מכתב בחתימת הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ, ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ דליטא. קמניץ, תרצ"ד 1934.
מכתב מודפס במכונת כתיבה, עם חתימת ידו: "ברוך דוב לייבאוויץ". נשלח לאמשטרדם, אל "האברך המצויין והנעלה, עסקן נלבב.... ר' משה יהודה ליב פאקטער", בבקשה לעמוד לעזר השד"ר, "גיסי הרב הגאון הצדיק ר' נפתלי ליבאוויץ המשגיח דישיבתנו הק'[דושה]", שנסע לאמשטרדם בשליחות הישיבה. במכתב מתואר המצב הרוחני הגבוה של הלימוד בישיבה, ה"מלאה בע"ה ת"ח גדולי התורה והיראה... אשר הם מפתחים בה את כשרונותיהם הגאונים ומחדשים מדי יום חדושי תורה עמוקים - אולם המצב הכלכלי נורא למאד... כי נסתמו כל מקורות ההכנסה בעקב המשבר הגדול. בני הישיבה רעבים ללחם יבש...". רבי ברוך בער מברך את מקבל המכתב, כי בזכות עזרתו לישיבה יבורך "בכל עניניו ומבוקשיו מן השמים ויתברך בכל הברכות האמורות בתורה, ויראה בקרוב בישועת ה' על עמו והרמת קרן תורתנו הק' וקרן משחינו בב"א..."
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק וקרמנצוג. לאחר שחותנו עבר לכהן בקרמנצ'וג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצ'וג ולווילנא, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל "ברכת שמואל" על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
גיסו השד"ר המוזכר במכתב: רבי נפתלי זאב הכהן ליבוביץ, חתן רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק וקרמנצ'וג. תלמיד חביב של ה"סבא" מסלבודקה. כיהן כמשגיח ומנהל רוחני בישיבת קמניץ בראשות גיסו הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ. כשנסע רבי ברוך בער לארה"ב ניווט את כל עניני הישיבה. בשנות השואה ניהל במסירות את הישיבה בגלותה לווילנא ולראסיין (ראסייניאי). הגיע לארה"ב והקים את ישיבת קמניץ בניו-יורק. נפטר בחנוכה תשט"ו (1954). לזכרו יצא ספר הזכרון "דגל נפתלי" (ניו-יורק, תשי"ח).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי נייר דבק. סימני קיפול וקמטים, עם קרעים בקפלי הנייר.