מכירה 88 - חלק ב' - פריטים מיוחדים ודפוסים מוקדמים
ספר הקאנון, תרגום עברי של ספר הרפואה, מאת הרופא והפילוסוף המוסלמי אבן סינא. [נאפולי, דפוס עזריאל בן יוסף אשכנזי גונצנהוזר, רנ"ב 1491-1492]. מהדורה יחידה בעברית. חמישה כרכים.
ספר הקאנון (או: הקאנון הגדול, במקור: אלקאנון פי אלטב) - אנציקלופדיה רפואית מונומנטאלית שנכתבה על יד הרופא והפילוסוף המוסלמי אבן סינא (Avicenna; 980-1037), במאה ה-11. החיבור מחולק לחמישה ספרים, וכולל התייחסות מעמיקה למבנה הגוף האנושי, לגורמי המחלות השונות, ולדרכי הטיפול האפשריות בהן (עם התייחסות נרחבת לתרופות).
הספר תורגם לשפות רבות, ובמשך מאות שנים שימש כמקור מרכזי ללימוד רפואה באירופה. את רובו של החיבור תרגם לעברית ר' נתן המאתי, אך את הספר הראשון וכפי הנראה מספר חלקים נוספים בספרים האחרים, תרגמו גם ר' זרחיה בן יצחק מברצלונה ור' יוסף בן יהושע הלורקי. לספר הקאנון נודעה השפעה על חכמי ישראל - ראה מסגרת.
הדפסה באותיות מרובעות, בשתי עמודות. תאריך ההדפסה הוא על פי הקולופון (החסר בעותק שלפנינו), שמופיע במקור בסוף הכרך השני.
הגהות רבות (חלקן קצוצות) בכתיבה ספרדית רהוטה, ממספר כותבים, ורישומים רבים, בכל הכרכים. תוכן ההגהות: ביאורים ותרגומים, תיקונים, הוספות וחידושים. בספר ד' מספר הגהות הפותחות בראשי התיבות "ד"ת".
חתימות הגאון רבי שמואל העליר [אב"ד צפת] בכרך השני, בשני דפים ([19], [40]).
חמישה כרכים. [438] דף סך הכל. במקור: [480] דף. חסרים 42 דף. פירוט הדפים בכל אחד מן הכרכים:
כרך ראשון (ספר א'): [57] דף. חסרים 13 דפים (במקור: [70] דף). הרכב הקונטרסים שלפנינו: ב-ח8 (חסר קונטרס [1] לא ממוספר בן 4 דפים, מהם דף ראשון חלק, וחסר קונטרס א בן 8 דפים), ט1 (חסר דף אחרון - דף חלק).
כרך שני (ספר ב'): [55] דף. חסרים 21 דפים (במקור: [76] דף). הרכב הקונטרסים שלפנינו: [1]1 (חסרים דפים ראשון, שני, רביעי וחמישי, ודף שישי - דף חלק), א7 (חסר דף אחרון), ב-ג8, ד7 (חסר דף שני), ה5 (חסרים דפים רביעי, חמישי ודף אחרון), ו6 (חסרים דף ראשון ודף אחרון), ז3 (חסרים דפים שני, שלישי, רביעי, חמישי ושישי), ח6 (חסרים דף שלישי ודף רביעי), ט4 (חסרים שני הדפים האחרונים).
כרך שלישי (ספר ג'): [188] דף. חסרים 6 דפים (במקור: [194] דף). הרכב הקונטרסים שלפנינו: [1]7 (חסר דף ראשון - דף חלק), א10, ב-ח8 (בקונטרס ג נכרך הדף הראשון שלא במקומו, לאחר הדף השביעי), ט4 (חסרים דפים שלישי, רביעי, חמישי ושישי), י-כב8 (דף ראשון של קונטרס יב, יתכן והושלם מעותק אחר), כג7 (חסר דף אחרון - דף חלק).
כרך רביעי (ספר ד'): [96] דף. ספר שלם. הרכב הקונטרסים שלפנינו: [1]6, א-י8, יא6, יב4. ארבעה דפים ראשונים ושני דפים אחרונים של הכרך יתכן והושלמו מעותק אחר.
כרך חמישי (ספר ה'): [42] דף. במקור: [44] דף. חסרים 2 דפים. הרכב הקונטרסים שלפנינו: [1]7 (חסר דף ראשון - דף חלק), א-ד8, ה3 (חסר דף אחרון).
דפי הטקסט החסרים בכל הכרכים הושלמו בצילום (הדף האחרון של הכרך החמישי הושלם גם בכתב-יד, על נייר מנותק). 28.5-29.5 ס"מ. שוליים רחבים בחלק מהכרכים. מצב משתנה בין הכרכים. כרך ראשון ושלישי במצב טוב-בינוני. כרך שני, רביעי וחמישי במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בכרך הרביעי כתמי רטיבות רבים ועקבות רטיבות בדפים האחרונים. עקבות רטיבות עם סימני פטריה ועובש בחלק מהדפים בכרך השני ובכרך החמישי. בלאי. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר. סימני עש רבים בחלק מהדפים בכרך השלישי והרביעי. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (קרעים רבים חסרים בכרך השני, במספר דפים הושלם הטקסט החסר בצילום). במקומות שונים (במיוחד בכרך הרביעי אך גם במקומות נוספים) קרעים גדולים חסרים בשולי הדפים, משוקמים בהשלמות נייר (יתכן ודפים אלו הושלמו מעותקים אחרים). כריכות חדשות (אחידות). הכרכים נתונים בקופסה.
המדפיס יוסף גונצנהויזר ייסד בשנת רמ"ז לערך, בית דפוס עברי בעיר נאפולי, ובמשך חמש השנים הבאות, הדפיס שם יחד עם בנו עזריאל כ-13 ספרים. ראה: י' יודלוב, תעודה בדבר מכירת ספרי אינקונבולה בנאפולי במאה החמש עשרה, אסופות, י, ירושלים תשנ"ז, עמ' עד-פז.
ספר הקאנון - החיבור הרפואי המקיף של אבן סינא, שהשפעתו היתה גדולה על חכמי ישראל
ספר הקאנון (במקור: אלקאנון פי אלטב) - אנציקלופדיה רפואית מונומנטאלית שנכתבה על יד הרופא והפילוסוף המוסלמי אבן סינא (Avicenna; 980-1037), במאה ה-11.
אבן סינא (ובשמו המלא: אבו עלי אל-חוסיין אבן-עבדאללה אבן סינא) נולד למשפחה מוסלמית באיראן, בכפר ליד בוכרה, בשנת 980. בילדותו עבר לבוכרה, ומאז החל בלימודי דת, פילוסופיה ורפואה, עד שהגיע לשליטה בכל המדעים. שימש כרופא של שליט בוכרה ובהמשך של שליטים נוספים באיראן. מת בשנת 1037. בין מאות החיבורים שכתב בכל ענפי המדע, בולט חיבורו הגדול - "הקאנון", ובשמו המלא "אלקאנון פי אלטב" (חוקת הרפואה), המשמש כאנציקלופדיה מקיפה המלקטת מחכמת היוונים והערבים. החיבור מחולק לחמישה ספרים, וכולל התייחסות מעמיקה למבנה הגוף האנושי, לגורמי המחלות השונות, ולדרכי הטיפול והתרופות המתאימות להן. האיסוף המקיף, יחד עם סגנונו הבהיר וסידורו המופתי של הספר, הפכו אותו מיד לאחר הופעתו לספר השימושי הנפוץ ביותר בעולם הרפואה הערבי והאירופי עד למאה ה-18.
אבן סינא, שהיה גם פילוסוף והוגה גדול, השפיע על יהודים רבים בהגותו, אך לא פחות מכך גם בתחום הרפואה. בתחום ההגות אמנם הסתייג ממנו הרמב"ם, אך בתחום הרפואה הזכיר אותו בשמו כמה פעמים בספריו הרפואיים. בדומה לכך, רבי שם טוב אבן פלקירה, בן המאה ה-13, שחיבר בעצמו ספרי רפואה, כותב לתלמיד המבקש ללמוד רפואה: "ספרי אבוקראט טובים מאד... וספרי בן סינא מדוקדקים ומחכימים פתאים, ולא יבינום אלא החכמים אשר בזאת החכמה ובחכמת ההגיון בקיאים" (ראה כתבים רפואיים, א, עמ' 13-14). כך גם רבי ידעיה הפניני הבדרשי (בעל "בחינת עולם"), שהתפרסם כרופא, כתב פירוש והערות לספר הקאנון של אבן סינא, אשר הועתקו כמה פעמים, ונשמרו בכמה כתבי-יד.
