מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove דפוס, filter דפוס,
- דפוס (77) Apply דפוס filter
- יד (61) Apply יד filter
- manuscript (61) Apply manuscript filter
- כתבי (51) Apply כתבי filter
- letter (44) Apply letter filter
- book (39) Apply book filter
- matter (38) Apply matter filter
- print (38) Apply print filter
- מכתבים (28) Apply מכתבים filter
- יהדות (26) Apply יהדות filter
- יד, (26) Apply יד, filter
- jewri (26) Apply jewri filter
- ספרי (25) Apply ספרי filter
- דברי (24) Apply דברי filter
- ודברי (21) Apply ודברי filter
- ומסמכים (21) Apply ומסמכים filter
- document (21) Apply document filter
- ישראל (19) Apply ישראל filter
- communiti (17) Apply communiti filter
- jewish (17) Apply jewish filter
- חסידות (16) Apply חסידות filter
- חבד (16) Apply חבד filter
- ומכתבים (16) Apply ומכתבים filter
- חב (16) Apply חב filter
- חב"ד (16) Apply חב"ד filter
- books, (16) Apply books, filter
- chabad (16) Apply chabad filter
- איטליה (14) Apply איטליה filter
- italian (14) Apply italian filter
- manuscripts, (14) Apply manuscripts, filter
- תוניסיה (12) Apply תוניסיה filter
- צפון (12) Apply צפון filter
- מרוקו, (12) Apply מרוקו, filter
- מרוקו (12) Apply מרוקו filter
- יריה (12) Apply יריה filter
- ואלגיריה (12) Apply ואלגיריה filter
- ואלג (12) Apply ואלג filter
- אפריקה (12) Apply אפריקה filter
- ואלג'יריה (12) Apply ואלג'יריה filter
- african (12) Apply african filter
- algeria (12) Apply algeria filter
- manuscript, (12) Apply manuscript, filter
- morocco (12) Apply morocco filter
- morocco, (12) Apply morocco, filter
- north (12) Apply north filter
- tunisia (12) Apply tunisia filter
- וכתבי (10) Apply וכתבי filter
- קהילות (10) Apply קהילות filter
- eretz (9) Apply eretz filter
בגב הדף נוסף מכתב בערבית-יהודית בכתב-יד קדשו וחתימתו של רבי משה פינטו, אל "ידי"ן [ידיד נפשי] אהובי ואור עיני... יעיש אלמאליח...", בו מזמין אותו לבוא לסעודה לרגל יום השנה (יארצייט) לפטירתו של רבי חיים פינטו, להתברך בכל הברכות.
בדף המודפס קריאה להשתתף בהילולת הצדיק רבי חיים פינטו (הראשון), שיום פטירתו חל בתאריך כ"ו באלול. רבי משה פינטו כותב בו על כוחם וזכותם של הצדיקים, ועל כוחו העצום של רבי חיים פינטו - שהיתה לו נשמה קדושה שבזכותה תבוא גאולה לעולם. הוא מביא מעשה מתוך הספר "שבחי צדיקים" - הסיפור הידוע על ההצלה מעלילת הדם בעיר פראג, על ידי לידתו של המהר"ל בליל הסדר. לאחר מכן ממשיך לכתוב דברים מופלאים על בנו הבכור "התלמיד הנעים חיים שמעון פינטו", שנולד אף הוא בט"ו ניסן 5708 (1948), וכותב עליו (תרגום חופשי מערבית-יהודית): "הילד הזה נשמתו היא 'ניצוץ די רבי חיים פינטו' בעל ההילולה, ותראו כאילו רבי חיים פינטו נמצא עמנו בדור הזה, וכדאי שתזכרו לטובה את ביתו הקדוש של רבי חיים פינטו".
