מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
מגדול דוד / שיר הילולים - אמשטרדם, ת"מ-תמ"א - חתימות רבי שלמה מדובנא
פתיחה: $300
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
ספר מגדול דוד, פירוש למגילת רות, מאת רבי דוד לידא. אמשטרדם, "בשנת תהלה לדוד" [ת"מ 1680]. מהדורה יחידה.
כרוך עם: שיר הילולים, זמר נאה לנתינת ספר תורה, מאת רבי דוד לידא. אמשטרדם, [ת"מ-תמ"א 1680-1681]. קונטרס בן שני דפים, עם שער נפרד.
הקונטרס "שיר הילולים" נדיר ואינו מופיע בכל העותקים.
בשערי שני הספרים חתימות רבי "שלמה מדובנא". בשער הראשון חתימה נוספת: "פייבל בן משה".
רבי שלמה מדובנא (תצ"ט-תקע"ג), תלמיד רבי שלמה מחלם בעל "מרכבת המשנה". הוציא לאור ספרים רבים שלו ושל אחרים. מפורסם בידיעתו בחכמת המקרא, המסורה והדקדוק, התבקש ע"י הגר"א מווילנא לברר את מסורת ספרי נביאים וכתובים (פתוחות וסתומות חסרות ויתרות) - ראה אודות כך עדות רבי פסח פינפער מרבני וילנא (במאמרו בקובץ "בית ועד לחכמים", ליעדז תרס"ב, ובספרו "מסורת התורה והנביאים" וילנא, תרס"ו). היה מעורכי ה"ביאור" של משה מנדלסון לחומש בראשית, אך לאחר מכן נטש את העבודה עם מנדלסון והחליט להוציא לאור חומשים בעצמו. על הוצאת החומשים הללו קיבל הסכמות מגאוני הדור (רבי שמואל אב"ד ווילנא; רבי חיים מוולוז'ין ורבי זלמלה מוולוז'ין תלמידי הגר"א; גאוני ווילנא, שקלוב וסלוצק; גאוני הקלויז בבראד; רבני לבוב, ברלין ופרנקפורט ועוד. פנקס החתומים התפרסם ע"י הר"ד קמנצקי שליט"א ב"ישורון" ח-י, ראה שם).
הפירוש למגילת רות נכתב לאמיתו של דבר בידי רבי חיים הכהן מארם צובא ולא על ידי רבי דוד לידא (עוד על כך ראה: א' פריימאנן, ר' דוד לידא והצטדקותו ב"באר עשק", ספר היובל לכבוד נחום סאקאלאוו, ווארשא תרס"ד, עמ' 456-457). רבי יעקב עמדין התנגד בחריפות לספר והאשים את המחבר בגניבה ספרותית: "כאשר תראה בשיר חילולים[!] בסוף ס' מג"ד [מגדול דוד] שעשה המביא הספר לדפוס על שמו בגניבת דעת הבריות... ולא ידע... כי נשאר שמו של המחבר האמתי חתום עליו, שסיים לחיים" (תורת הקנאות, לבוב תר"ל, עמ' 145).
"שיר הילולים" הוא שיר הבנוי משלושה-עשר בתים כנגד שלוש-עשרה מדות הרחמים ומבוסס על אותיות שם ה'. בתחתית דף השער של "שיר הילולים" הוסיף המדפיס: "בדפוס המעולה והמשובח דוד תרטאס, אחיו של הקדוש הנשרף על ייחוד קדושת השם יצחק תרטאס ז"ל" [יצחק תרטאס, אחיו של מדפיס הספר, היגר בשנת 1641 לעיר רסיפה בצפון-מזרח ברזיל, שהיתה באותה העת תחת שלטון הולנדי. בשנת 1644 עבר לבאהיה - אזור שהיה תחת שלטון פורטוגזי, שם נתפס על ידי השלטון בשל יהדותו, והועבר לליסבון לשם חקירה בידי האינקוויזיציה. לאחר משפט ארוך, בו סירב לנטוש את אמונתו, נידון למוות והועלה על המוקד].
בעמוד האחרון של "שיר הילולים" נדפס שם פועל הדפוס: "על ידי הפועל במלאכת הקודש יעקב חיים בן החכם השלם מוהר"ר משה רפאל די קורדווא ז"ל מק"ק בראזיל".
ספר מגדול דוד: עג דף; קונטרס שיר הילולים: [2] דף. כ-19 ס"מ. מצב טוב. כתמים ומעט בלאי. כריכה ישנה (לא מקורית), שדרה קרועה.
