מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove matter filter matter
- דפוס (38) Apply דפוס filter
- print (38) Apply print filter
- מכתבים (28) Apply מכתבים filter
- letter (28) Apply letter filter
- יד (22) Apply יד filter
- manuscript (22) Apply manuscript filter
- ודברי (21) Apply ודברי filter
- ישראל (19) Apply ישראל filter
- communiti (17) Apply communiti filter
- jewish (17) Apply jewish filter
- תוניסיה (12) Apply תוניסיה filter
- צפון (12) Apply צפון filter
- מרוקו, (12) Apply מרוקו, filter
- מרוקו (12) Apply מרוקו filter
- כתבי (12) Apply כתבי filter
- יריה (12) Apply יריה filter
- ואלגיריה (12) Apply ואלגיריה filter
- יד, (12) Apply יד, filter
- יהדות (12) Apply יהדות filter
- ואלג (12) Apply ואלג filter
- אפריקה (12) Apply אפריקה filter
- ואלג'יריה (12) Apply ואלג'יריה filter
- african (12) Apply african filter
- algeria (12) Apply algeria filter
- jewri (12) Apply jewri filter
- manuscript, (12) Apply manuscript, filter
- morocco (12) Apply morocco filter
- morocco, (12) Apply morocco, filter
- north (12) Apply north filter
- tunisia (12) Apply tunisia filter
- דברי (10) Apply דברי filter
- וכתבי (10) Apply וכתבי filter
- קהילות (10) Apply קהילות filter
- וארץ (9) Apply וארץ filter
- ירושלים (9) Apply ירושלים filter
- eretz (9) Apply eretz filter
- israel (9) Apply israel filter
- jerusalem (9) Apply jerusalem filter
- דפוס, (7) Apply דפוס, filter
- דפרי (7) Apply דפרי filter
- והגליל (7) Apply והגליל filter
- ומסמכים (7) Apply ומסמכים filter
- יהודי (7) Apply יהודי filter
- צפת (7) Apply צפת filter
- document (7) Apply document filter
- galile (7) Apply galile filter
- matter, (7) Apply matter, filter
- safe (7) Apply safe filter
מכתב בכתב יד, בחתימת השד"ר רבי אברהם שלמה זלמן צורף. ליוורנו, כ"ה מרחשוון ש' ירא"ת ה' [תרי"א 1850].
נשלח אל "הנגיד הישיש... כמוהר"ר שלמה בער הי"ו סאקריטרייא דע"ת פיזרא יע"א" [המזכיר של קהילת פיזרו]. על המכתב מופיעה חתימתו של "אברהם שלמה זלמן ס"ט שליח ציון ת"ו". בשולי המכתב הוסיף רבי אברהם שלמה זלמן מכתב נוסף, בכתב-ידו וחתימתו: "ואומר שלום לכבוד מעלת אהובי... כמו"ה ארי' יהודא מהזקנים הי"ו...".
רבי אברהם שלמה זלמן צורף, מראשי קהילת "עדת הפרושים" תלמידי הגר"א בירושלים, מעשרת האשכנזים הראשונים שהתיישבו בירושלים. עלה לארץ בשנת תקע"א והצטרף אל קהילת הפרושים הקטנה בעיר צפת, בראשותו של רבי מנחם מנדל משקלוב. כשנה לאחר בואו לצפת פרצה בגליל מגפה שהפילה חללים רבים, אז ברח מצפת ועלה לירושלים. [באותם ימים לא יכלו האשכנזים להתיישב בירושלים, בשל החובות הכבדים שהותירו אחריהם אנשי עליית רבי יהודה חסיד, ומפני שהערבים ראו בכל אשכנזי ערב לחוב זה. רבי אברהם שלמה זלמן ובני משפחתו היו אז מראשוני האשכנזים שבאו לירושלים והתיישבו בה בסתר. בשל הפחד מבעלי החובות הערביים נאלצו להתחפש וללבוש את בגדי הספרדים]. בהשפעתו של רבי אברהם שלמה זלמן עלה גם רבי מנחם מנדל משקלוב מצפת לירושלים, יחד עם תשע משפחות, וכך קם והתבסס הישוב האשכנזי של תלמידי הגר"א בירושלים. רבי אברהם שלמה זלמן היה אז מעמודי התווך של הקהילה ויד ימינו של רבי מנחם מנדל משקלוב. בקשריו הטובים עם השלטון המקומי ועם הקונסולים של רוסיה ואוסטריה הצליח לבטל את החוב של העדה האשכנזית ולהשיג רישיון מהסולטן לחידוש בניית "חורבת רבי יהודה החסיד". באותם ימים יצא מספר פעמים כ"שליח ציון" לאסוף תרומות לטובת היישוב בארץ ישראל. פעילותו לשיקום "החורבה" הקימה עליו אויבים בקרב תושבי ירושלים הערבים, ולבסוף נרצח ע"י מספר ערבים שהכוהו בחרב. קדם לכך ניסיון התנקשות נוסף כאשר ערבי ירה לעברו אך החטיא את המטרה. רבי אברהם שלמה זלמן צורף מוזכר כיום כאחד מנרצחי הטרור הראשונים בארץ ישראל. בניו ונכדיו נקראו בשם המשפחה סלומון. אחד מנכדיו הוא ר' יואל משה סלומון, ממייסדי נחלת שבעה ופתח תקוה.