המקובל הקדוש רבי משה אהרן פינטו ממוגאדור (תר"ע בערך-אלול תשמ"ה). איש פלא ובעל מופת שנודע כפועל ישועות. בנו של הקדוש רבי חיים פינטו (השני - רבי חיים פינטו הקטן, שנפטר בשנת תרצ"ח). בגיל צעיר ציווה עליו אביו הקדוש לשבת בהתבודדות בבית אבותיו במלאח [הגיטו היהודי] של מוגאדור, מבלי לצאת החוצה. במשך כ-40 שנה הסתגר רבי משה אהרן פינטו בביתו, כדי להציל את עם ישראל מצרות הזמן ולהיות סנגורם בעולם הזה (ראה בספר: השושלת לבית פינטו, מאת אהוד מיכלסון). רבי משה פינטו העיד על עצמו כי נשאר בתוך בית אבותיו במוגאדור עשרות שנים מבלי לצאת מפתח ביתו, כדי שכל מי שיהיה זקוק לברכה ימצא אותו בבית הקדוש הזה, וכך יוכל לעודד אותו ולברכו (ראה: אנשי אמונה - תולדותיהם של צדיקי בית פינטו, ירושלים תשע"א, עמ' 323). גם בדף המודפס שלפנינו מזכיר רבי משה פינטו את כתובת מגוריו בבית אבותיו הקדושים: "ע"ה משה פינטו, דאר [=בית] רבי חיים פינטו, נ'[ומרו = מספר] 3, מללאח, מוגאדור". רבי משה פינטו נותר בבית אבותיו הקדושים [עד אמצע שנות התש"כ בערך] עד שחלם חלום בו נגלה אליו אביו הקדוש ואמר לו לעזוב את עירם ולעקור לעיר קזבלנקה, כדי לדאוג לחינוך ילדיו לתורה. גם בקזבלנקה המשיך בדרך ההתבודדות. לאחר תקופה עלה לארץ ישראל והתגורר באשדוד ורבים היו נוהרים אל ביתו להתברך מפיו ולהשתתף בהילולות לכבוד רשב"י הקדוש ולכבוד אבותיו הקדושים.
בניו ונכדיו הם הרבנים המפורסמים האדמו"רים הקדושים שליט"א לבית משפחת פינטו: רבי חיים (שמעון) פינטו, רבה של קרית מלאכי ואשדוד (חתנו של רבי מאיר אבוחצירא - ה"בבא מאיר"), ובנו רבי יאשיהו יוסף פינטו, ראש מוסדות "שובה ישראל" באשדוד ובארה"ב ואב"ד הקהילה היהודית במרוקו; רבי דוד חנניה פינטו, ראש מוסדות "אורות חיים ומשה" ומגדולי מרביצי התורה והיראה ברחבי תבל (בארה"ב ובדרום אמריקה, בצרפת ובישראל); רבי יעקב פינטו, מרבני לוס אנגלס ארה"ב; ועוד מקובלים קדושים שליט"א.
[1] דף. 26.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים בשוליים ובסימני הקיפול, עם פגיעות בטקסט. המכתב בכתב-היד מטושטש ודהוי בחלקו.
• דף מודפס, מכתב מאת רבי מיכאל בן סעיד רבה של והראן, הכותב על עבודתו כמוהל ועל ספרו בהלכות מילה; עם מילוי בכתב-יד וחתימה. והראן (Oran, אלג'יריה), [תרנ"ד 1894].
• כרוז מודפס (עם חותמות), "קול קורא - הודעא גלויה", מאת רבי חיים יוסף ממן אב"ד אורן (והארן Oran) - איסור טחינת חיטים לפסח בריחיים של מים ("סילאנדרי"). והראן, [תרע"א 1911].
• מכתב מודפס, "משלוח מנות" - "לקים מצות שלוח, תזכו לשנים רבות, משלוח מנות...", מאת השד"ר מירושלים: "הצעיר משה יעקב פרץ ס"ט, המתאכסן בבית הגביר... מיכאל וזאן"; עם מילוי בכתב-יד של שם הגביר שאליו נשלח הדף. [תוניסיה, המאה ה-19 בקירוב].
• דף מודפס, "שמועה שמענו ממגידי אמת שקבלו מאבותיהם איש מפי איש" - סיפורי ניסים וקריאה לבוא להשתתף בהילולת הצדיק באבא יהודה וראובן ויזמאן, בעיר אדווזרו. [קזבלנקה].
• דף מודפס, "פיוט - אנכי תכנתי ארש וידי טפחה שיר ושבחה...", לכבוד הילולת רבינו אפרים אנקאווא - "מנחה זו מאתי הצעיר אברהם עלון יצ"ו". [קזבלנקה].
• דף מודפס, "פיוט - אנכי תכנתי ארש וידי טפחה שיר ושבחה...", לכבוד הילולת רבינו אפרים אנקאווא - "מנחה זו מאתי הצעיר שלמה עשור הי"ו. [קזבלנקה?].
• דף תפלה מודפס, קטע מהתרת נדרים: "שרוי לנו מחול לנו, מותר לנו". [קזבלנקה]. דפוס דוד ויזמאן.
• מכתב הזמנה לאירוע, הפותח בפיוט, "אקום להודות לך כל עוד בי נשמתי, אזכרה נגינתי במיטב זמרתי...".
8 דף. גודל ומצב משתנים.
חיבור בחרוזים, ובו תיאור הפורענות שבאה על יהודי אלג'יר בראשית המאה ה-19, אחרי הרצחו של נפתלי בוג'נאח, ה"מוקדם" (ראש העדה) של היהודים באלג'יר, ביום י' תמוז תקס"ה, והמחלוקות שנתגלעו בקהילה אחר כך. הדברים נכתבו על ידי ידידי משפחת בוג'נאח, נגד ה"מוקדמים" שנתמנו במקום הנרצח.