מרבית המחברים היהודים בספרד ובפרובנס למדו את הספר במקורו הערבי, אך רופאי איטליה נתקלו בקשיי שפה ועל כן נזקקו לתרגום הספר לעברית. הראשון שתרגם את הספר הוא ככל הנראה ר' נתן (גד) בן אליעזר המאתי (כלומר מהעיר Cento = מאה), שנולד בסוריה ואחר כך עבר לרומא (1283), אשר תרגם כמה ספרי רפואה חשובים, ביניהם גם את הקאנון עם המפתח שלו. במקביל אליו, וכמשלים את תרגומו, פעל גם ר' זרחיה בן יצחק בן שאלתיאל חן מברצלונה, שחי אז ברומא (1283), ותרגם או תיקן את תרגום המאתי, אך כנראה לא הספיק לתרגם מעבר לשני הספרים הראשונים של הקאנון. מאה שנים מאוחר יותר (לפני 1402), עם ירידת ידיעת הערבית גם בספרד, תרגם ר' יוסף אבן ביבאש הלורקי מחדש את הקאנון (ויש אומרים שעיבד את תרגום המאתי) וכתב עליו פירוש, אך גם הוא הספיק לתרגם רק את הספר הראשון ואת חלקו הראשון של הספר השני. [יצוין כי רבי משה אבן תיבון בנו של רבי שמואל הנודע, שתרגם כמה מספרי הרפואה של הרמב"ם, תרגם את 'קיצור הקאנון' לאבן סינא הנקרא בפיו "הסדר הקטן"].
מאה שנים נוספות לאחר מכן, בשנת רנ"ב (1491) ראה הספר את מכבש הדפוס, אצל המדפיס עזריאל בן יוסף בנאפולי שבאיטליה. העובדה שניגשו למפעל הדפסה כה גדול, יחסית לשאר האינקונבולות העבריות, מלמד על חשיבותו של הספר בעיני הציבור היהודי. במחקר נכתב בדרך כלל שהספר הנדפס מבוסס על תרגומו של הלורקי, אך לדברי חיים רבין, שערך מחקר השוואתי, נוסח הדפוס מבוסס בעיקר על נוסח המאתי, ורק לעתים הוא בוחר בנוסח זרחיה או הלורקי. לדבריו, לעתים הוא גם סוטה משלושת הנוסחים, מסיבות שאינן ברורות. למעשה נוצרה כאן כעין מהדורה בפני עצמה, ואיננו יודעים מי המלומדים שביצעו עבודה זו (במפעל הביבליוגרפיה, לעומת זאת, נרשם כי התרגום הוא מאת נתן המאתי, אך לפחות ספר א ומאמר א של ספר ב הם בתרגומו של יוסף בן יהושע הלורקי).
(להרחבה ראה: א' אליהו, 'פילוסופיה', האסלאם: היסטוריה, דת, תרבות, ירושלים תשע"ח, עמ' 459-461; ז' מונטנר, כתבים רפואיים, א-ב; הנ"ל, 'לקורות הלשון העברית כשפת הלימוד בחכמת הרפואה', לשוננו, י, ב-ג, תרצ"ט; ח' רבין, 'תולדות תרגום ספר הקאנון לעברית', מלילה, 4-3 (תש"י), עמ' 132-147).
מקראות גדולות, תורה, נביאים ראשונים, נביאים אחרונים וכתובים, עם המפרשים. ונציה, דפוס דניאל בומברג, רע"ח [1517]. ארבעה כרכים.
מהדורה ראשונה של מקראות גדולות. מהדורה זו מהווה ציון דרך חשוב ומשמעותי בתולדות הדפסת התנ"ך, והישג רב חשיבות ראשון למדפיס דניאל בומברג.
במהדורה שלפנינו נדפס לראשונה הטקסט התנכ"י בליווי מפרשים רבים (חלקם מופיעים כאן לראשונה בדפוס). כמו כן, מהדורה זו כוללת מספר חידושים תוכניים וסגנוניים חשובים: מספור הפרקים באותיות עבריות, המופיע כאן לראשונה בתנ"ך עברי; חלוקת הספרים שמואל, מלכים, עזרא ונחמיה ודברי הימים לשני ספרים (חלוקת ספר שמואל לשניים צוינה בהערה: "כאן מתחילים הלועזים ספר שני של שמואל והוא שני של מלכים אצלם"; וכן חלוקת ספר מלכים: "כאן מתחילים הלועזים ספר מלכי' רביעי"; עזרא ונחמיה נדפסו ברציפות, כספר אחד, אך בקצה השורה האחרונה של עזרא צוין באות קטנה: "ספר נחמיה", ומשם מתחילה ספירה חדשה של הפרקים); הדפסה ראשונה של התרגום הירושלמי על התורה (מופיע בסוף חלק כתובים) והדפסות ראשונות של התרגומים לספרי הנביאים.
עורך המהדורה הוא המומר פליכס פראטנסיס, והוא הקדיש אותה לאפיפיור ליאו העשירי (ההקדשה מופיעה בחלק מהעותקים מעבר לדף השער של החלק הראשון, החסר בעותק שלפנינו).
בעקבות מהדורה זו נדפסה בדפוס בומברג, מספר שנים מאוחר יותר, המהדורה הנודעת של מקראות גדולות, בגרסה מורחבת יותר ועם נוסח המסורה, בעריכתו של יעקב בן חיים ן' אדוניהו.
הפירושים השונים המופיעים במהדורה שלפנינו:
החומש עם תרגום אונקלוס ועם פירוש רש"י; נביאים ראשונים ואחרונים עם תרגום יונתן בן עוזיאל ועם פירוש הרד"ק; תהלים עם תרגום ארמי ופירוש הרד"ק; משלי עם תרגום ארמי ועם פירוש קב ונקי; איוב עם תרגום ארמי ועם פירוש הרמב"ן ורבי אברהם פריצול; חמש מגילות עם תרגום ארמי ועם פירוש רש"י; דניאל עם פירוש הרלב"ג; עזרא עם פירוש רש"י וילקוט שמעוני; דברי הימים עם פירוש רש"י וילקוט שמעוני; תרגום ירושלמי על החומש ותרגום שני על מגלת אסתר.
נוספו גם (בסוף הכרך הרביעי): לוח ההפטרות לפי כל המנהגים; י"ג עיקרים לרמב"ם; מצוות עשה ולא תעשה לרבי אברהם ן' חסאן הלוי; דקדוקי הטעמים לרבי אהרן בן אשר; ההבדלים שבין בן אשר ובין בן נפתלי; ורשימת התקופות של כ"ד ספרי התנ"ך.
בסוף ספר תהלים עם פירוש הרד"ק, מופיע דף: "אלו הן התשובות שעשה רד"ק לנוצרים על קצת מזמורים וגם ההקשים שחבר עליהם..." (דף זה אינו מופיע בחלק מהעותקים).
בסוף ספר דברי הימים קולופון המדפיס דניאל בומברג (ראה מסגרת). ככל הנראה עבודת ההדפסה החלה כבר בשנת רע"ה והסתיימה בכסלו רע"ח (ראה: הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, עמ' 28).
הגהות מכמה כותבים בכרך הרביעי. בסוף ספר דניאל, הגהה קבלית ארוכה במיוחד (וקצוצה), כפי הנראה עם תוכן שבתאי (מזכיר גימטריא של "תשבי צבי" - ראה חומר מצורף), מתוארכת לשנת ת"ל. כולל חישוב הקץ לתקופת השנים תל"ה-ת"מ, וענין האותיות מנצפ"ך.
מחיקות צנזורה רבות בדיו, ובגירוד מילים מהנייר (חלקן הושלמו בכתב-יד). חתימות ורישומי צנזורה בדף האחרון של הכרך הרביעי.
ארבעה כרכים. תורה: [97] דף (דפים [37]-[133]). חסרים 36 דפים ראשונים ודף אחרון (דף חלק במקור). נביאים ראשונים: [119] דף. חסר דף אחרון (דף חלק במקור). נביאים אחרונים: [180] דף. כתובים: [233] דף. חסרים 4 דפים חלקים במקור (דף [70], בסוף תהלים; דף [166], בסוף אסתר; דף [214], בסוף דברי הימים; דף [230], אחרי "לוח כל ההפטרות"). הדף האחרון בכרך כתובים, עם רשיון ההדפסה מאת האפיפיור משנת 1515, אינו מופיע בעותק שלפנינו. הוא מופיע רק בחלק מהעותקים, שהיו מיועדים מלכתחילה לנוצרים (בחלקם מופיעה גם ההקדשה לאפיפיור).
