פנקס בכתב-יד של "תלמוד תורה של תשב"ר" ליוצאי גאורגיה – "כי מציון תצא תורה" – עם 13 מכתבי המלצה בכתב ידם וחתימותיהם של רבני ירושלים ואישים שונים. ירושלים, [תר"ע-תרע"ב 1910-1912].
בין מכתבי ההמלצה שמופיעים בפנקס: מכתב בכתב-ידו וחתימתו (בכתיבה מרובעת) של רבי חיים ברלין; מכתב בכתב ידו וחתימתו (בכתיבה מרובעת) של רבי אברהם יצחק הכהן קוק אב"ד יפו; מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי יוסף חיים זוננפלד; מכתב בחתימותיהם וחותמותיהם של ראשי אבות בתי הדין הספרדים, רבי משה בן יצחק טאג'יר (הרב המבי"ט), רבי שמואל ניסים ורבי אברהם ביג'אג'ו; שלושה מכתבים בחתימות דייני בתי הדין האשכנזים, בד"ץ חסידים ובד"ץ הפרושים: רבי ליפמן דוד שובקס, רבי משה נחום וואלנשטיין, רבי צבי פסח פרנק, רבי לייב דיין, ועוד; מכתב רבי אליהו משה פאניז'יל ועוד; מכתבים מאישים שונים בעברית, ערבית וצרפתית, בהם המלצות ממנחם שיינקין ומד"ר יוסף קלוזנר.
מכתבו של רבי חיים ברלין ושני מכתבים נוספים נכתבו על דפים נפרדים והודבקו בתוך הפנקס.
יהודי גאורגיה (גרוזיה), שכונו בפי העות'מאנים "גוּרג'ים", החלו לעלות לארץ ישראל בשנות השישים של המאה ה-19. עד שנות התר"ע כבר נמנו בירושלים למעלה מחמש מאות עולים מגאורגיה. הם הקימו בית כנסת וישיבה, ניהלו חיי קהילה ואף ייסדו "כולל" מיוחד לתמיכה כספית בעניי הקהילה.
בעמוד הראשון של הפנקס נכתב כי ילדי העולים מגאורגיה לא הצליחו להשתלב בתלמודי התורה האחרים בעיר, בגלל פערי השפה: "כי מציון תצא תורה... אם בכל עיר ועיר נחוץ מוסד לתלמוד תורה של תשב"ר, הנה על אחת כמה וכמה בירושלם עיר קדשנו... רק לעדתנו, עדת הגורזים, עוד לא נתמלא החסרון, ילדינו לא יוכלו לבקר שאר מוסדי הת"ת מפני שנוי לשונם ושפתם...".
[13] עמ' כתובים. רוב דפי הפנקס ריקים, חלק ממכתבי ההמלצה נכתבו על דפים נפרדים והודבקו בפנקס. 31 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה ישנה.
מצורף: תצלום קבוצתי [של הנהלת הת"ת?]. מודבק על לוח קרטון עם חותמת הצלם "David S. Abdo – Photographer – Jerusalem".