טלפון בו השתמש רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, בתקופת מגוריו בריגה ובוורשה, בראשית שנות התר"צ.
טלפון חוגה מוקדם, עשוי פליז. שני חלקי השפופרת – פומית לדיבור ואפרכסת לשמיעה, נפרדים זה מזה. ארה"ב, לאחר 1920 (בגב הפומית חקוק הכיתוב: Patented in USA November 1910; בבסיס הטלפון חקוקים תאריכים המציינים את זמן רישום הפטנט של מרכיבי הטלפון השונים - המאוחר שבהם מה-21 בספטמבר 1920).
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרה"ת ר' שלום דובער (בארי) גורארי' (תרפ"ג-תשס"ה), נכדו יחידו של האדמו"ר הריי"ץ (בן בתו הרבנית חנה ובעלה הרב שמריהו גורארי' – הרש"ג): "אני מעניק בזאת במתנה... את הטלפון הראשון שהיה בבעלות סבא וסבתא שלי [האדמו"ר הריי"ץ ורעייתו הרבנית נחמה דינה]. כשסבי ביקר באמריקה בשנת 1929-1930 הוא קנה את הטלפון הזה בבוסטון ולקח אותו עמו חזרה לריגה. הוא השתמש בו עד שהעתקנו את מקום מגורינו לאוטבוצק. באוטבוצק הקווים לא היו טובים והוא הפסיק להשתמש בטלפון. גם בתקופת מגורינו בריגה – היה מאוד יקר לעשות שיחה טלפונית והוא כמעט לא השתמש בטלפון". האישור מתוארך – 2 בפברואר 1989.

ביקור הריי"ץ בארה"ב
כשנתיים לאחר שחרורו מהכלא הסובייטי (י"ב-י"ג תמוז תרפ"ז) והעתקת מקום מגוריו לעיר ריגה (תשרי תרפ"ח), ערך האדמו"ר הריי"ץ ביקור בארה"ב. הביקור נמשך קרוב לשנה (אלול תרפ"ט-תמוז תר"צ), ומטרתו הייתה לגייס את דעת הקהל לטובת יהודי רוסיה ולעודד ולחזק את היהדות בארה"ב: "לעשות בדק הבית של בית תפארתנו להרים קרן החסידים והחסידות"
עיקר מושבו של הריי"ץ בעת ביקורו בארה"ב היה בשכונת קראון הייטס שברובע ברוקלין בניו-יורק, אך הוא ערך נסיעות אל ערים ומדינות שונות ברחבי ארה"ב (פילדלפיה, בולטימור, ושינגטון, שיקגו, דטרויט, בוסטון, ועוד). בכל מקום בו שהה, פעל למען חיזוק היהדות וביצורה וערך תעמולה עבור שמירת שבת, הנחת תפילין וקביעת שיעורי תורה וחסידות. הוא ייסד אגודות חסידי חב"ד וכונן אגודות נשים שעניינן טהרת המשפחה. בשבתות התוועד וחזר דברי חסידות ובימי חול ערך אספות שונות וקיבל אנשים ליחידות. לקראת תום ביקורו נפגש הריי"ץ עם נשיא ארה"ב הרברט הובר, והודה לו על חופש הדת שניתן ליהודי ארה"ב ועל הסיוע שממשלתו מעניקה ליהודי העולם. הריי"ץ סיים את ביקורו בארה"ב ביום ה', כ"א תמוז תר"צ. הוא הפליג לאירופה על סיפונה של האונייה "ברמן" (SS Bremen), ולאחר שהות של מספר שבועות בעיירת המרפא מרינבד, הגיע באמצע אלול תר"צ למקום מושבו בעיר ריגה.