דף יב ואילך: קינה על פטירתו של הרב יעקב מרעלי, הרב הראשי באלג'יר, שנפטר ביום כ"ג אלול תקס"ו. בעמוד האחרון חתומים בדפוס: אליהו כהן שולאל, ברוך טובייאנה, אברהם די שלמה מזגיש וסעדיה קאגיג.
רישום בכתב-יד בדף המגן האחורי: "שייך לי הק' נתן פריידער".
הגאון רבי נתן פריידער (תקס"ג-תרי"ז), דיין בצעהלים (הונגריה) ולאחר מכן אב"ד העיר (לאחר פטירת רבי משה סג"ל גלוגא). מאוחר יותר התיישב בטשארנא ונתמנה לרב הקהילה. מחבר הספר "צמח השדה". עמד בקשרי שו"ת עם החתם סופר (ראה אודותיו: אישים בתשובות חת"ס, עמ' שיט).
טז דף. 15 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה קלה במסגרת השער, משוקמים בהדבקת נייר. קרעים חסרים קטנים בשולי ארבעת הדפים האחרונים. רישומים בכתב-יד בדף השער. כריכה חדשה.
על הספר, ראה: חיים זאב הירשברג, תולדות היהודים באפריקה הצפונית, כרך ב, ירושלים תשכ"ה, עמ' 71-67, 336, הערה 32; י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 1610.
מכתב בכתב יד, בחתימת השד"ר רבי אברהם שלמה זלמן צורף. ליוורנו, כ"ה מרחשוון ש' ירא"ת ה' [תרי"א 1850].
נשלח אל "הנגיד הישיש... כמוהר"ר שלמה בער הי"ו סאקריטרייא דע"ת פיזרא יע"א" [המזכיר של קהילת פיזרו]. על המכתב מופיעה חתימתו של "אברהם שלמה זלמן ס"ט שליח ציון ת"ו". בשולי המכתב הוסיף רבי אברהם שלמה זלמן מכתב נוסף, בכתב-ידו וחתימתו: "ואומר שלום לכבוד מעלת אהובי... כמו"ה ארי' יהודא מהזקנים הי"ו...".
רבי אברהם שלמה זלמן צורף, מראשי קהילת "עדת הפרושים" תלמידי הגר"א בירושלים, מעשרת האשכנזים הראשונים שהתיישבו בירושלים. עלה לארץ בשנת תקע"א והצטרף אל קהילת הפרושים הקטנה בעיר צפת, בראשותו של רבי מנחם מנדל משקלוב. כשנה לאחר בואו לצפת פרצה בגליל מגפה שהפילה חללים רבים, אז ברח מצפת ועלה לירושלים. [באותם ימים לא יכלו האשכנזים להתיישב בירושלים, בשל החובות הכבדים שהותירו אחריהם אנשי עליית רבי יהודה חסיד, ומפני שהערבים ראו בכל אשכנזי ערב לחוב זה. רבי אברהם שלמה זלמן ובני משפחתו היו אז מראשוני האשכנזים שבאו לירושלים והתיישבו בה בסתר. בשל הפחד מבעלי החובות הערביים נאלצו להתחפש וללבוש את בגדי הספרדים]. בהשפעתו של רבי אברהם שלמה זלמן עלה גם רבי מנחם מנדל משקלוב מצפת לירושלים, יחד עם תשע משפחות, וכך קם והתבסס הישוב האשכנזי של תלמידי הגר"א בירושלים. רבי אברהם שלמה זלמן היה אז מעמודי התווך של הקהילה ויד ימינו של רבי מנחם מנדל משקלוב. בקשריו הטובים עם השלטון המקומי ועם הקונסולים של רוסיה ואוסטריה הצליח לבטל את החוב של העדה האשכנזית ולהשיג רישיון מהסולטן לחידוש בניית "חורבת רבי יהודה החסיד". באותם ימים יצא מספר פעמים כ"שליח ציון" לאסוף תרומות לטובת היישוב בארץ ישראל. פעילותו לשיקום "החורבה" הקימה עליו אויבים בקרב תושבי ירושלים הערבים, ולבסוף נרצח ע"י מספר ערבים שהכוהו בחרב. קדם לכך ניסיון התנקשות נוסף כאשר ערבי ירה לעברו אך החטיא את המטרה. רבי אברהם שלמה זלמן צורף מוזכר כיום כאחד מנרצחי הטרור הראשונים בארץ ישראל. בניו ונכדיו נקראו בשם המשפחה סלומון. אחד מנכדיו הוא ר' יואל משה סלומון, ממייסדי נחלת שבעה ופתח תקוה.
