מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (163) Apply book filter
- ספרי (108) Apply ספרי filter
- יד (107) Apply יד filter
- manuscript (107) Apply manuscript filter
- חסידות (104) Apply חסידות filter
- כתבי (97) Apply כתבי filter
- דפוס (77) Apply דפוס filter
- chassid (69) Apply chassid filter
- letter (69) Apply letter filter
- print (55) Apply print filter
- יהדות (52) Apply יהדות filter
- jewri (52) Apply jewri filter
- מכתבים (46) Apply מכתבים filter
- jewish (44) Apply jewish filter
- ומסמכים (41) Apply ומסמכים filter
- document (41) Apply document filter
- matter (38) Apply matter filter
- יד, (26) Apply יד, filter
- דברי (24) Apply דברי filter
- עתיקים (24) Apply עתיקים filter
- earli (24) Apply earli filter
- דפוס, (23) Apply דפוס, filter
- ומכתבים (23) Apply ומכתבים filter
- communiti (23) Apply communiti filter
- וגרפיקה (21) Apply וגרפיקה filter
- חפצים (21) Apply חפצים filter
- ודברי (21) Apply ודברי filter
- art (21) Apply art filter
- art, (21) Apply art, filter
- ceremoni (21) Apply ceremoni filter
- graphic (21) Apply graphic filter
- ישראל (19) Apply ישראל filter
- chassidut (19) Apply chassidut filter
- שנות (17) Apply שנות filter
- ערש (17) Apply ערש filter
- והש (17) Apply והש filter
- ודפוסי (17) Apply ודפוסי filter
- הר (17) Apply הר filter
- דפוסים (17) Apply דפוסים filter
- 16 (17) Apply 16 filter
- 16th-17th (17) Apply 16th-17th filter
- 17 (17) Apply 17 filter
- centuri (17) Apply centuri filter
- th (17) Apply th filter
- ותהילים (16) Apply ותהילים filter
- bibl (16) Apply bibl filter
- books, (16) Apply books, filter
- chabad (16) Apply chabad filter
- scroll (16) Apply scroll filter
- tehillim (16) Apply tehillim filter
דיו על קלף. כתיבה אופיינית למערב פולין במחצית הראשונה של המאה ה-19 (כתב "בית יוסף"), נאה במיוחד, עם עיטורים בראשי העמודות ובכל השורות בעמודת עשרת בני המן. במקום אחד הודגשו אותיות שם הקודש בראשי התיבות, באמצעות הגדלתן. 28 שורות בעמודה.
גובה הקלף: 41 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. דהיית דיו במקומות רבים.
מצורפת חוות דעת מומחה.
דיו על קלף. כתיבה אופיינית לפולין במחצית הראשונה של המאה ה-19 (כתב "בית יוסף"), עמודת עשרת בני המן בכתב ועליש (כתיבה אשכנזית בסגנון ספרדי, שהיתה נהוגה באירופה). תיבת הפתיחה "ויהי" באותיות גדולות ומעוטרות. בארבעה מקומות הודגשו אותיות שמות הקודש בראשי או בסופי התיבות, באמצעות הגדלתן. עמודות רחבות במיוחד, 43 שורות בעמודה, כל המגילה בשבע עמודות בלבד (כולל עמודה אחת לעשרת בני המן).
גובה הקלף: 31.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקמטים. מספר קרעים בשוליים.
מצורפת חוות דעת מומחה.
דיו על קלף. כתיבה אופיינית לפולין במאה ה-17, עם עיטורי תגים (יתכן ונעשו מאוחר יותר). 30 שורות בעמודה.