ביקור בוסטון
שלוש פעמים נדחה מועד ביקורו של האדמו"ר הריי"ץ בעיר בוסטון. לאחר ציפייה ארוכה, ולקראת תום ביקורו בארה"ב, ערך לבסוף הריי"ץ ביקור בן שבועיים ימים בעיר וסביבתה. הריי"ץ הגיע לבוסטון ביום י"ט סיון תר"צ (15 ביוני 1930) והתאכסן בביתו של עורך הדין אשר ליפשיץ. בזמן שהותו בעיר השתתף הריי"ץ בקבלות פנים רשמיות, קיבל אנשים ליחידות, ערך אספות והתוועדויות, נשא נאומים בפני קהל רב, וקיים פגישות שונות עם אישי ממשל ומנהיגי הקהילה. במהלך ביקור בלשכתו של מושל מסצ'וסטס פרנק ג. אלן, הריי"ץ אף קיבל אות כבוד מטעם המדינה. בשעות אחר הצהריים של יום ראשון ג' תמוז (29 ביוני) תר"צ, לאחר מסיבת צאתכם לשלום שנערכה לכבודו בבית הכנסת "חיי אדם", עזב הריי"ץ את בוסטון ברכבת, והמשיך בביקורו בארה"ב.
בכתבה שהתפרסמה בעיתון היידישאי "מארגען זשורנאל" ב-2 ביולי, הובאו דברי סיכום מביקור הריי"ץ בבוסטון: "הביקור של הרבי מליובאוויטש בבוסטון היה הצלחה מוראלית גדולה. החל מקבלת הפנים הראשונה... ביום ראשון ה-15 ביוני ועד ל'צאתכם לשלום' ב-29 ביוני, הייתה כל הופעה שלו באופן של רוב עם הדרת מלך. מקום משכנו ברחוב קרופורד 104 היה, מרגע שבא ועד לרגע הפרידה, תל-תלפיות אמיתי שהכול פונים אליו. צעירים ומבוגרים, עשירים ועניים, חסידים ומתנגדים, כולם באו לראות את הרבי מליובאוויטש ולשמוע דברי חסידות מפיו או מפי חתנו הרב גורארי'" (יידיש). על פי האישור המצורף, האדמו"ר הריי"ץ קנה את הטלפון שלפנינו במהלך ביקורו בבוסטון, ונטל אותו עמו למקום מושבו בעיר ריגה.

תקופת ריגה, ורשה ואוטבוצק
לאחר צאתו מרוסיה (תשרי תרפ"ח) התיישב האדמו"ר הריי"ץ בריגה שבלטביה והתגורר בה כשש שנים. בחודש אלול תרצ"ג העתיק את מקום מגוריו לעיר ורשה, ולאחר כשנתיים, בקיץ תרצ"ה עבר להתגורר בעיירת הנופש הסמוכה אוטבוצק. באוטבוצק התגורר הריי"ץ במשך כארבע שנים, עד שלהי חודש אלול תרצ"ט. בכל מקום בו ישב, התמסר הריי"ץ לעסקנות ציבורית ולפעילות למען הפצת היהדות ושמירת הדת. הוא נפגש עם מנהיגים, עסקנים ואנשי ציבור, גייס כספים עבור יהדות רוסיה, עורר על בניית מקוואות וייסוד שיעורי תורה, הקים ישיבות ותלמודי תורה, ערך מסעות בארץ ישראל ובארה"ב, וביקר בעיירות חסידים שונות בפולין ובליטא, נפגש שם עם חסידיו, ייסד אגודות וארגונים, פתח סניפים של ישיבת "תומכי תמימים", ועוד. כמובא באישור המצורף, האדמו"ר הריי"ץ השתמש בטלפון שלפנינו בעיקר בתקופת מגוריו בריגה ובוורשה, אולם חדל להשתמש בו בעיירה הקטנה אוטבוצק, שם היו קווי הטלפון גרועים ומשובשים [באגרות הריי"ץ יש אמנם כמה התייחסויות לשימוש בטלפון גם בזמן מגוריו באוטבוצק, אולם מאגרות אלו אנו למדים גם על הקווים הלקויים שלעיתים הקשו מאוד על הבנת השיחה: "כפי שאמרתי לך, בת אהובה, הצליח... במאמץ רב, אחרי אמירה חוזרת כמה פעמים, למסור את המברק דרך הטלפון" (אגרת ה'תקצא); "בדברנו תמול בהטעלעפאן, הנה אנכי שמעתי בטוב, והנני מקווה אשר גם אתם שמעתם את קולי במעט, ואפשר בטוב" (אגרת ה'תרכא); "שוחחו אתמול בטלפון. שמעתי הכל טוב מאוד ב"ה. אני מקווה שגם אתם שמעתם טוב" (שם)].

גובה: כ-30 ס"מ; קוטר בסיס מרבי: 13.5 ס"מ. תקינות המנגנון לא נבדקה. פגמים קלים.