לפנינו מכתב משליחותו של רבי אברהם שלמה זלמן בליוורנו, מראשית השנה שבה נרצח.
[1] דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול משליחת המכתב בדואר. מעבר לדף רישומי כתובת וחותמות דואר.
במסמך שלפנינו, מחודש תמוז תרנ"א, מודים נאמני ועד השכונה כי אין להם זכות בקרקע, על אף שרישום הקושאן נעשה על שמם: "...לא לנו הנחלה הנז'[כרת] רק מקנת כסף החברים מחברה בית אברהם, וכל אחד מהחברים יש לו כתב ראי'[ה] מהועד הנז'[כר] על חלקו בהנחלה...". התעודה הופקדה "בידי אנשי הועד בית אברהם – מבני כולל ווילנא, זאמוט וקורלאנד". על החתום באו שלשת נאמני ועד השכונה: רבי זיסקינד שחור, רבי יעקב צבי בה"ר שמריה ורבי ישראל חיים בהרש"ג. לאחר חתימתם מופיע אישור בחתימת (וחותמת) רבי שמואל סלנט, המאשר את חתימות שלושת הנאמנים. מאוחר יותר, בשנת תרנ"ד, נוסף אישור בחתימת (וחותמת) הראשון לציון היש"א ברכה, המאשר את חתימתו של רבי שמואל סלנט.
באותה תקופה נוצרו בארץ ישראל בעיות משפטיות ברישום הקרקע על שם אגודות ציבוריות. מסיבה זו נרשמו הקרקעות על שם אנשים פרטיים [בדרך כלל נתינים עות'מאניים], ולא על שם האגודה המייסדת [החברה המשכנת], ואלו מצדם הפקידו בידי האגודות הודאה המבטלת את זכותם בקרקע.
קרקעות השכונה "כרם - בית אברהם" בצפון-מערב ירושלים, נקנו בתחילה בשנת תרמ"ה ע"י רבי משה גראף, שנטע בה כרם ענבים. בהמשך נקנו אדמות אלו ע"י הגביר רבי משה ויטנברג מוויטבסק [שבשנת תרמ"ה הקים את שכונת "בתי ויטנברג - שערי משה", הנמצאת כיום בין הרחובות שטראוס וחיי אדם בירושלים].
בשנת תרנ"א, מכר ויטנברג את הקרקע - שעליה נסוב המסמך שלפנינו - לראשי כולל ווילנא וכולל הורודנא, שהקימו ועד מיוחד להקמת השכונה "בית אברהם", ובנו עליה באותה שנה את השכונה, הנודעת עד היום בשם שכונת "כרם" [נמצאת כיום ממערב לרחוב יוסף בן מתתיהו, בין שכונת "יגיע כפיים" לבין שכונת "מקור ברוך"]. בשכונה זו התגוררו ברבות השנים גדולי תורה נודעים, בהם: רבי אלעזר מנחם שך ראש ישיבת פוניבז' [שהתגורר בשכונה בשנות ה-40-50], ורבי אברהם יעקב זלזניק ראש ישיבת "עץ חיים" [שהתגורר בשכונה קרוב ל-80 שנה עד יום פטירתו בשנת תש"ע].
[1] דף. כ-40 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים קלים. סימני קיפול.
בחלקו העליון של הדף מכתב בחתימת שלשת ממוני הכוללות האשכנזיים בירושלים, אודות בעל שנטש את אשתו העגונה בירושלים ומשמש כמורה בבית הספר בחַלֶבּ. בהמשך הדף מכתב רבי שמואל סלנט, בכתב יד סופר ובחתימת ידו וחותמתו, המצטרף אל הדברים. בהמשך הדף מכתב בית הדין הספרדי בענין זה, עם חותמת בית הדין.