לפנינו מכתב משליחותו של רבי אברהם שלמה זלמן בליוורנו, מראשית השנה שבה נרצח.
[1] דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול משליחת המכתב בדואר. מעבר לדף רישומי כתובת וחותמות דואר.
במסמך שלפנינו, מחודש תמוז תרנ"א, מודים נאמני ועד השכונה כי אין להם זכות בקרקע, על אף שרישום הקושאן נעשה על שמם: "...לא לנו הנחלה הנז'[כרת] רק מקנת כסף החברים מחברה בית אברהם, וכל אחד מהחברים יש לו כתב ראי'[ה] מהועד הנז'[כר] על חלקו בהנחלה...". התעודה הופקדה "בידי אנשי הועד בית אברהם – מבני כולל ווילנא, זאמוט וקורלאנד". על החתום באו שלשת נאמני ועד השכונה: רבי זיסקינד שחור, רבי יעקב צבי בה"ר שמריה ורבי ישראל חיים בהרש"ג. לאחר חתימתם מופיע אישור בחתימת (וחותמת) רבי שמואל סלנט, המאשר את חתימות שלושת הנאמנים. מאוחר יותר, בשנת תרנ"ד, נוסף אישור בחתימת (וחותמת) הראשון לציון היש"א ברכה, המאשר את חתימתו של רבי שמואל סלנט.
באותה תקופה נוצרו בארץ ישראל בעיות משפטיות ברישום הקרקע על שם אגודות ציבוריות. מסיבה זו נרשמו הקרקעות על שם אנשים פרטיים [בדרך כלל נתינים עות'מאניים], ולא על שם האגודה המייסדת [החברה המשכנת], ואלו מצדם הפקידו בידי האגודות הודאה המבטלת את זכותם בקרקע.
קרקעות השכונה "כרם - בית אברהם" בצפון-מערב ירושלים, נקנו בתחילה בשנת תרמ"ה ע"י רבי משה גראף, שנטע בה כרם ענבים. בהמשך נקנו אדמות אלו ע"י הגביר רבי משה ויטנברג מוויטבסק [שבשנת תרמ"ה הקים את שכונת "בתי ויטנברג - שערי משה", הנמצאת כיום בין הרחובות שטראוס וחיי אדם בירושלים].
בשנת תרנ"א, מכר ויטנברג את הקרקע - שעליה נסוב המסמך שלפנינו - לראשי כולל ווילנא וכולל הורודנא, שהקימו ועד מיוחד להקמת השכונה "בית אברהם", ובנו עליה באותה שנה את השכונה, הנודעת עד היום בשם שכונת "כרם" [נמצאת כיום ממערב לרחוב יוסף בן מתתיהו, בין שכונת "יגיע כפיים" לבין שכונת "מקור ברוך"]. בשכונה זו התגוררו ברבות השנים גדולי תורה נודעים, בהם: רבי אלעזר מנחם שך ראש ישיבת פוניבז' [שהתגורר בשכונה בשנות ה-40-50], ורבי אברהם יעקב זלזניק ראש ישיבת "עץ חיים" [שהתגורר בשכונה קרוב ל-80 שנה עד יום פטירתו בשנת תש"ע].
[1] דף. כ-40 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים קלים. סימני קיפול.
בחלקו העליון של הדף מכתב בחתימת שלשת ממוני הכוללות האשכנזיים בירושלים, אודות בעל שנטש את אשתו העגונה בירושלים ומשמש כמורה בבית הספר בחַלֶבּ. בהמשך הדף מכתב רבי שמואל סלנט, בכתב יד סופר ובחתימת ידו וחותמתו, המצטרף אל הדברים. בהמשך הדף מכתב בית הדין הספרדי בענין זה, עם חותמת בית הדין.
הגאון רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט), נודע מילדותו כעילוי וגאון, וכבר בהיותו כבן שבע נדד למרכזי התורה בליטא. בנערותו למד בעיר סלנט בחברותא עם רֵעוֹ הגאון רבי ישראל מסלנט (אבי תנועת המוסר). בהיותו כבן 14 קיבל מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא, מכתב שעסק בשאלה מסובכת של סידור גט, דבר המעיד כי כבר בצעירותו סמכו גדולי הרבנים על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. לאחר שנשא את בתו של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט, עלה בשנת תר"א (1841) לארץ ישראל כדי לשמש כמורה הוראה ורב לקהילת ה"פרושים" תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים. שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע בפקחותו ובגישתו המציאותית בניהול ענייני הציבור בירושלים ובקהילות ברחבי העולם.
[1] דף. 28.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר.
