מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
- (-) Remove חסידות filter חסידות
- (-) Remove chassidut filter chassidut
- מכתבים (13) Apply מכתבים filter
- letter (13) Apply letter filter
- חותמות (6) Apply חותמות filter
- עותקים (6) Apply עותקים filter
- ספרים (6) Apply ספרים filter
- מיוחסים (6) Apply מיוחסים filter
- חתימות, (6) Apply חתימות, filter
- חתימות (6) Apply חתימות filter
- עם (6) Apply עם filter
- ורישומי (6) Apply ורישומי filter
- בעלות (6) Apply בעלות filter
- book (6) Apply book filter
- inscript (6) Apply inscript filter
- ownership (6) Apply ownership filter
- signatur (6) Apply signatur filter
- signatures, (6) Apply signatures, filter
- stamp (6) Apply stamp filter
מציג 1 - 12 of 19
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $3,500
כולל עמלת קונה
ספר חדושי שני המאורות, חידושים על דברי הרמב"ם והרמב"ן בספר המצוות, מאת רבי שניאור פייביש ב"ר מנחם מבולחוב. קושטא, [תק"ט 1749].
בראש עמוד השער - רישום בכתיבה ספרדית. השוליים העליונים נחתכו והשורה הראשונה של הרישום חסרה. בשורה השניה נכתב: "אברהם גרשון קוטבר יצ"ו". כפי הנראה, הספר היה שייך לרבי אברהם גרשון מקיטוב (קיטובר), גיסו הנודע של הבעש"ט ומגדולי המקובלים. יתכן והוא ניתן לו על ידי המחבר, רבי שניאור פייביש מבולחוב, מחכמי העדה האשכנזית בירושלים ושד"ר העדה בתקופת רבי גרשון מקיטוב (ראה להלן).
רבי אברהם גרשון מקיטוב (נפטר אדר תקכ"א), גאון ומקובל, מגדולי דורו ומחכמי הקלויז בברודי. גיסו הנודע של הבעש"ט, ומראשוני העולים לארץ ישראל שהשתייכו לתנועת החסידות. בספר "שבחי הבעש"ט" מסופרים סיפורים מופלאים על יחסיו עם גיסו הבעש"ט. תחילה לא הכיר בגדולתו של הבעש"ט וחשבו לאדם פשוט ובור, ולבסוף דבק בו בכל נפשו והצטרף לחבורתו. הבעש"ט גילה לו סודות גדולים והראה לו כיצד מעלים נשמות בתפילת מנחה של ערב שבת. רבי אברהם גרשון התגורר בעיר ברודי ושם נמנה על חכמי הקלויז הנודע. שם אף שימש כשליח ציבור קבוע ושם החלה ידידותו עם ה"נודע ביהודה", שנמשכה לאורך שנים. לאחר הפרשיה בברודי שבעקבותיה ברח מהעיר (בשנת תק"ד; ראה על כך באריכות קטלוג קדם 63, פריט 13), שהה רבי אברהם גרשון בבית גיסו הבעש"ט במז'יבוז' כשנתיים, אז לימד את בנו של הבעש"ט - רבי צבי. בשנת תק"ו החל רבי גרשון את מסעו לארץ ישראל. יש המייחסים את עלייתו לשליחות גיסו הבעש"ט, שקיווה להפיץ את תורת החסידות גם בארצות המזרח. המכתבים בין הבעש"ט לגיסו רבי אברהם גרשון מתקופת שהותו בארץ ישראל מעידים על הקשר הנפשי והרוחני העמוק ביניהם. מפורסמת היא איגרת הבעש"ט ששלח אליו, בה סיפר לו על תשובת המשיח: "אימתי קאתי מר? לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". תחילה התיישב רבי גרשון מקיטוב בחברון, אך בסביבות שנת תקי"ד עבר לירושלים והיה לאחד מגדולי חכמי העיר ולראש העדה האשכנזית המתחדשת. רבי אברהם גרשון נמנה עם חכמי ישיבת המקובלים "בית אל", ולמד בה אצל גדול המקובלים - הרש"ש. מידידיו הקרובים היה אז רבי יצחק זרחיה אזולאי - אביו של החיד"א.
לאחרונה חשף הרב יחיאל גולדהבר במחקריו את פעילותו הענפה של רבי אברהם גרשון מקיטוב בארגון ושיקום העדה האשכנזית בירושלים (לאחר חורבנה וגירוש האשכנזים מן העיר בשנת תפ"א) ואת מעמדו הרם כאיש הקשר בין הקהילה בירושלים ובין "פקידי קושטא", שהיו אחראים על כספי התמיכה לעניי ארץ ישראל, וכמגשר בין עדות האשכנזים והספרדים בירושלים. במחקריו של הרב גולדהבר התברר כי רבי אברהם גרשון היה מהדמויות המשפיעות ביותר בירושלים בשעתו. הוא היה איש אמונם של הספרדים והאשכנזים כאחד. עמד בקשרי ידידות הדוקים עם "פקידי קושטא" ועם המרכז בברודי, בו רוכזו התרומות שהגיעו מארצות אשכנז ופולין עבור עניי ארץ ישראל. במסגרת זו פעל במשותף עם חברו ה"נודע ביהודה" ועם חכמי ברודי. בראש אחת מתשובותיו שעסקו בפרשיה בברודי (שו"ת נודע ביהודה קמא, אה"ע, עג), כותב ה"נודע ביהודה" לרבי אברהם גרשון: "מחמד עיני וחמדת לבי... חכם עדיף מנביא, ליש ולביא, ה"ה כבוד אהובי ידיד נפשי וחביבי... הרבני המופלא ומופלג בתורה וחסידות, לו עשר ידות, שושן סודות, החכם השלם והכולל... כבוד מוהר"ר אברהם גרשון... קבלתי מכתבו הטהור ושמחתי בשלומו ובכבודו... גם שמחתי כי פקד ה' את עמו... והעמיד בן המנוח הגביר המפורסם ר' דוד זונאנו על משמרת אביו...". תשובה זו נשלחה אל רבי אברהם גרשון בהיותו בקושטא, שם פעל לבסס את קשריו ההדוקים עם פקידי קושטא לטובת הקהילה האשכנזית בארץ ישראל, וזאת בשיתוף עם ידידו ה"נודע ביהודה".
מחבר הספר שלפנינו, רבי שניאור פייביש מבולחוב, היה קשור אף הוא בפעילותו של רבי אברהם גרשון לטובת העדה האשכנזית בירושלים. רבי שניאור פייביש היה מגדולי החכמים בירושלים, חכם מופלג בנגלה ובנסתר. הוא עלה לירושלים בשנת תק"ט ובדרכו לארץ ישראל הדפיס את ספרו שלפנינו. כחמש שנים לאחר עלייתו ארצה, בשנת תקי"ד, נשלח כשד"ר מטעם העדה האשכנזית בירושלים לארצות אירופה. היה זה במסגרת מאמציו של רבי אברהם גרשון לבסס את התמיכה בקהילת האשכנזים בירושלים. כאמור, יתכן והספר ניתן לרבי אברהם גרשון ע"י המחבר רבי שניאור פייביש בעצמו.
חתימה מסולסלת בשער: "הצעיר שלמה חליגואה" (רישום שמו באותיות לטיניות, בעמוד האחרון).
[1], לה דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, בעיקר בשוליים. קרעים ופגמים במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט בכמה מקומות. השוליים הפנימיים של דף השער ושל מספר דפים נוספים שוקמו בנייר דבק. חסרון ופגיעה בכותרות העמודים - כתוצאה מחיתוך השוליים העליונים. פגיעה בטקסט שמעבר לעמוד השער - כתוצאה מחיתוך השוליים התחתונים. כריכת עור חדשה.
ספר זה נדפס על ידי המחבר במספר וריאנטים. ראה פירוט ההבדלים ביניהם ברשומת הספר במפעל הביבליוגרפיה. בעותק שלפנינו מופיע נוסח ברכה לגבירים האחים ר' יהושע ור' משה צונצין, לגביר ר' יוסף ב"ר יהודה מירושלים, והושאר מקום ריק לרישום שם נוסף בכתב-יד. הקדמת המחבר (מעבר לשער) מסתיימת במילים: "וכעת אתרחיש ניס"ע לארץ מולדתי, לא מנעתי את ידי מלשלח מקמא דמטי לידי מן הדפוס היום" (ללא שמו של המחבר, כפי שמופיע בחלק מהעותקים). הדף האחרון (דף לה) מלא כולו בטקסט, ומסתיים: "הוצרכתי לסיים... ואקוה לה' שדבר ה' יצא מירושלם במה שבדעתי לגמור בעהי"ת".
בראש עמוד השער - רישום בכתיבה ספרדית. השוליים העליונים נחתכו והשורה הראשונה של הרישום חסרה. בשורה השניה נכתב: "אברהם גרשון קוטבר יצ"ו". כפי הנראה, הספר היה שייך לרבי אברהם גרשון מקיטוב (קיטובר), גיסו הנודע של הבעש"ט ומגדולי המקובלים. יתכן והוא ניתן לו על ידי המחבר, רבי שניאור פייביש מבולחוב, מחכמי העדה האשכנזית בירושלים ושד"ר העדה בתקופת רבי גרשון מקיטוב (ראה להלן).