הגאון רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט), נודע מילדותו כעילוי וגאון, וכבר בהיותו כבן שבע נדד למרכזי התורה בליטא. בנערותו למד בעיר סלנט בחברותא עם רֵעוֹ הגאון רבי ישראל מסלנט (אבי תנועת המוסר). בהיותו כבן 14 קיבל מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא, מכתב שעסק בשאלה מסובכת של סידור גט, דבר המעיד כי כבר בצעירותו סמכו גדולי הרבנים על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. לאחר שנשא את בתו של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט, עלה בשנת תר"א (1841) לארץ ישראל כדי לשמש כמורה הוראה ורב לקהילת ה"פרושים" תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים. שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע בפקחותו ובגישתו המציאותית בניהול ענייני הציבור בירושלים ובקהילות ברחבי העולם.
[1] דף. 28.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר.
הארכיון כולל:
• דף בכתב-יד, פרוטוקול ישיבת אנשי החצר ("לסדר עניני הנהגת החצר"), בחתימות: רבי אריה ליב ברוידא [רבי לייב'ציג ברוידא, אחיו הגדול של "הסבא מקלם"]; רבי יצחק מאלצאן [מתלמידי רבי ישראל מסלנט ומחבר ספרים רבים]; רבי חיים יצחק זיו [חתן "הסבא מקלם"]; רבי טוביה ליב פ[---?]; רבי ישראל דוד רופמאן [ממנהיגי וגבאי חצר שטרויס]; רבי שכנא מאיערס; רבי נחום יצחק ברוידא [סבו של רבי שמחה זיסקינד ברוידא, ראש ישיבת חברון]; רבי נחום אברהם ברוידא; רבי אליעזר צבי לעוויטן [רבי הירש'ל מסלבודקה]; רבי יהודה יעקב קופרשטוק; רבי אברהם ברוידא; רבי יהודא רוטנר [ממיר]. ירושלים, שבט תרע"ד [1914].
• שני עותקים של מכתב אל ד"ר אליהו שטרויס (בן הנדיב רבי שמואל שטרויס), בחתימות רבי אריה ליב ברוידא ובנו רבי נחום יצחק ברוידא. ירושלים, ניסן תרע"ד [1914].
• שטר עדות על צוואת האשה איטא הענא זאקש, אלמנת רבי שלמה מטעלז. בחתימות עדים, ובחתימות דייני ירושלים: רבי חיים יעקב [שפירא] מקובנה, רבי "אריה ליב בהרא"ד" [הרשלר, רבי ליב דיין] ורבי "חיים מענדל בהרא"ש" ספרא דדיינא [רבי חיים מנדל ספרא-שארלין]. ירושלים, שבט תרס"ב [1902]. בהמשך הדף: תוספת דברים, בחתימת האשה המצווה ובחתימות עדים. ירושלים, ניסן תרס"ג [1903].
• שטר עדות על צוואת האשה הינדא בת ר' משה קפלן, אלמנת רא"י שובאצקע מטעלז, בחתימות עדים, בחתימת האשה המצווה, ובחתימות דייני ירושלים: רבי חיים יעקב [שפירא] מקובנה, רבי אריה ליב בהרא"ד [הרשלר, רבי ליב דיין] ורבי חיים מענדל ספרא דדיינא [רבי חיים מנדל ספרא-שארלין]. ירושלים, שבט תרס"ד [1904].
• שטר תנאים [וטיוטת שטר תנאים] בכתב-יד, לאירוסי החתן מיכאל דוב ב"ר יוסף זאב, עם הכלה שיינא רחל בת המנוח ר' שבתי איינזילמן מבריסק. ירושלים, אב תרס"ד [1904].
• שטר תנאים בכתב-יד, לאירוסי החתן אברהם אבא ב"ר משה סלאנט, עם הכלה באשא בת ר' שמואל איידילמאן, נכדת רבי יהודה רוטנר ממיר. ירושלים, סיון תפר"ה [1925].
• ארבעה פנקסים מיניאטוריים של רבי ישראל דוד רופמאן מקובנה, עם רשימות שונות מהשנים תרנ"ז-תרפ"ו בקירוב: רשימות של תמיכות בנזקקים ושל הלוואות גמ"ח; רשימות שונות הקשורות לניהול בית המדרש "שונה הלכות" וישיבת "אור חדש" ב"חצר שטרויס", בהן חשבונות כספים ורשימות משתתפים בסדרי לימוד. בכמה מקומות מופיעות חתימות שונות, ובין הדפים מספר פתקאות חתומות.
• ועוד מסמכים ומכתבים שונים.
