ספר שערי תשובה, עניני מוסר ותשובה, לרבינו יונה מגירונדי. לבוב, [תרט"ז] 1856.
עותק מיוחס של דודו ובן-דודו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר - רבי יוסף אשכנזי אב"ד זלוטשוב, של בנו רבי ברוך אשכנזי מטבריה וצפת ושל נכדו רבי שרגא פייבוש אשכנזי מצפת וסאטמר.
חותמות ורישומי בעלות רבים - מכמה דורות של בני משפחת אשכנזי. רישומים בדף המגן: "שייך לה"ה האברך מו"ה יוסף אשכנזי", "שייך לה"ה הרבני הנגיד מו"ה יוסף אשכנזי אין זלטשאב". רישום חתום בדף המגן: "זה הספר שערי תשובה שייך לשמי הצעיר ברוך אשכנזי מזלאטשוב יע"א. היום יום ד' תבוא ח"י אלול תרנ"ד, פעה"ק טבריא תובב"א". בשער ובדף האחרון חתימה וחותמות בנו רבי "שרגא פייביש אשכנזי - בעיה"ק צפת ת"ו". בדף האחרון חותמת מעניינת עם רישום לידה: "בני אפרים יוסף דוב --- נולד א' וישלח י"ב כסלו תער"ב לפ"ק".
הרב מזלוטשוב - הגאון רבי אפרים יוסף דוב אשכנזי, בנו וממלא-מקומו של הגה"ק רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב (מחבר ספר שו"ת מהר"י אשכנזי, מונקאטש תרנ"ג; בנו של הרה"ק רבי משה דוד אשכנזי הרב מטולטשווא וצפת). רבי יוסף היה חתנו של הגה"ק רבי יהושע העשיל פרנקל-תאומים אב"ד קומרנא (מגדולי תלמידי החוזה מלובלין, בנו של ה"ברוך טעם" הגה"ק רבי ברוך פרנקל-תאומים אב"ד לייפניק). כיהן ברבנות בעיר זלוטשוב, עד שעלה לארץ ישראל לעיה"ק צפת בשנת תר"נ בקירוב.
קרבת המשפחה בין רבי יוסף אשכנזי לאדמו"רי סיגט ולאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר היתה כפולה. אחותו של רבי יוסף היתה הרבנית חנה טייטלבוים - אשת ה"קדושת יום טוב" (הוריו של רבי יואל מסאטמר), ואמו של ה"קדושת יום טוב", הרבנית רחל טייטלבוים - אשת ה"ייטב לב", היתה אחות-אביו של רבי יוסף.
בנו של רבי יוסף, החתום לפנינו, הרה"צ רבי ברוך אשכנזי מזלוטשוב (נפטר תר"צ בערך), בן-דודו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר. בשנת תר"נ עלה לצפת יחד עם אביו הרב מזלוטשוב. התגורר שנים רבות בעיר טבריה וחזר בשנות התר"ע לעיר צפת, בה היה אחד ממנהיגי הציבור ונכבדי קהילת "מרמרוש-סיגט" עד סוף שנות התר"פ בקירוב (חתום על מכתבים ציבוריים עד שנת תרפ"ו).
נכדו של רבי יוסף, רבי שרגא פייבוש אשכנזי מצפת (נספה בשואה בשנת תש"ד). חתן רבי יעקב יצחק אונגר מצפת (מצאצאי האדמו"ר רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה). נסע כשד"ר מארץ ישראל בשלהי תקופת מלחמת העולם הראשונה והגיע להונגריה. רבי שרגא פייבוש התקרב - עפ"י עצת הרב מפלאנטש - אל קרוב-משפחתו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר והיה למשמשו בקודש לאורך תקופה של כ-27 שנה (בתקופת אורשיווא, קראלי וסאטמר), עד ימי השואה. גם בנו אחריו, רבי אפרים יוסף דוב אשכנזי - השני (תרע"ב-תשס"ב), היה משמשו בקודש ובן-ביתו של האדמו"ר מסאטמר במשך כשישים שנה ויד-ימינו בכל העניינים. רבי יוסף היה תלמיד חכם ופיקח מופלג, אדם גדול בחסידות וביראה. ערך את ספריו של האדמו"ר מסאטמר בהלכה ובאגדה והוציאם לאור. ראה בהקדמתו לשו"ת "דברי יואל".
מ דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרע בדף המגן, משוקם בהדבקת נייר ונייר דבק. בלאי קל. סימני עש קלים. חותמות, חתימות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.