רבי אברהם גרשון מקיטוב (נפטר אדר תקכ"א), גאון ומקובל, מגדולי דורו ומחכמי הקלויז בברודי. גיסו הנודע של הבעש"ט, ומראשוני העולים לארץ ישראל שהשתייכו לתנועת החסידות. בספר "שבחי הבעש"ט" מסופרים סיפורים מופלאים על יחסיו עם גיסו הבעש"ט. תחילה לא הכיר בגדולתו של הבעש"ט וחשבו לאדם פשוט ובור, ולבסוף דבק בו בכל נפשו והצטרף לחבורתו. הבעש"ט גילה לו סודות גדולים והראה לו כיצד מעלים נשמות בתפילת מנחה של ערב שבת. רבי אברהם גרשון התגורר בעיר ברודי ושם נמנה על חכמי הקלויז הנודע. שם אף שימש כשליח ציבור קבוע ושם החלה ידידותו עם ה"נודע ביהודה", שנמשכה לאורך שנים. לאחר הפרשיה בברודי שבעקבותיה ברח מהעיר (בשנת תק"ד; ראה על כך באריכות קטלוג קדם 63, פריט 13), שהה רבי אברהם גרשון בבית גיסו הבעש"ט במז'יבוז' כשנתיים, אז לימד את בנו של הבעש"ט - רבי צבי. בשנת תק"ו החל רבי גרשון את מסעו לארץ ישראל. יש המייחסים את עלייתו לשליחות גיסו הבעש"ט, שקיווה להפיץ את תורת החסידות גם בארצות המזרח. המכתבים בין הבעש"ט לגיסו רבי אברהם גרשון מתקופת שהותו בארץ ישראל מעידים על הקשר הנפשי והרוחני העמוק ביניהם. מפורסמת היא איגרת הבעש"ט ששלח אליו, בה סיפר לו על תשובת המשיח: "אימתי קאתי מר? לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". תחילה התיישב רבי גרשון מקיטוב בחברון, אך בסביבות שנת תקי"ד עבר לירושלים והיה לאחד מגדולי חכמי העיר ולראש העדה האשכנזית המתחדשת. רבי אברהם גרשון נמנה עם חכמי ישיבת המקובלים "בית אל", ולמד בה אצל גדול המקובלים - הרש"ש. מידידיו הקרובים היה אז רבי יצחק זרחיה אזולאי - אביו של החיד"א.
לאחרונה חשף הרב יחיאל גולדהבר במחקריו את פעילותו הענפה של רבי אברהם גרשון מקיטוב בארגון ושיקום העדה האשכנזית בירושלים (לאחר חורבנה וגירוש האשכנזים מן העיר בשנת תפ"א) ואת מעמדו הרם כאיש הקשר בין הקהילה בירושלים ובין "פקידי קושטא", שהיו אחראים על כספי התמיכה לעניי ארץ ישראל, וכמגשר בין עדות האשכנזים והספרדים בירושלים. במחקריו של הרב גולדהבר התברר כי רבי אברהם גרשון היה מהדמויות המשפיעות ביותר בירושלים בשעתו. הוא היה איש אמונם של הספרדים והאשכנזים כאחד. עמד בקשרי ידידות הדוקים עם "פקידי קושטא" ועם המרכז בברודי, בו רוכזו התרומות שהגיעו מארצות אשכנז ופולין עבור עניי ארץ ישראל. במסגרת זו פעל במשותף עם חברו ה"נודע ביהודה" ועם חכמי ברודי. בראש אחת מתשובותיו שעסקו בפרשיה בברודי (שו"ת נודע ביהודה קמא, אה"ע, עג), כותב ה"נודע ביהודה" לרבי אברהם גרשון: "מחמד עיני וחמדת לבי... חכם עדיף מנביא, ליש ולביא, ה"ה כבוד אהובי ידיד נפשי וחביבי... הרבני המופלא ומופלג בתורה וחסידות, לו עשר ידות, שושן סודות, החכם השלם והכולל... כבוד מוהר"ר אברהם גרשון... קבלתי מכתבו הטהור ושמחתי בשלומו ובכבודו... גם שמחתי כי פקד ה' את עמו... והעמיד בן המנוח הגביר המפורסם ר' דוד זונאנו על משמרת אביו...". תשובה זו נשלחה אל רבי אברהם גרשון בהיותו בקושטא, שם פעל לבסס את קשריו ההדוקים עם פקידי קושטא לטובת הקהילה האשכנזית בארץ ישראל, וזאת בשיתוף עם ידידו ה"נודע ביהודה".
מחבר הספר שלפנינו, רבי שניאור פייביש מבולחוב, היה קשור אף הוא בפעילותו של רבי אברהם גרשון לטובת העדה האשכנזית בירושלים. רבי שניאור פייביש היה מגדולי החכמים בירושלים, חכם מופלג בנגלה ובנסתר. הוא עלה לירושלים בשנת תק"ט ובדרכו לארץ ישראל הדפיס את ספרו שלפנינו. כחמש שנים לאחר עלייתו ארצה, בשנת תקי"ד, נשלח כשד"ר מטעם העדה האשכנזית בירושלים לארצות אירופה. היה זה במסגרת מאמציו של רבי אברהם גרשון לבסס את התמיכה בקהילת האשכנזים בירושלים. כאמור, יתכן והספר ניתן לרבי אברהם גרשון ע"י המחבר רבי שניאור פייביש בעצמו.
חתימה מסולסלת בשער: "הצעיר שלמה חליגואה" (רישום שמו באותיות לטיניות, בעמוד האחרון).
[1], לה דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, בעיקר בשוליים. קרעים ופגמים במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט בכמה מקומות. השוליים הפנימיים של דף השער ושל מספר דפים נוספים שוקמו בנייר דבק. חסרון ופגיעה בכותרות העמודים - כתוצאה מחיתוך השוליים העליונים. פגיעה בטקסט שמעבר לעמוד השער - כתוצאה מחיתוך השוליים התחתונים. כריכת עור חדשה.
ספר זה נדפס על ידי המחבר במספר וריאנטים. ראה פירוט ההבדלים ביניהם ברשומת הספר במפעל הביבליוגרפיה. בעותק שלפנינו מופיע נוסח ברכה לגבירים האחים ר' יהושע ור' משה צונצין, לגביר ר' יוסף ב"ר יהודה מירושלים, והושאר מקום ריק לרישום שם נוסף בכתב-יד. הקדמת המחבר (מעבר לשער) מסתיימת במילים: "וכעת אתרחיש ניס"ע לארץ מולדתי, לא מנעתי את ידי מלשלח מקמא דמטי לידי מן הדפוס היום" (ללא שמו של המחבר, כפי שמופיע בחלק מהעותקים). הדף האחרון (דף לה) מלא כולו בטקסט, ומסתיים: "הוצרכתי לסיים... ואקוה לה' שדבר ה' יצא מירושלם במה שבדעתי לגמור בעהי"ת".
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - ספרים עם חתימות, חותמות ורישומי בעלות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
ספר "דקדוק הנקרא דברי אגור", עקרי וכללי הדקדוק העברי, מאת רבי יעקב פינצו. ונציה, דפוס זואן דגארה, [שס"ה 1605]. מהדורה יחידה.
בדף האחרון: "לוח הטעמים", והערה בדפוס: "קצתם יש להם שמות נרדפים כדכתב הגאון ארקיוולטי נר"ו...".
העותק של האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה. בדף השער מופיעות שתיים מחותמותיו: חותמת אחת עם שמו, "נחום דובער פרידמאן", וסמל האריה במרכזה; וחותמת נוספת "קנין כספי".
האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (תר"ג/תר"ד-תרמ"ג), נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי יד וספרים עתיקים (ראה: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 454, הע' 34). בספרייתו היו כמה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי".
חתימה בדף השער: "לה"ו הצעיר אחי"ם ס"ט" - חתימת הגאון רבי אברהם חי מוסאפיא, מחכמי טורקיה וירושלים, בן רבי חיים יצחק אב"ד אישפלאטרו, מחבר "תהלה לדויד" על תהילים (ליוורנו, תרכ"ז). חידושיו נדפסו גם בספרו של אביו "חיים וחסד" (ליוורנו, תר"ד).
טז דף. 13 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי צבע בשוליים התחתונים. חיתוך דפים עם פגיעה בשומרי הדפים. כריכת עור חדשה, נאה.
בדף האחרון: "לוח הטעמים", והערה בדפוס: "קצתם יש להם שמות נרדפים כדכתב הגאון ארקיוולטי נר"ו...".
העותק של האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה. בדף השער מופיעות שתיים מחותמותיו: חותמת אחת עם שמו, "נחום דובער פרידמאן", וסמל האריה במרכזה; וחותמת נוספת "קנין כספי".
האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (תר"ג/תר"ד-תרמ"ג), נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי יד וספרים עתיקים (ראה: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 454, הע' 34). בספרייתו היו כמה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי".
