מצב טוב. בלאי קל. בטנות עשויות בד, מוכתמות.
כ-75 לוחות שנה בהוצאת הקרן הקיימת לישראל. ארץ ישראל ואירופה, שנות ה-20 עד שנות ה-80. עברית, יידיש, גרמנית ושפות נוספות.
אוסף גדול של לוחות שנה בפורמט כיס, אשר הופצו בארץ ישראל ואירופה מטעם הקק"ל. על מרבית העטיפות איורים קטנים – חלוצים, מפות ארץ ישראל, קופת הקק"ל (בין המעצבים: יוסף בודקו, פסח עיר-שי, אוטה וליש), ובגוף הלוחות תמונות של יישובים חדשים, מפות צבעוניות ותרשימים המציגים את צמיחת הארץ.
במקצת הלוחות אזכור לאירועים ההיסטוריים של שנת ההדפסה – "יובל העשרים וחמש" (תרפ"ז); "עשור שנות ישוב העמק" (תרצ"א); הקמת יישובי חומה ומגדל (תרצ"ט); מלחמת העולם השנייה והשואה (תש"ב-תש"ו), ועוד. כמה לוחות במספר עותקים.
גודל ומצב משתנים. מצורפים שלושה לוחות בהוצאת קרן היסוד (עבור השנים ת"ש, תש"ב ותש"ג).
מקור: אוסף משפחת רימון.