"חצר שטרויס" בירושלים, שכונה ידועה של צדיקים ופרושים מגדולי תנועת המוסר שעלו מליטא לירושלים. החצר נוסדה ע"י "הסבא מקלם" רבי שמחה זיסקינד ברוידא-זיו. הסבא עורר את הנדיב רבי שמואל שטרויס (שטראוס) מקרלסרוא שבגרמניה [חמיו של רבי יעקב רוזנהיים מייסד "אגודת ישראל" העולמית] - "לקנות בירושלים חצר ובתים, לכונן בית תלמוד לתורה ולמוסר" (ראה אור רש"ז, שמות, מאמר רצב). החצר שנקנתה בלב שכונת מוסררה, כוללת מבנה של עשרות דירות ובית מדרש [החצר נמצאת כיום ברח' הע"ח 20, קרוב לכיכר ספרא ועיריית ירושלים]. בחצר התגוררו עשרות תלמידי חכמים, ובבית המדרש קבעו את תלמודם דמויות ידועות מגדולי תנועת המוסר, בהם גדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט: רבי איצל'ה בלאזר אב"ד פטרבורג, שעלה לירושלים לעת זקנתו; רבי נפתלי אמשטרדם; רבי יצחק מאלצאן; רבי לייב'ציג ברוידא, אחיו הגדול של "הסבא מקלם"; רבי הירש'ל לוויטאן, מייסד הישיבה בסלבודקה; רבי שמואל הלל שיינקר [בנו של רבי אברהם תאניס שיינקר, מראשי "כולל הפרושים" בקובנה של רבי ישראל מסלנט]; ועוד דמויות מפורסמות. בבית המדרש בחצר שטרויס נוסדה בהמשך ישיבה בשם "אור חדש", בנשיאות הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד מירושלים והגאון רבי חיים הלוי אב"ד בריסק.
4 פנקסים בפורמט כיס, וכ-10 דפים (מכתבים ומסמכים). גודל ומצב משתנים.
הפריטים שלפנינו הגיעו כנראה מארכיונו של רבי ישראל דוד רופמן מקובנא, שהיה מגבאי ומנהלי "חצר שטרויס". רבי ישראל דוד, איש חסד ומוסר, היה חשוך-בנים וגידל בביתו ילדים יתומים (בהם הסופר א"ר מלאכי שגדל בביתו כבן, ראה חומר מצורף).
ארכיון המתעד את מצבה של המושבה בשלהי תקופת השלטון העות'מאני בארץ ישראל.
הארכיון כולל: מכתבי סמיכה; כתבי רבנות ומסמכים נוספים בחתימות תושבי עקרון; תעודות ומסמכים על התארגנויות של תושבי עקרון, להימנות כחברים בתנועות "אגודת ישראל" ו"המזרחי"; מכתבים, מסמכים ותעודות שונות.
בין הפריטים:
• תעודת סמיכה לשוחט, עם מכתבים בכתב-ידם וחתימתם של הרבנים: רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה וירושלים; רבי אברהם יצחק הכהן קוק אב"ד יפו; בית הדין בירושלים: רבי משה נחום וולנשטיין, רבי ליב בהרא"ד [הרשלר] ורבי צבי פסח פרנק; ראשי השו"בים בירושלים: רבי חיים זאב אריה [גוטליב?], רבי יוסף בנימין שימונוביץ ורבי ישראל ראבין. ירושלים ויפו, תרע"א-תרע"ב [1911-1912].
• מכתב סמיכה לרבנות, מאת רבי אריה ליב ראשקעס. ירושלים, [אלול תר"ע 1910]. • מכתב סמיכה לרבנות, מאת רבי יונה ראם מבירז'. ירושלים, אלול תר"ע [1910]. • מכתב מאת רבי יוסף אליהו וינוגרד, מראשי ישיבת תורת חיים. ירושלים, אלול תרע"ב [1912]. • תעודת אישור על משרת הרב אוסטרובסקי כרב מושבת עקרון, מאת ה"חכם באשי" בעיר יפו, רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל. יפו, אלול תרע"ה [1915]. • שני מכתבים מאת רבי ישראל אבא ציטרון (קטרוני) רבה של פתח תקוה. יפו, תרע"ח; פתח תקוה, תרע"ט [1918-1919]. • מספר מכתבים מהרב אוסטרובסקי (חלקם נשלחו אל הראי"ה קוק אב"ד יפו), מכתבים מרבנים ואישי ציבור, ומסמכים שונים.
רבי משה המאירי-אוסטרובסקי (תרמ"ו-תש"ז), מרבני ומנהיגי היישוב בארץ ישראל. נולד בקרלין-פינסק ועלה בבחרותו לירושלים. תלמיד ישיבת "תורת חיים" בירושלים. חתן רבי גדליה נחמן בראדער מראשי "ועד הכללי" בירושלים. בשנים תרע"ב-תרע"ט כיהן כרב המושבה מזכרת בתיה (עקרון), עד שעבר לפתח תקוה על מנת לשמש כמנהל בתי הספר "נצח ישראל". מראשי תנועת המזרחי, וממקימי הרבנות הראשית לארץ ישראל. ממייסדי שכונת קרית משה בירושלים (הרחוב בו היה ביתו נקרא כיום על שמו: "שדרות המאירי"). ראה עוד אודותיו בפריט הבא.