הארכיון כולל:
• דף בכתב-יד, פרוטוקול ישיבת אנשי החצר ("לסדר עניני הנהגת החצר"), בחתימות: רבי אריה ליב ברוידא [רבי לייב'ציג ברוידא, אחיו הגדול של "הסבא מקלם"]; רבי יצחק מאלצאן [מתלמידי רבי ישראל מסלנט ומחבר ספרים רבים]; רבי חיים יצחק זיו [חתן "הסבא מקלם"]; רבי טוביה ליב פ[---?]; רבי ישראל דוד רופמאן [ממנהיגי וגבאי חצר שטרויס]; רבי שכנא מאיערס; רבי נחום יצחק ברוידא [סבו של רבי שמחה זיסקינד ברוידא, ראש ישיבת חברון]; רבי נחום אברהם ברוידא; רבי אליעזר צבי לעוויטן [רבי הירש'ל מסלבודקה]; רבי יהודה יעקב קופרשטוק; רבי אברהם ברוידא; רבי יהודא רוטנר [ממיר]. ירושלים, שבט תרע"ד [1914].
• שני עותקים של מכתב אל ד"ר אליהו שטרויס (בן הנדיב רבי שמואל שטרויס), בחתימות רבי אריה ליב ברוידא ובנו רבי נחום יצחק ברוידא. ירושלים, ניסן תרע"ד [1914].
• שטר עדות על צוואת האשה איטא הענא זאקש, אלמנת רבי שלמה מטעלז. בחתימות עדים, ובחתימות דייני ירושלים: רבי חיים יעקב [שפירא] מקובנה, רבי "אריה ליב בהרא"ד" [הרשלר, רבי ליב דיין] ורבי "חיים מענדל בהרא"ש" ספרא דדיינא [רבי חיים מנדל ספרא-שארלין]. ירושלים, שבט תרס"ב [1902]. בהמשך הדף: תוספת דברים, בחתימת האשה המצווה ובחתימות עדים. ירושלים, ניסן תרס"ג [1903].
• שטר עדות על צוואת האשה הינדא בת ר' משה קפלן, אלמנת רא"י שובאצקע מטעלז, בחתימות עדים, בחתימת האשה המצווה, ובחתימות דייני ירושלים: רבי חיים יעקב [שפירא] מקובנה, רבי אריה ליב בהרא"ד [הרשלר, רבי ליב דיין] ורבי חיים מענדל ספרא דדיינא [רבי חיים מנדל ספרא-שארלין]. ירושלים, שבט תרס"ד [1904].
• שטר תנאים [וטיוטת שטר תנאים] בכתב-יד, לאירוסי החתן מיכאל דוב ב"ר יוסף זאב, עם הכלה שיינא רחל בת המנוח ר' שבתי איינזילמן מבריסק. ירושלים, אב תרס"ד [1904].
• שטר תנאים בכתב-יד, לאירוסי החתן אברהם אבא ב"ר משה סלאנט, עם הכלה באשא בת ר' שמואל איידילמאן, נכדת רבי יהודה רוטנר ממיר. ירושלים, סיון תפר"ה [1925].
• ארבעה פנקסים מיניאטוריים של רבי ישראל דוד רופמאן מקובנה, עם רשימות שונות מהשנים תרנ"ז-תרפ"ו בקירוב: רשימות של תמיכות בנזקקים ושל הלוואות גמ"ח; רשימות שונות הקשורות לניהול בית המדרש "שונה הלכות" וישיבת "אור חדש" ב"חצר שטרויס", בהן חשבונות כספים ורשימות משתתפים בסדרי לימוד. בכמה מקומות מופיעות חתימות שונות, ובין הדפים מספר פתקאות חתומות.
• ועוד מסמכים ומכתבים שונים.
"חצר שטרויס" בירושלים, שכונה ידועה של צדיקים ופרושים מגדולי תנועת המוסר שעלו מליטא לירושלים. החצר נוסדה ע"י "הסבא מקלם" רבי שמחה זיסקינד ברוידא-זיו. הסבא עורר את הנדיב רבי שמואל שטרויס (שטראוס) מקרלסרוא שבגרמניה [חמיו של רבי יעקב רוזנהיים מייסד "אגודת ישראל" העולמית] - "לקנות בירושלים חצר ובתים, לכונן בית תלמוד לתורה ולמוסר" (ראה אור רש"ז, שמות, מאמר רצב). החצר שנקנתה בלב שכונת מוסררה, כוללת מבנה של עשרות דירות ובית מדרש [החצר נמצאת כיום ברח' הע"ח 20, קרוב לכיכר ספרא ועיריית ירושלים]. בחצר התגוררו עשרות תלמידי חכמים, ובבית המדרש קבעו את תלמודם דמויות ידועות מגדולי תנועת המוסר, בהם גדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט: רבי איצל'ה בלאזר אב"ד פטרבורג, שעלה לירושלים לעת זקנתו; רבי נפתלי אמשטרדם; רבי יצחק מאלצאן; רבי לייב'ציג ברוידא, אחיו הגדול של "הסבא מקלם"; רבי הירש'ל לוויטאן, מייסד הישיבה בסלבודקה; רבי שמואל הלל שיינקר [בנו של רבי אברהם תאניס שיינקר, מראשי "כולל הפרושים" בקובנה של רבי ישראל מסלנט]; ועוד דמויות מפורסמות. בבית המדרש בחצר שטרויס נוסדה בהמשך ישיבה בשם "אור חדש", בנשיאות הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד מירושלים והגאון רבי חיים הלוי אב"ד בריסק.