אותיות משונות רבות, כגון: אות פ"א לפופה עם תוספת תגים למטה, אות למ"ד מוזרקת, אותיות שונות עם תוספת תג מעוקם, ועוד. המסורת של אותיות לפופות ומשונות ידועה בספרי תורה. רמזים שונים נמסרו על משמעות אותיות אלו. רשימה שלהן נמצאת בחיבור עתיק המכונה "ספר תגי" (ברבות השנים רבו המסורות וחילוקי הדעות על מיקומן ואופן ביצוען של אותיות אלו, ומשום כך במאה ה-19 חדלו לגמרי מלעשותן). לעומת זאת, נדיר ביותר למצוא מגילות אסתר עם אותיות אלה. בנוסף, נדירות הן מגילות אסתר מפולין מתקופה זו.
גובה הקלף: 33 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי וקמטים. דהיית דיו במספר מקומות.
מצורפת חוות דעת מומחה.
דיו על קלף. כתיבה ספרדית, אופיינית לאזור הבלקן. כ-18 שורות בעמודה. המגילה גלולה על ידית עץ מגולפת.
גובה הקלף: 12 ס"מ בקירוב. גובה הידית: 31 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים ביריעה הראשונה. דהיית דיו במספר מקומות. פגמים בידית העץ.
מצורפת חוות דעת מומחה.
דיו על קלף. כתיבה איטלקית. 11 שורות בעמודה. שולי יריעת הקלף הפותחת נגזרו בצורה אמנותית, עם חוט לקשירה. המגילה גלולה על ידית עץ מגולפת.
אל המגילה מצורפת פיסת דף קלף בכתב-יד זהה למגילה, הכוללת את הברכות וקטעים נוספים הנאמרים עם קריאת המגילה.
גובה הקלף: 5.5 ס"מ. גובה הידית: 19 ס"מ. דף הברכות: 5.5X9.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
מצורפת חוות דעת מומחה.
דיו על קלף; עץ זית מגולף ומודפס.
מגילת "המלך" - מרבית העמודות פותחות בתיבת "המלך". כתיבה ספרדית עממית. 14 שורות בעמודה.
בית המגילה מעוטר בדימויי ירושלים - הכותל המערבי וקבר רחל - ולצדם כתובות מודפסות: "ירושלם", "כותל מערבי", "קבר רחל".
גובה הקלף: 5 ס"מ. גובה בית המגילה: 19.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. מעט כתמים וקרעים בקלף. ללא סוגר העץ.
בעמודה הראשונה, שני איורים מסיפור המגילה וברכות המגילה. בעמודה האחרונה: ברכת הרב את ריבנו, פיוט שושנת יעקב, ופרטי המדפיס: "באסעל, בדפוס ווילהעלם האאס, בשנת תקס"ו לפ"ק".
23 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמים. קרעים בשוליים. מספר קרעים גסים, משוקמים בהדבקות נייר דבק.
כתב-יד שלם. כתיבה איטלקית נאה. לפנינו תרגום לאיטלקית של "תרגום שני" למגילת אסתר (תרגום המשלב הרחבות מדרשיות רבות). פסוק ותרגום בזה אחר זה. התרגום באיטלקית משולב במילים בעברית.
[87] דף כתובים (ועוד דפים רבים ריקים בראש הכרך ובסופו). 25.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל וקמטים. קרעים במספר דפים. כריכת קלף מקורית, פגומה.
כתיבה מזרחית מרובעת, מנוקדת ברובה.
ה"קופלאס" (או: "קופלאש", "קומפלאש", "קומפלאס", "קונפלאש") הם שירי-עם ארוכים בלאדינו, שהיו מושרים בקהילות הספרדים במועדים ובמיוחד בחג הפורים. הקופלאס לפורים נכתבו על ידי מספר מחברים וכללו סוגים שונים: סיפור המגילה, תיאורים של סעודת פורים והמאכלים, ביזוי, לעג ופארודיה על המן ומשפחתו, ועניינים משעשעים שונים הקשורים לפורים. את הקופלאס נהגו לשיר מתוך ספרונים שנדפסו או על פי הזכרון, ויש להם גרסאות שונות. בכתב-היד שלפנינו מופיעה הקופלה המתארת את נפילתו של המן (La caída de Hamán) - כ-60 בתי שיר מחורזים (הראשונים שבהם מסודרים על פי סדר א"ב). לאחר מכן מופיעה "השכבה" להמן ולזרש (בלאדינו). על חיבורי ה"קופלאס" לפורים, ראה: משה אטיאש, ה'קופלאש די-פורים' בלאדינו, ספונות, כרך ב' (תשי"ח), עמ' שלא-שעו; שושנה וייך-שחק, קופלאס די פורים, הספרנים - בלוג הספריה הלאומית, 18.03.2019.
