מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
- (-) Remove הגהות filter הגהות
- (-) Remove יד filter יד
- אשכנז (10) Apply אשכנז filter
- וספרים (10) Apply וספרים filter
- חכמי (10) Apply חכמי filter
- כתבי (10) Apply כתבי filter
- עם (10) Apply עם filter
- ashkenazi (10) Apply ashkenazi filter
- book (10) Apply book filter
- gloss (10) Apply gloss filter
- manuscript (10) Apply manuscript filter
- rabbi (10) Apply rabbi filter
מציג 1 - 10 of 10
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
ספר לחם שמים, על המשניות, חלק ראשון, עם קונטרס "בנין בית הבחירה", מאת הגאון רבי יעקב עמדין - היעב"ץ. וואנזיבעק (ואנדסבק), [תצ"ג 1733]. מהדורה ראשונה.
הספר הראשון שהדפיס היעב"ץ, והיחיד מבין ספריו שלא נדפס באלטונה - בה הקים את דפוסו. מעבר לשער, איור המזבח לפי שיטת הראב"ד.
בדפי הספר למעלה מעשרים הגהות למדניות, רובן ארוכות, בכתב-ידו של רבי מרדכי מיכאל יפה תלמיד רבי עקיבא איגר. למיטב בדיקתנו, הגהות אלו לא נדפסו.
בהגהה בדף ו/1 הוא מזכיר את שמות חיבוריו: "...ובזה העליתי בבית מנחם ש"א סכ"ז ותשו' מר"מ יפה ח"א סי' ח"י...".
העותק שלפנינו היה לאחר השואה ברשותו של הגאון רבי עמרם צבי גרינוואלד. בראש השער מופיעה חותמתו: "עמרם צבי גרינוואלד אבדק"ק פערנוואלד יצ"ו".
הגאון רבי מרדכי מיכאל יפה (תקס"ג-תרכ"ח), מגדולי תלמידיו של הגאון רבי עקיבא איגר. למד בישיבתו כשמונה שנים ומחמת חביבותו הרבה על רבו היה נקרא "דעם רעבי'ס בחור" [הבחור של הרבי]. אחר נשואיו עם בת הרב דוד מקרוטושין עיר-מולדתו, ישב על התורה ועל העבודה. הוא סירב בתוקף לקבל רבנות עד שכל רכושו נשרף בשריפה הגדולה שפרצה בקרוטושין בשנת תקפ"ז (1827). לאחר מכן כיהן ברבנות בזאדון (הסמוכה לקרוטושין) ובשניידמיהל (שמיגל) באזור פוזנא. בשנת תר"ה-תר"ו בערך עבר לכהן ברבנות פרדאן (פורדון Fordon, מחוז Bydgoszcz באזור צפון פולין-פרוסיה). בשנת תר"ט פרק מעליו את עול הרבנות וישב על התורה והעבודה בקלויז המפורסם שבהמבורג. שם הרביץ תורה ברבים כ-18 שנה. התכתב רבות בהלכה עם רבו רבי עקיבא איגר ועם בנו רבי שלמה איגר. ראה לדוגמה בתשובות חדשות לר' עקיבא איגר (ירושלים תשל"ח, חלק אהע"ז, סי' א) תשובה מרע"א לתלמידו מהרמ"מ יפה, שם הוא מתפלא על כך שהוא מוסיף לו תארים מלבד תואר הרב. בשנת תקצ"ד הוציא את ספרו הראשון "בית מנחם" (קרוטושין, תקצ"ד), הכולל חקירות בעניני ספק חזקה ורוב וכן כמה שאלות ותשובות. בשנת תרי"ב הדפיס בהמבורג את חיבורו השני "שו"ת מר"מ יפה", ובו פסקים ומשא ומתן של הלכה שהיה לו עם רבני דורו וביניהם רבו הגאון רבי עקיבא איגר ובנו הגר"ש איגר. ההדיר את שו"ת מהר"ח אור זרוע מתוך כת"י עתיק והוסיף מראי מקומות והערות (נדפס בלייפציג, תר"כ 1860), יחד עם חברו בקלויז, הגאון רבי אליקים גטשליק שלזינגר ("רבי געץ הקדוש"). מקצת מחידושיו פרסם בכתב העת "שומר ציון הנאמן" שיצא לאור באלטונה ע"י בעל ה"ערוך לנר". ארבע מתשובותיו של ה"ערוך לנר" אל הגרמ"מ יפה נדפסו בשו"ת בנין ציון בשנת תר"ך. חידושיו והגהותיו לספרים שונים נדפסו בבמות שונות: הגהותיו לשו"ת חכם צבי, נדפסו ב"ליקוטי הערות" למהדורת מכון "דובב מישרים" (ירושלים, תשנ"ח), ובקובץ "מוריה" - ספר הזכרון לרבי משה סוויפט (ירושלים, תשמ"ו); הגהותיו לספר "מור וקציעה" נדפסו במהדורת "מכון ירושלים" (ירושלים, תשנ"ו); הגהותיו לשו"ת "פנים מאירות" התפרסמו בקובץ "מוריה" (גליון רעז-רעח, תמוז, תשס"א); ועוד.
רבי עמרם צבי גרינוולד (תרס"ז-תשי"א), גאון וצדיק מפורסם. נכדו של רבי משה גרינוולד אב"ד חוסט בעל "ערוגת הבושם", ובנו של רבי יקותיאל יודא גרינוולד אב"ד יארע. תלמידם של דודו רבי אברהם יוסף גרינוולד אב"ד אונגוואר בעל "אבני שהם" ושל דודו-זקנו רבי אליעזר דוד גרינוולד אב"ד סאטמר בעל "קרן לדוד". לאחר נישואיו גר בעיר ווישיווא (אויעבר-ווישיווא) וכעבור כמה שנים נתמנה שם למגיד ומורה צדק. לאחר השואה בה איבד את רעייתו וכל משפחתו, נישא בשנית וכיהן כרב במחנה העקורים פרנוולד. בשנת תש"ט הגיע לארה"ב, ולאחר תקופה קצרה נסתלק בפתאומיות לבית עולמו בגיל מ"ה שנה. שרידי חידושי תורתו נדפסו בספר "זכרון עמרם צבי" (ברוקלין ניו יורק, תש"ע).
[1], קיח, קכ-קכב דף. 31 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. כריכה חדשה.
הספר הראשון שהדפיס היעב"ץ, והיחיד מבין ספריו שלא נדפס באלטונה - בה הקים את דפוסו. מעבר לשער, איור המזבח לפי שיטת הראב"ד.
בדפי הספר למעלה מעשרים הגהות למדניות, רובן ארוכות, בכתב-ידו של רבי מרדכי מיכאל יפה תלמיד רבי עקיבא איגר. למיטב בדיקתנו, הגהות אלו לא נדפסו.
בהגהה בדף ו/1 הוא מזכיר את שמות חיבוריו: "...ובזה העליתי בבית מנחם ש"א סכ"ז ותשו' מר"מ יפה ח"א סי' ח"י...".
העותק שלפנינו היה לאחר השואה ברשותו של הגאון רבי עמרם צבי גרינוואלד. בראש השער מופיעה חותמתו: "עמרם צבי גרינוואלד אבדק"ק פערנוואלד יצ"ו".
