נרתיק מסמכים לנסיעות של רבי שמואל שניאורסון, האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש.
עשוי עור, עם בטנת בד. רצועות לנשיאה ולקשירה בחזית.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי נינתו הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את תיק המסמכים של סבא רבא שלי. המהר"ש ערך מסעות רבים ונהג לשמור את הדרכון שלו יחד עם המאמרים והמכתבים שכתב בתיק המסמכים הזה. סבתי שטערנא שרה העניקה לי אותו". האישור מתוארך – 5 בנובמבר 1989.

רבי שמואל שניאורסון, האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש (תקצ"ד-תרמ"ג 1834-1882), הנשיא הרביעי לשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד. היה ידוע חולי ונזקק לנסוע מעת לעת לעיירות מרפא שונות, ברוסיה ומחוצה לה, כדי לדרוש בעצתם של רופאים מומחים. לצד צורכי הרפואה, התמסר בכל מאודו ונפשו להטבת מצבם החומרי והרוחני של יהודי רוסיה. היה נוסע לעיתים תכופות לערים הגדולות קייב ופטרבורג כדי לסכל ולבטל גזירות וחוקים שונים שהוטלו על היהודים בידי שלטון הצאר, השתתף באספות מנהיגים ועסקנים, ופעל רבות לחיזוק היהדות. בין היתר, המהר"ש עסק בביטול גזירת הגירוש של יהודים שחכרו שדות בכפרים ובמושבות, בביטול חוקים שהגבילו את יהודי ליטא וזאמוט, ובהשקטת הפרעות "סופות בנגב".
המהר"ש החל לעסוק בצרכי ציבור עוד בצעירותו ובחיי אביו ה"צמח צדק". בשנת תרי"ח ערך את נסיעתו הראשונה אל מחוץ לגבולות רוסיה. הוא ביקר באיטליה ובגרמניה ונפגש עם עסקנים ומנהיגים העוסקים בענייני הכלל. נסיעות דומות ערך גם בשנים תרי"ט-תרכ"ב. בקיץ תרכ"ו, לאחר הסתלקות אביו ה"צמח צדק" (י"ג ניסן תרכ"ו), עלה על כס נשיאות חסידות חב"ד וקבע את מקום מושבו בליובאוויטש. המשיך לעסוק בענייני ציבור, וערך נסיעות רבות ברוסיה ומחוצה לה למטרה זו. לצד התכתבות ענפה שניהל עם מנהיגים ואישי ציבור, עסק במהלך נסיעותיו השונות, ובשהותו הממושכת הרחק מביתו שבליובאוויטש, גם בכתיבת מאמרי החסידות. על פי האישור המצורף, הנרתיק שלפנינו שימש את האדמו"ר המהר"ש במהלך נסיעותיו השונות, לשמירת מסמכים, מכתבים ומאמרי החסידות.

פתוח: 45X38.5 ס"מ; סגור: 11X38.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים ובלאי.