חומש בראשית, חלק ראשון מחמשה חומשי תורה, עם פירוש רש"י והתרגומים, ועם פירוש "אור החיים", מאת רבינו חיים בן עטר. סלאוויטא, דפוס רבי שמואל אברהם שפירא, [תקפ"ה 1825].
חלק מדף השער נדפס בדיו אדומה.
בין ההסכמות, הסכמות האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, ורבי מרדכי מרגליות מבראד.
פב, פט-קצו דף. 26.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי דיו בדפים הראשונים. סימני עש עם פגיעות בטקסט (סימני עש רבים בדפים הראשונים). קרעים ובלאי. חותמות. כריכת עור עתיקה, פגומה ומנותקת בחלקה (דף השער והכריכה הקדמית מנותקים משאר הספר), עם סימני עש רבים.
ספר "אור החיים" לרבינו חיים בן עטר נערץ מאד ע"י גדולי החסידות, שאמרו עליו כי דרגתו כדרגת ספר הזוהר שבכוחו לטהר את הנשמה. תלמידו החיד"א מביא את המנהג החסידי ללמוד בליל שבת בספרו הקדוש: "ושמענו כי עתה בפולניא הם מחשיבים אותו הרבה, ונדפס עוד שני פעמים, ונתעורר זה על ידי שהרב החסיד מהר"י בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מהר"ח הנזכר".
גדולי החסידות הפליגו מאד בקדושתו של מחבר הספר - רבינו האור החיים הקדוש. הבעש"ט אמר עליו כי בכל לילה שומע תורה מפי הקב"ה וכי "היה מיורדי המרכבה וגלוי נשמות ומדריגת רוח הקודש אמיתי", ואמר עוד כי בשעה שעושה עליית נשמה בכל לילה רואה כי מכל הצדיקים רק רבי חיים בן עטר מקדימו בעלייתו למעלה וכמה שמשתדל ומזדרז אינו מצליח להקדימו. מסופר כי ניסיונו של הבעל שם טוב לעלות ארצה היה בשל רצונו לפגוש ברבי חיים בן עטר, שהיה "ניצוץ של משיח", ולהביא על ידי כך את הגאולה.
מסופר כי "הרה"ק הרב פנחס מקאריץ זצ"ל... פקד על בניו [=רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא, ואחיו רבי יחזקאל שפירא - שהיה מעורב בהקמת הדפוס בסלאוויטא] שידפיסו בכל שנה ספר אור החיים... ואז ינצלו מכל פגע ורע, וכן קיימו את פקודתו, אך לאחר שנתרבו כל כך ספר אור החיים עד שלא נמצא עליו קונים, חדלו מלהדפיסם, ואותה שנה קרה להם המסירה והצרה הידועה" (מגדל עז, עמ' רסח). [כיום ידועות ביבליוגרפית רק שבע מהדורות של חומש "אור החיים" שנדפסו בסלאוויטא בין השנים תקנ"א-תקצ"ב].