הגאון רבי מרדכי מיכאל יפה (תקס"ג-תרכ"ח), מגדולי תלמידיו של הגאון רבי עקיבא איגר. למד בישיבתו כשמונה שנים ומחמת חביבותו הרבה על רבו היה נקרא "דעם רעבי'ס בחור" [הבחור של הרבי]. אחר נשואיו עם בת הרב דוד מקרוטושין עיר-מולדתו, ישב על התורה ועל העבודה. הוא סירב בתוקף לקבל רבנות עד שכל רכושו נשרף בשריפה הגדולה שפרצה בקרוטושין בשנת תקפ"ז (1827). לאחר מכן כיהן ברבנות בזאדון (הסמוכה לקרוטושין) ובשניידמיהל (שמיגל) באזור פוזנא. בשנת תר"ה-תר"ו בערך עבר לכהן ברבנות פרדאן (פורדון Fordon, מחוז Bydgoszcz באזור צפון פולין-פרוסיה). בשנת תר"ט פרק מעליו את עול הרבנות וישב על התורה והעבודה בקלויז המפורסם שבהמבורג. שם הרביץ תורה ברבים כ-18 שנה. התכתב רבות בהלכה עם רבו רבי עקיבא איגר ועם בנו רבי שלמה איגר. ראה לדוגמה בתשובות חדשות לר' עקיבא איגר (ירושלים תשל"ח, חלק אהע"ז, סי' א) תשובה מרע"א לתלמידו מהרמ"מ יפה, שם הוא מתפלא על כך שהוא מוסיף לו תארים מלבד תואר הרב. בשנת תקצ"ד הוציא את ספרו הראשון "בית מנחם" (קרוטושין, תקצ"ד), הכולל חקירות בעניני ספק חזקה ורוב וכן כמה שאלות ותשובות. בשנת תרי"ב הדפיס בהמבורג את חיבורו השני "שו"ת מר"מ יפה", ובו פסקים ומשא ומתן של הלכה שהיה לו עם רבני דורו וביניהם רבו הגאון רבי עקיבא איגר ובנו הגר"ש איגר. ההדיר את שו"ת מהר"ח אור זרוע מתוך כת"י עתיק והוסיף מראי מקומות והערות (נדפס בלייפציג, תר"כ 1860), יחד עם חברו בקלויז, הגאון רבי אליקים גטשליק שלזינגר ("רבי געץ הקדוש"). מקצת מחידושיו פרסם בכתב העת "שומר ציון הנאמן" שיצא לאור באלטונה ע"י בעל ה"ערוך לנר". ארבע מתשובותיו של ה"ערוך לנר" אל הגרמ"מ יפה נדפסו בשו"ת בנין ציון בשנת תר"ך. חידושיו והגהותיו לספרים שונים נדפסו בבמות שונות: הגהותיו לשו"ת חכם צבי, נדפסו ב"ליקוטי הערות" למהדורת מכון "דובב מישרים" (ירושלים, תשנ"ח), ובקובץ "מוריה" - ספר הזכרון לרבי משה סוויפט (ירושלים, תשמ"ו); הגהותיו לספר "מור וקציעה" נדפסו במהדורת "מכון ירושלים" (ירושלים, תשנ"ו); הגהותיו לשו"ת "פנים מאירות" התפרסמו בקובץ "מוריה" (גליון רעז-רעח, תמוז, תשס"א); ועוד.
רבי עמרם צבי גרינוולד (תרס"ז-תשי"א), גאון וצדיק מפורסם. נכדו של רבי משה גרינוולד אב"ד חוסט בעל "ערוגת הבושם", ובנו של רבי יקותיאל יודא גרינוולד אב"ד יארע. תלמידם של דודו רבי אברהם יוסף גרינוולד אב"ד אונגוואר בעל "אבני שהם" ושל דודו-זקנו רבי אליעזר דוד גרינוולד אב"ד סאטמר בעל "קרן לדוד". לאחר נישואיו גר בעיר ווישיווא (אויעבר-ווישיווא) וכעבור כמה שנים נתמנה שם למגיד ומורה צדק. לאחר השואה בה איבד את רעייתו וכל משפחתו, נישא בשנית וכיהן כרב במחנה העקורים פרנוולד. בשנת תש"ט הגיע לארה"ב, ולאחר תקופה קצרה נסתלק בפתאומיות לבית עולמו בגיל מ"ה שנה. שרידי חידושי תורתו נדפסו בספר "זכרון עמרם צבי" (ברוקלין ניו יורק, תש"ע).
[1], קיח, קכ-קכב דף. 31 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. כריכה חדשה.
קטגוריה
כתבי יד וספרים עם הגהות - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $7,500
כולל עמלת קונה
קונטרס בכתב-ידו של הגאון רבי משה שיק [מהר"ם שיק], דרשה לשבת הגדול. [יערגן], [תר"ט בקירוב 1848/9].
הקונטרס כולל דרשה שלמה בדברי אגדה לשבת הגדול (מחולקת לשני נושאים עיקריים).
בדף השער שתי חתימות של המהר"ם שיק (מחוקות במריחת דיו): "הק' משה מברעזאווא". בדף זה רישום בכתב-ידו: "דברי אגדה שבת הגדול שנת תר"ח לפ"ק ובשנת תט"ר לפ"ק", אך לפנינו רק הדרשה משנת תר"ט. בפתיחת הדרשה נרשם: "בעשה"י דברי אגדה על שבת הגדול תט"ר לפ"ק".
הדרשה שלפנינו נדפסה בספר דרשות מהר"ם שיק, דרוש פז לשבת הגדול, ירושלים תשס"ג, ב, עמ' תמא-תמו.
חתימות נוספות בדף השער: "הק' איצק ברעזוויטץ Brezova".
הגאון הנודע רבי משה שיק - מהר"ם שיק (תקס"ז-תרל"ט), מגדולי תלמידיו של ה"חתם סופר". גאון מופלא, מגדולי דורו, וממנהיגי יהדות הונגריה. ראש ישיבה מפורסם ומראשי הלוחמים ברפורמה. נולד בעיר ברעזאווא שבמחוז נייטרא, התייתם מאביו בגיל צעיר ובגיל 11 הלך ללמוד בישיבת דודו רבי יצחק פרנקל בעיר פראונקירכן. בגיל 14 בא לישיבתו של ה"חתם סופר" והפך עד מהרה לאחד מחשובי תלמידיו. שימש שנים רבות ברבנות בעיר יערגן הסמוכה לפרשבורג, ולאחר מכן כיהן עד פטירתו כרבה של חוסט, בה ייסד ישיבה גדולה והעמיד תלמידים מפורסמים. הותיר אחריו יבול תורני עצום, הכולל תשובות בהלכה, דרשות, חידושים על הש"ס, על תרי"ג מצוות ועוד.
[4] דף (כ-6 עמודים בכתב-ידו של מהר"ם שיק). 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים זעירים בשוליים. רישומים וחותמות. כריכת עור מהודרת, עם הטבעת זהב: "כתי"ק בעל מהר"ם שיק זי"ע".
הקונטרס כולל דרשה שלמה בדברי אגדה לשבת הגדול (מחולקת לשני נושאים עיקריים).
בדף השער שתי חתימות של המהר"ם שיק (מחוקות במריחת דיו): "הק' משה מברעזאווא". בדף זה רישום בכתב-ידו: "דברי אגדה שבת הגדול שנת תר"ח לפ"ק ובשנת תט"ר לפ"ק", אך לפנינו רק הדרשה משנת תר"ט. בפתיחת הדרשה נרשם: "בעשה"י דברי אגדה על שבת הגדול תט"ר לפ"ק".
