מכתב רבני וממוני ירושלים, אל רבי אברהם הכהן דוויךּ, חכם באשי בארם צובה (חַלֶבּ), ואל ראשי ומנהיגי הקהילה בעיר. ירושלים, חשון תרנ"ג [1892].
בחלקו העליון של הדף מכתב בחתימת שלשת ממוני הכוללות האשכנזיים בירושלים, אודות בעל שנטש את אשתו העגונה בירושלים ומשמש כמורה בבית הספר בחַלֶבּ. בהמשך הדף מכתב רבי שמואל סלנט, בכתב יד סופר ובחתימת ידו וחותמתו, המצטרף אל הדברים. בהמשך הדף מכתב בית הדין הספרדי בענין זה, עם חותמת בית הדין.
הגאון רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט), נודע מילדותו כעילוי וגאון, וכבר בהיותו כבן שבע נדד למרכזי התורה בליטא. בנערותו למד בעיר סלנט בחברותא עם רֵעוֹ הגאון רבי ישראל מסלנט (אבי תנועת המוסר). בהיותו כבן 14 קיבל מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא, מכתב שעסק בשאלה מסובכת של סידור גט, דבר המעיד כי כבר בצעירותו סמכו גדולי הרבנים על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. לאחר שנשא את בתו של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט, עלה בשנת תר"א (1841) לארץ ישראל כדי לשמש כמורה הוראה ורב לקהילת ה"פרושים" תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים. שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע בפקחותו ובגישתו המציאותית בניהול ענייני הציבור בירושלים ובקהילות ברחבי העולם.
[1] דף. 28.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר.