זוג "תפוחים" ("רימונים") לספר תורה. אלג'יריה (או מרוקו), [סוף המאה ה-19], כתובת הקדשה משנת תרנ"א [1891].
כסף יצוק, מקודח וחקוק (גוף הרימונים כפי הנראה אינו חתום; חותמת כסף צרפתית זעירה על אחד הפעמונים); מוזהב.
חלקם העליון דמוי כתר, שבראשו עיטור בצורת פרי אננס, מונח בתוך זר עלים. גוף כל "תפוח" מעוצב כמשושה ומורכב מבסיס דמוי גביע ומחלק מרכזי ובו לוחיות המקודחות בדגמים צמחיים, עם תריסר חלונות קטנים בהם ממוקמים פעמונים (וסביבם משובצים עיטורי פרחים דמויי כפתורים). ניצבים על רגליים מצולעות וגבוהות. פעמונים נוספים משתלשלים מחלקו העליון של הבסיס.
כתובת הקדשה זהה חקוקה על הרגליים: "הרמונים אלו נעשו למנוחת היקר הנכבד / וחשוב מטה עז מקל תפארה העלוב קצר / ימים כה"ר אברהם אביקציץ ברי"ץ נ"ע / נלב"ע בה' בש' [ה' בשבוע] כ"ה לחדש אדר א' שנת תרנ"א / תנצב"ה". ייתכן כי אברהם אבוקסיס, שלזכרו הוקדשו הרימונים, היה בן למשפחה יהודית מתיטואן (מרוקו) אשר חיה באוראן (כמה מאות משפחות יהודיות מתטואן הגיעו לאוראן לאחר פרוץ המלחמה בין מרוקו לספרד בשנת 1859).
זוג דומה של "תפוחים" (עם כתובת הקדשה שאותיותיה דומות לאותיות הכתובת שלפנינו) מתיטואן (תטואן), מרוקו, מתועד במרכז לאמנות יהודית, פריט 36930 (מאוסף ביל גרוס). למידע נוסף על טיפוס זה של "תפוחים", ראו פריט קודם.
גובה: 42.5 ס"מ. מצב בינוני. מעט פגמים, שברים וכיפופים, עם תיקוני הלחמה גסים. שמונה פעמונים חסרים. שני עיטורי פרחים חסרים.

חפצי קודש מאוסף משפחה אלג'יראית
יהדות אלג'יריה, הנחשבת לאחת הקהילות היהודיות העתיקות והגדולות ביותר שהתקיימו בארצות האסלאם, מנתה בשיאה כ-130,000 יהודים, אשר רובם נטשוה עם נסיגת כוחות הצבא הצרפתיים משטחה ועם זכייתה בעצמאות, בשנת 1962. מרביתם היגרו לצרפת, וחלקם למדינת ישראל.
פריטים 288-296 בקטלוג זה מקורם באוסף פרטי של משפחה רבנית ממערב אלג'יריה. פריטים אלה – אשר חלקם נמצאו נטושים בבתי הכנסת של אלג'יריה לאחר עזיבתם המאסיבית של יהודיה – נאספו בידי בני אותה משפחה, אשר צאצאיה היגרו בהמשך לצרפת, ואחר כך למדינת ישראל.

חותמות-כסף באלג'יריה הצרפתית
משנת 1830 ועד 1962 היתה אלג'יריה תחת שליטה צרפתית, והחל משנת 1838 נהגו בה גם חוקי הצורפות וכללי חותמות-הכסף הרשמיים שהיו נהוגים בצרפת (ראו: טרדי, עמ' 29-30; 197-200).
חלק מחפצי הכסף בקבוצת הפריטים שלפנינו נושאים חותמות-כסף צרפתיות, אשר על פי רוב נראה כי הוטבעו בידי הצורפים או בוחני-הכסף האלג'יראיים באלג'יריה, עוד במהלך המאה ה-19. עם זאת, בכמה מקרים, נראה כי הפריטים נוצרו בצרפת, והוחתמו שם עוד קודם הגעתם לאלג'יריה.
הקשר הצרפתי החזק כמו גם המגוון התרבותי של יהודי אלג'יריה (ביניהם חיו, בין היתר, מהגרים יהודים מספרד, ממרוקו, מאיטליה ומצרפת) משתקפים היטב בפריטים שלפנינו, עד שלעתים קשה להכריע, למשל, האם מקורו של פריט בסדנתו של צורף יהודי מאלג'יריה, ממרוקו הספרדית, מקהילת יהודי תיטואן (תטואן) אשר חיה באוראן שבאלג'יריה, מלוב או מצרפת. כמו כן, בכמה מהמקרים קשה לקבוע באופן חד משמעי האם פריט מסוים הוחתם בחותמות-הכסף קודם שהובא מצרפת לאלג'יריה במהלך המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20, לאחר כניסתו לאלג'יריה, או שמא הוחתם עשרות שנים לאחר מכן, עם כניסתו לצרפת במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20.

תודה לחיה בנג'מין ולפרופ' שלום צבר על עזרתם בבדיקת הפריטים ובתיאורם.