ספר סדרי טהרה, על שו"ע הלכות נדה, מאת רבי אלחנן אשכנזי אב"ד שאטלאנד. דיהרנפורט, דפוס יוסף מייא, [תקס"ח 1808]. מהדורה שניה.
כרוך עם: ספר חכמת שלמה מהרש"ל, חידושים על הש"ס מאת רבי שלמה לוריא. פיורדא, דפוס איצק בן ליב [בוכבינדר], [תקל"ה 1775].
העותק של הרב הקדוש רבי חנוך העניך הכהן, האדמו"ר הזקן מאלכסנדר בעל "חשבה לטובה".
בדפי המגן (הקדמי והאחורי), רישומי בעלות ארוכים בכתב-יד נכדו רבי ישראל מרדכי מורגנשטרן, מהשנים תרי"ח-תרי"ט: "נודע בשערי בת רבים שזה המהרש"ל וסדרי טהרה הלז שייך לה"ה הרב החריף ובקי... החסיד ועניו המפורסים, עמוד העולם נזר ישראל ותפארתו... מו"ה חנוך העניך הכהן ני"ו החובפ"ק נאווידואוהר, תרי"ט לפ"ק"; "נודע בשערי בת רבים שזה המרש"ל שייך לאאמ"ז... ישראל מרדכי מארגינשטערן"; "נודע בשער בת רבים שזה המהרש"ל שייך לאאמ"ז... מו"ה חנוך העניך הכהן ני"ו. באתי עה"ח ישראל מרדכי במו"ה מנחם מענדיל ני"ו מארגינשטערן".
לצד רישומים אלה מופיעים רישומים נוספים: "חנוך העניך הכהן" [הדומים לחתימת ידו של רבי חנוך העניך, במכתביו שהופיעו בעבר במכירות "קדם"]. רישום נוסף בדף השער: "הק' חנוך העניך הכהן נ"י".
חותמות בעלות של "חנוך ווינדערראוויץ" מפאביאניץ.
האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן לוין מאלכסנדר (תקנ"ח-תר"ל), בעל ה"חשבה לטובה", מגדולי תלמידיהם של רבי שמחה בונים מפשיסחא ושל רבו "היהודי הקדוש" מפשיסחא. כיהן ברבנות קרוב ל-40 שנה. בתחילה כיהן כרב באלכסנדר ובנאווי-דוואהר [הרישומים בספר שלפנינו הנם מהשנה האחרונה לשהותו בנאווי-דוואהר, תרי"ח-תרי"ט], בשנת תרי"ט עבר לכהן כרב בפרושניץ [בשנת תרכ"ה עזב את הרבנות, וחזר לעיר אלכסנדר כאיש פרטי]. מצאצאי רבי שמואל שאטין הכהן מפרנקפורט (המהרשש"ך - שהיה גם סבו של בעל ה"חתם סופר"). לאחר שתמך ב"מרד הפולני" בשנת תקצ"א (1830) נאלץ להחליף את שם משפחתו "שאטין" לשם "לוין". נודע מנעוריו בגאונותו ה'עילוי'ית ובחריפותו הרבה בנוסח פשיסחא-קוצק. כל מעשיו היו בהסתר ובחכמה נפלאה. אמרותיו היו חריפות ומתובלות בהומור חד, וידע להסתיר במילתא דבדיחותא עניינים נעלים שרק יחידי-סגולה הבינו את משמעותם. היתה שגורה בפיו אמרתו של רבו ר' בונים מפשיסחא: כל מצוות ה"לא תעשה" שבתורה נכללים אצלנו ב"לאו" אחד - "אל תהי שוטה!" [והיה אומר זאת בשפה הפולנית: "ניע באנדזש גלאפי!"], וכל ה"מצוות עשה" שבתורה נכללים אצלנו ב"עשה" אחד - "תהיה חכם!" [בפולנית: "באנדזש מאנדרי!"].
עוד בהיותו אברך צעיר לימים הכתירו רבו "היהודי הקדוש" לאדמו"ר, כשהסיר מעל ראשו את כובע ה"ספודיק" שלו, וחבשו לראש תלמידו הצעיר רבי העניך באמרו: "נאה ספודיק זה לראשך...". כשנה לאחר פטירת רבי בונים מפשיסחא, קיבל על עצמו ר' העניך את מרות רעו האדמו"ר רבי מנדלי מקוצק. גם לאחר פטירת "השרף" מקוצק, קיבל עליו ר' העניך את מרותו של רעו (הצעיר ממנו) רבי יצחק מאיר אלטר מגור. רק לאחר פטירתו של בעל "חידושי הרי"מ" בשנת תרכ"ו (1866) נאות רבי העניך הישיש לקבל עליו את עול האדמו"רות, להנהיג את עדת חסידי קוצק וגור. תלמידיו ובני משפחתו כותבים עליו כי ראו אצלו בעיניהם גילויי רוח הקודש, מופתים ומעשי פלא. אחיינו מעיד עליו כי היה אצלו בעת שהגיעו אליו נשמות מהעולם העליון, כדי לזכות בתיקון. סיפורים אלו לוקטו במהדורה החדשה של ספרו "חשבה לטובה וליקוטים" (הוצאת מוסד הרי"מ לוין, ירושלים, תש"ן), ראה שם.
מרבותיו של האדמו"ר מגור בעל "שפת אמת" (נכד ה"חידושי הרי"מ"), שהוכתר על ידו כממלא מקומו. צאצאיו היו מהיושבים ראשונה במלכות בית גור, ונכדו רבי חנוך צבי הכהן לוין אב"ד בנדין היה חתנו של ה"שפת אמת". תלמידיו היו מגדולי גאוני ואדמו"רי פולין, בהם: רבי זאב נחום מביאלה ובנו האדמו"ר רבי אברהם מסוכוטשוב בעל "אבני נזר"; האדמו"ר רבי אברהם מפוריסוב; רבי פנחס מנחם יוסטמן אב"ד פילץ; רבי יואב יהושע מקינצק בעל "חלקת יואב"; רבי יצחק פייגנבוים מוורשא, ועוד.
נכדו בן-בתו, החתום בספר שלפנינו - רבי ישראל מרדכי מורגנשטרן מלודז', בנו של רבי מנחם מנדל מורגנשטרן, בנו של רבי ישראל מטורבין (אחיו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוצק). ראה מכתב אליו מסבו הגדול, במכירת "קדם" מס' 66, פריט 51.
כרך הכולל שני ספרים: [1], סט דף; לא, לג-מו, מו-מז, מט-סז דף. 35 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים וכתמי עובש. קרעים וסימני עש קשים. דפים מנותקים. חותמות שונות. כריכה מקורית קרועה ופגומה, ללא שדרה.
מקור: מספרי ישראל בפולין שניצלו לאחר השואה ונשלחו לישראל ע"י הספריה המרכזית בוורשה, וחולקו לבתי כנסיות ולרבנים "שי משרד הדתות...". רישום בעלות בכתב-ידו של המקובל הירושלמי רבי "אברהם משה בהרש"ש המבורגר".