"כבוד הלבנון" - מוסף תורני לעיתון "הלבנון", אוסף גליונות משנתו הראשונה של העיתון. [ירושלים, תרכ"ג-תרכ"ד 1863].
האוסף מכיל את מרבית גליונות השנים תרכ"ג-תרכ"ד (1863), למעט הגליון הראשון ומספר דפים שחסרים בשני גליונות.
"כבוד הלבנון" שימש כבמה חשובה למאמרים, דיונים והתכתבויות בהלכה ובענייני השעה, מעל דפיו התנהלו גם פולמוסים ידועים. בין הכותבים בגליונות שלפנינו נמנים: הנצי"ב מוולוז'ין, רבי שמואל סלנט, רבי יצחק פראג, רבי יהוסף שוורץ, רבי מאיר אוירבאך, רבי אלעזר הלוי איש הורוויץ, רבי דוד פרידמאן, ועוד. בחלק מהגליונות מופיע המדור "דברים עתיקים", בו פורסמו פיוטים וקינות מאת רבי שלמה אבן גבירול ואחרים, מתוך דיוואן קדום שהיה בידי הנוסע רבי יעקב ספיר (ספיר היה חותנו של מו"ל "הלבנון" - יחיאל ברי"ל).
במוסף לגליון 10 מאמר פולמוסי מיוחד שכתבו המו"לים נגד המדפיס רבי ישראל ב"ק. טענת ב"ק היתה כי המו"לים השיגו את גבולו בהקמת בית דפוס בירושלים. במאמר זה מאריך המו"ל לספר את השתלשלות הדברים, ואף מאשים את ב"ק בהטעיה של רבנים ובזיוף מכתבי המלצה עבור הדפוס שלו.
לפנינו מוספי "כבוד הלבנון" לגליונות 12-2. במוסף לגליון 2 חסר עמוד אחד, ובמוסף לגיליון 4 חסרים שלושה עמודים (רשימה מפורטת - תשלח לכל דורש).
"הַלְּבָנוֹן", בעריכתו של יחיאל ברי"ל, היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל. העיתון נוסד בירושלים בשנת 1863, בידי יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון, ונחשב לעיתונם של האשכנזים-הפרושים (המתנגדים) בעיר. הוא הופיע בירושלים שנה אחת בלבד. התחרות בין "הלבנון" לעיתון "החבצלת" החסידי - שיצא לאור על ידי המדפיס רבי ישראל ב"ק, הביאה להלשנות הדדיות וגרמה לסגירת שני העיתונים. ברי"ל חידש את הוצאת "הלבנון" בפריז, שם ראה אור מסוף שנת 1864 ועד 1870. בהמשך עבר למיינץ וללונדון. עורכו הראשי של העיתון, לאורך כל השנים בהן ראה אור, היה יחיאל ברי"ל. מעת ייסודו, צורף לעיתון מוסף תורני בשם "כבוד הלבנון", על דפיו התנהלו פולמוסים רבניים מפורסמים, דוגמת פולמוס חידוש עבודת הקרבנות ופולמוסים נוספים.
[20] דף. 33-31 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. קרעים בשוליים. חלק מהדפים מנותקים.
שושנה הלוי מס' 80.