4 פנקסים בפורמט כיס, וכ-10 דפים (מכתבים ומסמכים). גודל ומצב משתנים.
הפריטים שלפנינו הגיעו כנראה מארכיונו של רבי ישראל דוד רופמן מקובנא, שהיה מגבאי ומנהלי "חצר שטרויס". רבי ישראל דוד, איש חסד ומוסר, היה חשוך-בנים וגידל בביתו ילדים יתומים (בהם הסופר א"ר מלאכי שגדל בביתו כבן, ראה חומר מצורף).
ארכיון המתעד את מצבה של המושבה בשלהי תקופת השלטון העות'מאני בארץ ישראל.
הארכיון כולל: מכתבי סמיכה; כתבי רבנות ומסמכים נוספים בחתימות תושבי עקרון; תעודות ומסמכים על התארגנויות של תושבי עקרון, להימנות כחברים בתנועות "אגודת ישראל" ו"המזרחי"; מכתבים, מסמכים ותעודות שונות.
בין הפריטים:
• תעודת סמיכה לשוחט, עם מכתבים בכתב-ידם וחתימתם של הרבנים: רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה וירושלים; רבי אברהם יצחק הכהן קוק אב"ד יפו; בית הדין בירושלים: רבי משה נחום וולנשטיין, רבי ליב בהרא"ד [הרשלר] ורבי צבי פסח פרנק; ראשי השו"בים בירושלים: רבי חיים זאב אריה [גוטליב?], רבי יוסף בנימין שימונוביץ ורבי ישראל ראבין. ירושלים ויפו, תרע"א-תרע"ב [1911-1912].
• מכתב סמיכה לרבנות, מאת רבי אריה ליב ראשקעס. ירושלים, [אלול תר"ע 1910]. • מכתב סמיכה לרבנות, מאת רבי יונה ראם מבירז'. ירושלים, אלול תר"ע [1910]. • מכתב מאת רבי יוסף אליהו וינוגרד, מראשי ישיבת תורת חיים. ירושלים, אלול תרע"ב [1912]. • תעודת אישור על משרת הרב אוסטרובסקי כרב מושבת עקרון, מאת ה"חכם באשי" בעיר יפו, רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל. יפו, אלול תרע"ה [1915]. • שני מכתבים מאת רבי ישראל אבא ציטרון (קטרוני) רבה של פתח תקוה. יפו, תרע"ח; פתח תקוה, תרע"ט [1918-1919]. • מספר מכתבים מהרב אוסטרובסקי (חלקם נשלחו אל הראי"ה קוק אב"ד יפו), מכתבים מרבנים ואישי ציבור, ומסמכים שונים.
רבי משה המאירי-אוסטרובסקי (תרמ"ו-תש"ז), מרבני ומנהיגי היישוב בארץ ישראל. נולד בקרלין-פינסק ועלה בבחרותו לירושלים. תלמיד ישיבת "תורת חיים" בירושלים. חתן רבי גדליה נחמן בראדער מראשי "ועד הכללי" בירושלים. בשנים תרע"ב-תרע"ט כיהן כרב המושבה מזכרת בתיה (עקרון), עד שעבר לפתח תקוה על מנת לשמש כמנהל בתי הספר "נצח ישראל". מראשי תנועת המזרחי, וממקימי הרבנות הראשית לארץ ישראל. ממייסדי שכונת קרית משה בירושלים (הרחוב בו היה ביתו נקרא כיום על שמו: "שדרות המאירי"). ראה עוד אודותיו בפריט הבא.
מעניין לציין שבחלק מהתעודות והחותמות בארכיון שלפנינו מופיע שמו בתור "משה בראדער" על שם משפחת חותנו (אולי עקב בעיה פורמאלית מול השלטונות העות'מאנים באותה תקופה).
31 פריטים: מכתבים, מחברות ומסמכים שונים. גודל משתנה. מצב טוב.
ארכיון של הרב משה המאירי-אוסטרובסקי - "איש התורה והמעשה", מרבני ומנהיגי היישוב בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-20. הארכיון כולל גם מכתבים, דפים מודפסים, תעודות ומסמכים חשובים - מעזבון חותנו, רבי גדליה נחמן בראדער, שהיה ממנהיגי הציבור בירושלים, מראשי "הוועד הכללי" וממונה "כולל הורודנא".
