מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. "י"א ניסן תרח"ץ, פאריז" [אוטבוצק, י"ז ניסן תרצ"ח].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
מתחת לתאריך המכתב נוסף בעפרון בכתב-יד: "נ'[שלח] ב'[יום] טו"ב בו [י"ז ניסן] מאטוואסק" – כפי הנראה המכתב נדפס בפריז, ביום י"א ניסן תרצ"ח, אך נשלח למעשה לאחר שובו של הריי"ץ למקום מושבו באוטבוצק, ביום י"ז ניסן.
נשלח אל שאר בשרו הגה"ח ר' שלמה יהודה אליעזרוב (הרב שיל"א). בפתח המכתב מתלונן הריי"ץ על אריכות מכתביו של הרב שיל"א אליו, ומסביר: "כבד לי הקריאה באריכות ובעתיד בבקשה לקצר ולכתוב רק תוכני הדברים". בהמשך מתייחס הריי"ץ לנושאים נוספים הקשורים בניהול ישיבת "צמח צדק" בירושלים: "על אודות ההשגחה בישיבת צמח צדק יסדר כי מהאברכים הראויים הנה אברך אחד יכהן ג' חודשים בשנה, ובדבר הר' יצחק אביגדור שי' הנני מסכים עליו" [כנראה הרב יצחק אביגדור אורנשטיין (תרנ"ד-תש"ח), מחשובי רבני חב"ד בירושלים וחבר הנהלת כולל חב"ד, שכיהן כרב הראשון של הכותל המערבי]".
בסוף המכתב מעדכן הריי"ץ את הרב שיל"א, כי הוא מסיים את שהותו בפריז ושב לביתו באוטבוצק: "היום הננו נוסעים הביתה צלחה ויכתוב הכל לאטוואצק"; ומסיים בברכה לרגל חג הפסח: "לחג כשר ושמח".

הריי"ץ בפריז – תרצ"ח
לאחר שובו של האדמו"ר הריי"ץ מביקורו בארה"ב בשנת תרפ"ט-תר"צ חלה התרופפות כללית בבריאותו והוא החל לחוות קשיים בהליכה ובדיבור. במהלך שנות התר"צ התגורר בריגה שבלטביה ובוורשה ואוטבוצק שבפולין חלק גדול מתקופה זו לא שהה בביתו אלא נאלץ לנסוע לעיתים תכופות לבתי מרפא שונים בפרברי ריגה, וינה ופריז. בכ"ד טבת תרצ"ח נסע לבית המרפא "וואלד-סנטוריום" בפרכטולדסדורף הסמוכה לווינה, שם שהה כחודשיים וחצי, וכשלושה ימים קודם סיפוחה של אוסטריה בידי גרמניה הנאצית, ביום ו' אדר שני תרצ"ח עזב את בית המרפא ונסע לפריז (מכתבו שלפנינו נשלח בהיותו שם). בפריז שהה הריי"ץ כחמישה שבועות, ולקראת חג הפסח תרצ"ח, ביום י"ב ניסן נסע חזרה למקום מושבו באוטבוצק.

הרה"ג הרה"ח ר' שלמה יהודה ליב אליעזרוב – הרב שיל"א (תרכ"ג-תשי"ב), רבה ומנהיגה של קהילת חב"ד והאשכנזים בחברון ושליח לקהילת יהודי בוכרה-סמרקנד. מייסד ישיבות "מגן אבות" ו"תורת אמת" בחברון. אביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי היה נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי. בשנת תרל"ג, בהיותו בן עשר שנים, עלה עם הוריו לארץ ישראל והשתקע בחברון, שם קיבל תורה מפי רבני העיר – רבי שמעון מנשה חייקין ורבי אליהו מני. נסע לערי אוזבקיסטן כשד"ר מטעם הקהילה הספרדית בחברון, ובשנת תרנ"ז נתמנה לרב הראשי של יהודי בוכרה-סמרקנד. בסמרקנד שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (על שם אביו אליעזר).

המכתב שלפנינו לא פורסם באגה"ק של האדמו"ר הריי"ץ.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק. כתמים ובלאי קל.