חתימה בדף השער: "לה"ו הצעיר אחי"ם ס"ט" - חתימת הגאון רבי אברהם חי מוסאפיא, מחכמי טורקיה וירושלים, בן רבי חיים יצחק אב"ד אישפלאטרו, מחבר "תהלה לדויד" על תהילים (ליוורנו, תרכ"ז). חידושיו נדפסו גם בספרו של אביו "חיים וחסד" (ליוורנו, תר"ד).
טז דף. 13 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי צבע בשוליים התחתונים. חיתוך דפים עם פגיעה בשומרי הדפים. כריכת עור חדשה, נאה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - ספרים עם חתימות, חותמות ורישומי בעלות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $400
כולל עמלת קונה
ספר תוספי הרא"ש, על מסכת יבמות וכתובות. ליוורנו, [תקל"ו 1776].
העותק של רבי נחום דובער מסדיגורה. בדף השער מופיעות חותמות: "נחום דובער פרידמאן", ו"מנחת שי". תיקונים והגהות קצרות בכמה מדפי הספר.
רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (תר"ג/תר"ד-תרמ"ג), נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי יד וספרים עתיקים (ראה: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 454, הע' 34). בספריתו היו כמה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי".
[2], נט; ד, סה-צז דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.
העותק של רבי נחום דובער מסדיגורה. בדף השער מופיעות חותמות: "נחום דובער פרידמאן", ו"מנחת שי". תיקונים והגהות קצרות בכמה מדפי הספר.
רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (תר"ג/תר"ד-תרמ"ג), נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי יד וספרים עתיקים (ראה: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 454, הע' 34). בספריתו היו כמה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי".
[2], נט; ד, סה-צז דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - ספרים עם חתימות, חותמות ורישומי בעלות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
ספר שו"ת צמח צדק, אבן העזר, חלק ראשון, תשובות בענייני עגונות, קידושין ואישות, מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, ה"צמח צדק" מליובאוויטש. ווילנא, תרל"א 1870. מהדורה ראשונה.
שני שערים בפתח הספר; הכותר ומקום הדפוס מודפסים בדיו זהובה. שער נפרד להלכות קידושין.
בדף השער הראשון ובדפים נוספים חותמות של האדמו"ר רבי יהושע אשר רבינוביץ מפוריסוב-אוטבוצק: "יהושע אשר ראבינאוויץ בלכ"ק [=בן לכבוד קדושת] אאמו"ר הה"ק זצללה"ה מקאלשין - חופ"ק אטוואצק".
האדמו"ר רבי יהושע אשר רבינוביץ (נפטר תשרי תרצ"ח, אנצ' לחסידות, ב', עמ' סט-ע), בנו של האדמו"ר רבי מאיר שלום מקאלושין, מצאצאי ה"יהודי הקדוש" רבי יעקב יצחק מפשיסחא. בשנת תרס"ב הוכתר לאדמו"ר בקאלושין. לאחר מכן עבר לפוריסוב, עיר רבנותו של זקנו האדמו"ר רבי יהושע אשר מפוריסוב, והקים בה בית מדרש גדול. לאחר מכן התגורר בערים אוטבוצק וורשא. היה אהוב על המון העם, ומאות חסידים מכל קצוי פולין נהרו לבית מדרשו, שהיה מלא בכל ימות השבוע ולא רק בשבתות ובימי חג.
[2], קמז; [1], פב, [1] דף. דפים צה-צו נכרכו שלא כסדרם. 35 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרעים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, עם פגיעה קלה בטקסט בדף האחרון (ושיקומים בהדבקות נייר). סימני עש קלים. חותמות רבות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור מקורית, בלויה ופגומה, מנותקת בחלקה. הטבעה מוזהבת בפינת הכריכה הקדמית: "ב, א".
שני שערים בפתח הספר; הכותר ומקום הדפוס מודפסים בדיו זהובה. שער נפרד להלכות קידושין.
בדף השער הראשון ובדפים נוספים חותמות של האדמו"ר רבי יהושע אשר רבינוביץ מפוריסוב-אוטבוצק: "יהושע אשר ראבינאוויץ בלכ"ק [=בן לכבוד קדושת] אאמו"ר הה"ק זצללה"ה מקאלשין - חופ"ק אטוואצק".
האדמו"ר רבי יהושע אשר רבינוביץ (נפטר תשרי תרצ"ח, אנצ' לחסידות, ב', עמ' סט-ע), בנו של האדמו"ר רבי מאיר שלום מקאלושין, מצאצאי ה"יהודי הקדוש" רבי יעקב יצחק מפשיסחא. בשנת תרס"ב הוכתר לאדמו"ר בקאלושין. לאחר מכן עבר לפוריסוב, עיר רבנותו של זקנו האדמו"ר רבי יהושע אשר מפוריסוב, והקים בה בית מדרש גדול. לאחר מכן התגורר בערים אוטבוצק וורשא. היה אהוב על המון העם, ומאות חסידים מכל קצוי פולין נהרו לבית מדרשו, שהיה מלא בכל ימות השבוע ולא רק בשבתות ובימי חג.
[2], קמז; [1], פב, [1] דף. דפים צה-צו נכרכו שלא כסדרם. 35 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרעים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, עם פגיעה קלה בטקסט בדף האחרון (ושיקומים בהדבקות נייר). סימני עש קלים. חותמות רבות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור מקורית, בלויה ופגומה, מנותקת בחלקה. הטבעה מוזהבת בפינת הכריכה הקדמית: "ב, א".
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - ספרים עם חתימות, חותמות ורישומי בעלות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $600
לא נמכר
ספר תפארת הצבי, חיבור על מסכת ביצה, וחידושים על הלכות יורה דעה, מאת רבי עוזיאל מייזליש מריטשוואהל, תלמיד המגיד ממזריטש. זולקווא, תקס"ג [1803]. מהדורה ראשונה.
מחבר הספר, הגאון הקדוש רבי עוזיאל מייזליש (תק"ד-תקמ"ו), רב וראש ישיבה באוסטרובצה, ריטשוואהל וניישטאט. בצעירותו הכיר את הבעש"ט והוא מביא בספריו דברים ששמע מפיו ("...ששמעתי מפי איש קדוש וטהור רבינו ישראל בעש"ט ז"ל"). עם פטירת הבעש"ט היה לתלמידו של רבי דב בער המגיד הגדול ממזריטש, וחבר קרוב לתלמידי המגיד: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אלימלך מליז'נסק, רבי זושא מאניפולי, רבי חיים חייקא מאמדור, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן, רבי פנחס הורוויץ מפרנקפורט בעל ה"הפלאה" ורבי שמואל שמעלקא הורוויץ אב"ד ריטשוואהל וניקלשבורג.
העותק של הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, ראש ישיבת חכמי לובלין ומייסד "הדף היומי". שתי חותמות אישיות שלו בדף השער ושתיים בדף המגן שלפניו: "מאיר שפירא האב"ד ור"מ פיעטרקוב". חותמות נוספות של ספריית ישיבת חכמי לובלין ("בית עקד ספרים בישיבת חכמי לובלין...").
הגאון רבי מאיר שפירא (תרמ"ז-תרצ"ד) אב"ד פיעטרקוב ולובלין, ראש ישיבת "חכמי לובלין", מחולל הדף היומי, ממייסדי אגודת ישראל ומגדולי הרבנים בדורו. מהרבנים הצעירים והדומיננטיים ביותר ב"מועצת גדולי התורה". מן הדמויות הנודעות בדורות האחרונים. ראש ישיבה, חריף ושנון, גאון מובהק בהלכה ובאגדה. חסיד דבוק ברבותיו האדמו"רים. נואם בחסד עליון ורב-פעלים. עסקן פעיל ונמרץ, ציר בפרלמנט הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד וכל הליכותיו-גינוני מלכות. רבי מאיר נפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא בנים או בנות, אך הוא עצמו אמר שיש לו שני ילדים: הראשון הוא הדף היומי והשני הוא ישיבת חכמי לובלין.
בעמוד השער חותמת של רבי "משה נחום ירושלימסקי אבד"ק קיעלץ והגליל" (שנחתמה על חותמותיו של רבי מאיר שפירא).
הגאון החסיד רבי משה נחום ירושלימסקי (תרט"ו-תרע"ו), מגדולי המשיבים בדורו. כבר בצעירותו התכתב עם גדולי הדור שלפניו, ותשובות אליו נמצאות בספרי השו"ת "שואל ומשיב" להגרי"ש נתנזון, "שם אריה" להגרא"ל בלחובר, "שערי דעה" להגרחי"ל סוסניצר, ובספרי שו"ת נוספים. תשובותיו עוסקות גם בשאלות חמורות של עגונות ואיסור והיתר [כבר בהיותו בן שבע עשרה צירפו ה"שואל ומשיב" ל"היתר מאה רבנים"]. בצעירותו נסע לצאנז ובעל ה"דברי חיים" קירבו מאד.