הדרשה שלפנינו נדפסה בספר דרשות מהר"ם שיק, דרוש פז לשבת הגדול, ירושלים תשס"ג, ב, עמ' תמא-תמו.
חתימות נוספות בדף השער: "הק' איצק ברעזוויטץ Brezova".
הגאון הנודע רבי משה שיק - מהר"ם שיק (תקס"ז-תרל"ט), מגדולי תלמידיו של ה"חתם סופר". גאון מופלא, מגדולי דורו, וממנהיגי יהדות הונגריה. ראש ישיבה מפורסם ומראשי הלוחמים ברפורמה. נולד בעיר ברעזאווא שבמחוז נייטרא, התייתם מאביו בגיל צעיר ובגיל 11 הלך ללמוד בישיבת דודו רבי יצחק פרנקל בעיר פראונקירכן. בגיל 14 בא לישיבתו של ה"חתם סופר" והפך עד מהרה לאחד מחשובי תלמידיו. שימש שנים רבות ברבנות בעיר יערגן הסמוכה לפרשבורג, ולאחר מכן כיהן עד פטירתו כרבה של חוסט, בה ייסד ישיבה גדולה והעמיד תלמידים מפורסמים. הותיר אחריו יבול תורני עצום, הכולל תשובות בהלכה, דרשות, חידושים על הש"ס, על תרי"ג מצוות ועוד.
[4] דף (כ-6 עמודים בכתב-ידו של מהר"ם שיק). 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים זעירים בשוליים. רישומים וחותמות. כריכת עור מהודרת, עם הטבעת זהב: "כתי"ק בעל מהר"ם שיק זי"ע".
קטגוריה
כתבי יד וספרים עם הגהות - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $400
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
כתב-יד, דרשות שנאמרו בקהילת יאסברן בהונגריה, בכתב-ידו של רבי אהרן ביכלר (סודיץ). [הונגריה, המאה ה-19].
בשער נרשם: "גאטטעסד'ענסטליכע פארטרעגע געהאלטען אים קולטוסטעמפעל צו יאסבערין יע"א" [=דרשות דתיות שנאמרו בבית הכנסת של הקהילה ביאסברן]. הדרשות כתובות ביידיש, והן מסודרות בכמה מחזורים של שבתות וזמנים מיוחדים: שבת נחמו, שבת שובה, שבת חנוכה, ז' אדר, שבת הגדול.
בדף המגן חתימת הכותב: "אהרן סודיטץ". לצדה חתימה בלועזית: "A. Bichler" (חתימה נוספת בלועזית בדף הבטנה האחורי).
רבי אהרן ביכלר (סודיץ) נולד בשנת ת"ר (1840) בערך לאביו רבי דוד ביכלר-סודיץ אב"ד פאסטא, תלמיד מהר"י אסאד (ולימים חתנו מזיווג שני). למד אצל ה"כתב סופר". בשנת תרי"ח הוסמך להוראה ע"י רבי יהודה אסאד, ה"כתב סופר" ובעל "גורן דוד". בשנת תר"כ נשא לאשה את שרל בת מהר"י אסאד. בשנת תרכ"א התמנה לאב"ד יאסברן, בה כיהן 54 שנים עד לפטירתו. התכתב רבות עם מהר"י אסאד, ורבות מתשובותיו ואגרותיו של חמיו אליו השתמרו. נפטר בחשוון תרע"ה (1914) ונקבר ביאסברן (ראה אודותיו: קינסטליכר, אישים בתשובות חת"ס, עמ' נב; מאמרו של הרב שלמה יהודה שפיצר, עלי זכרון, ז, עמ' יז-יט).
בדף הבטנה הקדמי רישום בהונגרית בו מופיע שמו של הרב ד"ר ליאופולד לעף, רבה הניאולוגי של סגד. לא התבררה לנו משמעותו של רישום זה.
[1] דף, 155, 166-192, [1] עמ'. 25 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים. כריכה מקורית, עם פגמים.
בשער נרשם: "גאטטעסד'ענסטליכע פארטרעגע געהאלטען אים קולטוסטעמפעל צו יאסבערין יע"א" [=דרשות דתיות שנאמרו בבית הכנסת של הקהילה ביאסברן]. הדרשות כתובות ביידיש, והן מסודרות בכמה מחזורים של שבתות וזמנים מיוחדים: שבת נחמו, שבת שובה, שבת חנוכה, ז' אדר, שבת הגדול.
בדף המגן חתימת הכותב: "אהרן סודיטץ". לצדה חתימה בלועזית: "A. Bichler" (חתימה נוספת בלועזית בדף הבטנה האחורי).
רבי אהרן ביכלר (סודיץ) נולד בשנת ת"ר (1840) בערך לאביו רבי דוד ביכלר-סודיץ אב"ד פאסטא, תלמיד מהר"י אסאד (ולימים חתנו מזיווג שני). למד אצל ה"כתב סופר". בשנת תרי"ח הוסמך להוראה ע"י רבי יהודה אסאד, ה"כתב סופר" ובעל "גורן דוד". בשנת תר"כ נשא לאשה את שרל בת מהר"י אסאד. בשנת תרכ"א התמנה לאב"ד יאסברן, בה כיהן 54 שנים עד לפטירתו. התכתב רבות עם מהר"י אסאד, ורבות מתשובותיו ואגרותיו של חמיו אליו השתמרו. נפטר בחשוון תרע"ה (1914) ונקבר ביאסברן (ראה אודותיו: קינסטליכר, אישים בתשובות חת"ס, עמ' נב; מאמרו של הרב שלמה יהודה שפיצר, עלי זכרון, ז, עמ' יז-יט).
בדף הבטנה הקדמי רישום בהונגרית בו מופיע שמו של הרב ד"ר ליאופולד לעף, רבה הניאולוגי של סגד. לא התבררה לנו משמעותו של רישום זה.
[1] דף, 155, 166-192, [1] עמ'. 25 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים. כריכה מקורית, עם פגמים.
קטגוריה
כתבי יד וספרים עם הגהות - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
כתב-יד, קטעים מחיבור על הרמב"ם - הלכות טוען ונטען, ממחבר לא מזוהה. [הונגריה?, המאה ה-19 בקירוב].
דפים בפורמט גדול, רובם בכתיבת סופר מסודרת. במספר מקומות תיקונים בכתיבה אחרת, ומספר עמודים שנכתבו באותה כתיבה. יתכן והכותב השני הוא המחבר. הדפים שלפנינו נראים כהכנה לדפוס. לא זיהינו מי המחבר, ולמיטב בדיקתנו החידושים שלפנינו לא נדפסו.
במספר מקומות מזכיר הכותב דברים שכתב במקום אחר, כגון: "ובחידושי לשבועות כתבתי וז"ל שם...", "ואעתיק פה איזה דברים מחידושי שכתבתי בסוגיא זו...", ועוד. בסוף אחד הדפים נכתב: "סוף פ"ט מהל' טוען נשמט ע"י העתקת הסופר בסוגיא דרכוב ומנהיג". בדף אחר נכתב: "והנה מפני הוצאות הדפוס כי רבה היא אתן קנצי למילין בחלק זה, ואם ירחיב גבולי, אכתוב רזי לי, ואתחיל בהל' מלוה ולוה...".
[12] דף. 38 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי.
