מכירה 86 - חלק א': פריטים נדירים ומיוחדים

ש"י עגנון – אוסף גדול של מכתבים לנמענים שונים, ביניהם דב קמחי, יצחק למדן, בנימין תמוז וזלמן שוקן – מכתבים בנושא פרסום סיפורים בעיתון "הארץ" – מכתב מוקדם בגרמנית, חתום "ש"י טשאטשקיס"

פתיחה: $3,000
הערכה: $6,000 - $8,000
נמכר ב: $13,750
כולל עמלת קונה
אוסף מכתבים מאת ש"י עגנון שנשלחו לסופרים, עורכים ואישים שונים. חלקם כתובים בכתב-יד וחלקם מודפסים במכונת כתיבה; כולם למעט אחד חתומים בחתימת-ידו של עגנון. שנות ה-20 עד שנות ה-60. עברית (מכתב אחד בגרמנית).
25 מכתבים הכתובים בלשונו הייחודית של עגנון, וכוללים, בין היתר, פניות בעניינים ספרותיים שונים, פניות בנוגע לפרסום סיפורים בעיתון "הארץ" והתייחסויות למערכת העיתון, התייחסויות לעמל הרב שהשקיע עגנון בכתיבה, ועוד.
באוסף כלולים, בין השאר:
• מכתב בגרמנית בכתב-ידו של עגנון, החותם "ש"י טשאטשקיס" (1922), אל "אדון מוזס" (זיגפריד מוזס?). במכתב מוזכרות אשתו של עגנון, אסתרליין, ובתו התינוקת אמונה: " מכיוון שלפני מספר חודשים החלפתי מקצוע – אני כעת 3/4 אומנת ו-1/4 עוזר-טבח – לא היה ביכולתי לענות לך מיד". • שני מכתבים אל הסופר דב קמחי (סוף שנות ה-30?; 1943). אחד נוגע לספרו של קמחי "מסות קטנות"; השני נוגע לסיפור פרי עטו: "ק מחי ידידי, הצהלת את רוחי בסיפורך הנאה יובלו של האמן הזקן. ותודה וברכה לך שהואלת להזכיר שמי עליו..." (הסיפור נדפס בעיתון "הארץ" ב-3 בדצמבר 1943 והוקדש לעגנון). • שלושה מכתבים אל הסופר יצחק למדן (1940; שנות ה-50). באחד המכתבים כותב עגנון: " סיפור חדש אין בידי, ואילו היה סיפור חדש בידי לא היה המו"ל שלי מסכים לפרסמו במקום אחר שאינו מכלל ההוצאה שלו". • מכתב אל שלמה פיקר (1958). עגנון כותב: " כפי שלמדתי מתוך מכתבו מבקש מר להמליץ על ספרו לפני מערכת הארץ להקדיש בקרת עליו. השפעה על מערכת הארץ ועל סופריה אין לי... ולעיתים עושים הם את ההיפך ממה שמבקשים מהם או ממה שיועצים אותם", וחותם "הטרוד והמוטרד ש"י עגנון". • מכתב אל יהושע טן-פי (טנפי) (1958), ראש מערכת עיתון "הארץ" בירושלים – בקשה לפרסם ביקורת על ספרו של שלמה פיקר. • ארבעה מכתבים אל בנימין תמוז (שנות ה-50 וה-60). שניים מהם עוסקים בפרסום חלקים מסיפורו של עגנון "הדום וכסא". בין היתר כותב עגנון על הקושי בקריאת מאמרים בעיתון "הארץ": " קשה לי לראות בצערן של התיבות שמשסעין אותן בלא רחמנות ומחתכין אותן אות לכאן ואות בשורה אחרת. ואין צריך לומר שקשה לי לקרות באותן האותיות הקטנות שלא באו אלא לסמאות עיניהם של שונאי ישראל". מכתב אחר עוסק בפרסומים שונים שנדפסו בעיתון "הארץ". בשוליו הוסיף עגנון הערה ביוגרפית: " בל"ג בעומר שעבר לפני תשע וחמישים שנה דרכו רגלי בפעם הראשונה על אדמת יפו. זו היתה תחילת ביאתי לא"י. אז היה כתב ידי נאה ויפה ונח לקריאה". במכתב נוסף (מודפס במכונת כתיבה) מספר עגנון: "מקבל אני ממש בכל שבוע מכתבים נעימים מידי ילדות וילדים אשכנזים וספרדים וגם מבני המעברות על סיפורי שקראו", ומוסיף כי קיבל אגרת מילדים בכתה ו' "שקראו את סיפורי צפורי ובשם כל הכתה שואלים אותי אם זה קרה באמת". לסיום מתנצל עגנון על אריכות הדברים, " מפני שאני מאמן את אצבעותי בכתיבה במכונה מאהבת הבריות, כדי שלא לייגע אותם בכתב ידי המרועץ". • מכתבים אל יעקב הורוביץ, עורך מוסף התרבות והספרות של עיתון "הארץ", בנושאים ספרותיים שונים – פרסום סיפוריו בעיתון, הגהות הסיפורים, ועוד (שנות ה-50 וראשית שנות ה-60). באחד המכתבים מציין עגנון מספר תנאים לפרסום אחד מסיפוריו בעיתון: " להדפיסו באותיות יפות", " לא לרסק את התיבות", "ל א לעשות לי קונצי"ן כדרך שעשיתם לי". לגבי סיפור המיועד לגיליון ראש השנה של העיתון כותב עגנון: " אתם ודאי רציתם סיפור מודרני; אבל מה אעשה ואיני יכול להשביע את המוזה המודרנית". • מכתב מודפס במכונת כתיבה וחתום בידי עגנון (1960), אל "עורך מאד נכבד", בעניין דברים שכתב ל"גיליון הבעש"ט". בין היתר מבקש עגנון: "ת ן צורה לסיפורי. הם עלו לי בשעות מרובות ובעמל רב. על ספרי שבועת אמונים לא הוצאתי ימים כל כך מרובים ולא עמל כל כך הרבה". • מכתב אל שלמה זלמן שוקן (1960), בעניין פרסום סיפורו של עגנון בגיליון חג הפסח של עיתון "הארץ". מודפס במכונת כתיבה, עם תוספת של שבע שורות בכתב-ידו ובחתימתו של עגנון. • מכתבים נוספים.
25 מכתבים (19 מהם בכתב-ידו של עגנון). אחד המכתבים אינו שלם (סופו חסר). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. כתמים. קמטים וסימני קיפול. נקבי תיוק בחלק מהדפים. קרעים קלים.
קטגוריה
מכתבים מאישים מפורסמים