מלבד המכתבים והמסמכים הרבים שבארכיון (הכולל מכתבים רבים מרבני ארץ ישראל וממנהיגי היישוב וראשי הציונות), נמצאים בארכיון מאות עבודות, טיוטות ספרים ומאמרים של הרב אוסטרובסקי, ולקט גזרי עתונים עם מאמרים רבים שהרב אוסטרובסקי פרסם בעיתונות.
הארכיון כולל למעלה מ-100 מכתבים מרבני ארץ ישראל, בהם: רבי אברהם יצחק הכהן קוק (3 מכתבים חתומים, ומכתבים נוספים לא חתומים); רבי נפתלי הירץ הלוי; רבי צבי פסח פראנק; רבי מאיר סטלביץ; רבי ליפמאן דוד (דובצ'ה) שובקס; רבי משה נחום וולנשטיין; רבי יעקב מאיר; רבי יונה ראם; רבי ירוחם פישל ברינשטין; רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג (3 מכתבים); רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל (2 מכתבים); רבי ישראל אבא ציטרון-קטרוני (למעלה מ-5 מכתבים); רבי ראובן כץ; רבי אבא יעקב הכהן ברוכוב (2 מכתבים); רבי יוסף גרשון הורביץ; רבי אברהם פילוסוף; רבי יעקב יוסף סלונים; רבי יהודה ליב לנדא אב"ד יוהנסבורג; רבי משה צבי נריה; ועוד מכתבים ומסמכים רבים.
מכתבים רבים מאישי ציבור ומנהיגי המפלגות והיישוב בארץ ישראל, כדוגמת: יצחק בן צבי; ד"ר טהון; הרב מאיר ברלין (בר אילן); הרב יהודה ליב פישמן-מיימון; הרב יצחק מאיר לוין; ועוד.
הארכיון כולל גם:
מסמכים רבים מארגון "נשות המזרחי" וממוסדות שונים בראשות הרבנית הינדא אוסטרובסקי; מכתבים משפחתיים ושטרי "תנאים" לאירוסין של כמה מבני המשפחה; מסמכים שונים, קושאנים ותעודות; מסמכים הקשורים לייסוד שכונת "קרית משה" בירושלים ע"י קרן מונטיפיורי; מכתבים לרגל יובל ה-80 של אבי המשפחה רבי גדליה נחמן בראדער בשנת תרצ"ז והוצאת הספר "איש ירושלים" לכבודו, ומכתבי תנחומים על פטירתו בשנת ת"ש; מכתבים לרגל יובל ה-60 של הרב משה אוסטרובסקי בשנת תש"ו והוצאת הספר "איש התורה והמעשה" לכבודו, ומכתבי תנחומים על פטירתו בשנת תש"ז.
הרב משה המאירי-אוסטרובסקי (תרמ"ו-תש"ז), מרבני ומנהיגי היישוב בארץ ישראל. נולד בקרלין-פינסק לאביו רבי מאיר נחמן ועלה בבחרותו לירושלים. תלמיד ישיבת "תורת חיים" בירושלים (בתקופה בה למדו בישיבה, רעיו: רבי צבי פסח פראנק ורבי אריה לוין). חתן רבי גדליה נחמן בראדער מראשי "ועד הכללי" בירושלים. בשנים תרע"ב-תרע"ט כיהן כרב המושבה מזכרת בתיה (עקרון) - מסמכים מתקופה זו מופיעים בקטלוג זה בפריט הקודם. בשנת תרע"ט עבר לפתח תקוה לשמש כמנהל בתי הספר "נצח ישראל". מראשי תנועת המזרחי, וממנהיגי היישוב בארץ ישראל בתקופה המנדטורית. ממקימי "הרבנות הראשית לארץ ישראל". עמד בראש מערכות פולמוסי השחיטה בירושלים. ממייסדי שכונת קרית משה בירושלים (הרחוב בו היה ביתו נקרא כיום על שמו: "שדרות המאירי"). פרסם ספרים ומאמרים רבים: "המדות שהתורה נדרשת בהן" (ירושלים, תרפ"ד); "מבוא לתלמוד" (תל אביב, תרצ"ה); "כנסת ישראל" (תל אביב, תרצ"ז); "תולדות המזרחי בארץ ישראל" (ירושלים, תש"ד); ועוד. בשנת תש"ו, הוציאו מוקיריו ספר לכבודו, לרגל יובלו השישים: "איש התורה והמעשה".
מאות פריטי נייר (אלפי דפים): מכתבים, מחברות ומאמרים. גודל ומצב משתנים.