כרך ראשון: 33.5 ס"מ. כרכים שני-רביעי: 35.5 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים. כרך ראשון וכרך שני במצב בינוני עד בינוני-טוב. כרך שלישי וכרך רביעי במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. כתמים גדולים בדפים האחרונים של הכרך הרביעי. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (עם השלמה בכתב-יד באחד מהדפים בכרך האחרון). בכרך הראשון קרעים חסרים בשולי דפים רבים, ללא פגיעה בטקסט. בכרך השני קרעים חסרים גדולים בשולי כ-12 מהדפים הראשונים, ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, משוקמים במילוי נייר. דף השער של הכרך השני מנותק (בגודל שונה, כפי הנראה הושלם מעותק אחר), עם סימני עש רבים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי ובהדבקות נייר. כרך ראשון בכריכה ישנה, שלושת הכרכים האחרים בכריכות עור חדשות.
הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 8.
דניאל בומברג - "ראש המדפיסים" מוונציה
דניאל בומברג (בומבירגי; 1475-1549), גדול מדפיסי הספר העברי במאה הראשונה לתולדות הדפוס, נולד לסוחר נוצרי מן העיר אנוירשה (אנטוורפן, בלגיה). בגיל צעיר עזב את עיר הולדתו והתיישב בוונציה (איטליה), שם הקים את בית הדפוס העברי הראשון בעיר. למרות היותו לא-יהודי, היה דניאל בומברג המדפיס העברי החשוב ביותר במאה ה-16 ונודעה לו השפעה מכרעת על התפתחות הדפוס העברי ועל מדפיסים אחרים בדורו ובדורות שאחריו. החל משנת רע"ו (1516) עד שנת ש"ט (1549) הדפיס בומברג קרוב למאתיים וחמישים כותרים עבריים, בהם ספרי היסוד החשובים ביותר, שעלו לראשונה על מזבח הדפוס בהידור ובשלמות בבית דפוסו. בומברג היה הראשון שהדפיס את התלמוד הבבלי בשלמותו, הראשון שהדפיס את התלמוד הירושלמי והראשון שהדפיס את מהדורת התנ"ך המכונה "מקראות גדולות". עד שנת ש"ג (1543) היה בומברג המדפיס העברי היחיד בוונציה, ורק בעקבותיו הוקמו בעיר בתי דפוס עבריים נוספים, בידי יזמים נוצרים שקינאו בהצלחתו. בין מתחריו המפורסמים היו המדפיסים מארקו אנטוניו יושטיניאן ואלויזי ברגאדין (המאבקים המסחריים בין השניים האחרונים, יושטיניאן וברגאדין, הביאו לגזירת שריפת התלמוד בשנים שי"ג-שי"ד 1553-1554). בזכותו של בומברג הפכה ונציה למעצמת דפוס עברי.
הספרים שיצאו מבית הדפוס של בומברג נודעו ביופיים ובהידורם, ונעשו דוגמה לחיקוי לדורות של מדפיסים. בבית הדפוס נעשה שימוש בנייר ובדיו איכותיים במיוחד, ובסדר אותיות נקי ומדויק. יופיו ואיכותו של הדפוס היו, כנראה, אחת מסיבות ההצלחה של בומברג. גם האותיות שעיצב נודעו ביופיין, והמדפיסים שאחריו השתבחו כי ספריהם מודפסים "באותיות הבומבירגי".
ראשית דפוסו של דניאל בומברג בוונציה
כרכי המקראות גדולות היו הכותר העברי השני שהדפיס דניאל בומברג בוונציה. הדפסתם הסתיימה בראשית שנת רע"ח (1517). קודם להם הדפיס בומברג חמשה חומשי תורה עם חמש מגילות והפטרות (בשנת רע"ז).
בסוף ספר דברי הימים של המקראות גדולות (שלפנינו), מופיע קולופון בשמו של בומברג, הכתוב בשפה עברית-מליצית, והיא תעודה חשובה לתולדותיו של מדפיס נודע זה: "אמר דניאל בן קרניאל בומבירגי מאנוירשא הדר היום בויניציאה... הנה מנעורי גדלני הטבע כאב לעורר נפשי החסרה והצעירה לאוהב החכמה ואוהביה... ואנכי צעיר השכל רפה התבונה משולל מהשלימות, מ"מ במציאותי זה אשר בראני ה' ואם מך הוא את העיון בחרתי לאח לי ואל החכמה אמרתי אחותי את אם אזכה בה. וכאשר התבוננתי בקוצר ערכי כי תורת ה' תמימה משיבת נפש, לה לבדה משפט הבכורה להאיר כל אנוש אשר הוא חי... על כן בחרתי אם אוכל להתבונן בחלקיה עם אחזת ריעים חברים מקשיבים ומיודעים, ולאהבתי אותה מאשר חנן ה' אותי, הקימותי אצלי אומנים חכמים ויקרים להדפיסה בדפוס באופן שלם וישר, תורה ונביאים וכתובים, עשרים וארבעה המה מטיבי לכת, עם התרגום לכלם למיניהם במקומותם ובמושבותם, ופירושים נפרדים להם למשפחותם לגוייהם... וידעתי כי ה' יודע כי לא מנעתי ממנה דבר, להשלים חלקיה בהשתדלות נמרץ, ולא עצרתי כחי וכספי להגיעה אל מחוז חפצי, כיד ה' הטובה עלי כי ממנו הכל, ואברך הוא אשר עזרני עד כה להשלימה... שנת רע"ח לפ"ק ביום כ"ז לחדש כסליו, ברוך נותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה".
תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה - עם פירוש רש"י ותוספות, פסקי תוספות, פירוש המשניות להרמב"ם, ורבינו אשר. ונציה, דפוס דניאל בומברג, רפ"א [1521]. מהדורה ראשונה.
כרך מתוך מהדורת התלמוד הראשונה של המדפיס דניאל בומברג בוונציה. זוהי המהדורה הראשונה בה נדפס התלמוד הבבלי בשלמותו. מהדורה נודעת זו ("דפוס ונציה") היתה למהדורת אֵם של כל מהדורות הש"ס שבאו אחריה. בה נקבע לדורות נוסח הגמרא, ובה נקבעו "צורת הדף" ומספור הדפים שנוהגים עד ימינו.
בסוף הדף האחרון מופיע ה"ריגיסטרו" - רשימת הקונטרסים עם הטקסט הפותח של כל גליון (כעזר לכורכי הספר).
רישום בדף השער, ומספר הגהות בשולי מספר דפים.
מב דף. 36.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות קלים. קרעים חסרים, בהם קרעים גדולים חסרים בשולי הדפים האחרונים, משוקמים במילוי והדבקות נייר, על גבול הטקסט. סימני עש בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 32.
תלמוד בבלי - ונציה, ר"פ-רפ"ג - המהדורה הראשונה של התלמוד שנדפסה בשלמות בדפוס בומברג
אחת מגולות הכותרת במפעל הדפוס של בומברג, וכנראה ההישג הגדול ביותר שלו, היתה הדפסת התלמוד הבבלי. קודם לכן נדפסו מסכתות בודדות של התלמוד בספרד (לפני הגירוש) ולאחר מכן בבית הדפוס של משפחת שונצינו, אך מהדורת בומברג היא המהדורה הראשונה שבה נדפס התלמוד כולו בשלמותו, מסדר זרעים ועד סדר טהרות. מהדורה מפורסמת זו ("דפוס ונציה") הפכה למהדורת ה"אם" והיוותה בסיס לכל מהדורות הש"ס שבאו בעקבותיה. לצורך הדפסתה השיג בומברג רישיון מיוחד מהאפיפיור לאו העשירי ושכר מלומדים ומגיהים יהודיים, שיעזרו לו להוציא מהדורה מתוקנת ומושלמת. לצורך כך ריכזו את כל כתבי היד שהצליחו להשיג כדי להוציא נוסח מדויק ככל האפשר. במסגרת זו נעשה שימוש בכתבי-יד שונים של התלמוד, של פירוש רש"י, תוספות והרא"ש. מסיבה זו יש לנוסח מהדורה זו חשיבות גדולה. בנוסף, מהדורה זו נקיה כמעט לחלוטין משיבושי צנזורה, בשונה מהמסכתות שנדפסו קודם לכן ע"י המדפיסים לבית שונצינו.