[2], כט; טז דף. במקור נכרכו כט הדפים בסוף הספר (סדר שני החיבורים שבספר התהפך). 36.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים קטנים בשולי שני הדפים הראשונים. קרעים ופגמים קטנים בדף האחרון, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני עש קלים, עם פגיעות מעטות בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר מקומות, עם פגיעות בכותרות ובשומרי הדפים. חותמות. כריכה חדשה.
מחבר הספר, הגאון הקדוש רבי עוזיאל מייזליש (תק"ד-תקמ"ו), רב וראש ישיבה באוסטרובצה, ריטשוואהל וניישטאט. בצעירותו הכיר את הבעש"ט והוא מביא בספריו דברים ששמע מפיו ("...ששמעתי מפי איש קדוש וטהור רבינו ישראל בעש"ט ז"ל"). עם פטירת הבעש"ט היה לתלמידו של רבי דב בער המגיד הגדול ממזריטש, וחבר קרוב לתלמידי המגיד: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אלימלך מליז'נסק, רבי זושא מאניפולי, רבי חיים חייקא מאמדור, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן, רבי פנחס הורוויץ מפרנקפורט בעל ה"הפלאה" ורבי שמואל שמעלקא הורוויץ אב"ד ריטשוואהל וניקלשבורג.
העותק של הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, ראש ישיבת חכמי לובלין ומייסד "הדף היומי". שתי חותמות אישיות שלו בדף השער ושתיים בדף המגן שלפניו: "מאיר שפירא האב"ד ור"מ פיעטרקוב". חותמות נוספות של ספריית ישיבת חכמי לובלין ("בית עקד ספרים בישיבת חכמי לובלין...").
הגאון רבי מאיר שפירא (תרמ"ז-תרצ"ד) אב"ד פיעטרקוב ולובלין, ראש ישיבת "חכמי לובלין", מחולל הדף היומי, ממייסדי אגודת ישראל ומגדולי הרבנים בדורו. מהרבנים הצעירים והדומיננטיים ביותר ב"מועצת גדולי התורה". מן הדמויות הנודעות בדורות האחרונים. ראש ישיבה, חריף ושנון, גאון מובהק בהלכה ובאגדה. חסיד דבוק ברבותיו האדמו"רים. נואם בחסד עליון ורב-פעלים. עסקן פעיל ונמרץ, ציר בפרלמנט הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד וכל הליכותיו-גינוני מלכות. רבי מאיר נפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא בנים או בנות, אך הוא עצמו אמר שיש לו שני ילדים: הראשון הוא הדף היומי והשני הוא ישיבת חכמי לובלין.
בעמוד השער חותמת של רבי "משה נחום ירושלימסקי אבד"ק קיעלץ והגליל" (שנחתמה על חותמותיו של רבי מאיר שפירא).
הגאון החסיד רבי משה נחום ירושלימסקי (תרט"ו-תרע"ו), מגדולי המשיבים בדורו. כבר בצעירותו התכתב עם גדולי הדור שלפניו, ותשובות אליו נמצאות בספרי השו"ת "שואל ומשיב" להגרי"ש נתנזון, "שם אריה" להגרא"ל בלחובר, "שערי דעה" להגרחי"ל סוסניצר, ובספרי שו"ת נוספים. תשובותיו עוסקות גם בשאלות חמורות של עגונות ואיסור והיתר [כבר בהיותו בן שבע עשרה צירפו ה"שואל ומשיב" ל"היתר מאה רבנים"]. בצעירותו נסע לצאנז ובעל ה"דברי חיים" קירבו מאד.
[2], כט; טז דף. במקור נכרכו כט הדפים בסוף הספר (סדר שני החיבורים שבספר התהפך). 36.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים קטנים בשולי שני הדפים הראשונים. קרעים ופגמים קטנים בדף האחרון, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני עש קלים, עם פגיעות מעטות בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר מקומות, עם פגיעות בכותרות ובשומרי הדפים. חותמות. כריכה חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - ספרים עם חתימות, חותמות ורישומי בעלות
קָטָלוֹג
פריט 158 שו"ת כוכב מיעקב / שו"ת אמרי דוד - העותקים של רבי דוד דוב מייזליש אב"ד אוהעל בעל ה"בנין דוד"
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
שני ספרי שו"ת בהלכה מגאוני גליציה, כרוכים יחד:
• ספר כוכב מיעקב, שאלות ותשובות מאת רבי יעקב ויידנפלד אב"ד הרומליב (הרימאיליב). בילגורייא, דפוס ר' נטע קְרוֹנֶנבֶּרג, תרצ"ג 1933. מהדורה ראשונה, בהוצאת בני המחבר: רבי יצחק אב"ד הרומליב, רבי נחום אב"ד דומברובה [בעל "חזון נחום"] ורבי בעריש אב"ד טשעבין [בעל "דובב מישרים"].
• ספר אמרי דוד, שאלות ותשובות מאת רבי דוד הלוי איש הורוויץ אב"ד סטניסלאב. בילגורייא, דפוס ר' נטע קְרוֹנֶנבֶּרג, תרצ"ד 1934. מהדורה יחידה, בהוצאת המחבר.
בשערי שני הספרים ובגיליונותיהם, חותמות רבות של: רבי " דוד דוב בעריש מייזליש - אב"ד דק"ק ספרדים אוהעל יע"א".
הגאון הקדוש רבי דוד דוב מייזליש אב"ד אוהעל (תרל"ה-נספה בשואה תש"ד), מגדולי הרבנים החסידיים בהונגריה. חתנו וממלא מקומו של הגאון הקדוש רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל (בן ה"ייטב לב"). חתונתו נערכה בשנת תרנ"ז בחצר הקודש של האדמו"ר רבי שלמה מבובוב (החתונה היתה אמורה להיות בעיר אוהעל, אולם היא הועברה לעיר בובוב, לאחר שחמיו הרב מאוהעל נסתלק בדמי ימיו באותה השנה). מתורתו נדפסו: שו"ת "בנין דוד" (אוהעל, תרצ"ב); ספר "בנין דוד" על התורה וחידושי סוגיות (אוהעל, תש"ב); וספרים נוספים שנדפסו בארה"ב ע"י צאצאיו שהגיעו לארה"ב לאחר השואה, בנו רבי צבי הירש מייזליש אב"ד וייטצען, ונכדיו מגדולי הרבנים בקהילות סאטמר, צאנז ובובוב עד היום.
[1], צט דף; [1], ב-ח; קח דף. 31.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים. כריכת בד ישנה.
• ספר כוכב מיעקב, שאלות ותשובות מאת רבי יעקב ויידנפלד אב"ד הרומליב (הרימאיליב). בילגורייא, דפוס ר' נטע קְרוֹנֶנבֶּרג, תרצ"ג 1933. מהדורה ראשונה, בהוצאת בני המחבר: רבי יצחק אב"ד הרומליב, רבי נחום אב"ד דומברובה [בעל "חזון נחום"] ורבי בעריש אב"ד טשעבין [בעל "דובב מישרים"].
• ספר אמרי דוד, שאלות ותשובות מאת רבי דוד הלוי איש הורוויץ אב"ד סטניסלאב. בילגורייא, דפוס ר' נטע קְרוֹנֶנבֶּרג, תרצ"ד 1934. מהדורה יחידה, בהוצאת המחבר.
בשערי שני הספרים ובגיליונותיהם, חותמות רבות של: רבי " דוד דוב בעריש מייזליש - אב"ד דק"ק ספרדים אוהעל יע"א".
הגאון הקדוש רבי דוד דוב מייזליש אב"ד אוהעל (תרל"ה-נספה בשואה תש"ד), מגדולי הרבנים החסידיים בהונגריה. חתנו וממלא מקומו של הגאון הקדוש רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל (בן ה"ייטב לב"). חתונתו נערכה בשנת תרנ"ז בחצר הקודש של האדמו"ר רבי שלמה מבובוב (החתונה היתה אמורה להיות בעיר אוהעל, אולם היא הועברה לעיר בובוב, לאחר שחמיו הרב מאוהעל נסתלק בדמי ימיו באותה השנה). מתורתו נדפסו: שו"ת "בנין דוד" (אוהעל, תרצ"ב); ספר "בנין דוד" על התורה וחידושי סוגיות (אוהעל, תש"ב); וספרים נוספים שנדפסו בארה"ב ע"י צאצאיו שהגיעו לארה"ב לאחר השואה, בנו רבי צבי הירש מייזליש אב"ד וייטצען, ונכדיו מגדולי הרבנים בקהילות סאטמר, צאנז ובובוב עד היום.
[1], צט דף; [1], ב-ח; קח דף. 31.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים. כריכת בד ישנה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - ספרים עם חתימות, חותמות ורישומי בעלות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $10,000
נמכר ב: $23,750
כולל עמלת קונה
שני מכתבים שנשלחו אל הגאון הקדוש רבי אברהם אב"ד טשכנוב, מאת בניו האדמו"רים:
• מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי זאב וואלף. סטריקוב, כ"א אדר כת"ר [=תר"כ 1860].