מעניין לציין שבחלק מהתעודות והחותמות בארכיון שלפנינו מופיע שמו בתור "משה בראדער" על שם משפחת חותנו (אולי עקב בעיה פורמאלית מול השלטונות העות'מאנים באותה תקופה).
31 פריטים: מכתבים, מחברות ומסמכים שונים. גודל משתנה. מצב טוב.
ארכיון של הרב משה המאירי-אוסטרובסקי - "איש התורה והמעשה", מרבני ומנהיגי היישוב בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-20. הארכיון כולל גם מכתבים, דפים מודפסים, תעודות ומסמכים חשובים - מעזבון חותנו, רבי גדליה נחמן בראדער, שהיה ממנהיגי הציבור בירושלים, מראשי "הוועד הכללי" וממונה "כולל הורודנא".
מלבד המכתבים והמסמכים הרבים שבארכיון (הכולל מכתבים רבים מרבני ארץ ישראל וממנהיגי היישוב וראשי הציונות), נמצאים בארכיון מאות עבודות, טיוטות ספרים ומאמרים של הרב אוסטרובסקי, ולקט גזרי עתונים עם מאמרים רבים שהרב אוסטרובסקי פרסם בעיתונות.
הארכיון כולל למעלה מ-100 מכתבים מרבני ארץ ישראל, בהם: רבי אברהם יצחק הכהן קוק (3 מכתבים חתומים, ומכתבים נוספים לא חתומים); רבי נפתלי הירץ הלוי; רבי צבי פסח פראנק; רבי מאיר סטלביץ; רבי ליפמאן דוד (דובצ'ה) שובקס; רבי משה נחום וולנשטיין; רבי יעקב מאיר; רבי יונה ראם; רבי ירוחם פישל ברינשטין; רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג (3 מכתבים); רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל (2 מכתבים); רבי ישראל אבא ציטרון-קטרוני (למעלה מ-5 מכתבים); רבי ראובן כץ; רבי אבא יעקב הכהן ברוכוב (2 מכתבים); רבי יוסף גרשון הורביץ; רבי אברהם פילוסוף; רבי יעקב יוסף סלונים; רבי יהודה ליב לנדא אב"ד יוהנסבורג; רבי משה צבי נריה; ועוד מכתבים ומסמכים רבים.
מכתבים רבים מאישי ציבור ומנהיגי המפלגות והיישוב בארץ ישראל, כדוגמת: יצחק בן צבי; ד"ר טהון; הרב מאיר ברלין (בר אילן); הרב יהודה ליב פישמן-מיימון; הרב יצחק מאיר לוין; ועוד.
הארכיון כולל גם:
מסמכים רבים מארגון "נשות המזרחי" וממוסדות שונים בראשות הרבנית הינדא אוסטרובסקי; מכתבים משפחתיים ושטרי "תנאים" לאירוסין של כמה מבני המשפחה; מסמכים שונים, קושאנים ותעודות; מסמכים הקשורים לייסוד שכונת "קרית משה" בירושלים ע"י קרן מונטיפיורי; מכתבים לרגל יובל ה-80 של אבי המשפחה רבי גדליה נחמן בראדער בשנת תרצ"ז והוצאת הספר "איש ירושלים" לכבודו, ומכתבי תנחומים על פטירתו בשנת ת"ש; מכתבים לרגל יובל ה-60 של הרב משה אוסטרובסקי בשנת תש"ו והוצאת הספר "איש התורה והמעשה" לכבודו, ומכתבי תנחומים על פטירתו בשנת תש"ז.
הרב משה המאירי-אוסטרובסקי (תרמ"ו-תש"ז), מרבני ומנהיגי היישוב בארץ ישראל. נולד בקרלין-פינסק לאביו רבי מאיר נחמן ועלה בבחרותו לירושלים. תלמיד ישיבת "תורת חיים" בירושלים (בתקופה בה למדו בישיבה, רעיו: רבי צבי פסח פראנק ורבי אריה לוין). חתן רבי גדליה נחמן בראדער מראשי "ועד הכללי" בירושלים. בשנים תרע"ב-תרע"ט כיהן כרב המושבה מזכרת בתיה (עקרון) - מסמכים מתקופה זו מופיעים בקטלוג זה בפריט הקודם. בשנת תרע"ט עבר לפתח תקוה לשמש כמנהל בתי הספר "נצח ישראל". מראשי תנועת המזרחי, וממנהיגי היישוב בארץ ישראל בתקופה המנדטורית. ממקימי "הרבנות הראשית לארץ ישראל". עמד בראש מערכות פולמוסי השחיטה בירושלים. ממייסדי שכונת קרית משה בירושלים (הרחוב בו היה ביתו נקרא כיום על שמו: "שדרות המאירי"). פרסם ספרים ומאמרים רבים: "המדות שהתורה נדרשת בהן" (ירושלים, תרפ"ד); "מבוא לתלמוד" (תל אביב, תרצ"ה); "כנסת ישראל" (תל אביב, תרצ"ז); "תולדות המזרחי בארץ ישראל" (ירושלים, תש"ד); ועוד. בשנת תש"ו, הוציאו מוקיריו ספר לכבודו, לרגל יובלו השישים: "איש התורה והמעשה".
