הגדה של פסח, עם קבלת שבת, ערבית וסדר ספירת העומר. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תר"ב 1842]. לפנינו ההגדה הראשונה שנדפסה בירושלים, ואחד הכותרים העבריים הראשונים שנדפסו בירושלים, בדפוס שהקים רבי ישראל ב"ק.
בראש ההגדה הקדמה מאת המדפיס, הכותב על הקמת הדפוס החדש בעיר הקודש: "...וזכינו לשכון כבוד בארצינו, וד' האיר את רוחי בחכמה ובתבונה לעשות מלאכת הדפוס כאשר עיניכם רואות ולזכות אחב"י ללמוד וללמד מתוך ספרי קודש אשר המה נדפסים בקודש פעה"ק ירושלם תובב"א...".
המדפיס הנודע רבי ישראל ב"ק (תקנ"ז-תרל"ה), תלמידם של גדולי תנועת החסידות - האדמו"רים רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין. נולד בברדיטשוב. עסק בענייני דפוס כבר מצעירותו. בשנת תקע"ה הקים בית דפוס (שני) בעיר ברדיטשוב, שם הדפיס כ-26 ספרים טרם עלייתו ארצה. לפי המסופר, הוא היה גם המעצב של אותיות הדפוס בסלאוויטא. לאחר עלייתו לארץ ישראל, בערך בשנת תקצ"א, התיישב בצפת והקים בה בית דפוס שפעל תקופה קצרה, עד לחורבן העיר ב"רעש" - רעידת האדמה הגדולה בשנת תקצ"ז (1837). בשנת תר"א, הקים ר' ישראל ב"ק את בית דפוסו בירושלים, שהיה בית הדפוס הראשון בירושלים שהדפיס ספרים עבריים, ובית הדפוס היחיד בעיר עד אמצע שנות התר"כ (שנות ה-60 של המאה ה-19).
על רבי ישראל ב"ק ובית דפוסו, ראה עוד: שושנה הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, ירושלים תשל"ו, עמ' טו-כז; מאיר בניהו, בית-דפוסו של ר' ישראל ב"ק בצפת וראשית הדפוס בירושלים, ארשת, ד, ירושלים תשכ"ו, עמ' 271-295.
[30] דף. 15 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים, וסימני עובש. סימני עש, קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט. קרע עם פגם הדפסה ופגיעה בטקסט. שיקומים בהדבקה ומילוי נייר ברוב הדפים. רישומים רבים בעמוד השער. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי 5; יערי 618; אוצר ההגדות 849.