במכתב אל "ידידי אבי מורי עטרת ראשי הרב הגאון... המפורסם, נזר הקודש שר התורה, בוצינא קדישא, יסוד העולם..." מודיע הבן לאביו על נסיעתו לשמחת נישואי בנו, דרך העיר טשכנוב ["דרך מחניכם הטהורה"]. הוא מספר לו על כך שאשתו לא תסע עמם ל"שמחת פרי בטנה" עקב מצב בריאותה, "וה' ישלח לה מהרה רפואה שלימה וישלם שמחות לי תחת עמלי, כי גם אנכי חלש מרוב טרדה".
• מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי דוב בעריש. ביאלה, תשרי תרכ"ו [1865].
במכתב "אל כבוד אהובי אבי אדומו"ר הרב הגאון... הצדיק המפורסים, קדוש ה' מכובד", מספר הבן לאביו, על רכישת בית בעירו ביאלה, ועל שידוך שעשה לבנו ר' אהרן צבי עם בת הנגיד רבי פישל ליצבארסקי ממלאווא, שהיא נכדת רבי אריה לייבוש חריף הרב מפולוצק.
האדמו"ר מסטריקוב - רבי זאב וואלף לנדא (תקס"ז-תרנ"א), תלמידו המובהק של האדמו"ר רבי מנדלי מקוצק ושל ממשיך-דרכו בעל "חידושי הרי"מ". בשנת תרכ"ו לאחר פטירת ה"חידושי הרי"מ", נטו רוב החסידים אחר הנהגתו של האדמו"ר רבי חנוך הניך מאלכסנדר, אך מיעוטם החלו לנסוע לאביו של ר' זאב וואלף - הגאון הקדוש אב"ד טשכנוב. בשנת תרל"ח לאחר פטירת אביו, הוכתר רבי זאב וואלף לאדמו"ר ואלפי חסידים קבלו את מרותו והנהגתו, שהיתה בדרכי קוצק - דרך החריפות וההבנה.
האדמו"ר רבי דוב בעריש לנדא מביאלה (תק"פ-תרל"ו), תלמיד אביו הגדול, וחסיד מקושר של האדמו"ר רבי יצחק מוורקא ובנו האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוורקא. רבו האדמו"ר רמ"מ מוורקא היה ממעט בדיבור ומפורסם בשתיקתו. רבי דוב בעריש שהיה ראש התלמידים היה מפרש את עומק כוונת רבו בדבריו הקצרים. בשנת תרכ"ח נפטר האדמו"ר מוורקא ורוב החסידים נטו אחרי רבי דוב בעריש והכתירוהו לאדמו"ר. היה שופע דברי תורה והשמיע את דבריו אף בימי חול, שלא כדרכם של אדמו"רים אחרים. מבניו: האדמו"ר רבי אהרן צבי מביאלה (נפטר תר"ע), והאדמו"ר רבי אלימלך מנחם מנדיל לנדא מסטריקוב, מגדולי אדמו"רי פולין - ואבי שושלת אדמו"רי סטריקוב בזמננו.
2 מכתבים (כל אחד על דף מקופל). כ-21 ס"מ. רישומי כתובת בדף האחורי של כל אחד מהמכתבים. סימני קיפול.
מקור: אוסף פרטי חשוב של אוטוגרפים, ניו-יורק. נקנה ב"קדם", מכירה מס' 48, פריט 48.
• מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי זאב וואלף. סטריקוב, כ"א אדר כת"ר [=תר"כ 1860].
במכתב אל "ידידי אבי מורי עטרת ראשי הרב הגאון... המפורסם, נזר הקודש שר התורה, בוצינא קדישא, יסוד העולם..." מודיע הבן לאביו על נסיעתו לשמחת נישואי בנו, דרך העיר טשכנוב ["דרך מחניכם הטהורה"]. הוא מספר לו על כך שאשתו לא תסע עמם ל"שמחת פרי בטנה" עקב מצב בריאותה, "וה' ישלח לה מהרה רפואה שלימה וישלם שמחות לי תחת עמלי, כי גם אנכי חלש מרוב טרדה".
• מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי דוב בעריש. ביאלה, תשרי תרכ"ו [1865].
במכתב "אל כבוד אהובי אבי אדומו"ר הרב הגאון... הצדיק המפורסים, קדוש ה' מכובד", מספר הבן לאביו, על רכישת בית בעירו ביאלה, ועל שידוך שעשה לבנו ר' אהרן צבי עם בת הנגיד רבי פישל ליצבארסקי ממלאווא, שהיא נכדת רבי אריה לייבוש חריף הרב מפולוצק.
האדמו"ר מסטריקוב - רבי זאב וואלף לנדא (תקס"ז-תרנ"א), תלמידו המובהק של האדמו"ר רבי מנדלי מקוצק ושל ממשיך-דרכו בעל "חידושי הרי"מ". בשנת תרכ"ו לאחר פטירת ה"חידושי הרי"מ", נטו רוב החסידים אחר הנהגתו של האדמו"ר רבי חנוך הניך מאלכסנדר, אך מיעוטם החלו לנסוע לאביו של ר' זאב וואלף - הגאון הקדוש אב"ד טשכנוב. בשנת תרל"ח לאחר פטירת אביו, הוכתר רבי זאב וואלף לאדמו"ר ואלפי חסידים קבלו את מרותו והנהגתו, שהיתה בדרכי קוצק - דרך החריפות וההבנה.
האדמו"ר רבי דוב בעריש לנדא מביאלה (תק"פ-תרל"ו), תלמיד אביו הגדול, וחסיד מקושר של האדמו"ר רבי יצחק מוורקא ובנו האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוורקא. רבו האדמו"ר רמ"מ מוורקא היה ממעט בדיבור ומפורסם בשתיקתו. רבי דוב בעריש שהיה ראש התלמידים היה מפרש את עומק כוונת רבו בדבריו הקצרים. בשנת תרכ"ח נפטר האדמו"ר מוורקא ורוב החסידים נטו אחרי רבי דוב בעריש והכתירוהו לאדמו"ר. היה שופע דברי תורה והשמיע את דבריו אף בימי חול, שלא כדרכם של אדמו"רים אחרים. מבניו: האדמו"ר רבי אהרן צבי מביאלה (נפטר תר"ע), והאדמו"ר רבי אלימלך מנחם מנדיל לנדא מסטריקוב, מגדולי אדמו"רי פולין - ואבי שושלת אדמו"רי סטריקוב בזמננו.
2 מכתבים (כל אחד על דף מקופל). כ-21 ס"מ. רישומי כתובת בדף האחורי של כל אחד מהמכתבים. סימני קיפול.
מקור: אוסף פרטי חשוב של אוטוגרפים, ניו-יורק. נקנה ב"קדם", מכירה מס' 48, פריט 48.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $6,000
לא נמכר
מכתב בחתימת יד-קדשו של האדמו"ר רבי "יצחק יעקב בהרה"ק ה"מ נתן דוד זצלה"ה זי"ע". בייאלע (ביאלה, פולין), תרמ"ו [1886].
מכתב ברכות שנה-טובה: "...שנזכר ונפקד בדבר ישועה ורחמים ממעין הברכות... בכתיבה וחתימה טובה כפולה בגוף ונפש, ובני חיי ומזוני, שלימות הבריאות... שנה טובה ומתוקה, וחיי נחת ולב שמח והרחבת הדעת לתורתו ועבודתו...".
האדמו"ר הראשון מביאלה - רבי יצחק יעקב רבינוביץ (תר"ז-תרס"ה), מגדולי אדמו"רי פולין. בנו של האדמו"ר רבי נתן דוד משידלובצה, נכד "היהודי הקדוש" רבי יצחק יעקב מפשיסחא. עוד בהיותו ילד ניכר בכשרונותיו ובנשמתו הגדולה [אביו העיד עליו כי היה לו גילוי-אליהו בהיותו ילד, ועוד בטרם הגיע לגיל בר-מצוה רבי יחזקאל מקוזמיר קראו "רבי" ורבי אלעזר מדזיקוב נתן לו לקרוא "פיתקא", וכשהיה עם אביו אצל בעל ה"דברי חיים" מצאנז, קם האדמו"ר מפני הילד וכיבדהו]. בשנת תרל"ג עלה למלא באדמו"רות את מקום חותנו האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה-לנטשנה. בפקודת האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין, קיבל עליו את עול ההנהגה, ורבים נהרו לחצר הקודש שעברה אח"כ לביאלה.
מקובל ונערץ על כל גדולי החסידות בפולין. האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגוסטינין אמר עליו: "לא האמנתי כי אחר הרבי מקוצק יהיה אדם עם מוח שכזה". הרב מגוסטינין אף היה רגיל לשלוח לו מכתב בכל ערב ראש השנה בבקשה שיזכרהו "בתפלותיו הצלולים" לקראת הימים הקדושים הממשמשים ובאים. האדמו"ר רבי חיים ישראל מפילוב אמר עליו "חכם עדיף מנביא". האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזמין, שהיה מזקני האדמו"רים בדורו, כבדהו פעם לומר "תורה" על שולחנו, זאת למרות גילו הצעיר, ולאחר שסיים הגיב האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזמין ואמר: "אמת! אמת! אמת!". דברי תורתו נדפסו בסדרת ספריו: "דברי בינה" ו"ישרי לב".