דפים בפורמט גדול, רובם בכתיבת סופר מסודרת. במספר מקומות תיקונים בכתיבה אחרת, ומספר עמודים שנכתבו באותה כתיבה. יתכן והכותב השני הוא המחבר. הדפים שלפנינו נראים כהכנה לדפוס. לא זיהינו מי המחבר, ולמיטב בדיקתנו החידושים שלפנינו לא נדפסו.
במספר מקומות מזכיר הכותב דברים שכתב במקום אחר, כגון: "ובחידושי לשבועות כתבתי וז"ל שם...", "ואעתיק פה איזה דברים מחידושי שכתבתי בסוגיא זו...", ועוד. בסוף אחד הדפים נכתב: "סוף פ"ט מהל' טוען נשמט ע"י העתקת הסופר בסוגיא דרכוב ומנהיג". בדף אחר נכתב: "והנה מפני הוצאות הדפוס כי רבה היא אתן קנצי למילין בחלק זה, ואם ירחיב גבולי, אכתוב רזי לי, ואתחיל בהל' מלוה ולוה...".
[12] דף. 38 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי.
קטגוריה
כתבי יד וספרים עם הגהות - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,750
כולל עמלת קונה
אוסף דפים בכתב-יד, חידושי סוגיות, מאת הרב הניאולוגי ליב שוואב. געוויטש, (Gewitsch; Jevíčko, כיום צ'כיה), תקע"ז-תקפ"ח [1816-1828].
קונטרסים ודפים נפרדים, חידושי סוגיות בכתב-ידו של הרב ליב שוואב, ביניהם הסוגיות: "סוגיא דהיה בה מומין כתובות"; "בסוגיא דפתח פתוח"; "בשמעתין דבולמוס יומא"; "סוגיא דכדי שיעשה ביצה".
בראש אחד הקונטרסים נכתב: "קונטרס החזקות למדתי תחלת חורף תקע"ז לפ"ק פה געביטש יאר ה' עיני רוחי ויורני בינה ודעת. ליב שוואב". מאוחר יותר נוסף הרישום: "ונספח אליו חדושי על סוגיא דפתח פתוח, יום ו' פ' בלק התקע"ח לבריאה, הנ"ל".
בראש קונטרס נוסף: "געביטש... תקפ"ח לפ"ק".
רבי [יהודה] ליב שוואב (תקנ"ד-תרי"ז; אישים בתשובות חת"ס, עמ' קנ), נולד לאביו רבי מרדכי שוואב. תלמיד מהר"ם בנעט, ובהמשך תלמיד בישיבת ה"חתם סופר" בפרשבורג. בשנים אלו הלך ורכש השכלה חיצונית. למורת רוחם של מהר"ם בנעט, ה"חתם סופר", ובהמשך גם ה"כתב סופר", התמנה לרבנות בכמה קהילות ופעל בזירות ציבוריות. ראשית התמנה לרבה של געוויטש בסביבות שנת תקפ"ד, והיה הרב המשכיל הראשון במוראביה. בסביבות שנת תקצ"א התמנה לרבה של פרוסניץ במוראביה, כשהוא דוחק את רגלי רבי נחום טרייביטש השמרן. בשנת תקצ"ה נקרא לכהן ברבנות פשט שבהונגריה, בה פעל רבות לאימוץ רוח הנאורות והטיף להיטמעות תרבותית בסביבה.
הדפים שלפנינו נמצאו בתוך פנקס הדרשות של הרב ד"ר לאופולד לעף (ראה פריט הבא), אשר היה מתלמידיו של שוואב בפרוסניץ, ולימים נשא לאשה את בתו לאונטין.
[19] דף כתובים (ומספר דפים ריקים נוספים). 24 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי.
• מצורפים שני דפים בכתב-יד, קטעי דרשה על "צדקה וג"ח [וגמילות חסדים]", כנראה אף הם בכתב-ידו של שוואב.
קונטרסים ודפים נפרדים, חידושי סוגיות בכתב-ידו של הרב ליב שוואב, ביניהם הסוגיות: "סוגיא דהיה בה מומין כתובות"; "בסוגיא דפתח פתוח"; "בשמעתין דבולמוס יומא"; "סוגיא דכדי שיעשה ביצה".
בראש אחד הקונטרסים נכתב: "קונטרס החזקות למדתי תחלת חורף תקע"ז לפ"ק פה געביטש יאר ה' עיני רוחי ויורני בינה ודעת. ליב שוואב". מאוחר יותר נוסף הרישום: "ונספח אליו חדושי על סוגיא דפתח פתוח, יום ו' פ' בלק התקע"ח לבריאה, הנ"ל".
בראש קונטרס נוסף: "געביטש... תקפ"ח לפ"ק".
רבי [יהודה] ליב שוואב (תקנ"ד-תרי"ז; אישים בתשובות חת"ס, עמ' קנ), נולד לאביו רבי מרדכי שוואב. תלמיד מהר"ם בנעט, ובהמשך תלמיד בישיבת ה"חתם סופר" בפרשבורג. בשנים אלו הלך ורכש השכלה חיצונית. למורת רוחם של מהר"ם בנעט, ה"חתם סופר", ובהמשך גם ה"כתב סופר", התמנה לרבנות בכמה קהילות ופעל בזירות ציבוריות. ראשית התמנה לרבה של געוויטש בסביבות שנת תקפ"ד, והיה הרב המשכיל הראשון במוראביה. בסביבות שנת תקצ"א התמנה לרבה של פרוסניץ במוראביה, כשהוא דוחק את רגלי רבי נחום טרייביטש השמרן. בשנת תקצ"ה נקרא לכהן ברבנות פשט שבהונגריה, בה פעל רבות לאימוץ רוח הנאורות והטיף להיטמעות תרבותית בסביבה.
הדפים שלפנינו נמצאו בתוך פנקס הדרשות של הרב ד"ר לאופולד לעף (ראה פריט הבא), אשר היה מתלמידיו של שוואב בפרוסניץ, ולימים נשא לאשה את בתו לאונטין.
[19] דף כתובים (ומספר דפים ריקים נוספים). 24 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי.
• מצורפים שני דפים בכתב-יד, קטעי דרשה על "צדקה וג"ח [וגמילות חסדים]", כנראה אף הם בכתב-ידו של שוואב.
קטגוריה
כתבי יד וספרים עם הגהות - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $400
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
כתב-יד, פנקס דרשות, הכולל פסוקים, מדרשי חז"ל ורעיונות ממקורות שונים, מסודרים לפי נושאים. [סגד, הונגריה, המאה ה-19].
פנקס עב כרס זה שימש כעין לקסיקון וכעזר לדרשן, והוא מכיל פסוקים, מאמרים ומדרשים מדברי חז"ל, מהזוהר וממקורות שונים, וכן תקצירי דרשות, לפי נושאים (הוא אינו מסודר לפי א"ב, אך בתחילת הספר, בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית מופיע תוכן עניינים המסודר לפי א"ב עם מספרי עמודים; לדוגמה: אביב, אהבת רעים, אונאה...). כפי הנראה, זהו כתב-ידו של הרב ד"ר ליאופולד לעף, שרשם בפנקס מקורות וחומרים ששימשו אותו בעת דרשותיו.