מאות פריטי נייר (אלפי דפים): מכתבים, מחברות ומאמרים. גודל ומצב משתנים.
שער צבעוני מעוטר. בדפים הראשונים מכתב קריאה לעזרה מאת הנהלת הישיבה, בכתיבה מרובעת, עם תיקונים ושינויים בכתב רהוט. על מכתב זה חתמו בכתב-ידם ראשי הישיבה: רבי חיים יודא ליב אויערבאך "דומ"ץ ור"מ ובעל מחבר ספר חכם לב", ורבי שמעון צבי הורוויץ "ר"מ ובעה"ס אור המאיר ועוד". בהמשך אותו עמוד מכתב בחתימתו וחותמתו של הרב הראשי הספרדי "הראשון לציון" רבי יעקב מאיר [כפי הנראה, המכתב כולו - כתב היד והחתימה - נעשה באמצעות חותמת, ורק התאריך נרשם בכתב-יד. לצד חותמתו של הרב יעקב מאיר, שתי חתימות ושתי חותמות מטנג'יר שבמרוקו וממרסיי שבצרפת.
בדף [6/א] מכתב הרב הראשי לארץ ישראל רבי אברהם יצחק הכהן קוק. כתיבת סופר בכתב מרובע, עם חותמת בצורת חתימת יד קדשו בכתב רש"י ובאנגלית, ועם חותמת רשמית שלו.
פנקס זה נעשה עבור שליחות השד"ר רבי לוי סוויסיא שיצא לערי צפון אפריקה, ספרד, צרפת ובלגיה.
[6] דף כתובים (7 עמ' כתובים, ועמודים ריקים רבים). 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בודדים. סימני עש קלים. כריכה מקורית.
נכתב אל אחיו רבי דוב הכהן קוק ("אחי יקירי הרב הגאון ר"ד הכהן קוק שליט"א"). הרב קוק מביע את רצונו שרבי דוב יבוא לנהל את מוסדות "שערי תורה" בעיר יפו, על מקום גיסם המנוח רבי יוסף רבי, שעמד בראשות הישיבה והתלמוד-תורה "שערי תורה".
הרב קוק כותב: "...זה יהי'[ה] למשיב נפש לאחותינו היקרה ומשפחתה וגם בסיס להמשכת המפעל החשוב הזה שבב[ו]אי לא"י הי' הוא ראשית מעיני, וגיסנו הגדול המנוח זצ"ל נתן עליו כל כך הרבה מאוצר רוחו הטהור, נקוה שהשי"ת יעזרנו להמשיך בעבודה קדושה זו ולהרחיבה בכבוד ובהדר, לטובת החינוך היהדותי באמת בעיר החוף הראשית של א"י...".
תלמוד תורה "שערי תורה" נוסד בעיר יפו בשנת תר"נ (1890) על ידי רב העיר הגאון המקובל רבי נפתלי הירץ הלוי, יחד עם ועד עסקנים מראשי הקהילה האשכנזית ביפו: יצחק אייזיק בן-טובים, זרח ברנט ואחרים. בשנת תרס"ד, עם בואו של הגראי"ה קוק לכהן ברבנות העיר יפו, לקח את המוסד "שערי תורה" תחת חסותו והחל לפעול רבות לפיתוחו והצלחתו. הרב קוק נכנס בעובי הקורה של ניהול המוסד, עסק הרבה במגביות לטובת הת"ת, ואף קבע את תכניות הלימודים, שהיו ייחודיות למוסד זה. הוא היה מתפלל בבית הכנסת של הת"ת, ולעתים הגיע לבחון את התלמידים. בין היתר, פעל הרב להקמת כיתה גבוהה, שנקראה גם ישיבה. בראש המוסד העמיד הרב קוק את גיסו רבי יוסף רבי, שעלה לארץ בעצתו כדי לכהן במשרה זו. מספר חודשים קודם כתיבת המכתב שלפנינו, בראשית שנת תרצ"ב, נפטר רבי יוסף רבי בפתאומיות.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 14.5X22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים ובלאי. סימני קיפול.
האוסף מכיל את מרבית גליונות השנים תרכ"ג-תרכ"ד (1863), למעט הגליון הראשון ומספר דפים שחסרים בשני גליונות.
