תלמוד בבלי, מסכת מעילה, קינים, מידות ותמיד - עם פירוש רש"י ותוספות, ופסקי תוספות. ונציה, דפוס דניאל בומברג, רפ"ג [1522]. מהדורה ראשונה.
כרך מתוך מהדורת התלמוד הראשונה של המדפיס דניאל בומברג בוונציה. זוהי המהדורה הראשונה בה נדפס התלמוד הבבלי בשלמותו. מהדורה נודעת זו ("דפוס ונציה") היתה למהדורת אֵם של כל מהדורות הש"ס שבאו אחריה. בה נקבע לדורות נוסח הגמרא, ובה נקבעו "צורת הדף" ומספור הדפים שנוהגים עד ימינו.
דף ב - דף כב/א, מסכת מעילה.
דף כב - דף כה/א, מסכת קינין.
דף כה/ב - דף לג, מסכת תמיד.
דף לד - לז, מסכת מידות, עם פירוש הרמב"ם "ועם פירוש ה"ר שמעיה אשר פתר לפני רבינו [רש"י]".
במסכת קינין ובמסכת תמיד נדפס במקום פירוש רש"י פירוש אחר, אשר מחברו אינו ידוע.
בדף מז/2 שני קולופונים החותמים למעשה את סיומה של הדפסת התלמוד הראשונה בדפוס בומברג: "השבח וההודאה לממציא הראשון... והעיר את רוח אדונינו דניאל די בומבירגי להדפיס התלמוד הבבלי עם פי' רש"י ותוספות ופיסקי תוספות ופי' המשניות מהמיימוני... והגדיל והפליא לעשות מכל אשר היו לפניו ופיזר מממונו ומהונו ושלח לקרוא מבחר האומנים ע"י רוכבי הרכש האחשתרנים... ובזכות זה ה' יסייע ויאמץ ויחזק ויעלה מעלה מעלה לאדונינו דניאל בן קרניאל בומבירגי ויתן לו ריוח והצלחה אמן" (למרות שכחצי שנה מאוחר יותר נדפס סדר טהרות עם פירוש הר"ש, המדפיסים החשיבו את הש"ס כשלם, מפני שסדר טהרות נדפס קודם לכן עם פירוש הרמב"ם, וכפי הנראה לא כל האנשים קנו את המהדורה הנוספת של סדר טהרות).
חתימה בדף השער: "מק [=מקנת כספי] אני ששון בלמה"ר מרדכי ברזאני ס"ט". חתימות בדפים נוספים: "מרדכי ברזאני" [כנראה מחכמי כורדיסטן, ראה חומר מצורף]. רישום ארוך בכתב-יד מעבר לשער. מספר הגהות.
מז דף. 34 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. כ-35 מהדפים הראשונים במצב טוב, כעשרה מהדפים האחרונים במצב בינוני. כתמים. כתמי רטיבות בדפים האחרונים. קרעים גדולים חסרים וסימני עש רבים עם פגיעות בטקסט בכעשרה מהדפים האחרונים, משוקמים במילוי נייר (יתכן ומספר דפים הושלמו מעותק אחר). חותמות. כריכת עור חדשה.
הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 64.

תלמוד בבלי - ונציה, ר"פ-רפ"ג - המהדורה הראשונה של התלמוד שנדפסה בשלמות בדפוס בומברג
אחת מגולות הכותרת במפעל הדפוס של בומברג, וכנראה ההישג הגדול ביותר שלו, היתה הדפסת התלמוד הבבלי. קודם לכן נדפסו מסכתות בודדות של התלמוד בספרד (לפני הגירוש) ולאחר מכן בבית הדפוס של משפחת שונצינו, אך מהדורת בומברג היא המהדורה הראשונה שבה נדפס התלמוד כולו בשלמותו, מסדר זרעים ועד סדר טהרות. מהדורה מפורסמת זו ("דפוס ונציה") הפכה למהדורת ה"אם" והיוותה בסיס לכל מהדורות הש"ס שבאו בעקבותיה. לצורך הדפסתה השיג בומברג רישיון מיוחד מהאפיפיור לאו העשירי ושכר מלומדים ומגיהים יהודיים, שיעזרו לו להוציא מהדורה מתוקנת ומושלמת. לצורך כך ריכזו את כל כתבי היד שהצליחו להשיג כדי להוציא נוסח מדויק ככל האפשר. במסגרת זו נעשה שימוש בכתבי-יד שונים של התלמוד, של פירוש רש"י, תוספות והרא"ש. מסיבה זו יש לנוסח מהדורה זו חשיבות גדולה. בנוסף, מהדורה זו נקיה כמעט לחלוטין משיבושי צנזורה, בשונה מהמסכתות שנדפסו קודם לכן ע"י המדפיסים לבית שונצינו.
מדובר היה בפרויקט אדיר ממדים, שכלל התקנת הנוסח מתוך כתבי-יד, הגהתו והדפסתו, והוא נעשה במהירות חסרת תקדים. בתוך פחות משלוש שנים, משנת ר"פ עד חודש כסלו רפ"ג, נדפס התלמוד במלואו, לפי הסדר הזה: בשנת ר"פ נדפסו המסכתות ברכות, שבת, יומא, קדושין, סוטה, סנהדרין, מכות, עבודה זרה ונדה. בשנת רפ"א נדפסו המסכתות ביצה, חגיגה, מועד קטן, ראש השנה, סוכה, תענית, מגילה, כתובות, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, שבועות, הוריות, עדיות, אבות וחולין. בשנת רפ"ב נדפסו המסכתות שקלים, סדר זרעים, עירובין, יבמות, נדרים, נזיר, מנחות, תמורה, זבחים, כריתות, בכורות, ערכין, סדר קדשים עם פירוש הרמב"ם, סדר טהרות עם פירוש הרמב"ם והלכות קטנות להרא"ש. בשנת רפ"ג, בין החודשים תשרי וכסלו, נדפסו המסכתות מעילה, קנים, תמיד, מדות, שמחות, כלה וסופרים, ובכך נשלמה הדפסת התלמוד. על מסכת פסחים לא נרשם פרט השנה, ויתכן שהיא הראשונה שנדפסה.
עימוד הדף במהדורת בומברג קבע את צורתו הטיפוגרפית של דף הגמרא ("צורת הדף") לדורות. במהדורה זו הופיע לראשונה מספור הדפים המוכר לנו כיום, שנהג בכל המהדורות שבאו אחרי מהדורת ונציה, עד למהדורת ש"ס וילנא והמהדורות שנדפסות בימינו. יוצאת דופן היתה מסכת ברכות של המהדורה הראשונה (המופיעה לפנינו), שבה סדר הדפים והעימוד עדיין שונים מ"צורת הדף" המוכרת לנו כיום.
כיאה לתוצרת הדפוס של בומברג, נדפסו המסכתות על נייר איכותי, בסידור אותיות מרווח וברור, ובדיו איכותית. בראש המסכתות נוסף דף שער מינימלי. ובפתיחת כל מסכת באה התיבה הראשונה בקישוט דפוס פרחוני. בסוף המסכתות נדפסו בדרך כלל "פסקי תוספות" ופירוש המשניות להרמב"ם. במהדורה זו אף נוספו לראשונה פסקי הרא"ש בסוף כל מסכת, ומאז הם מופיעים בכל מהדורות התלמוד הבאות אחריה.