בתוך הדברים מופיעים גם תאריכים רבים, בין השנים 1835-1863, ותיעוד לדרשות שדרש בפועל בהזדמנויות שונות (לדוגמה - עמ' 83: "פסוקים ומאמרי' לדרוש... שנת תר"ג"; בעמ' 41: "בדרשה לשבת שובה תר"ד לפ"ק בארתי..."). בנוסף, משולבים גם קטעים בגרמנית ובהונגרית, כמו גם ביאורי מלים למשנה ביוונית (לדוגמה, עמ' 339). בדפים האחרונים מספר קטעים בגרמנית. בתוך הספר נמצאו דפים נוספים, בהם נרשמו דרשות ומקורות נוספים. בצרור דפים המכיל דרשה ארוכה בגרמנית, מופיע התאריך 1854 ושם העיר - סגד, בה כיהן לעף. בצדה הפנימי של הכריכה האחורית הודבק עלון מודפס עם שירים (בגרמנית) על עיקרי האמונה היהודית, מועדי ישראל ועוד, שבסופם חתום (בדפוס) ליאופולד לעף.
הרב ד"ר יהודה ליב (ליאופולד) לעף (לעוו; תקע"א-תרל"ה, 1811-1875), היסטוריון ורב ניאולוגי. נולד במורביה למשפחה מיוחסת. בצעירותו למד בכמה ישיבות באזור, ובנערותו נסע לפרוסניץ, מרכז ההשכלה במוראביה, בה למד אצל רב העיר ליב שוואב, שתמך במשכילים. בשנת 1835 היגר להונגריה, בה רכש השכלה ובה הוסמך לרבנות על ידי רבנים משכילים. במשך השנים חקר ותרם לא מעט לתנועת "חכמת ישראל". כיהן ברבנות בכמה ערים בהונגריה, ומשנת 1850 ועד לסוף חייו כיהן ברבנות קהילת סגד, שבאותן שנים השתייכה כולה לארגון הניאולוגי הארצי. בסוף ימיו נטה לרפורמה; הוא תמך ברעיונותיו של אברהם גייגר, מאבות תנועת הרפורמה בגרמניה, ובכך נחשב לאבי הרפורמה ההונגרית. היה הראשון שדרש בשפה ההונגרית בבית כנסת.
[172] דף (ומספר דפים מצורפים). 28 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי קל. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. כריכה מקורית, פגומה.
פנקס עב כרס זה שימש כעין לקסיקון וכעזר לדרשן, והוא מכיל פסוקים, מאמרים ומדרשים מדברי חז"ל, מהזוהר וממקורות שונים, וכן תקצירי דרשות, לפי נושאים (הוא אינו מסודר לפי א"ב, אך בתחילת הספר, בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית מופיע תוכן עניינים המסודר לפי א"ב עם מספרי עמודים; לדוגמה: אביב, אהבת רעים, אונאה...). כפי הנראה, זהו כתב-ידו של הרב ד"ר ליאופולד לעף, שרשם בפנקס מקורות וחומרים ששימשו אותו בעת דרשותיו.
בתוך הדברים מופיעים גם תאריכים רבים, בין השנים 1835-1863, ותיעוד לדרשות שדרש בפועל בהזדמנויות שונות (לדוגמה - עמ' 83: "פסוקים ומאמרי' לדרוש... שנת תר"ג"; בעמ' 41: "בדרשה לשבת שובה תר"ד לפ"ק בארתי..."). בנוסף, משולבים גם קטעים בגרמנית ובהונגרית, כמו גם ביאורי מלים למשנה ביוונית (לדוגמה, עמ' 339). בדפים האחרונים מספר קטעים בגרמנית. בתוך הספר נמצאו דפים נוספים, בהם נרשמו דרשות ומקורות נוספים. בצרור דפים המכיל דרשה ארוכה בגרמנית, מופיע התאריך 1854 ושם העיר - סגד, בה כיהן לעף. בצדה הפנימי של הכריכה האחורית הודבק עלון מודפס עם שירים (בגרמנית) על עיקרי האמונה היהודית, מועדי ישראל ועוד, שבסופם חתום (בדפוס) ליאופולד לעף.
הרב ד"ר יהודה ליב (ליאופולד) לעף (לעוו; תקע"א-תרל"ה, 1811-1875), היסטוריון ורב ניאולוגי. נולד במורביה למשפחה מיוחסת. בצעירותו למד בכמה ישיבות באזור, ובנערותו נסע לפרוסניץ, מרכז ההשכלה במוראביה, בה למד אצל רב העיר ליב שוואב, שתמך במשכילים. בשנת 1835 היגר להונגריה, בה רכש השכלה ובה הוסמך לרבנות על ידי רבנים משכילים. במשך השנים חקר ותרם לא מעט לתנועת "חכמת ישראל". כיהן ברבנות בכמה ערים בהונגריה, ומשנת 1850 ועד לסוף חייו כיהן ברבנות קהילת סגד, שבאותן שנים השתייכה כולה לארגון הניאולוגי הארצי. בסוף ימיו נטה לרפורמה; הוא תמך ברעיונותיו של אברהם גייגר, מאבות תנועת הרפורמה בגרמניה, ובכך נחשב לאבי הרפורמה ההונגרית. היה הראשון שדרש בשפה ההונגרית בבית כנסת.
[172] דף (ומספר דפים מצורפים). 28 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי קל. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. כריכה מקורית, פגומה.
קטגוריה
כתבי יד וספרים עם הגהות - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $400
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
כתב-יד, מחזות וחיבורים עבריים. [גליציה, המאה ה-19].
כרך עם מספר חיבורים ברוח ההשכלה, שהועתקו כנראה על ידי אחד ממשכילי גליציה. בדף האחרון שיר לפורים החתום באקרוסטיכון: "ירוחם פישל ש"צ לבוב", וכנראה שזהו שמו של הכותב. בשיר זה פרט השנה הוא תרכ"ב. בראש אחד החיבורים מציין הכותב כי העתיקו בלבוב בשנת תרכ"ד (ראה להלן).
בתחילת הכרך שני מחזות, האחד בשם "השלֵמות" והשני בשם "הנדכאים", שניהם "מאת פלאי"; אחריהם מחזה בשם "ספר יהודית", אף הוא "מאת פלאי" - מחזה המבוסס על האגדה המפורסמת על השידוך של רבי אברהם אבן עזרא עם בתו של רבי יהודה הלוי. לאחר מכן מופיע חיבור על שבח התורה ולימוד המשנה, בראשו נכתב: "חברתי לכבוד החבורה הקדושה לומדי מקרא ומשנה אני הצעיר פ"ב פ'[?]"; אחריו מופיעים מספר ליקוטים: חרוזים על פורים, חידה, פירושים על פסוקים בתנ"ך. לאחר מכן הועתק מחזה בשם "ברוריא", מאת שמואל מולדר - חיבור זה הופיע בדפוס, באמשטרדם תרי"ט. הכותב מציין: "מצאתי בבית עקד הספרים של מו"ה יוסף כהן צדק בלבוב... שנת תרכ"ד". אחריו מופיע חיבור ארוך (בצורת אגרות), שכותרתו: "אגרות מת - הובא מארץ החיים לאחד ממודעי המת בארץ מאפליה". את הכרך חותמת "קינה על חורבן ירושלים מאת פ' על לה"ק, ונעתק ללשון זארגאן ע"י פ' הנהוג אצלינו גאליציען"; ושיר - "קול זמרה לפורים", עם האקרוסטיכון: "ירוחם פישל ש"צ לבוב", ופרט השנה "אדר שני דגים" [=תרכ"ב].
בשער "אגרות מת" איור נאה בסגנון הרוקוקו.