מדובר היה בפרויקט אדיר ממדים, שכלל התקנת הנוסח מתוך כתבי-יד, הגהתו והדפסתו, והוא נעשה במהירות חסרת תקדים. בתוך פחות משלוש שנים, משנת ר"פ עד חודש כסלו רפ"ג, נדפס התלמוד במלואו, לפי הסדר הזה: בשנת ר"פ נדפסו המסכתות ברכות, שבת, יומא, קדושין, סוטה, סנהדרין, מכות, עבודה זרה ונדה. בשנת רפ"א נדפסו המסכתות ביצה, חגיגה, מועד קטן, ראש השנה, סוכה, תענית, מגילה, כתובות, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, שבועות, הוריות, עדיות, אבות וחולין. בשנת רפ"ב נדפסו המסכתות שקלים, סדר זרעים, עירובין, יבמות, נדרים, נזיר, מנחות, תמורה, זבחים, כריתות, בכורות, ערכין, סדר קדשים עם פירוש הרמב"ם, סדר טהרות עם פירוש הרמב"ם והלכות קטנות להרא"ש. בשנת רפ"ג, בין החודשים תשרי וכסלו, נדפסו המסכתות מעילה, קנים, תמיד, מדות, שמחות, כלה וסופרים, ובכך נשלמה הדפסת התלמוד. על מסכת פסחים לא נרשם פרט השנה, ויתכן שהיא הראשונה שנדפסה.
עימוד הדף במהדורת בומברג קבע את צורתו הטיפוגרפית של דף הגמרא ("צורת הדף") לדורות. במהדורה זו הופיע לראשונה מספור הדפים המוכר לנו כיום, שנהג בכל המהדורות שבאו אחרי מהדורת ונציה, עד למהדורת ש"ס וילנא והמהדורות שנדפסות בימינו. יוצאת דופן היתה מסכת ברכות של המהדורה הראשונה (המופיעה לפנינו), שבה סדר הדפים והעימוד עדיין שונים מ"צורת הדף" המוכרת לנו כיום.
כיאה לתוצרת הדפוס של בומברג, נדפסו המסכתות על נייר איכותי, בסידור אותיות מרווח וברור, ובדיו איכותית. בראש המסכתות נוסף דף שער מינימלי. ובפתיחת כל מסכת באה התיבה הראשונה בקישוט דפוס פרחוני. בסוף המסכתות נדפסו בדרך כלל "פסקי תוספות" ופירוש המשניות להרמב"ם. במהדורה זו אף נוספו לראשונה פסקי הרא"ש בסוף כל מסכת, ומאז הם מופיעים בכל מהדורות התלמוד הבאות אחריה.
תלמוד בבלי, מסכת סוכה - עם פירוש רש"י ותוספות, פסקי תוספות, פירוש המשניות להרמב"ם, ורבינו אשר. [ונציה, דפוס דניאל בומברג, רפ"א 1521]. מהדורה ראשונה.
כרך מתוך מהדורת התלמוד הראשונה של המדפיס דניאל בומברג בוונציה. זוהי המהדורה הראשונה בה נדפס התלמוד הבבלי בשלמותו. מהדורה נודעת זו ("דפוס ונציה") היתה למהדורת אֵם של כל מהדורות הש"ס שבאו אחריה. בה נקבע לדורות נוסח הגמרא, ובה נקבעו "צורת הדף" ומספור הדפים שנוהגים עד ימינו.
רישומים בכתב-יד בשולי מספר דפים.
[1], ב-סח דף. 36.5 ס"מ. דף השער המקורי חסר. במקומו הושלם דף שער מן המהדורה השניה. מרבית הדפים במצב טוב, דפים ראשונים במצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים חסרים בדף השער וקרעים גדולים חסרים בשולי הדפים הראשונים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהשלמות והדבקות נייר. קרעים, בהם קרעים קטנים חסרים וסימני עש קלים, עם פגיעות קלות בטקסט. עותק הספריה הלאומית לשעבר, עם חותמות הספריה וחותמות "הוצא". כריכת עור חדשה.
הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 106.
תלמוד בבלי - ונציה, ר"פ-רפ"ג - המהדורה הראשונה של התלמוד שנדפסה בשלמות בדפוס בומברג
אחת מגולות הכותרת במפעל הדפוס של בומברג, וכנראה ההישג הגדול ביותר שלו, היתה הדפסת התלמוד הבבלי. קודם לכן נדפסו מסכתות בודדות של התלמוד בספרד (לפני הגירוש) ולאחר מכן בבית הדפוס של משפחת שונצינו, אך מהדורת בומברג היא המהדורה הראשונה שבה נדפס התלמוד כולו בשלמותו, מסדר זרעים ועד סדר טהרות. מהדורה מפורסמת זו ("דפוס ונציה") הפכה למהדורת ה"אם" והיוותה בסיס לכל מהדורות הש"ס שבאו בעקבותיה. לצורך הדפסתה השיג בומברג רישיון מיוחד מהאפיפיור לאו העשירי ושכר מלומדים ומגיהים יהודיים, שיעזרו לו להוציא מהדורה מתוקנת ומושלמת. לצורך כך ריכזו את כל כתבי היד שהצליחו להשיג כדי להוציא נוסח מדויק ככל האפשר. במסגרת זו נעשה שימוש בכתבי-יד שונים של התלמוד, של פירוש רש"י, תוספות והרא"ש. מסיבה זו יש לנוסח מהדורה זו חשיבות גדולה. בנוסף, מהדורה זו נקיה כמעט לחלוטין משיבושי צנזורה, בשונה מהמסכתות שנדפסו קודם לכן ע"י המדפיסים לבית שונצינו.
מדובר היה בפרויקט אדיר ממדים, שכלל התקנת הנוסח מתוך כתבי-יד, הגהתו והדפסתו, והוא נעשה במהירות חסרת תקדים. בתוך פחות משלוש שנים, משנת ר"פ עד חודש כסלו רפ"ג, נדפס התלמוד במלואו, לפי הסדר הזה: בשנת ר"פ נדפסו המסכתות ברכות, שבת, יומא, קדושין, סוטה, סנהדרין, מכות, עבודה זרה ונדה. בשנת רפ"א נדפסו המסכתות ביצה, חגיגה, מועד קטן, ראש השנה, סוכה, תענית, מגילה, כתובות, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, שבועות, הוריות, עדיות, אבות וחולין. בשנת רפ"ב נדפסו המסכתות שקלים, סדר זרעים, עירובין, יבמות, נדרים, נזיר, מנחות, תמורה, זבחים, כריתות, בכורות, ערכין, סדר קדשים עם פירוש הרמב"ם, סדר טהרות עם פירוש הרמב"ם והלכות קטנות להרא"ש. בשנת רפ"ג, בין החודשים תשרי וכסלו, נדפסו המסכתות מעילה, קנים, תמיד, מדות, שמחות, כלה וסופרים, ובכך נשלמה הדפסת התלמוד. על מסכת פסחים לא נרשם פרט השנה, ויתכן שהיא הראשונה שנדפסה.
עימוד הדף במהדורת בומברג קבע את צורתו הטיפוגרפית של דף הגמרא ("צורת הדף") לדורות. במהדורה זו הופיע לראשונה מספור הדפים המוכר לנו כיום, שנהג בכל המהדורות שבאו אחרי מהדורת ונציה, עד למהדורת ש"ס וילנא והמהדורות שנדפסות בימינו. יוצאת דופן היתה מסכת ברכות של המהדורה הראשונה (המופיעה לפנינו), שבה סדר הדפים והעימוד עדיין שונים מ"צורת הדף" המוכרת לנו כיום.
כיאה לתוצרת הדפוס של בומברג, נדפסו המסכתות על נייר איכותי, בסידור אותיות מרווח וברור, ובדיו איכותית. בראש המסכתות נוסף דף שער מינימלי. ובפתיחת כל מסכת באה התיבה הראשונה בקישוט דפוס פרחוני. בסוף המסכתות נדפסו בדרך כלל "פסקי תוספות" ופירוש המשניות להרמב"ם. במהדורה זו אף נוספו לראשונה פסקי הרא"ש בסוף כל מסכת, ומאז הם מופיעים בכל מהדורות התלמוד הבאות אחריה.
תלמוד בבלי, מסכת חולין - עם פירוש רש"י ותוספות, פסקי תוספות, פירוש המשניות להרמב"ם, ורבינו אשר. ונציה, דפוס דניאל בומברג, רפ"א [1521]. מהדורה ראשונה.
כרך מתוך מהדורת התלמוד הראשונה של המדפיס דניאל בומברג בוונציה. זוהי המהדורה הראשונה בה נדפס התלמוד הבבלי בשלמותו. מהדורה נודעת זו ("דפוס ונציה") היתה למהדורת אֵם של כל מהדורות הש"ס שבאו אחריה. בה נקבע לדורות נוסח הגמרא, ובה נקבעו "צורת הדף" ומספור הדפים שנוהגים עד ימינו.
בעמוד האחרון מופיע ה"ריגיסטרו" - רשימת הקונטרסים עם הטקסט הפותח של כל גליון (כעזר לכורכי הספר).
רישומים בכתב-יד בשולי מספר דפים.