"כבוד הלבנון" שימש כבמה חשובה למאמרים, דיונים והתכתבויות בהלכה ובענייני השעה, מעל דפיו התנהלו גם פולמוסים ידועים. בין הכותבים בגליונות שלפנינו נמנים: הנצי"ב מוולוז'ין, רבי שמואל סלנט, רבי יצחק פראג, רבי יהוסף שוורץ, רבי מאיר אוירבאך, רבי אלעזר הלוי איש הורוויץ, רבי דוד פרידמאן, ועוד. בחלק מהגליונות מופיע המדור "דברים עתיקים", בו פורסמו פיוטים וקינות מאת רבי שלמה אבן גבירול ואחרים, מתוך דיוואן קדום שהיה בידי הנוסע רבי יעקב ספיר (ספיר היה חותנו של מו"ל "הלבנון" - יחיאל ברי"ל).
במוסף לגליון 10 מאמר פולמוסי מיוחד שכתבו המו"לים נגד המדפיס רבי ישראל ב"ק. טענת ב"ק היתה כי המו"לים השיגו את גבולו בהקמת בית דפוס בירושלים. במאמר זה מאריך המו"ל לספר את השתלשלות הדברים, ואף מאשים את ב"ק בהטעיה של רבנים ובזיוף מכתבי המלצה עבור הדפוס שלו.
לפנינו מוספי "כבוד הלבנון" לגליונות 12-2. במוסף לגליון 2 חסר עמוד אחד, ובמוסף לגיליון 4 חסרים שלושה עמודים (רשימה מפורטת - תשלח לכל דורש).
"הַלְּבָנוֹן", בעריכתו של יחיאל ברי"ל, היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל. העיתון נוסד בירושלים בשנת 1863, בידי יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון, ונחשב לעיתונם של האשכנזים-הפרושים (המתנגדים) בעיר. הוא הופיע בירושלים שנה אחת בלבד. התחרות בין "הלבנון" לעיתון "החבצלת" החסידי - שיצא לאור על ידי המדפיס רבי ישראל ב"ק, הביאה להלשנות הדדיות וגרמה לסגירת שני העיתונים. ברי"ל חידש את הוצאת "הלבנון" בפריז, שם ראה אור מסוף שנת 1864 ועד 1870. בהמשך עבר למיינץ וללונדון. עורכו הראשי של העיתון, לאורך כל השנים בהן ראה אור, היה יחיאל ברי"ל. מעת ייסודו, צורף לעיתון מוסף תורני בשם "כבוד הלבנון", על דפיו התנהלו פולמוסים רבניים מפורסמים, דוגמת פולמוס חידוש עבודת הקרבנות ופולמוסים נוספים.
[20] דף. 33-31 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. קרעים בשוליים. חלק מהדפים מנותקים.
שושנה הלוי מס' 80.
נכתב כמכתב בקשה אישי שנמסר לשד"ר רבי צבי הירש ב"ר יהודא, עם מקום ריק למילוי שם הנדיב ע"י השד"ר. "אחרי הברכה... יבושר לו משלם ערי הק' ירוש' וגליל הק' ת"ו ויושביה ומיישביה... מתלמידי דבי רב תנא קדוש ה' אור העולם רשכבה"ג הגאון החסיד אמיתי רבינו אליהו ז"ל מק"ק ווילנא".
החותמים הם הרבנים: "חיים כהן שהי' אב"ד פינסק והגליל" [כיהן כעשרים שנה ברבנות פינסק והיה מקובל גם על החסידים, עלה לצפת בשנת תקפ"ו וכיהן בה ברבנות עד פטירתו בשנת תקצ"א]; "ישראל בעל ס' תקלין חדתין מעה"ק צפת ת"ו" [רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א]; "נתן נטע בהרב החסיד מוהר"מ מענדל זללה"ה מירושלם עה"ק תובב"א" [נקרא רבי נטע הגדול, היה מראשי הקבוצה של העליה הראשונה של תלמידי הגר"א בתקס"ט. אביו רבי מנדל משקלוב עלה שנה קודם והכין את הקרקע לעליה זו. נפטר בירושלים תשרי תר"ז, ועל מצבתו נכתב "הרב חסיד וענו"]; "נתן נטע בהרב אאמ"ו הח' המפו' מו"ה סעדי' זללה"ה מעה"ק ירושת"ו" [צדיק וחסיד, זכה לשמש את הגר"א וקרא לפניו משניות בעל-פה. אביו רבי סעדיה היה ראש ורבן של תלמידי הגר"א שעלו לירושלים. נפטר תר"ט]; "הקטן ארי' ליב בהרב מו"ה יוסף ליאון" [מראשי הישוב האשכנזי בצפת]; "ארי' בא"א מו"ה ירחמיאל זלה"ה נאמן הכו'[לל] דירוש'[לים] ת"ו" [רבי אריה ליב ב"ר ירחמיאל מארקוס מקיידאן (תק"ס-תרל"ז), נאמן כולל הפרושים בירושלים וממייסדי ביהכנ"ס "החורבה"]; "שלמה זלמן במוהר"ז וואלף הכהן" [שד"ר ארץ ישראל, חותנו של רבי יעקב ספיר, נפטר בכלכותא שבהודו בשנת תר"ז].