80 עמ'; 32; 13; 7; 11, [1]; 25, [1]; 72; [9] דף (למעלה מ-200 עמודים כתובים); ועוד דפים ריקים רבים. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשולי כמה דפים. שני דפים מנותקים. כריכה ישנה.
כרך עם מספר חיבורים ברוח ההשכלה, שהועתקו כנראה על ידי אחד ממשכילי גליציה. בדף האחרון שיר לפורים החתום באקרוסטיכון: "ירוחם פישל ש"צ לבוב", וכנראה שזהו שמו של הכותב. בשיר זה פרט השנה הוא תרכ"ב. בראש אחד החיבורים מציין הכותב כי העתיקו בלבוב בשנת תרכ"ד (ראה להלן).
בתחילת הכרך שני מחזות, האחד בשם "השלֵמות" והשני בשם "הנדכאים", שניהם "מאת פלאי"; אחריהם מחזה בשם "ספר יהודית", אף הוא "מאת פלאי" - מחזה המבוסס על האגדה המפורסמת על השידוך של רבי אברהם אבן עזרא עם בתו של רבי יהודה הלוי. לאחר מכן מופיע חיבור על שבח התורה ולימוד המשנה, בראשו נכתב: "חברתי לכבוד החבורה הקדושה לומדי מקרא ומשנה אני הצעיר פ"ב פ'[?]"; אחריו מופיעים מספר ליקוטים: חרוזים על פורים, חידה, פירושים על פסוקים בתנ"ך. לאחר מכן הועתק מחזה בשם "ברוריא", מאת שמואל מולדר - חיבור זה הופיע בדפוס, באמשטרדם תרי"ט. הכותב מציין: "מצאתי בבית עקד הספרים של מו"ה יוסף כהן צדק בלבוב... שנת תרכ"ד". אחריו מופיע חיבור ארוך (בצורת אגרות), שכותרתו: "אגרות מת - הובא מארץ החיים לאחד ממודעי המת בארץ מאפליה". את הכרך חותמת "קינה על חורבן ירושלים מאת פ' על לה"ק, ונעתק ללשון זארגאן ע"י פ' הנהוג אצלינו גאליציען"; ושיר - "קול זמרה לפורים", עם האקרוסטיכון: "ירוחם פישל ש"צ לבוב", ופרט השנה "אדר שני דגים" [=תרכ"ב].
בשער "אגרות מת" איור נאה בסגנון הרוקוקו.
80 עמ'; 32; 13; 7; 11, [1]; 25, [1]; 72; [9] דף (למעלה מ-200 עמודים כתובים); ועוד דפים ריקים רבים. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשולי כמה דפים. שני דפים מנותקים. כריכה ישנה.
קטגוריה
כתבי יד וספרים עם הגהות - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $400
כולל עמלת קונה
דף בכתב-יד - סדר ברכת כהנים. [אירופה, המאה ה-19 בקירוב].
נועד כפי הנראה לתליה על קיר בית הכנסת. כולל את הפסוקים שנוהגים לומר בשעת ברכת כהנים, את התפילה להטבת חלום, ואת תפילת "יהי רצון" הנאמרת כשהכהנים מאריכים בתיבת "שלום".
בשוליים התחתונים הוסיף הכותב את שמו: "מרדכי חיים לוי".
[1] דף. 42 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני קיפול ובלאי. קרעים בשוליים ובסימני הקיפול.
נועד כפי הנראה לתליה על קיר בית הכנסת. כולל את הפסוקים שנוהגים לומר בשעת ברכת כהנים, את התפילה להטבת חלום, ואת תפילת "יהי רצון" הנאמרת כשהכהנים מאריכים בתיבת "שלום".
בשוליים התחתונים הוסיף הכותב את שמו: "מרדכי חיים לוי".
[1] דף. 42 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני קיפול ובלאי. קרעים בשוליים ובסימני הקיפול.
קטגוריה
כתבי יד וספרים עם הגהות - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $600
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
תלמוד ירושלמי, עם מפרשים. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא נכדי הרב מסלוויטא, [תר"כ]-תרכ"ז 1860-1867. חמשה חלקים בחמישה כרכים.
במהדורה זו נדפסו לראשונה הפירושים "פני משה" ו"מראה הפנים" על סדרים זרעים-מועד.
בגליונות הספר קרוב לחמישים הגהות למדניות וארוכות בכתב-יד (חלקן קצוצות). רוב ההגהות הן בכתב ידו האופייני של הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי בעל "דורות הראשונים", וחלקן (למעלה מ-10 הגהות) בכתב יד שונה, מכותב לא-מזוהה. בשולי אחת ההגהות הארוכות בכתיבה שונה מופיעה תוספת בכתב ידו של רבי יצחק אייזיק הלוי (מסכת פאה, דף ב/1).
חלק מהגהותיו של רבי יצחק אייזיק הלוי שלפנינו עוסקות בעומק הסוגיות ופירוש דברי התלמוד ירושלמי; חלקן עוסקות בבירורי נוסח (במספר מקומות סימן רי"א הלוי טקסט בסוגריים, ומציין בהגהתו כי אלו פירושים מן הגליון שהמדפיסים שילבום בטעות בתוך דברי התלמוד עצמם. ראה למשל הגהה במסכת שבת דף ה/1: "נ"ב, נמחק והי'[ה] בגליון ופירוש[--] והוכנס בפנים"); ובחלקן בירורים היסטוריים של תולדות תנאים ואמוראים, שמותיהם המדויקים ותקופת חייהם על ציר הזמן הכרונולוגי.
באחת ההגהות (חגיגה, דף א/2) הוא מפנה לספר "תורת כהנים" ולדברי "[הג]און מלבי"ם שי' לאי"ט" [=שיחיה לאורך ימים טובים; הגאון מלבי"ם נפטר בשנת תר"מ (1879) ובהגהה זו שלפנינו, הוא עוד נזכר בברכת החיים].
הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי (תשרי תר"ח-תרע"ד), מגדולי גאוני דורו הנודעים, מנהיג ציבור והיסטוריון. ממייסדי "אגודת ישראל" העולמית. נולד באיבניץ (פלך מינסק, בלרוס-ליטא). למד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי בעל "בית הלוי". לימים נתמנה לגבאי הישיבה, ולאחר מכן החל לעסוק בשתדלנות אצל חוגי השלטון בפטרבורג למען יהדות רוסיה. באמצע שנות התר"נ עקר מרוסיה והתיישב בפרשבורג שבסלובקיה, ובשנת תרס"ב התיישב בהמבורג שבגרמניה. היכרותו עם יהדות אשכנז החרדית הביאה אותו להגות את רעיון הקמתה של "אגודת ישראל" העולמית וחיבורן של יהדות אשכנז עם יהדות רוסיה ופולין. רבי יצחק אייזיק ייסד את ה"אגודה" יחד עם רעיו הגאונים רבי חיים מבריסק, רבי חיים עוזר מווילנא ורבי אליעזר גורדון מטלז. הוא היה הרוח החיה בוועידת הומבורג בשנת תרס"ט ובוועידת קטוביץ בשנת תרע"ב, בהן הוחלט על הקמת תנועת "אגודת ישראל". מלבד גאונותו הגדולה בתורה ובהלכה, עסק רבות בחקר המקרא ותולדות ישראל, ופרסם מאמרים המתפלמסים עם מבקרי המקרא והתלמוד. גולת הכותרת של יצירתו הייתה חיבורו ההיסטורי המקיף "דורות הראשונים" - סדרת ספרים שאת חלקיה הראשונים זכה להדפיס עוד בחייו.
