מכתב ארוך בכתב-יד נאה, עם חתימות שלושת גדולי רבני ירושלים (חתומים פעמיים): רבי ישעיה ברדקי, רבי שמואל סלנט וגיסו הדיין רבי אורי שבתי מסלנט. ירושלים, כ"ה סיון תרט"ו [1855].
נשלח אל השר משה מונטיפיורי, עם דו"ח מפורט על קבלת כספי צדקה שנשלחו לירושלים בדרכים שונות (בעיקר דרך רבה של קניגסברג רבי יעקב צבי מקלנבורג, בעל "הכתב והקבלה").
בסיום המכתב דברי ברכה ותפילה: "ואנו לי'[ה] עינינו תכון תפלתינו בעד שלום אדוננו ורעייתו הצדקת הטפסרית שרת יהודית, יהי נועם ה' עליכם, יאריך ימיכם ושנותיכם, גאולת עולם נזכה בימינו ובימיכם כנה"ר וכנא"ה...". חתומים בכתב ידם: רבי "ישעיה בא"א מו"ה ישכר בער ז"ל", רבי "שמואל סלאנט" ורבי "אורי שבתי במ"ה חיים".
בשולי המכתב, מכתב נוסף אל ר' אליעזר הלוי – מזכירו של מונטיפיורי, עם חתימות שלושת הרבנים הנ"ל.
הגאון רבי ישעיה ברדקי (נפטר חשון תרכ"ג), חתנו וממלא מקומו של רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א, מנהיגה הגדול של קהילת ה"פרושים" בירושלים.
הגאון רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט), נודע מילדותו כעילוי וגאון, וכבר בהיותו כבן שבע נדד למרכזי התורה בליטא. בנערותו למד בעיר סלנט בחברותא עם רֵעוֹ הגאון רבי ישראל מסלנט (אבי תנועת המוסר). בהיותו כבן 14 קיבל מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא, מכתב שעסק בשאלה מסובכת של סידור גט, דבר המעיד כי כבר בצעירותו סמכו גדולי הרבנים על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. לאחר שנשא את בתו של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט, עלה בשנת תר"א (1841) לארץ ישראל כדי לשמש כמורה הוראה ורב לקהילת ה"פרושים" תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים. שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע בפקחותו ובגישתו המציאותית בניהול ענייני הציבור בירושלים ובקהילות ברחבי העולם.
רבי אורי שבתי סלנט, חתנו השני של רבי יוסף זונדל מסלנט, מחברי בית הדין הראשון שייסד גיסו רבי שמואל סלנט בשנת תר"א, וממייסדי תלמוד התורה בחורבת רבי יהודה החסיד. חתום על שטר שליחות לבניית "החורבה" משנת תקצ"ז ועל תקנת התכשיטים משנת תרי"ב.
[1] דף. 27 ס"מ. נייר מכתבים דק ותכלכל. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים. רישום כתובת וחותמות דואר בגב.