ב-קעד, קעז-קעט, [1] דף. חסר דף שער (הושלם בצילום). 34 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. בחלק מהדפים כתמים גדולים וכהים. קרעים, בהם קרעים גדולים חסרים בדפים הראשונים והאחרונים ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי ובהדבקות נייר (עם השלמות של הטקסט בצילום במספר דפים). סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר. כריכה חדשה.
הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 44b.
תלמוד בבלי - ונציה, ר"פ-רפ"ג - המהדורה הראשונה של התלמוד שנדפסה בשלמות בדפוס בומברג
אחת מגולות הכותרת במפעל הדפוס של בומברג, וכנראה ההישג הגדול ביותר שלו, היתה הדפסת התלמוד הבבלי. קודם לכן נדפסו מסכתות בודדות של התלמוד בספרד (לפני הגירוש) ולאחר מכן בבית הדפוס של משפחת שונצינו, אך מהדורת בומברג היא המהדורה הראשונה שבה נדפס התלמוד כולו בשלמותו, מסדר זרעים ועד סדר טהרות. מהדורה מפורסמת זו ("דפוס ונציה") הפכה למהדורת ה"אם" והיוותה בסיס לכל מהדורות הש"ס שבאו בעקבותיה. לצורך הדפסתה השיג בומברג רישיון מיוחד מהאפיפיור לאו העשירי ושכר מלומדים ומגיהים יהודיים, שיעזרו לו להוציא מהדורה מתוקנת ומושלמת. לצורך כך ריכזו את כל כתבי היד שהצליחו להשיג כדי להוציא נוסח מדויק ככל האפשר. במסגרת זו נעשה שימוש בכתבי-יד שונים של התלמוד, של פירוש רש"י, תוספות והרא"ש. מסיבה זו יש לנוסח מהדורה זו חשיבות גדולה. בנוסף, מהדורה זו נקיה כמעט לחלוטין משיבושי צנזורה, בשונה מהמסכתות שנדפסו קודם לכן ע"י המדפיסים לבית שונצינו.
מדובר היה בפרויקט אדיר ממדים, שכלל התקנת הנוסח מתוך כתבי-יד, הגהתו והדפסתו, והוא נעשה במהירות חסרת תקדים. בתוך פחות משלוש שנים, משנת ר"פ עד חודש כסלו רפ"ג, נדפס התלמוד במלואו, לפי הסדר הזה: בשנת ר"פ נדפסו המסכתות ברכות, שבת, יומא, קדושין, סוטה, סנהדרין, מכות, עבודה זרה ונדה. בשנת רפ"א נדפסו המסכתות ביצה, חגיגה, מועד קטן, ראש השנה, סוכה, תענית, מגילה, כתובות, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, שבועות, הוריות, עדיות, אבות וחולין. בשנת רפ"ב נדפסו המסכתות שקלים, סדר זרעים, עירובין, יבמות, נדרים, נזיר, מנחות, תמורה, זבחים, כריתות, בכורות, ערכין, סדר קדשים עם פירוש הרמב"ם, סדר טהרות עם פירוש הרמב"ם והלכות קטנות להרא"ש. בשנת רפ"ג, בין החודשים תשרי וכסלו, נדפסו המסכתות מעילה, קנים, תמיד, מדות, שמחות, כלה וסופרים, ובכך נשלמה הדפסת התלמוד. על מסכת פסחים לא נרשם פרט השנה, ויתכן שהיא הראשונה שנדפסה.
עימוד הדף במהדורת בומברג קבע את צורתו הטיפוגרפית של דף הגמרא ("צורת הדף") לדורות. במהדורה זו הופיע לראשונה מספור הדפים המוכר לנו כיום, שנהג בכל המהדורות שבאו אחרי מהדורת ונציה, עד למהדורת ש"ס וילנא והמהדורות שנדפסות בימינו. יוצאת דופן היתה מסכת ברכות של המהדורה הראשונה (המופיעה לפנינו), שבה סדר הדפים והעימוד עדיין שונים מ"צורת הדף" המוכרת לנו כיום.
כיאה לתוצרת הדפוס של בומברג, נדפסו המסכתות על נייר איכותי, בסידור אותיות מרווח וברור, ובדיו איכותית. בראש המסכתות נוסף דף שער מינימלי. ובפתיחת כל מסכת באה התיבה הראשונה בקישוט דפוס פרחוני. בסוף המסכתות נדפסו בדרך כלל "פסקי תוספות" ופירוש המשניות להרמב"ם. במהדורה זו אף נוספו לראשונה פסקי הרא"ש בסוף כל מסכת, ומאז הם מופיעים בכל מהדורות התלמוד הבאות אחריה.
תלמוד בבלי, מסכת מנחות - עם פירוש רש"י ותוספות, ופסקי תוספות. ונציה, דפוס דניאל בומברג, רפ"ב [1522]. מהדורה ראשונה.
כרך מתוך מהדורת התלמוד הראשונה של המדפיס דניאל בומברג בוונציה. זוהי המהדורה הראשונה בה נדפס התלמוד הבבלי בשלמותו. מהדורה נודעת זו ("דפוס ונציה") היתה למהדורת אֵם של כל מהדורות הש"ס שבאו אחריה. בה נקבע לדורות נוסח הגמרא, ובה נקבעו "צורת הדף" ומספור הדפים שנוהגים עד ימינו.
[2] דף אחרונים, עם "סימני דמסכת מנחות" [פסקי תוספות].
חתימה בדף השער: "הצעיר אברהם נשי'[א] הכהן" [כנראה, מגבירי חאלב].
קי, [2] דף. 36.5 ס"מ. עותק נאה. שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. קרעים קטנים חסרים בשולי מספר דפים, וקרעים בשולי שני הדפים האחרונים, משוקמים בהדבקות נייר, ללא פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 53.
תלמוד בבלי - ונציה, ר"פ-רפ"ג - המהדורה הראשונה של התלמוד שנדפסה בשלמות בדפוס בומברג
אחת מגולות הכותרת במפעל הדפוס של בומברג, וכנראה ההישג הגדול ביותר שלו, היתה הדפסת התלמוד הבבלי. קודם לכן נדפסו מסכתות בודדות של התלמוד בספרד (לפני הגירוש) ולאחר מכן בבית הדפוס של משפחת שונצינו, אך מהדורת בומברג היא המהדורה הראשונה שבה נדפס התלמוד כולו בשלמותו, מסדר זרעים ועד סדר טהרות. מהדורה מפורסמת זו ("דפוס ונציה") הפכה למהדורת ה"אם" והיוותה בסיס לכל מהדורות הש"ס שבאו בעקבותיה. לצורך הדפסתה השיג בומברג רישיון מיוחד מהאפיפיור לאו העשירי ושכר מלומדים ומגיהים יהודיים, שיעזרו לו להוציא מהדורה מתוקנת ומושלמת. לצורך כך ריכזו את כל כתבי היד שהצליחו להשיג כדי להוציא נוסח מדויק ככל האפשר. במסגרת זו נעשה שימוש בכתבי-יד שונים של התלמוד, של פירוש רש"י, תוספות והרא"ש. מסיבה זו יש לנוסח מהדורה זו חשיבות גדולה. בנוסף, מהדורה זו נקיה כמעט לחלוטין משיבושי צנזורה, בשונה מהמסכתות שנדפסו קודם לכן ע"י המדפיסים לבית שונצינו.
מדובר היה בפרויקט אדיר ממדים, שכלל התקנת הנוסח מתוך כתבי-יד, הגהתו והדפסתו, והוא נעשה במהירות חסרת תקדים. בתוך פחות משלוש שנים, משנת ר"פ עד חודש כסלו רפ"ג, נדפס התלמוד במלואו, לפי הסדר הזה: בשנת ר"פ נדפסו המסכתות ברכות, שבת, יומא, קדושין, סוטה, סנהדרין, מכות, עבודה זרה ונדה. בשנת רפ"א נדפסו המסכתות ביצה, חגיגה, מועד קטן, ראש השנה, סוכה, תענית, מגילה, כתובות, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, שבועות, הוריות, עדיות, אבות וחולין. בשנת רפ"ב נדפסו המסכתות שקלים, סדר זרעים, עירובין, יבמות, נדרים, נזיר, מנחות, תמורה, זבחים, כריתות, בכורות, ערכין, סדר קדשים עם פירוש הרמב"ם, סדר טהרות עם פירוש הרמב"ם והלכות קטנות להרא"ש. בשנת רפ"ג, בין החודשים תשרי וכסלו, נדפסו המסכתות מעילה, קנים, תמיד, מדות, שמחות, כלה וסופרים, ובכך נשלמה הדפסת התלמוד. על מסכת פסחים לא נרשם פרט השנה, ויתכן שהיא הראשונה שנדפסה.