כרוך עם: שיר הילולים, זמר נאה לנתינת ספר תורה, מאת רבי דוד לידא. אמשטרדם, [ת"מ-תמ"א 1680-1681]. קונטרס בן שני דפים, עם שער נפרד.
הקונטרס "שיר הילולים" נדיר ואינו מופיע בכל העותקים.
בשערי שני הספרים חתימות רבי "שלמה מדובנא". בשער הראשון חתימה נוספת: "פייבל בן משה".
רבי שלמה מדובנא (תצ"ט-תקע"ג), תלמיד רבי שלמה מחלם בעל "מרכבת המשנה". הוציא לאור ספרים רבים שלו ושל אחרים. מפורסם בידיעתו בחכמת המקרא, המסורה והדקדוק, התבקש ע"י הגר"א מווילנא לברר את מסורת ספרי נביאים וכתובים (פתוחות וסתומות חסרות ויתרות) - ראה אודות כך עדות רבי פסח פינפער מרבני וילנא (במאמרו בקובץ "בית ועד לחכמים", ליעדז תרס"ב, ובספרו "מסורת התורה והנביאים" וילנא, תרס"ו). היה מעורכי ה"ביאור" של משה מנדלסון לחומש בראשית, אך לאחר מכן נטש את העבודה עם מנדלסון והחליט להוציא לאור חומשים בעצמו. על הוצאת החומשים הללו קיבל הסכמות מגאוני הדור (רבי שמואל אב"ד ווילנא; רבי חיים מוולוז'ין ורבי זלמלה מוולוז'ין תלמידי הגר"א; גאוני ווילנא, שקלוב וסלוצק; גאוני הקלויז בבראד; רבני לבוב, ברלין ופרנקפורט ועוד. פנקס החתומים התפרסם ע"י הר"ד קמנצקי שליט"א ב"ישורון" ח-י, ראה שם).
הפירוש למגילת רות נכתב לאמיתו של דבר בידי רבי חיים הכהן מארם צובא ולא על ידי רבי דוד לידא (עוד על כך ראה: א' פריימאנן, ר' דוד לידא והצטדקותו ב"באר עשק", ספר היובל לכבוד נחום סאקאלאוו, ווארשא תרס"ד, עמ' 456-457). רבי יעקב עמדין התנגד בחריפות לספר והאשים את המחבר בגניבה ספרותית: "כאשר תראה בשיר חילולים[!] בסוף ס' מג"ד [מגדול דוד] שעשה המביא הספר לדפוס על שמו בגניבת דעת הבריות... ולא ידע... כי נשאר שמו של המחבר האמתי חתום עליו, שסיים לחיים" (תורת הקנאות, לבוב תר"ל, עמ' 145).
"שיר הילולים" הוא שיר הבנוי משלושה-עשר בתים כנגד שלוש-עשרה מדות הרחמים ומבוסס על אותיות שם ה'. בתחתית דף השער של "שיר הילולים" הוסיף המדפיס: "בדפוס המעולה והמשובח דוד תרטאס, אחיו של הקדוש הנשרף על ייחוד קדושת השם יצחק תרטאס ז"ל" [יצחק תרטאס, אחיו של מדפיס הספר, היגר בשנת 1641 לעיר רסיפה בצפון-מזרח ברזיל, שהיתה באותה העת תחת שלטון הולנדי. בשנת 1644 עבר לבאהיה - אזור שהיה תחת שלטון פורטוגזי, שם נתפס על ידי השלטון בשל יהדותו, והועבר לליסבון לשם חקירה בידי האינקוויזיציה. לאחר משפט ארוך, בו סירב לנטוש את אמונתו, נידון למוות והועלה על המוקד].
בעמוד האחרון של "שיר הילולים" נדפס שם פועל הדפוס: "על ידי הפועל במלאכת הקודש יעקב חיים בן החכם השלם מוהר"ר משה רפאל די קורדווא ז"ל מק"ק בראזיל".
ספר מגדול דוד: עג דף; קונטרס שיר הילולים: [2] דף. כ-19 ס"מ. מצב טוב. כתמים ומעט בלאי. כריכה ישנה (לא מקורית), שדרה קרועה.
דפוסים מוקדמים - שנות הת' והת"ק (המאות ה 17- וה-18)
דפוסים מוקדמים - שנות הת' והת"ק (המאות ה 17- וה-18)