נפטר באמצע תפילת ערבית, ונשמתו יצאה מגופו בטהרה בהגיעו לתיבות "ויקבלו כולם את עול מלכותך" שבתפילת "עלינו לשבח".
בניו ונכדיו היו לאדמו"רים מפורסמים בפולין, אשר נהרו אליהם עדות גדולות: בנו האדמו"ר רבי ירחמיאל צבי משדליץ (זקנם של אדמו"רי ביאלה בדורנו), בנו האדמו"ר רבי נתן דוד מפארציבה (אבי האדמו"ר ממונקטש-פתח תקוה), בנו האדמו"ר רבי מאיר שלמה יהודה ממזריטש, בנו האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מלובלין, וחתנו האדמו"ר רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ, רבה הראשון של העיר בני ברק.
[1] דף. כתיבת יד סופר, עם חתימת יד-קדשו. 20 ס"מ. מצב טוב. נייר יבש. נקבי תיוק ובלאי קל בקפלי הנייר.
מקור: אוסף פרטי חשוב של אוטוגרפים, ניו-יורק. נקנה ב"קדם", מכירה מס' 48 , פריט 49.
מכתב ברכות שנה-טובה: "...שנזכר ונפקד בדבר ישועה ורחמים ממעין הברכות... בכתיבה וחתימה טובה כפולה בגוף ונפש, ובני חיי ומזוני, שלימות הבריאות... שנה טובה ומתוקה, וחיי נחת ולב שמח והרחבת הדעת לתורתו ועבודתו...".
האדמו"ר הראשון מביאלה - רבי יצחק יעקב רבינוביץ (תר"ז-תרס"ה), מגדולי אדמו"רי פולין. בנו של האדמו"ר רבי נתן דוד משידלובצה, נכד "היהודי הקדוש" רבי יצחק יעקב מפשיסחא. עוד בהיותו ילד ניכר בכשרונותיו ובנשמתו הגדולה [אביו העיד עליו כי היה לו גילוי-אליהו בהיותו ילד, ועוד בטרם הגיע לגיל בר-מצוה רבי יחזקאל מקוזמיר קראו "רבי" ורבי אלעזר מדזיקוב נתן לו לקרוא "פיתקא", וכשהיה עם אביו אצל בעל ה"דברי חיים" מצאנז, קם האדמו"ר מפני הילד וכיבדהו]. בשנת תרל"ג עלה למלא באדמו"רות את מקום חותנו האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה-לנטשנה. בפקודת האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין, קיבל עליו את עול ההנהגה, ורבים נהרו לחצר הקודש שעברה אח"כ לביאלה.
מקובל ונערץ על כל גדולי החסידות בפולין. האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגוסטינין אמר עליו: "לא האמנתי כי אחר הרבי מקוצק יהיה אדם עם מוח שכזה". הרב מגוסטינין אף היה רגיל לשלוח לו מכתב בכל ערב ראש השנה בבקשה שיזכרהו "בתפלותיו הצלולים" לקראת הימים הקדושים הממשמשים ובאים. האדמו"ר רבי חיים ישראל מפילוב אמר עליו "חכם עדיף מנביא". האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזמין, שהיה מזקני האדמו"רים בדורו, כבדהו פעם לומר "תורה" על שולחנו, זאת למרות גילו הצעיר, ולאחר שסיים הגיב האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזמין ואמר: "אמת! אמת! אמת!". דברי תורתו נדפסו בסדרת ספריו: "דברי בינה" ו"ישרי לב".
נפטר באמצע תפילת ערבית, ונשמתו יצאה מגופו בטהרה בהגיעו לתיבות "ויקבלו כולם את עול מלכותך" שבתפילת "עלינו לשבח".
בניו ונכדיו היו לאדמו"רים מפורסמים בפולין, אשר נהרו אליהם עדות גדולות: בנו האדמו"ר רבי ירחמיאל צבי משדליץ (זקנם של אדמו"רי ביאלה בדורנו), בנו האדמו"ר רבי נתן דוד מפארציבה (אבי האדמו"ר ממונקטש-פתח תקוה), בנו האדמו"ר רבי מאיר שלמה יהודה ממזריטש, בנו האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מלובלין, וחתנו האדמו"ר רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ, רבה הראשון של העיר בני ברק.
[1] דף. כתיבת יד סופר, עם חתימת יד-קדשו. 20 ס"מ. מצב טוב. נייר יבש. נקבי תיוק ובלאי קל בקפלי הנייר.
מקור: אוסף פרטי חשוב של אוטוגרפים, ניו-יורק. נקנה ב"קדם", מכירה מס' 48 , פריט 49.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $2,000
לא נמכר
מכתב ארוך (3 עמ' גדולים) בכתב יד קדשו של האדמו"ר הראשון מסלונים, רבי אברהם וינברג בעל "יסוד העבודה". [סלונים], יום ה' תענית אסתר [אחרי תרל"ה].
מכתב ל"ידידיי אהוביי" חסידי סלונים שעלו לארץ ישראל והתגוררו בעיר הקודש טבריה. האדמו"ר מציין בפתיחת המכתב שלפנינו שמות ארבעה מן החסידים: רבי צבי יחיאל [מקוידינוב], רבי שמואל שמעיה [הכהן כ"ץ], רבי מרדכי "הממונה" [מוילייקא], ורבי יהודה ליב [קסטילניץ]. רוב המכתב הוא מאמר חסידי-קבלי עמוק ועיוני, על עניני פורים ומחיית עמלק. בפתיחת המכתב ארבע שורות עם ברכות, ובסיום המכתב חמש שורות עם ברכות לרגל חג המצות המתקרב. המאמר החסידי שבמכתב נדפס [בשינויים קלים] בספרו "יסוד העבודה" (במדור "מכתבי קודש", מכתב ג). פתיחת המכתב וקטעים מסיומו לא נדפסו שם, וכפי הנראה לא נדפסו כלל.
האדמו"ר הראשון מסלונים - רבי אברהם וינברג בעל "יסוד העבודה" (תקס"ד-תרמ"ד), מקובל אלוקי, גאון וקדוש, עמקן מקורי ומחדש. תלמיד מובהק לרבותיו האדמו"רים רבי נח מלכוביץ' ורבי משה מקוברין. בשנות התק"צ עמד בראשות ישיבת "ענף עץ חיים" בעיר מגוריו סלונים, שהייתה מעין סניף של ישיבת "עץ חיים" המפורסמת שבוולוז'ין (משה צינוביץ, עץ חיים, עמ' 433; אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, א, עמ' קעז, קפג-קפו). יגיעתו בתורה בצעירותו הייתה מתוך דוחק ועניות גדולה. היה לומד כ-18 שעות ביממה עד לאפיסת כוחות. בזקנותו, כשאחד מתלמידיו אמר לו שרואים אצלו גילויי רוח הקודש, אמר לו: "רוח הקודש אינני יודע, אבל למדתי תורה מתוך הדחק, וחז"ל אמרו (סוטה דף מט) שהלומד תורה מתוך הדחק מַשְֹבִּיעין אותו מזיו שכינה". לאחר פטירת רבו מקוברין, בניסן תרי"ח, פתח את חצרו בסלונים, ורוב חסידי קוברין קבלו את מרותו ונסעו אליו. את שולחנותיו ("טישים") היה עורך לא רק בשבתות וחגים, אלא גם בימות החול. היה כמעיין המתגבר והרבה באמירת מאמרי חסידות עמוקים ביותר, וכן כתב חיבורים רבים בכל חלקי התורה (רובם אבדו בשואה). חלק מכתביו נדפסו לאחר פטירתו. ספריו המפורסמים הם: "חסד לאברהם" - ספר עמוק וקשה להבנה בקבלה ופילוסופיה; "יסוד העבודה" - בענייני "תורה לשמה" ויסודות עבודת ה' בדרך החסידות (בספרו זה הוא כותב ביקורת חריפה על ספר "נפש החיים" של רבי חיים מוולוז'ין, בעיקר על שיטתו בענייני "תורה לשמה". מסופר שבכתב היד המקורי של החיבור היה כתוב מספר פעמים "דלא כנפה"ח" [=דלא כנפש החיים]); "באר אברהם" על המכילתא. לאחר השואה נדפסו מכתביו ספרים נוספים בשמות "חסד לאברהם" ו"באר אברהם".
בשנים תרי"ט-תרל"ה שלח ה"יסוד העבודה" לטבריה קבוצות נבחרות של בני עליה מתלמידיו, שהתאחדו כקהילה מאורגנת של חסידי סלונים, תחת דגל "כולל רייסין". האדמו"ר אירגן בעבורם התרמות ומגביות שנתיות קבועות, ונסיעות שד"רים מידי שנה, כדי שיוכלו למלא את ייעודם לעסוק בתורה ובעבודת ה' בשלוה ומנוחה. עם קבוצה זו עמד האדמו"ר בקשר מכתבים רציף בענייני חסידות ועבודת ה' עמוקים ועיוניים. חלק ממכתבים אלו (כדוגמת המכתב שלפנינו) נדפסו לאחר פטירתו בספרו "יסוד העבודה" (בחלק המכתבים) וכן בסוף ספר "באר אברהם" על התורה.