עימוד הדף במהדורת בומברג קבע את צורתו הטיפוגרפית של דף הגמרא ("צורת הדף") לדורות. במהדורה זו הופיע לראשונה מספור הדפים המוכר לנו כיום, שנהג בכל המהדורות שבאו אחרי מהדורת ונציה, עד למהדורת ש"ס וילנא והמהדורות שנדפסות בימינו. יוצאת דופן היתה מסכת ברכות של המהדורה הראשונה (המופיעה לפנינו), שבה סדר הדפים והעימוד עדיין שונים מ"צורת הדף" המוכרת לנו כיום.
כיאה לתוצרת הדפוס של בומברג, נדפסו המסכתות על נייר איכותי, בסידור אותיות מרווח וברור, ובדיו איכותית. בראש המסכתות נוסף דף שער מינימלי. ובפתיחת כל מסכת באה התיבה הראשונה בקישוט דפוס פרחוני. בסוף המסכתות נדפסו בדרך כלל "פסקי תוספות" ופירוש המשניות להרמב"ם. במהדורה זו אף נוספו לראשונה פסקי הרא"ש בסוף כל מסכת, ומאז הם מופיעים בכל מהדורות התלמוד הבאות אחריה.
תלמוד בבלי, מסכת מעילה, קינים, מידות ותמיד - עם פירוש רש"י ותוספות, ופסקי תוספות. ונציה, דפוס דניאל בומברג, רפ"ג [1522]. מהדורה ראשונה.
כרך מתוך מהדורת התלמוד הראשונה של המדפיס דניאל בומברג בוונציה. זוהי המהדורה הראשונה בה נדפס התלמוד הבבלי בשלמותו. מהדורה נודעת זו ("דפוס ונציה") היתה למהדורת אֵם של כל מהדורות הש"ס שבאו אחריה. בה נקבע לדורות נוסח הגמרא, ובה נקבעו "צורת הדף" ומספור הדפים שנוהגים עד ימינו.
דף ב - דף כב/א, מסכת מעילה.
דף כב - דף כה/א, מסכת קינין.
דף כה/ב - דף לג, מסכת תמיד.
דף לד - לז, מסכת מידות, עם פירוש הרמב"ם "ועם פירוש ה"ר שמעיה אשר פתר לפני רבינו [רש"י]".
במסכת קינין ובמסכת תמיד נדפס במקום פירוש רש"י פירוש אחר, אשר מחברו אינו ידוע.
בדף מז/2 שני קולופונים החותמים למעשה את סיומה של הדפסת התלמוד הראשונה בדפוס בומברג: "השבח וההודאה לממציא הראשון... והעיר את רוח אדונינו דניאל די בומבירגי להדפיס התלמוד הבבלי עם פי' רש"י ותוספות ופיסקי תוספות ופי' המשניות מהמיימוני... והגדיל והפליא לעשות מכל אשר היו לפניו ופיזר מממונו ומהונו ושלח לקרוא מבחר האומנים ע"י רוכבי הרכש האחשתרנים... ובזכות זה ה' יסייע ויאמץ ויחזק ויעלה מעלה מעלה לאדונינו דניאל בן קרניאל בומבירגי ויתן לו ריוח והצלחה אמן" (למרות שכחצי שנה מאוחר יותר נדפס סדר טהרות עם פירוש הר"ש, המדפיסים החשיבו את הש"ס כשלם, מפני שסדר טהרות נדפס קודם לכן עם פירוש הרמב"ם, וכפי הנראה לא כל האנשים קנו את המהדורה הנוספת של סדר טהרות).
חתימה בדף השער: "מק [=מקנת כספי] אני ששון בלמה"ר מרדכי ברזאני ס"ט". חתימות בדפים נוספים: "מרדכי ברזאני" [כנראה מחכמי כורדיסטן, ראה חומר מצורף]. רישום ארוך בכתב-יד מעבר לשער. מספר הגהות.
מז דף. 34 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. כ-35 מהדפים הראשונים במצב טוב, כעשרה מהדפים האחרונים במצב בינוני. כתמים. כתמי רטיבות בדפים האחרונים. קרעים גדולים חסרים וסימני עש רבים עם פגיעות בטקסט בכעשרה מהדפים האחרונים, משוקמים במילוי נייר (יתכן ומספר דפים הושלמו מעותק אחר). חותמות. כריכת עור חדשה.
הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 64.
תלמוד בבלי - ונציה, ר"פ-רפ"ג - המהדורה הראשונה של התלמוד שנדפסה בשלמות בדפוס בומברג
אחת מגולות הכותרת במפעל הדפוס של בומברג, וכנראה ההישג הגדול ביותר שלו, היתה הדפסת התלמוד הבבלי. קודם לכן נדפסו מסכתות בודדות של התלמוד בספרד (לפני הגירוש) ולאחר מכן בבית הדפוס של משפחת שונצינו, אך מהדורת בומברג היא המהדורה הראשונה שבה נדפס התלמוד כולו בשלמותו, מסדר זרעים ועד סדר טהרות. מהדורה מפורסמת זו ("דפוס ונציה") הפכה למהדורת ה"אם" והיוותה בסיס לכל מהדורות הש"ס שבאו בעקבותיה. לצורך הדפסתה השיג בומברג רישיון מיוחד מהאפיפיור לאו העשירי ושכר מלומדים ומגיהים יהודיים, שיעזרו לו להוציא מהדורה מתוקנת ומושלמת. לצורך כך ריכזו את כל כתבי היד שהצליחו להשיג כדי להוציא נוסח מדויק ככל האפשר. במסגרת זו נעשה שימוש בכתבי-יד שונים של התלמוד, של פירוש רש"י, תוספות והרא"ש. מסיבה זו יש לנוסח מהדורה זו חשיבות גדולה. בנוסף, מהדורה זו נקיה כמעט לחלוטין משיבושי צנזורה, בשונה מהמסכתות שנדפסו קודם לכן ע"י המדפיסים לבית שונצינו.
מדובר היה בפרויקט אדיר ממדים, שכלל התקנת הנוסח מתוך כתבי-יד, הגהתו והדפסתו, והוא נעשה במהירות חסרת תקדים. בתוך פחות משלוש שנים, משנת ר"פ עד חודש כסלו רפ"ג, נדפס התלמוד במלואו, לפי הסדר הזה: בשנת ר"פ נדפסו המסכתות ברכות, שבת, יומא, קדושין, סוטה, סנהדרין, מכות, עבודה זרה ונדה. בשנת רפ"א נדפסו המסכתות ביצה, חגיגה, מועד קטן, ראש השנה, סוכה, תענית, מגילה, כתובות, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, שבועות, הוריות, עדיות, אבות וחולין. בשנת רפ"ב נדפסו המסכתות שקלים, סדר זרעים, עירובין, יבמות, נדרים, נזיר, מנחות, תמורה, זבחים, כריתות, בכורות, ערכין, סדר קדשים עם פירוש הרמב"ם, סדר טהרות עם פירוש הרמב"ם והלכות קטנות להרא"ש. בשנת רפ"ג, בין החודשים תשרי וכסלו, נדפסו המסכתות מעילה, קנים, תמיד, מדות, שמחות, כלה וסופרים, ובכך נשלמה הדפסת התלמוד. על מסכת פסחים לא נרשם פרט השנה, ויתכן שהיא הראשונה שנדפסה.
עימוד הדף במהדורת בומברג קבע את צורתו הטיפוגרפית של דף הגמרא ("צורת הדף") לדורות. במהדורה זו הופיע לראשונה מספור הדפים המוכר לנו כיום, שנהג בכל המהדורות שבאו אחרי מהדורת ונציה, עד למהדורת ש"ס וילנא והמהדורות שנדפסות בימינו. יוצאת דופן היתה מסכת ברכות של המהדורה הראשונה (המופיעה לפנינו), שבה סדר הדפים והעימוד עדיין שונים מ"צורת הדף" המוכרת לנו כיום.
כיאה לתוצרת הדפוס של בומברג, נדפסו המסכתות על נייר איכותי, בסידור אותיות מרווח וברור, ובדיו איכותית. בראש המסכתות נוסף דף שער מינימלי. ובפתיחת כל מסכת באה התיבה הראשונה בקישוט דפוס פרחוני. בסוף המסכתות נדפסו בדרך כלל "פסקי תוספות" ופירוש המשניות להרמב"ם. במהדורה זו אף נוספו לראשונה פסקי הרא"ש בסוף כל מסכת, ומאז הם מופיעים בכל מהדורות התלמוד הבאות אחריה.
תלמוד בבלי, מסכת שבת - עם פירוש רש"י ותוספות, פסקי תוספות, פירוש המשניות להרמב"ם, ורבינו אשר. [ונציה, דפוס דניאל בומברג, ר"צ 1530]. מהדורה שניה.