[23] דף (חלקם כתובים מצד אחד בלבד). 15 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קרעים ובלאי. דפים מנותקים. כריכה חדשה.
זו מהדורתו הראשונה של החיבור, שנדפס לאחר מכן במהדורות רבות. הדפסה ליטוגרפית של כתב-יד, עם מעטפת מודפסת.
15 עמ'. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. חותמת. בול. מעטפת נייר כחולה, עם קרעים.
שני דפים, מתוך ספר אבודרהם, מהדורת קושטא, רע"ד 1513 (דפוס אשטרוק דטולון מפרובינצא).
בראשי ארבעת העמודים מופיעות הכותרות: "סדר ההגדה"; "סדר ההגדה ופירושה". דפים אלו כוללים את רוב נוסח ההגדה של פסח, עם פירושים והלכות מאת רבי דוד בן יוסף אבודרהם מחכמי ספרד.
דפים ס-סא. כ-28 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וסימני עש עם מעט פגיעות בטקסט. קרעים חסרים בשולי הדף.
יערי, הדפוס העברי בקושטא, מס' 22.
* ראו גם פריט אחרון בקטלוג (מס' 358) - אוסף ענק של הגדות של פסח
מפת ארץ ישראל, "זאת לדעת לכל בר דעת דרך המסעות ארבעים שנה במדבר והרוחב והאורך של ארץ הקדושה מנהר מצרים עד עיר דמשק ומנחל ארנן עד הים הגדול ובתוכו כל שבט ושבט חלק נחלתו' כאשר עיניכם ת'ח'ז'נ'ה' ב'משרם והמשכלים יבינם", תחריט מאת אברהם בר יעקב (חתום בדפוס בתחתית הלוח). [אמשטרדם, תע"ב או תקמ"א].
המפה מציגה את ארץ ישראל ומדבר סיני, עם חלוקה לנחלות השבטים. בתחתיתה ה"ים הגדול" (ים התיכון) ובצידה הימני דלתת הנילוס. קו החוף נמתח מצידון עד אלכסנדריה. המפה משרטטת את מסלולם של בני ישראל במדבר סיני ובפינתה הימנית התחתונה מופיעה טבלה מעוטרת עם שמות מ"א התחנות בהן חנו בני ישראל בדרכם ממצרים לארץ ישראל. לאורך קו החוף נראות ספינות הגוררות את רפסודות עצי הלבנון ששלח חירם מלך צור לשלמה לבניית המקדש, ואיור המתאר את סיפורו של יונה הנביא. בפינה השמאלית התחתונה אָסָם וחיות משק רועות לצדו, המסמלים את פוריותה של ארץ ישראל.
המפה, מעשה ידי גר הצדק ההולנדי אברהם בר יעקב (על-פי מפתו של כריסטיאן ואן אדריכום), נדפסה לראשונה בהגדה של פסח, אמשטרדם תנ"ה (1695). תאריך הדפסת המפה הוצפן בכותר באמצעות הדגשת כמה אותיות. במהדורת אמשטרדם תנ"ה הודגשו האותיות "תחזנה", ואילו בשתי המהדורות הבאות (אמשטרדם תע"ב, אמשטרדם תקמ"א), הודגשו האותיות "תחזנה במישרים" - התואמות לשנת תע"ב.
32X52 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים בשולי המפה ובסימני הקיפול. שיקומים בהדבקות נייר מצדה השני של המפה.
ראה לאור 876.
* ראו גם פריט אחרון בקטלוג (מס' 358) - אוסף ענק של הגדות של פסח