ספר לחם שמים, על המשניות, חלק ראשון, עם קונטרס "בנין בית הבחירה", מאת הגאון רבי יעקב עמדין - היעב"ץ. וואנזיבעק (ואנדסבק), [תצ"ג 1733]. מהדורה ראשונה.
הספר הראשון שהדפיס היעב"ץ, והיחיד מבין ספריו שלא נדפס באלטונה - בה הקים את דפוסו. מעבר לשער, איור המזבח לפי שיטת הראב"ד.
בדפי הספר למעלה מעשרים הגהות למדניות, רובן ארוכות, בכתב-ידו של רבי מרדכי מיכאל יפה תלמיד רבי עקיבא איגר. למיטב בדיקתנו, הגהות אלו לא נדפסו.
בהגהה בדף ו/1 הוא מזכיר את שמות חיבוריו: "...ובזה העליתי בבית מנחם ש"א סכ"ז ותשו' מר"מ יפה ח"א סי' ח"י...".
העותק שלפנינו היה לאחר השואה ברשותו של הגאון רבי עמרם צבי גרינוואלד. בראש השער מופיעה חותמתו: "עמרם צבי גרינוואלד אבדק"ק פערנוואלד יצ"ו".
הגאון רבי מרדכי מיכאל יפה (תקס"ג-תרכ"ח), מגדולי תלמידיו של הגאון רבי עקיבא איגר. למד בישיבתו כשמונה שנים ומחמת חביבותו הרבה על רבו היה נקרא "דעם רעבי'ס בחור" [הבחור של הרבי]. אחר נשואיו עם בת הרב דוד מקרוטושין עיר-מולדתו, ישב על התורה ועל העבודה. הוא סירב בתוקף לקבל רבנות עד שכל רכושו נשרף בשריפה הגדולה שפרצה בקרוטושין בשנת תקפ"ז (1827). לאחר מכן כיהן ברבנות בזאדון (הסמוכה לקרוטושין) ובשניידמיהל (שמיגל) באזור פוזנא. בשנת תר"ה-תר"ו בערך עבר לכהן ברבנות פרדאן (פורדון Fordon, מחוז Bydgoszcz באזור צפון פולין-פרוסיה). בשנת תר"ט פרק מעליו את עול הרבנות וישב על התורה והעבודה בקלויז המפורסם שבהמבורג. שם הרביץ תורה ברבים כ-18 שנה. התכתב רבות בהלכה עם רבו רבי עקיבא איגר ועם בנו רבי שלמה איגר. ראה לדוגמה בתשובות חדשות לר' עקיבא איגר (ירושלים תשל"ח, חלק אהע"ז, סי' א) תשובה מרע"א לתלמידו מהרמ"מ יפה, שם הוא מתפלא על כך שהוא מוסיף לו תארים מלבד תואר הרב. בשנת תקצ"ד הוציא את ספרו הראשון "בית מנחם" (קרוטושין, תקצ"ד), הכולל חקירות בעניני ספק חזקה ורוב וכן כמה שאלות ותשובות. בשנת תרי"ב הדפיס בהמבורג את חיבורו השני "שו"ת מר"מ יפה", ובו פסקים ומשא ומתן של הלכה שהיה לו עם רבני דורו וביניהם רבו הגאון רבי עקיבא איגר ובנו הגר"ש איגר. ההדיר את שו"ת מהר"ח אור זרוע מתוך כת"י עתיק והוסיף מראי מקומות והערות (נדפס בלייפציג, תר"כ 1860), יחד עם חברו בקלויז, הגאון רבי אליקים גטשליק שלזינגר ("רבי געץ הקדוש"). מקצת מחידושיו פרסם בכתב העת "שומר ציון הנאמן" שיצא לאור באלטונה ע"י בעל ה"ערוך לנר". ארבע מתשובותיו של ה"ערוך לנר" אל הגרמ"מ יפה נדפסו בשו"ת בנין ציון בשנת תר"ך. חידושיו והגהותיו לספרים שונים נדפסו בבמות שונות: הגהותיו לשו"ת חכם צבי, נדפסו ב"ליקוטי הערות" למהדורת מכון "דובב מישרים" (ירושלים, תשנ"ח), ובקובץ "מוריה" - ספר הזכרון לרבי משה סוויפט (ירושלים, תשמ"ו); הגהותיו לספר "מור וקציעה" נדפסו במהדורת "מכון ירושלים" (ירושלים, תשנ"ו); הגהותיו לשו"ת "פנים מאירות" התפרסמו בקובץ "מוריה" (גליון רעז-רעח, תמוז, תשס"א); ועוד.
רבי עמרם צבי גרינוולד (תרס"ז-תשי"א), גאון וצדיק מפורסם. נכדו של רבי משה גרינוולד אב"ד חוסט בעל "ערוגת הבושם", ובנו של רבי יקותיאל יודא גרינוולד אב"ד יארע. תלמידם של דודו רבי אברהם יוסף גרינוולד אב"ד אונגוואר בעל "אבני שהם" ושל דודו-זקנו רבי אליעזר דוד גרינוולד אב"ד סאטמר בעל "קרן לדוד". לאחר נישואיו גר בעיר ווישיווא (אויעבר-ווישיווא) וכעבור כמה שנים נתמנה שם למגיד ומורה צדק. לאחר השואה בה איבד את רעייתו וכל משפחתו, נישא בשנית וכיהן כרב במחנה העקורים פרנוולד. בשנת תש"ט הגיע לארה"ב, ולאחר תקופה קצרה נסתלק בפתאומיות לבית עולמו בגיל מ"ה שנה. שרידי חידושי תורתו נדפסו בספר "זכרון עמרם צבי" (ברוקלין ניו יורק, תש"ע).
[1], קיח, קכ-קכב דף. 31 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. כריכה חדשה.