חמישה כרכים. כרך ראשון (סדר זרעים): [5], יד, יד-ס; ל; לא; לג; מב; יח; כד; יח; כד, כג-לג; יד; ט דף. מסכת כלאים נכרכה לאחר מסכת חלה. כרך שני (סדר מועד, חלק ראשון): [2], נב; [1], נה; סא דף. כרך שלישי (סדר מועד, חלק שני): [1], לט; ב-לא; יז, יז-כג; כ; כא; ב-כג; ה, ז-לב; כ; יז; לד דף (לד דף שייכים למסכת שבת, אך בחלק מהעותקים נכרכו כאן). [1] דף בראש הכרך - מעטפת מקורית מודפסת בצבע כחול (עליה נדפס: "כרך ראשון"); במקור הופיע דף שער של מסכת יומא, החסר בעותק שלפנינו. כרך רביעי (סדר נשים): [2], עט; מה; סד; לד; נו; נא; מא דף. כרך חמישי (סדר נזיקין): [2], לג; ב-כט; ב-כו; מב; לא; יז, יז-כו; ו; טו; ט דף. מסכת מכות נכרכה לאחר מסכת עבודה זרה, ולא לאחר מסכת סנהדרין, כפי שנרשם במפעל הביבליוגרפיה. 36.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים במספר מקומות. הדבקות נייר בשולי דפי השער, דף המעטפת בכרך השלישי, ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות במסגרות השערים ופגיעות קלות בטקסט. קרע חסר קטן במעטפת בכרך השלישי. כריכות ישנות, עם פגמים בכריכות ובשדרות (שדרה אחת חסרה בחלקה).
במהדורה זו נדפסו לראשונה הפירושים "פני משה" ו"מראה הפנים" על סדרים זרעים-מועד.
בגליונות הספר קרוב לחמישים הגהות למדניות וארוכות בכתב-יד (חלקן קצוצות). רוב ההגהות הן בכתב ידו האופייני של הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי בעל "דורות הראשונים", וחלקן (למעלה מ-10 הגהות) בכתב יד שונה, מכותב לא-מזוהה. בשולי אחת ההגהות הארוכות בכתיבה שונה מופיעה תוספת בכתב ידו של רבי יצחק אייזיק הלוי (מסכת פאה, דף ב/1).
חלק מהגהותיו של רבי יצחק אייזיק הלוי שלפנינו עוסקות בעומק הסוגיות ופירוש דברי התלמוד ירושלמי; חלקן עוסקות בבירורי נוסח (במספר מקומות סימן רי"א הלוי טקסט בסוגריים, ומציין בהגהתו כי אלו פירושים מן הגליון שהמדפיסים שילבום בטעות בתוך דברי התלמוד עצמם. ראה למשל הגהה במסכת שבת דף ה/1: "נ"ב, נמחק והי'[ה] בגליון ופירוש[--] והוכנס בפנים"); ובחלקן בירורים היסטוריים של תולדות תנאים ואמוראים, שמותיהם המדויקים ותקופת חייהם על ציר הזמן הכרונולוגי.
באחת ההגהות (חגיגה, דף א/2) הוא מפנה לספר "תורת כהנים" ולדברי "[הג]און מלבי"ם שי' לאי"ט" [=שיחיה לאורך ימים טובים; הגאון מלבי"ם נפטר בשנת תר"מ (1879) ובהגהה זו שלפנינו, הוא עוד נזכר בברכת החיים].
הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי (תשרי תר"ח-תרע"ד), מגדולי גאוני דורו הנודעים, מנהיג ציבור והיסטוריון. ממייסדי "אגודת ישראל" העולמית. נולד באיבניץ (פלך מינסק, בלרוס-ליטא). למד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי בעל "בית הלוי". לימים נתמנה לגבאי הישיבה, ולאחר מכן החל לעסוק בשתדלנות אצל חוגי השלטון בפטרבורג למען יהדות רוסיה. באמצע שנות התר"נ עקר מרוסיה והתיישב בפרשבורג שבסלובקיה, ובשנת תרס"ב התיישב בהמבורג שבגרמניה. היכרותו עם יהדות אשכנז החרדית הביאה אותו להגות את רעיון הקמתה של "אגודת ישראל" העולמית וחיבורן של יהדות אשכנז עם יהדות רוסיה ופולין. רבי יצחק אייזיק ייסד את ה"אגודה" יחד עם רעיו הגאונים רבי חיים מבריסק, רבי חיים עוזר מווילנא ורבי אליעזר גורדון מטלז. הוא היה הרוח החיה בוועידת הומבורג בשנת תרס"ט ובוועידת קטוביץ בשנת תרע"ב, בהן הוחלט על הקמת תנועת "אגודת ישראל". מלבד גאונותו הגדולה בתורה ובהלכה, עסק רבות בחקר המקרא ותולדות ישראל, ופרסם מאמרים המתפלמסים עם מבקרי המקרא והתלמוד. גולת הכותרת של יצירתו הייתה חיבורו ההיסטורי המקיף "דורות הראשונים" - סדרת ספרים שאת חלקיה הראשונים זכה להדפיס עוד בחייו.
חמישה כרכים. כרך ראשון (סדר זרעים): [5], יד, יד-ס; ל; לא; לג; מב; יח; כד; יח; כד, כג-לג; יד; ט דף. מסכת כלאים נכרכה לאחר מסכת חלה. כרך שני (סדר מועד, חלק ראשון): [2], נב; [1], נה; סא דף. כרך שלישי (סדר מועד, חלק שני): [1], לט; ב-לא; יז, יז-כג; כ; כא; ב-כג; ה, ז-לב; כ; יז; לד דף (לד דף שייכים למסכת שבת, אך בחלק מהעותקים נכרכו כאן). [1] דף בראש הכרך - מעטפת מקורית מודפסת בצבע כחול (עליה נדפס: "כרך ראשון"); במקור הופיע דף שער של מסכת יומא, החסר בעותק שלפנינו. כרך רביעי (סדר נשים): [2], עט; מה; סד; לד; נו; נא; מא דף. כרך חמישי (סדר נזיקין): [2], לג; ב-כט; ב-כו; מב; לא; יז, יז-כו; ו; טו; ט דף. מסכת מכות נכרכה לאחר מסכת עבודה זרה, ולא לאחר מסכת סנהדרין, כפי שנרשם במפעל הביבליוגרפיה. 36.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים במספר מקומות. הדבקות נייר בשולי דפי השער, דף המעטפת בכרך השלישי, ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות במסגרות השערים ופגיעות קלות בטקסט. קרע חסר קטן במעטפת בכרך השלישי. כריכות ישנות, עם פגמים בכריכות ובשדרות (שדרה אחת חסרה בחלקה).
קטגוריה
כתבי יד וספרים עם הגהות - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $2,375
כולל עמלת קונה
ארכיון הכולל אלפי פריטי נייר - בהם טיוטות, עלי הגהה של ספרים שנדפסו, וכן כתבי-יד בענייני אגדה שלא נדפסו, מאת הגאון רבי יחיאל מיכל טיקוצינסקי ראש ישיבת "עץ חיים". שנות התר"ס-התש"י [1900-1950].
מאות דפי טיוטה בכתב-יד, ומאות עלי הגהה מודפסים במכונת כתיבה עם הגהות רבות בכתב-יד.
