תלמוד ירושלמי, עם מפרשים. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא נכדי הרב מסלוויטא, [תר"כ]-תרכ"ז 1860-1867. חמשה חלקים בחמישה כרכים.
במהדורה זו נדפסו לראשונה הפירושים "פני משה" ו"מראה הפנים" על סדרים זרעים-מועד.
בגליונות הספר קרוב לחמישים הגהות למדניות וארוכות בכתב-יד (חלקן קצוצות). רוב ההגהות הן בכתב ידו האופייני של הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי בעל "דורות הראשונים", וחלקן (למעלה מ-10 הגהות) בכתב יד שונה, מכותב לא-מזוהה. בשולי אחת ההגהות הארוכות בכתיבה שונה מופיעה תוספת בכתב ידו של רבי יצחק אייזיק הלוי (מסכת פאה, דף ב/1).
חלק מהגהותיו של רבי יצחק אייזיק הלוי שלפנינו עוסקות בעומק הסוגיות ופירוש דברי התלמוד ירושלמי; חלקן עוסקות בבירורי נוסח (במספר מקומות סימן רי"א הלוי טקסט בסוגריים, ומציין בהגהתו כי אלו פירושים מן הגליון שהמדפיסים שילבום בטעות בתוך דברי התלמוד עצמם. ראה למשל הגהה במסכת שבת דף ה/1: "נ"ב, נמחק והי'[ה] בגליון ופירוש[--] והוכנס בפנים"); ובחלקן בירורים היסטוריים של תולדות תנאים ואמוראים, שמותיהם המדויקים ותקופת חייהם על ציר הזמן הכרונולוגי.
באחת ההגהות (חגיגה, דף א/2) הוא מפנה לספר "תורת כהנים" ולדברי "[הג]און מלבי"ם שי' לאי"ט" [=שיחיה לאורך ימים טובים; הגאון מלבי"ם נפטר בשנת תר"מ (1879) ובהגהה זו שלפנינו, הוא עוד נזכר בברכת החיים].
הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי (תשרי תר"ח-תרע"ד), מגדולי גאוני דורו הנודעים, מנהיג ציבור והיסטוריון. ממייסדי "אגודת ישראל" העולמית. נולד באיבניץ (פלך מינסק, בלרוס-ליטא). למד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי בעל "בית הלוי". לימים נתמנה לגבאי הישיבה, ולאחר מכן החל לעסוק בשתדלנות אצל חוגי השלטון בפטרבורג למען יהדות רוסיה. באמצע שנות התר"נ עקר מרוסיה והתיישב בפרשבורג שבסלובקיה, ובשנת תרס"ב התיישב בהמבורג שבגרמניה. היכרותו עם יהדות אשכנז החרדית הביאה אותו להגות את רעיון הקמתה של "אגודת ישראל" העולמית וחיבורן של יהדות אשכנז עם יהדות רוסיה ופולין. רבי יצחק אייזיק ייסד את ה"אגודה" יחד עם רעיו הגאונים רבי חיים מבריסק, רבי חיים עוזר מווילנא ורבי אליעזר גורדון מטלז. הוא היה הרוח החיה בוועידת הומבורג בשנת תרס"ט ובוועידת קטוביץ בשנת תרע"ב, בהן הוחלט על הקמת תנועת "אגודת ישראל". מלבד גאונותו הגדולה בתורה ובהלכה, עסק רבות בחקר המקרא ותולדות ישראל, ופרסם מאמרים המתפלמסים עם מבקרי המקרא והתלמוד. גולת הכותרת של יצירתו הייתה חיבורו ההיסטורי המקיף "דורות הראשונים" - סדרת ספרים שאת חלקיה הראשונים זכה להדפיס עוד בחייו.
חמישה כרכים. כרך ראשון (סדר זרעים): [5], יד, יד-ס; ל; לא; לג; מב; יח; כד; יח; כד, כג-לג; יד; ט דף. מסכת כלאים נכרכה לאחר מסכת חלה. כרך שני (סדר מועד, חלק ראשון): [2], נב; [1], נה; סא דף. כרך שלישי (סדר מועד, חלק שני): [1], לט; ב-לא; יז, יז-כג; כ; כא; ב-כג; ה, ז-לב; כ; יז; לד דף (לד דף שייכים למסכת שבת, אך בחלק מהעותקים נכרכו כאן). [1] דף בראש הכרך - מעטפת מקורית מודפסת בצבע כחול (עליה נדפס: "כרך ראשון"); במקור הופיע דף שער של מסכת יומא, החסר בעותק שלפנינו. כרך רביעי (סדר נשים): [2], עט; מה; סד; לד; נו; נא; מא דף. כרך חמישי (סדר נזיקין): [2], לג; ב-כט; ב-כו; מב; לא; יז, יז-כו; ו; טו; ט דף. מסכת מכות נכרכה לאחר מסכת עבודה זרה, ולא לאחר מסכת סנהדרין, כפי שנרשם במפעל הביבליוגרפיה. 36.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים במספר מקומות. הדבקות נייר בשולי דפי השער, דף המעטפת בכרך השלישי, ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות במסגרות השערים ופגיעות קלות בטקסט. קרע חסר קטן במעטפת בכרך השלישי. כריכות ישנות, עם פגמים בכריכות ובשדרות (שדרה אחת חסרה בחלקה).