[1] דף כפול (3 עמ' כתובים). כ-32 ס"מ. מצב בינוני. קרעים חסרים גדולים, עם פגיעות בטקסט ובחתימה, משוקמים במילוי נייר.
תארוך המכתב הוא אחרי שנת תרל"ה, שכן רבי יהודה ליב קסטלניץ המוזכר במכתב עלה לטבריה רק בשנת תרל"ה. בתקופה זו בחיי האדמו"ר חלה תענית אסתר ביום חמישי בשבוע בשנים תרל"ה-תרל"ו, תרל"ט, ותרמ"ב-תרמ"ג.
מכתב ל"ידידיי אהוביי" חסידי סלונים שעלו לארץ ישראל והתגוררו בעיר הקודש טבריה. האדמו"ר מציין בפתיחת המכתב שלפנינו שמות ארבעה מן החסידים: רבי צבי יחיאל [מקוידינוב], רבי שמואל שמעיה [הכהן כ"ץ], רבי מרדכי "הממונה" [מוילייקא], ורבי יהודה ליב [קסטילניץ]. רוב המכתב הוא מאמר חסידי-קבלי עמוק ועיוני, על עניני פורים ומחיית עמלק. בפתיחת המכתב ארבע שורות עם ברכות, ובסיום המכתב חמש שורות עם ברכות לרגל חג המצות המתקרב. המאמר החסידי שבמכתב נדפס [בשינויים קלים] בספרו "יסוד העבודה" (במדור "מכתבי קודש", מכתב ג). פתיחת המכתב וקטעים מסיומו לא נדפסו שם, וכפי הנראה לא נדפסו כלל.
האדמו"ר הראשון מסלונים - רבי אברהם וינברג בעל "יסוד העבודה" (תקס"ד-תרמ"ד), מקובל אלוקי, גאון וקדוש, עמקן מקורי ומחדש. תלמיד מובהק לרבותיו האדמו"רים רבי נח מלכוביץ' ורבי משה מקוברין. בשנות התק"צ עמד בראשות ישיבת "ענף עץ חיים" בעיר מגוריו סלונים, שהייתה מעין סניף של ישיבת "עץ חיים" המפורסמת שבוולוז'ין (משה צינוביץ, עץ חיים, עמ' 433; אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, א, עמ' קעז, קפג-קפו). יגיעתו בתורה בצעירותו הייתה מתוך דוחק ועניות גדולה. היה לומד כ-18 שעות ביממה עד לאפיסת כוחות. בזקנותו, כשאחד מתלמידיו אמר לו שרואים אצלו גילויי רוח הקודש, אמר לו: "רוח הקודש אינני יודע, אבל למדתי תורה מתוך הדחק, וחז"ל אמרו (סוטה דף מט) שהלומד תורה מתוך הדחק מַשְֹבִּיעין אותו מזיו שכינה". לאחר פטירת רבו מקוברין, בניסן תרי"ח, פתח את חצרו בסלונים, ורוב חסידי קוברין קבלו את מרותו ונסעו אליו. את שולחנותיו ("טישים") היה עורך לא רק בשבתות וחגים, אלא גם בימות החול. היה כמעיין המתגבר והרבה באמירת מאמרי חסידות עמוקים ביותר, וכן כתב חיבורים רבים בכל חלקי התורה (רובם אבדו בשואה). חלק מכתביו נדפסו לאחר פטירתו. ספריו המפורסמים הם: "חסד לאברהם" - ספר עמוק וקשה להבנה בקבלה ופילוסופיה; "יסוד העבודה" - בענייני "תורה לשמה" ויסודות עבודת ה' בדרך החסידות (בספרו זה הוא כותב ביקורת חריפה על ספר "נפש החיים" של רבי חיים מוולוז'ין, בעיקר על שיטתו בענייני "תורה לשמה". מסופר שבכתב היד המקורי של החיבור היה כתוב מספר פעמים "דלא כנפה"ח" [=דלא כנפש החיים]); "באר אברהם" על המכילתא. לאחר השואה נדפסו מכתביו ספרים נוספים בשמות "חסד לאברהם" ו"באר אברהם".
בשנים תרי"ט-תרל"ה שלח ה"יסוד העבודה" לטבריה קבוצות נבחרות של בני עליה מתלמידיו, שהתאחדו כקהילה מאורגנת של חסידי סלונים, תחת דגל "כולל רייסין". האדמו"ר אירגן בעבורם התרמות ומגביות שנתיות קבועות, ונסיעות שד"רים מידי שנה, כדי שיוכלו למלא את ייעודם לעסוק בתורה ובעבודת ה' בשלוה ומנוחה. עם קבוצה זו עמד האדמו"ר בקשר מכתבים רציף בענייני חסידות ועבודת ה' עמוקים ועיוניים. חלק ממכתבים אלו (כדוגמת המכתב שלפנינו) נדפסו לאחר פטירתו בספרו "יסוד העבודה" (בחלק המכתבים) וכן בסוף ספר "באר אברהם" על התורה.
[1] דף כפול (3 עמ' כתובים). כ-32 ס"מ. מצב בינוני. קרעים חסרים גדולים, עם פגיעות בטקסט ובחתימה, משוקמים במילוי נייר.
תארוך המכתב הוא אחרי שנת תרל"ה, שכן רבי יהודה ליב קסטלניץ המוזכר במכתב עלה לטבריה רק בשנת תרל"ה. בתקופה זו בחיי האדמו"ר חלה תענית אסתר ביום חמישי בשבוע בשנים תרל"ה-תרל"ו, תרל"ט, ותרמ"ב-תרמ"ג.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $6,000
נמכר ב: $16,250
כולל עמלת קונה
מכתב בחתימת יד-קדשו של האדמו"ר רבי "מרדכי דוב באמו"ר הרמ"ז זצ"ל". [הורוניסטייפול, שנות התר"נ בערך].
בקשה לעצירת תהליך מכירת בית, מאחר שהמוכר מתחרט והדבר כרוך בפיקוח נפש, "ולכן כאשר מושלש הקנינים תחת יד כבודו לא יתנם להקונה, כי לא נכון שתמכר, שלא יחבל נפשו מזה, ועל דבר הטענות מהקונה ילכו לדין תורה...".
האדמו"ר רבי מרדכי דוב טברסקי [חנוכה ת"ר-אלול תרס"ג], בנו של רבי משולם זושא מטלומטש וחתנו הגדול של בעל ה"דברי חיים" מצאנז. נתייתם בילדותו מאמו והתחנך בבית אבי-אמו האדמו"ר רבי יעקב ישראל טברסקי מטשרקאס. הצטיין מילדותו בכשרונותיו וביראתו הקודמת לחכמתו. גאון מופלג בהלכה וחכמת הנסתר, איש קדוש ומורם מעם. חותנו ה"דברי חיים" העיד עליו כי הוא לומד "תורה לשמה". בשנת תרכ"ג מונה ע"י סבו שעבר לטשרקאס לאדמו"ר ורב בעיר הורוניסטייפול, ולשם החלו נוהרים חסידים רבים. בשנת תרל"ו לאחר פטירת סבו, גבר מספר החסידים הנוהרים לבית מדרשו, ושמו נודע לאחד מגדולי האדמו"רים ברוסיה.
היה מפורסם גם לאחד מגדולי ההוראה בדורו, ועמד בקשרי שו"ת עם גדולי הרבנים בארצו ובארצות אחרות [ה"שואל ומשיב", מהרי"ל דיסקין, רבי חיים ברלין ועוד]. מספריו: שו"ת "עמק שאלה"; "תורי זהב" על דיני ריבית; "עמק החכמה", דרוש ופלפול בהלכה ובחסידות; "כד הזהב", עניני קבלה [ספר שנותר בכתב-יד והושחת בידי פורעים באחד הפוגרומים באוקראינה].
[אחד מבני עירו המפורסמים הוא הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי, שנולד בשנת תרנ"ט, לאחר שהוריו נישאו עפ"י עצתו בקודש וברכתו של האדמו"ר. התגדל בילדותו בעיר הורוניסטייפול (סטייפלא), שעל שמה נודע לדורות בשם ה"סטייפלער"].
[1] דף. כתיבת ידי סופר, עם חתימת יד-קדשו. 20.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים קלים.
מקור: אוסף פרטי חשוב של אוטוגרפים, ניו-יורק. נקנה ב"קדם", מכירה מס' 48 , פריט 50.
בקשה לעצירת תהליך מכירת בית, מאחר שהמוכר מתחרט והדבר כרוך בפיקוח נפש, "ולכן כאשר מושלש הקנינים תחת יד כבודו לא יתנם להקונה, כי לא נכון שתמכר, שלא יחבל נפשו מזה, ועל דבר הטענות מהקונה ילכו לדין תורה...".