• דפים בכתב-יד עם חידושי אגדה על מועדים ועניינים שונים, הכוללים דרשות שונות לשבתות ולימים נוראים, חלקן מהשנים תרע"ו-תרע"ט. ככל הנראה לא נדפסו.
• דפי טיוטה ועלי הגהה של ספריו: "גשר החיים" על ענייני קבורה ואבלות; "היומם" על קו התאריך; "ארץ ישראל"; "עיר הקודש והמקדש". חלק מההגהות הן בכתב-ידו של בנו רבי ניסן אהרן. הדפים כוללים גם עלי הגהה של הנספח "הארץ לגבולותיה" שערך הבן לספר "עיר הקודש והמקדש", של הספר גשר החיים באנגלית (Gesher Hachaim), משנת תשמ"ג.
[הספר "עיר הקודש והמקדש" יצא לאור רק לאחר מותו, בשנת תש"ל. בהקדמת הספר כותב בנו: "ואף שבשנת תשי"ג כבר הכינו לדפוס, הוסיף בשנת תשט"ו שוב לנפות ולבקר, אך בשנה זו נתבקש בישיבה של מעלה ביום ח' ניסן תשט"ו". בעלי ההגהה שלפנינו דף שער עם השנה התרצ"ה והגהה בכתב-יד עם תיקון לתשי"ג. למרות זאת נראה שרוב הדפים הם מהשנים שלאחר פטירת הגרי"מ, כי באחד מהם כתובה הקדמת בן המחבר, והגרי"מ נזכר בברכת המתים].
• טיוטות ועלי הגהה, הכוללים נושאים שונים מהחיים התורניים בירושלים, מסביבות שנת תרע"ח (1918), ביניהם: זכרונות מרבי שמואל סלנט; סיפור מכלי ראשון על פגישת הרבנים מול ד"ר וייצמן שבא במטרה להכניס את החינוך החרדי תחת תקציב ההסתדרות הציונית; ענייני רבנות ועוד.
• רישומי מפות ושרטוטים שונים. מחקרים אסטרונומיים ומחקרים על עתיקות ארץ ישראל ועתיקות יהודה וירושלים.
• עותק מודפס של הספר "היומם בכדור הארץ", על שאלת "קו התאריך". [ירושלים, תש"ג 1943].
פולמוס "קו התאריך", בה עמד הגרי"מ טיקוצ'ינסקי בחוד החנית של חכמי ירושלים שדנו מול ה"חזון איש" בשאלת קביעת "קו התאריך" ההלכתי. הגרי"מ טיקוצ'ינסקי כתב את ספרו "היומם בכדור הארץ", שנדפס בחורף תש"ג, ונכתב כנגד "קונטרס י"ח שעות" של החזון איש, שנדפס אף הוא בשנת תש"ג. הפולמוס התעורר לאחר שפליטי הישיבות ברחו מרוסיה ליפן במלחמת העולם השניה. מאחר ויפן שוכנת ממערב לקו התאריך הבינלאומי, התעוררה השאלה מתי חלים בה יום השבת וימי המועדים. לדעת החזון איש, קו התאריך ההלכתי הוא החוף המזרחי של יבשת אסיה, ועל כן דינה של יפן, השוכנת באי נפרד, כדין המקומות השוכנים ממזרח לקו התאריך, וזמנו של יום השבת ההלכתי הוא רק ביום ראשון לפי החשבון המקומי. ואילו רבי מיכל טיקוצינסקי כתב את שיטת החולקים והצדיק את המנהג שנהגו היהודים הבודדים שנקלעו ליפן, אשר החלו לנהוג שבת ביום השביעי לחשבון המקומי.
אלפי פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.
מאות דפי טיוטה בכתב-יד, ומאות עלי הגהה מודפסים במכונת כתיבה עם הגהות רבות בכתב-יד.
• דפים בכתב-יד עם חידושי אגדה על מועדים ועניינים שונים, הכוללים דרשות שונות לשבתות ולימים נוראים, חלקן מהשנים תרע"ו-תרע"ט. ככל הנראה לא נדפסו.
• דפי טיוטה ועלי הגהה של ספריו: "גשר החיים" על ענייני קבורה ואבלות; "היומם" על קו התאריך; "ארץ ישראל"; "עיר הקודש והמקדש". חלק מההגהות הן בכתב-ידו של בנו רבי ניסן אהרן. הדפים כוללים גם עלי הגהה של הנספח "הארץ לגבולותיה" שערך הבן לספר "עיר הקודש והמקדש", של הספר גשר החיים באנגלית (Gesher Hachaim), משנת תשמ"ג.
[הספר "עיר הקודש והמקדש" יצא לאור רק לאחר מותו, בשנת תש"ל. בהקדמת הספר כותב בנו: "ואף שבשנת תשי"ג כבר הכינו לדפוס, הוסיף בשנת תשט"ו שוב לנפות ולבקר, אך בשנה זו נתבקש בישיבה של מעלה ביום ח' ניסן תשט"ו". בעלי ההגהה שלפנינו דף שער עם השנה התרצ"ה והגהה בכתב-יד עם תיקון לתשי"ג. למרות זאת נראה שרוב הדפים הם מהשנים שלאחר פטירת הגרי"מ, כי באחד מהם כתובה הקדמת בן המחבר, והגרי"מ נזכר בברכת המתים].
• טיוטות ועלי הגהה, הכוללים נושאים שונים מהחיים התורניים בירושלים, מסביבות שנת תרע"ח (1918), ביניהם: זכרונות מרבי שמואל סלנט; סיפור מכלי ראשון על פגישת הרבנים מול ד"ר וייצמן שבא במטרה להכניס את החינוך החרדי תחת תקציב ההסתדרות הציונית; ענייני רבנות ועוד.
• רישומי מפות ושרטוטים שונים. מחקרים אסטרונומיים ומחקרים על עתיקות ארץ ישראל ועתיקות יהודה וירושלים.
• עותק מודפס של הספר "היומם בכדור הארץ", על שאלת "קו התאריך". [ירושלים, תש"ג 1943].
פולמוס "קו התאריך", בה עמד הגרי"מ טיקוצ'ינסקי בחוד החנית של חכמי ירושלים שדנו מול ה"חזון איש" בשאלת קביעת "קו התאריך" ההלכתי. הגרי"מ טיקוצ'ינסקי כתב את ספרו "היומם בכדור הארץ", שנדפס בחורף תש"ג, ונכתב כנגד "קונטרס י"ח שעות" של החזון איש, שנדפס אף הוא בשנת תש"ג. הפולמוס התעורר לאחר שפליטי הישיבות ברחו מרוסיה ליפן במלחמת העולם השניה. מאחר ויפן שוכנת ממערב לקו התאריך הבינלאומי, התעוררה השאלה מתי חלים בה יום השבת וימי המועדים. לדעת החזון איש, קו התאריך ההלכתי הוא החוף המזרחי של יבשת אסיה, ועל כן דינה של יפן, השוכנת באי נפרד, כדין המקומות השוכנים ממזרח לקו התאריך, וזמנו של יום השבת ההלכתי הוא רק ביום ראשון לפי החשבון המקומי. ואילו רבי מיכל טיקוצינסקי כתב את שיטת החולקים והצדיק את המנהג שנהגו היהודים הבודדים שנקלעו ליפן, אשר החלו לנהוג שבת ביום השביעי לחשבון המקומי.
אלפי פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
כתבי יד וספרים עם הגהות - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג