מכתב מודפס (שכפול של הדפסה במכונת כתיבה), חתום בחתימת ידו של בנימין זאב (תיאודור) הרצל – הזמנה לישיבת המועצה המפקחת של "אוצר התיישבות היהודים". 6 בספטמבר 1901, וינה. גרמנית

.
מכתב הזמנה לישיבת המועצה המפקחת של "אוצר התיישבות היהודים" (Jewish Colonial Trust); חתום בחתימת ידו של נשיא המועצה, בנימין זאב הרצל. ההזמנה ממוענת אל "Herr Gesinnungsgennose" (גרמנית: "אדון חבר-להשקפה"), פנייה מקובלת בקרב אנשי התנועה הציונית.
על-פי ההזמנה, ישיבת המועצה מתוכננת ל-9 באוקטובר 1901, במשרדי הקונגרס הציוני בטירקנשטראסה 9 (Türkenstraße) ברובע התשיעי של וינה; בין הנושאים שעל סדר היום, המפורטים בתחתית ההזמנה: מדיניות ניהול חברת "אוצר ההתיישבות היהודית", רכישת בנק ברוסיה, הקמת בנק בגרמניה, מינויים אפשריים, ועוד.

בין ה-9 ל-12 באוקטובר, קיימו אנשי ההנהגה הציונית מספר ישיבות: ישיבות חבר המנהלים והמועצה המפקחת של ה"אוצר", וישיבת הוועד הפועל הגדול (של הוועד הפועל הציוני). על הישיבות כתב הרצל ביומנו בנימה פסימית:
"ועידות אוקטובר, דיבורים חסרי תכלית, הסתיימו. מרוב מיאוס לא רשמתי דבר בספר הזה. בקשיים גדולים הפך הבנק 'כשיר לפעילות', אך אין הוא אמור לעשות דבר. מוטב כך, שהרי אין לנו ולו איש עסקים מוכשר אחד [...]". ("עניין היהודים: ספרי יומן 1895 – 1904; כרך ב: 1898 – 1902". עורכים: מיכאל היימן, יוסף ונקרט ויורם מיורק. מוסד ביאליק, 1999. עמ' 360).

בשנת 1898 החליט הקונגרס הציוני השני לייסד בנק עברי, שיסייע להוציא את חלום הקמת המדינה היהודית מן הכוח אל הפועל. בעקבות זאת, הוקמה חברת הנאמנות "אוצר התיישבות היהודים". מטרתו המרכזית של הרצל בעת ייסוד החברה הייתה לגייס הון מספיק שיאפשר בבוא העת לרכוש מהסולטן העות'מאני "צ'רטר" להתיישבות יהודית נרחבת בארץ ישראל.
בסדרת הישיבות שנערכה ב-9-12 באוקטובר 1901 – ישיבות הוועד הפועל הגדול של הוועד הציוני, וישיבות המועצה המפקחת וחבר המנהלים של "אוצר התיישבות היהודים" – נתגלעה מחלוקת בין הרצל ובין מנהיגי הציונות הרוסית סביב שאלת הצ'רטר: הרצל טען שללא השגת הצ'רטר מהסולטן ומימושו על ידי עלייה נרחבת, תהפוך הציונות ל"תנועה עיונית", כלומר, לתנועה חסרת השפעה במציאות; לעומתו נטען כי המוני העם היהודי אינם בשלים למימוש הצ'רטר אם זה יינתן, ושיש להכינם לכך קודם שבאים במשא ומתן עם השלטונות העות'מאניים.
ברבות השנים החברה תפקדה כזרוע הכלכלית של התנועה הציונית והעניקה אשראי לגופים עסקיים ולאנשים פרטיים שעסקו בפיתוח ארץ ישראל ובהתיישבות בה. אף שבסיכומו של דבר לא הוענק ליהודים הצ'רטר ששאף הרצל להשיג, שימש ההון שבבעלות החברה במשך שנים ארוכות למימון פעילות ציונית ענפה וליישוב הארץ ביהודים.

[1] דף, 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים קלים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים, משוקמים. נקבי תיוק, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים בהדבקת נייר. שולי הדף השמאליים חתוכים, ללא פגיעה בטקסט.