כרך מתוך מהדורת התלמוד השניה של המדפיס דניאל בומברג בוונציה.
בסוף המסכת, דף קנז/2: "אחר השלמת המסכת יאמר זה ויועיל לשכחה", עם נוסח ההדרן הנאמר בסיום מסכת, אך בסופו נדפס "קדיש דרבנן" רגיל, ולא קדיש בנוסח המיוחד, הנהוג כיום.
ציוני מקורות ורישומים רבים בכתב-יד בשולי הדפים ובגוף הטקסט. לאחר נוסח הקדיש שבסיום המסכת, רישום בכתיבה אשכנזית עתיקה של נוסח לאמירה בסיום המסכת, עם ציון המקור: "בשמושי תלים" (=שימוש תהלים).
עותק חסר. ג-ח, י-קצא דף. חסרים 4 דפים: דף השער, דפים ב, ט, ודף אחרון (הושלמו בצילום). 35.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. קרעים, בהם קרעים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. קרעים גדולים חסרים בשולי מספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (עם השלמה בכתב-יד באחד מהדפים). סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חותמות רבות (במספר דפים על הטקסט). כריכת עור חדשה.
הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 19.
תלמוד בבלי - ונציה, ר"פ-רפ"ג - המהדורה הראשונה של התלמוד שנדפסה בשלמות בדפוס בומברג
אחת מגולות הכותרת במפעל הדפוס של בומברג, וכנראה ההישג הגדול ביותר שלו, היתה הדפסת התלמוד הבבלי. קודם לכן נדפסו מסכתות בודדות של התלמוד בספרד (לפני הגירוש) ולאחר מכן בבית הדפוס של משפחת שונצינו, אך מהדורת בומברג היא המהדורה הראשונה שבה נדפס התלמוד כולו בשלמותו, מסדר זרעים ועד סדר טהרות. מהדורה מפורסמת זו ("דפוס ונציה") הפכה למהדורת ה"אם" והיוותה בסיס לכל מהדורות הש"ס שבאו בעקבותיה. לצורך הדפסתה השיג בומברג רישיון מיוחד מהאפיפיור לאו העשירי ושכר מלומדים ומגיהים יהודיים, שיעזרו לו להוציא מהדורה מתוקנת ומושלמת. לצורך כך ריכזו את כל כתבי היד שהצליחו להשיג כדי להוציא נוסח מדויק ככל האפשר. במסגרת זו נעשה שימוש בכתבי-יד שונים של התלמוד, של פירוש רש"י, תוספות והרא"ש. מסיבה זו יש לנוסח מהדורה זו חשיבות גדולה. בנוסף, מהדורה זו נקיה כמעט לחלוטין משיבושי צנזורה, בשונה מהמסכתות שנדפסו קודם לכן ע"י המדפיסים לבית שונצינו.
מדובר היה בפרויקט אדיר ממדים, שכלל התקנת הנוסח מתוך כתבי-יד, הגהתו והדפסתו, והוא נעשה במהירות חסרת תקדים. בתוך פחות משלוש שנים, משנת ר"פ עד חודש כסלו רפ"ג, נדפס התלמוד במלואו, לפי הסדר הזה: בשנת ר"פ נדפסו המסכתות ברכות, שבת, יומא, קדושין, סוטה, סנהדרין, מכות, עבודה זרה ונדה. בשנת רפ"א נדפסו המסכתות ביצה, חגיגה, מועד קטן, ראש השנה, סוכה, תענית, מגילה, כתובות, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, שבועות, הוריות, עדיות, אבות וחולין. בשנת רפ"ב נדפסו המסכתות שקלים, סדר זרעים, עירובין, יבמות, נדרים, נזיר, מנחות, תמורה, זבחים, כריתות, בכורות, ערכין, סדר קדשים עם פירוש הרמב"ם, סדר טהרות עם פירוש הרמב"ם והלכות קטנות להרא"ש. בשנת רפ"ג, בין החודשים תשרי וכסלו, נדפסו המסכתות מעילה, קנים, תמיד, מדות, שמחות, כלה וסופרים, ובכך נשלמה הדפסת התלמוד. על מסכת פסחים לא נרשם פרט השנה, ויתכן שהיא הראשונה שנדפסה.
עימוד הדף במהדורת בומברג קבע את צורתו הטיפוגרפית של דף הגמרא ("צורת הדף") לדורות. במהדורה זו הופיע לראשונה מספור הדפים המוכר לנו כיום, שנהג בכל המהדורות שבאו אחרי מהדורת ונציה, עד למהדורת ש"ס וילנא והמהדורות שנדפסות בימינו. יוצאת דופן היתה מסכת ברכות של המהדורה הראשונה (המופיעה לפנינו), שבה סדר הדפים והעימוד עדיין שונים מ"צורת הדף" המוכרת לנו כיום.
כיאה לתוצרת הדפוס של בומברג, נדפסו המסכתות על נייר איכותי, בסידור אותיות מרווח וברור, ובדיו איכותית. בראש המסכתות נוסף דף שער מינימלי. ובפתיחת כל מסכת באה התיבה הראשונה בקישוט דפוס פרחוני. בסוף המסכתות נדפסו בדרך כלל "פסקי תוספות" ופירוש המשניות להרמב"ם. במהדורה זו אף נוספו לראשונה פסקי הרא"ש בסוף כל מסכת, ומאז הם מופיעים בכל מהדורות התלמוד הבאות אחריה.
רישומים בדף השער ובדפים נוספים.
מה דף. 34.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות ועובש במספר דפים. קרעים חסרים בשולי דף השער ודפים נוספים, וקרעים גדולים חסרים בדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (עם השלמות בצילום במספר דפים). סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 159.
משניות סדר זרעים - עם פירוש הרמב"ם ורבינו שמשון [הר"ש] משאנץ, ומשניות סדר טהרות - עם פירוש הר"ש. ונציה, רפ"ב [1522]. שני חלקים (בכרך אחד) מתוך מהדורת התלמוד הראשונה של המדפיס דניאל בומברג.
במהדורת התלמוד של בומברג נדפס סדר טהרות פעמיים, פעם עם פירוש הרמב"ם ופעם עם פירוש הר"ש משאנץ [ראה: רנ"נ רבינוביץ, "מאמר על הדפסת התלמוד", ירושלים תשי"ב, עמ' מא-מב]. סדר טהרות בכרך שלפנינו הוא החלק עם פירוש הר"ש.
בדף השער חתימה בכתיבה איטלקית-אשכנזית עתיקה: "אליעזר יצחק הכהן", ובאיטלקית: "Lazaro Isac Sacerdote". רישום נוסף בכתב-יד בדף ב/1 של סדר זרעים: "אשר חנן אלדים את עבדו הצעי' אליעזר יצחק הכהן מפאליס' [=פלסטרו]". בדפי הבטנה רישומים נוספים באיטלקית של משפחת הכהנים פולסטרו (Sacerdote Palestro).
בראש סדר טהרות, רישומי בעלות (מחוקים בחלקם): "קנין כספי יצחק יצ"ו בכמה"ו... רפאל... מפורטו זלה"ה"; "מודה אני יצחק יצ"ו בכמה"ו... רפאל מוינטורא איש פורטהו זלה"ה איך נתתי זה הספר שהוא סדר טהרות... אל הנבון כמה"ו אברהם יגל ממו[נציליסי?] בחילוף אלו ספרים...".
מספר הגהות. הגהה ארוכה בדף לג/2 של סדר זרעים.
שני חלקים בכרך אחד. סדר זרעים: פו דף. חסרים ו דף עם הקדמת הרמב"ם לסדר זרעים והקדמת המתרגם. סדר טהרות: [112] דף. חסר דף השער. בין שני החלקים כרוכים [4] דפים חלקים (מקוריים). 36 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי בחלק מהדפים. כתמי ועקבות רטיבות (כתמי רטיבות קשים בחלק מהדפים). סימני עש. דפים מנותקים. מחיקות צנזורה במקומות בודדים וחתימות צנזורה בראש הכרך ובסופו. כריכת עור ישנה פגומה ומנותקת, עם שדרה קרועה.