[1] דף. 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש בשוליים, ללא פגיעה בטקסט.
מהספרים הראשונים שנדפסו בידי רבי ישראל ב"ק בעיר צפת, כשנה לאחר יסוד בית דפוסו בעיר.
מעבר לדף השער הקדמת המדפיס רבי ישראל ב"ק: "וכל הקונים אשר יקנו ויזולו זהבם וכספם על הספרים אשר יהיו נדפסים פה באה"ק תוב"ב ובפרט ספרי תהלים עם הזוהר אשר יחזיק בחיקו ובתרמילו, השי"ת יצילם מכל צער ונזק ובהלה...". הקדמה נוספת, ארוכה, מהמביא לדפוס, רבי גרשון מרגליות, בה הוא מספר כיצד הפציר ברבי ישראל ב"ק לא להדפיס את הביאור הקבלי "באורי זוהר" לבדו, אלא לצד פסוקי התהלים, כפי שאכן נדפס בסופו של דבר.
בראש כל מזמור נדפסה "כוונת המשורר". כן כולל הכרך תפילות שאומרים לפני ואחרי קריאת תהלים בחול, בשבת, ביום-טוב ולליל הושענה רבה, תפלה בעד החולה וסדר פדיון הנפש.
[4], קנב דף. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. קרעים חסרים בשולי דף השער ובשולי דפים נוספים, בעיקר בתחילת הספר, משוקמים שיקום מקצועי, עם פגיעות קלות בטקסט. סימני עש במספר דפים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. שוליים תחתונים חתוכים במספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. דף קמח הושלם כנראה מעותק אחר. חותמות. רישומים. כריכת עור חדשה, נאה.
בדף השער, מעל שם מקום הדפוס 'צפת', רישום בכת"י אשכנזי: "עפר ארץ ישראל פה [צפת]". לפי הידוע, כך נהג לחתום רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א, שישב בצפת בתקופת ההדפסה [להערכתנו, הכיתוב הנ"ל אינו בכתב-ידו, והוא כנראה חיקוי מתקופה מאוחרת].
כתיבת יד סופר (כתיבה אשכנזית רהוטה), עם חתימות הרבנים (וחותמתו של הרב עבו). במכתבם מדווחים הרבנים על חלוקת הכספים ששלח השר מונטיפיורי לצפת בשלושה מכתבים - כספים לעניי צפת, להכנסת כלה וביקור חולים, ולמוסדות "שלשה ארצות": צפת, טבריה וחברון.
בדף האחורי רישום באנגלית (שנכתב כנראה ע"י אחד ממזכיריו של מונטיפיורי), המסכם את הדו"ח המופיע במכתב הרבנים בעברית.
רבי שמואל העליר (תקמ"ו-תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה. התחנך בבית החוזה מלובלין ועלה בעצתו לארץ ישראל. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה (ראה א"ז הלר, הרב המנהיג והרופא, תל אביב תשמ"ט).
רבי שמואל עבו (תקמ"ט-תרל"ט), רב הקהילה הספרדית בצפת וקונסול צרפת. אבי שושלת משפחת עבו בצפת. עלה מאלג'יר לצפת בשנת תקע"ז. הקים ושיפץ את המבנים על קבר הרשב"י במירון. רכש קרקעות והקים התיישבות חקלאית של יהודים בכפר מירון. כאות הוקרה על פעולותיו בגאולת קבר הרשב"י במירון העניקה לו קהילת צפת ספר תורה, ומאז שנת תקצ"ג ועד לימינו, הילולת הרשב"י בל"ג בעומר נפתחת בתהלוכת ספר התורה היוצאת מבית משפחת עבו בצפת לעבר הציון הקדוש במירון. רבי שמואל עבו שיקם את העיר צפת לאחר "הרעש" בשנת 1837. כדי שממשלת צרפת תגן על יהודי הגליל מרדיפות ופרעות הפך לקונסול צרפת. רבי שמואל עבו עבד בשיתוף פעולה הדוק עם רבי שמואל העליר מנהיג הקהילה האשכנזית בעיר. במשך שנים רבות היו שני הרבנים הללו הנמענים של כספי התמיכה ששלח מונטיפיורי ליושבי הגליל.
[1] דף כפול (2 עמ' כתובים). כ-29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשוליים. סימני קיפול.