האדמו"ר רבי מרדכי דוב טברסקי [חנוכה ת"ר-אלול תרס"ג], בנו של רבי משולם זושא מטלומטש וחתנו הגדול של בעל ה"דברי חיים" מצאנז. נתייתם בילדותו מאמו והתחנך בבית אבי-אמו האדמו"ר רבי יעקב ישראל טברסקי מטשרקאס. הצטיין מילדותו בכשרונותיו וביראתו הקודמת לחכמתו. גאון מופלג בהלכה וחכמת הנסתר, איש קדוש ומורם מעם. חותנו ה"דברי חיים" העיד עליו כי הוא לומד "תורה לשמה". בשנת תרכ"ג מונה ע"י סבו שעבר לטשרקאס לאדמו"ר ורב בעיר הורוניסטייפול, ולשם החלו נוהרים חסידים רבים. בשנת תרל"ו לאחר פטירת סבו, גבר מספר החסידים הנוהרים לבית מדרשו, ושמו נודע לאחד מגדולי האדמו"רים ברוסיה.
היה מפורסם גם לאחד מגדולי ההוראה בדורו, ועמד בקשרי שו"ת עם גדולי הרבנים בארצו ובארצות אחרות [ה"שואל ומשיב", מהרי"ל דיסקין, רבי חיים ברלין ועוד]. מספריו: שו"ת "עמק שאלה"; "תורי זהב" על דיני ריבית; "עמק החכמה", דרוש ופלפול בהלכה ובחסידות; "כד הזהב", עניני קבלה [ספר שנותר בכתב-יד והושחת בידי פורעים באחד הפוגרומים באוקראינה].
[אחד מבני עירו המפורסמים הוא הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי, שנולד בשנת תרנ"ט, לאחר שהוריו נישאו עפ"י עצתו בקודש וברכתו של האדמו"ר. התגדל בילדותו בעיר הורוניסטייפול (סטייפלא), שעל שמה נודע לדורות בשם ה"סטייפלער"].
[1] דף. כתיבת ידי סופר, עם חתימת יד-קדשו. 20.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים קלים.
מקור: אוסף פרטי חשוב של אוטוגרפים, ניו-יורק. נקנה ב"קדם", מכירה מס' 48 , פריט 50.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $3,500
כולל עמלת קונה
גלוית דואר עם מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא בעל "מנחת אלעזר". מונקאטש, [תרצ"ג, דצמבר 1932].
הגלויה נשלחה אל קרוב-משפחתו רבי דוד פרקוביץ מירושלים. המכתב כתוב בקצרה ובראשי תיבות מרובים: "ב"ה [בעזרת השם], הנני פב"ש [פורס בשלומו] הטוב, ש"ב [שאר בשרי] יקירי נ"י [נרו יאיר] ומצפה לב"ט [לבשורות טובות] בקרוב בכ"י [בתוך כלל ישראל] ובביאת מ"צ ב"ב בכ"י [משיח צדקנו במהרה בימינו בתוך כלל ישראל]. ש"ב [שאר בשרו] ידידושו"ט [ידידו דורש שלומו וטובתו] כל הימים. חיים אלעזר שפירא".
מעברה השני של הגלויה, מכתב ארוך מנאמן-ביתו של האדמו"ר, הגאון רבי חיים דוב גראס - "הכותב בפקודת כ"ק אדמו"ר שליט"א", ובו אישור על קבלת מכתב קוויטל עם ציצית מארץ הקודש: "הנה יקרת מכתבו עם הציצית באו ליד כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונצטוויתי מפי כ"ק להשיב תשובה מאהבה שהוא מעתיר ומתפלל עבורו שיוושע בכל משאלות לבו לטובה ולברכה". בהמשך המכתב הוא מברך בשם האדמו"ר את אשת הנמען בלידה קלה: "...וז'[וגתו] שינדל רחל בת תרצה שתמלא הריונה בנקל ותלד בנקל זש"ק בש"ט [זרע של קיימא בשעה טובה] ומוצלחת, ויבשר לנו ב"ט בכ"ע [בשורות טובות בכל עניניו]...".
הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה, ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.
הנמען: רבי דוד פרקוביץ (תרנ"ח-תשל"ו), מוותיקי החסידים ואנשי המעשה בירושלים, מחסידי מודז'יץ וביאלה, שעלה מוורשא לירושלים. אשתו מרת שינדל רחל, המוזכרת במכתב, היתה בת רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין, מגזע אדמו"רי זידיטשוב, פשיסחא ורמ"ל מסאסוב (נפטרה בשנת תשל"ח).
גלויית דואר. 10.5X15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי.
הגלויה נשלחה אל קרוב-משפחתו רבי דוד פרקוביץ מירושלים. המכתב כתוב בקצרה ובראשי תיבות מרובים: "ב"ה [בעזרת השם], הנני פב"ש [פורס בשלומו] הטוב, ש"ב [שאר בשרי] יקירי נ"י [נרו יאיר] ומצפה לב"ט [לבשורות טובות] בקרוב בכ"י [בתוך כלל ישראל] ובביאת מ"צ ב"ב בכ"י [משיח צדקנו במהרה בימינו בתוך כלל ישראל]. ש"ב [שאר בשרו] ידידושו"ט [ידידו דורש שלומו וטובתו] כל הימים. חיים אלעזר שפירא".
מעברה השני של הגלויה, מכתב ארוך מנאמן-ביתו של האדמו"ר, הגאון רבי חיים דוב גראס - "הכותב בפקודת כ"ק אדמו"ר שליט"א", ובו אישור על קבלת מכתב קוויטל עם ציצית מארץ הקודש: "הנה יקרת מכתבו עם הציצית באו ליד כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונצטוויתי מפי כ"ק להשיב תשובה מאהבה שהוא מעתיר ומתפלל עבורו שיוושע בכל משאלות לבו לטובה ולברכה". בהמשך המכתב הוא מברך בשם האדמו"ר את אשת הנמען בלידה קלה: "...וז'[וגתו] שינדל רחל בת תרצה שתמלא הריונה בנקל ותלד בנקל זש"ק בש"ט [זרע של קיימא בשעה טובה] ומוצלחת, ויבשר לנו ב"ט בכ"ע [בשורות טובות בכל עניניו]...".
הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה, ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.
הנמען: רבי דוד פרקוביץ (תרנ"ח-תשל"ו), מוותיקי החסידים ואנשי המעשה בירושלים, מחסידי מודז'יץ וביאלה, שעלה מוורשא לירושלים. אשתו מרת שינדל רחל, המוזכרת במכתב, היתה בת רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין, מגזע אדמו"רי זידיטשוב, פשיסחא ורמ"ל מסאסוב (נפטרה בשנת תשל"ח).
גלויית דואר. 10.5X15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $400
נמכר ב: $938
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר הקדוש רבי אליעזר הגר מויז'ניץ. תל אביב, שבט תש"ו [1946].
מכתב המלצה, בו מבקש האדמו"ר בשם גיסו האדמו"ר מקופיטשניץ, לקבל את מחזיק המכתב לעבודה "באחד מבתי החרושת שלכם, והיותר נכון בירושלים". האדמו"ר כותב כי "המוכ"ז הוא דבר יוצא מן הכלל, כי מומחא הוא לאותו דבר כאשר אבאר לך פא"פ [פנים אל פנים]... הק' אליעזר בהה"צ מוהר"י זצללה"ה".
האדמו"ר רבי אליעזר הגר בעל ה"דמשק אליעזר" מוויז'ניץ (תרנ"א-אלול תש"ו, אנצ' לחסידות א' עמ' רנב-רנג). בנו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ וחתנו של רבי יצחק מאיר העשיל מקופיטשניץ. בשנת תרפ"ב נתמנה לאב"ד ויז'ניץ והקים בה את ישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר". לאחר פטירת אביו התמנה לאדמו"ר בוויז'ניץ. פעל רבות בענייני ציבור והצלת יהודים מהשואה. בשנת תש"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, בה הקים מחדש את ישיבת ויז'ניץ.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 9 שורות בכתב-יד קדשו. כ-17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי.
מכתב המלצה, בו מבקש האדמו"ר בשם גיסו האדמו"ר מקופיטשניץ, לקבל את מחזיק המכתב לעבודה "באחד מבתי החרושת שלכם, והיותר נכון בירושלים". האדמו"ר כותב כי "המוכ"ז הוא דבר יוצא מן הכלל, כי מומחא הוא לאותו דבר כאשר אבאר לך פא"פ [פנים אל פנים]... הק' אליעזר בהה"צ מוהר"י זצללה"ה".
האדמו"ר רבי אליעזר הגר בעל ה"דמשק אליעזר" מוויז'ניץ (תרנ"א-אלול תש"ו, אנצ' לחסידות א' עמ' רנב-רנג). בנו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ וחתנו של רבי יצחק מאיר העשיל מקופיטשניץ. בשנת תרפ"ב נתמנה לאב"ד ויז'ניץ והקים בה את ישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר". לאחר פטירת אביו התמנה לאדמו"ר בוויז'ניץ. פעל רבות בענייני ציבור והצלת יהודים מהשואה. בשנת תש"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, בה הקים מחדש את ישיבת ויז'ניץ.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 9 שורות בכתב-יד קדשו. כ-17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
קָטָלוֹג