המדפיס דניאל בומברג מתקן את חטא אבותיו
"דניאל בומבירגי, איש אנוירשה, בן שועים עשירים מופלגים היה. רצו הוריו לחנכו לגלחות (לכמורה) וישלחוהו לרומי. למד מה שלמד, ולא עוד אלא שזכה ולמד שם גם לשון הקודש והכיר במאוֹרה של תורה. לימים מת אביו והניח את כל כספו לדניאל. חזר הביתה לסדר את עניניו ועניני משפחתו וימצא את ספר היוחסין למשפחת בומבירגי. עיין בו ומצא, כי אבות משפחתו שרפו את התלמוד בשוקי פאריז בשנת כך וכך לבריאת עולם, ורשמו בספרם בשמחה, כי הלהבות עלו עד לב השמים, ומי שלא ראה תבערה זו לא ראה תבערה יפה מימיו. הצטער דניאל בלבו ורצה לתקן את אשר פגמו אבותיו, אלא שלא ידע מה לעשות. שב לרומי, נכנס לחשמן שהיה ממונה עליו ושאל בעצתו. ואותו חשמן אוהב ישראל היה, ויאמר לו: צא וסדר לך בית-דפוס עברי. אבותיך רצו למעט תורה בישראל ואתה תרבה תורה, וזו תקנתם ותקנתך. הלך דניאל לויניציאה, עיר של סוחרים ומדפיסים, הוציא את כל כספו וסידר לו בית דפוס עברי גדול והדפיס הרבה ספרים. אמרו: לא נחה דעתו של דניאל בומבירגי עד שהדפיס את כל התלמוד כולו והפיצו בישראל. זכה והוא היה המדפיס הראשון שזכה לכך."
הימן הירושלמי (אברהם מאיר הברמן), גוילים - מאה סיפורי אגדה, תל אביב תש"ב, עמ' נז
בשנת ש"ג קם לבומברג מתחרה רציני, האציל הוונציאני אנטוניאו יושטיניאן, שהחל להדפיס אף הוא מהדורת תלמוד משלו, בסיוע יהודים שלמדו את המלאכה בבית דפוסו של בומברג. יושטיניאן הדפיס מהדורה שלמה של התלמוד הבבלי, בשנים ש"ו-שי"א. במהדורתו נוספו מספר חידושים, מהם שנוספו מאז לצורת הדף הקבועה של הגמרא. בין החידושים במהדורתו: עין משפט ונר מצוה, מסורת התלמוד, מראה מקום לקטעים מהגמרא המובאים בתוספות, וקיצור פסקי הראש.
התחרות הקשה שבין בומברג ליושטיניאן היא זו שמוטטה לבסוף את דפוסו של בומברג עד שבשנת ש"ט חדל מלהדפיס. בהמשך פרץ ריב בין יושטיניאן למדפיס וונציאני אחר - אלוויזי בראגדין, שהביא לבסוף לשריפת התלמוד בשנת שי"ד. בגזירה זו נשרפו כמעט כל כרכי מהדורת התלמוד של יושטיניאן ולכן הם נדירים ביותר. למיטב ידיעתנו, מסכת בבא בתרא לא הוצגה מעולם במכירות פומביות.
הגהות ורישומים בשולי מספר דפים. בדף קלו ובדף קמב חתימות: "דוד פארדו", "שלי הצעיר דוד בכמה"ר יצחק פארדו נר"ו". מעבר לדף האחרון רישומים רבים, ניסויי קולמוס ואיורים, בהן חתימות וחותמות של "נסים ן' וילייסיד נר"ו".
ג-קפ; מ דף. חסרים שני הדפים הראשונים (הושלמו בצילום). דפים כ-כא מספירת הדפים השניה נכרכו שלא כסדרם. 34 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. דפים ראשונים ומספר דפים נוספים במצב בינוני, רוב הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים, בהם קרעים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. קרעים חסרים גדולים במספר דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (עם השלמות של הטקסט בצילום). סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
ספר נביאים ראשונים, עם פירוש רבי יצחק אברבנאל. [פיזרו, דפוס גרשם שונצינו, רע"א 1511]. מהדורה ראשונה, שנדפסה מספר שנים לאחר מות המחבר.
פירוש האברבנאל על ספרים יהושע, שופטים, שמואל ומלכים, עם הפנים (סדר-האותיות של הטקסט המקראי לקוח מהוצאת הארבע ועשרים, פיזרו רע"א-רע"ז).
הדף הראשון הוא שער חלקי לספר יהושע: "ספר יהושע עם פירוש האברבנאל" (דף זה חסר ברוב העותקים).
בראש הספר (דף [2/א]) ובסופו (דף [306/א]), מסגרת מקושטת בתחריט עץ. במסגרת שבראש הספר מופיעה הקדמה מעניינת מאת המחבר (הנמשכת על פני דפים נוספים) ובה תיאור קורות חייו. הוא מספר בין היתר על בריחתו מפורטוגל, לאחר שהעלילו עליו כי הוא עומד לבגוד במדינה. הוא נמלט לטולדו שבקסטיליה, כשהוא מותיר אחריו את אשתו וילדיו. בזמן ישיבתו בקסטיליה ישב לחבר את פירוש הנביאים שלפנינו. בהקדמה לספר מלכים מוסיף ומספר המחבר את קורותיו. הוא מתאר את השתדלותו אצל מלכי ספרד פרדיננד ואיזבלה, אצלם שימש כשר אוצר, לבטל את גזירת גירוש היהודים מספרד. ניסיונו זה נכשל והוא מתאר את תלאות הגירוש של היהודים מספרד ואת צאתו על אחת האניות מספרד לנפולי, שם המשיך בכתיבת הפירוש לנביאים (ראה מסגרת).
במסגרת שבסוף הספר מופיע שיר "התנצלות הרב המחבר על שהרבה בשבחיו", ושיר נוסף "על הספר".
בדף השער החלקי שבראש הכרך חתימת בעלים (בתוך אותיות הכותר) בכתיבה אשכנזית עתיקה: "שמשון בר יעקב הלוי שליט"א". מתחת לזה רישום באותיות מרובעות: "דפוס נאפולי שנת גרי"ם" [למעשה אז היה המחבר באמצע כתיבת חיבורו, כפי שהוא כותב בהקדמתו למלכים].
[306] דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט (בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים). קרעים חסרים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. דף אחרון (עם המסגרת המקושטת) הודבק על נייר לחיזוק. חותמת ורישומים בכתב-יד בדף הראשון. כריכת עור חדשה.
"אני... יצחק בן... יהודה בן... מבני אברבנאל, כלם אנשים ראשי בני ישראל משורש ישי בית הלחמי ממשפחת בית דוד... שלו הייתי בביתי... בלשבונה... שם צוה ה' את הברכה באסמי, העושר והכבוד לפני... ביתי בית ועד לחכמים... ורענן בהיכל המלך דון אלפונשו... בצלו חמדתי וישבתי והייתי קרוב אליו והוא נשען על ידי, וכל הימים אשר הוא חי על האדמה על היכל מלכותא די בבל מהלך הוית... ויהי היום יום צרה... ונפל למשכב... וימלוך בנו תחתיו דון יואן... הפך לבו לשנוא שריו... גם בי התאנף המלך על לא חמס בכפי... עזבתי את ביתי נטשתי את נחלתי האשה אשר הוכיח ה' הילדים... וכל אשר לי ואמלטה רק אני לבדי... ואבוא אל מלכות קאשטיליא... ואומר טוב לי כי עוניתי למען אלמד חוקיך... הנה פה הקרה ה'... לפני אנשים חכמים וידועים חברים מקשיבים לקולי... ויחלו דעתי בפירוש פרשיות מספרי הנביאים הראשונים... ואקום ואעשה... פירוש הספרים האלה ארבעתם..."
(מתוך הקדמת רבי יצחק אברבנאל לפירוש הנביאים)
"...ובשנה התשיעית שנת מזר"ה ישראל לכד מלך ספרד כל מלכות גרנט"ה... ובחזקתו וגובה לבו... ויאמר עשו בלבו... במה אקדם לקוני... אם לא בהכניס תחת כנפיו העם ההולכים בחשך שה פזורה ישראל... ולכן יצא דבר המלך... כל משפחות בית ישראל כי תעברו במים תפלון ותסגדון לאלקי הגוים טוב הארץ תאכלו.. ואם תמאנו... קומו צאו מתוך עמי מארצו' ספרד ומציצלי"א מיוריק"א וסרדיני"א אשר תחת ממשלתי... בעת היותי שם אני בחצר בית המלך יגעתי בקראי נחר גרוני דברתי אל המלך פעמים שלש במו פי אתחנן לו... למה תעשה כה לעבדיך... וכמו פתן חרש יאטם אזנו לא ישוב מפני כל והמלכה עומדת על ימינו לשטנו... וילכו בלא כח שלש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו מנער ועד זקן טף ונשים ביו' אחד מכל מדינות המלך... ומהם שמו בים דרך... וגם מהם באו באש ובמים כי נשרפו האניות... גם אני אבחר דרכם דרך אניה בלב ים ואני בתוך הגולה באתי עם כל ביתי... פה העיר נאפול"י... השנה הזאת שנת גרי"ם..."
(מתוך הקדמת רבי יצחק אברבנאל לספר מלכים)