שער צבעוני מעוטר. בדפים הראשונים מכתב קריאה לעזרה מאת הנהלת הישיבה, בכתיבה מרובעת, עם תיקונים ושינויים בכתב רהוט. על מכתב זה חתמו בכתב-ידם ראשי הישיבה: רבי חיים יודא ליב אויערבאך "דומ"ץ ור"מ ובעל מחבר ספר חכם לב", ורבי שמעון צבי הורוויץ "ר"מ ובעה"ס אור המאיר ועוד". בהמשך אותו עמוד מכתב בחתימתו וחותמתו של הרב הראשי הספרדי "הראשון לציון" רבי יעקב מאיר [כפי הנראה, המכתב כולו - כתב היד והחתימה - נעשה באמצעות חותמת, ורק התאריך נרשם בכתב-יד. לצד חותמתו של הרב יעקב מאיר, שתי חתימות ושתי חותמות מטנג'יר שבמרוקו וממרסיי שבצרפת.
בדף [6/א] מכתב הרב הראשי לארץ ישראל רבי אברהם יצחק הכהן קוק. כתיבת סופר בכתב מרובע, עם חותמת בצורת חתימת יד קדשו בכתב רש"י ובאנגלית, ועם חותמת רשמית שלו.
פנקס זה נעשה עבור שליחות השד"ר רבי לוי סוויסיא שיצא לערי צפון אפריקה, ספרד, צרפת ובלגיה.
[6] דף כתובים (7 עמ' כתובים, ועמודים ריקים רבים). 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בודדים. סימני עש קלים. כריכה מקורית.
נכתב אל אחיו רבי דוב הכהן קוק ("אחי יקירי הרב הגאון ר"ד הכהן קוק שליט"א"). הרב קוק מביע את רצונו שרבי דוב יבוא לנהל את מוסדות "שערי תורה" בעיר יפו, על מקום גיסם המנוח רבי יוסף רבי, שעמד בראשות הישיבה והתלמוד-תורה "שערי תורה".
הרב קוק כותב: "...זה יהי'[ה] למשיב נפש לאחותינו היקרה ומשפחתה וגם בסיס להמשכת המפעל החשוב הזה שבב[ו]אי לא"י הי' הוא ראשית מעיני, וגיסנו הגדול המנוח זצ"ל נתן עליו כל כך הרבה מאוצר רוחו הטהור, נקוה שהשי"ת יעזרנו להמשיך בעבודה קדושה זו ולהרחיבה בכבוד ובהדר, לטובת החינוך היהדותי באמת בעיר החוף הראשית של א"י...".
תלמוד תורה "שערי תורה" נוסד בעיר יפו בשנת תר"נ (1890) על ידי רב העיר הגאון המקובל רבי נפתלי הירץ הלוי, יחד עם ועד עסקנים מראשי הקהילה האשכנזית ביפו: יצחק אייזיק בן-טובים, זרח ברנט ואחרים. בשנת תרס"ד, עם בואו של הגראי"ה קוק לכהן ברבנות העיר יפו, לקח את המוסד "שערי תורה" תחת חסותו והחל לפעול רבות לפיתוחו והצלחתו. הרב קוק נכנס בעובי הקורה של ניהול המוסד, עסק הרבה במגביות לטובת הת"ת, ואף קבע את תכניות הלימודים, שהיו ייחודיות למוסד זה. הוא היה מתפלל בבית הכנסת של הת"ת, ולעתים הגיע לבחון את התלמידים. בין היתר, פעל הרב להקמת כיתה גבוהה, שנקראה גם ישיבה. בראש המוסד העמיד הרב קוק את גיסו רבי יוסף רבי, שעלה לארץ בעצתו כדי לכהן במשרה זו. מספר חודשים קודם כתיבת המכתב שלפנינו, בראשית שנת תרצ"ב, נפטר רבי יוסף רבי בפתאומיות.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 14.5X22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים ובלאי. סימני קיפול.
האוסף מכיל את מרבית גליונות השנים תרכ"ג-תרכ"ד (1863), למעט הגליון הראשון ומספר דפים שחסרים בשני גליונות.
"כבוד הלבנון" שימש כבמה חשובה למאמרים, דיונים והתכתבויות בהלכה ובענייני השעה, מעל דפיו התנהלו גם פולמוסים ידועים. בין הכותבים בגליונות שלפנינו נמנים: הנצי"ב מוולוז'ין, רבי שמואל סלנט, רבי יצחק פראג, רבי יהוסף שוורץ, רבי מאיר אוירבאך, רבי אלעזר הלוי איש הורוויץ, רבי דוד פרידמאן, ועוד. בחלק מהגליונות מופיע המדור "דברים עתיקים", בו פורסמו פיוטים וקינות מאת רבי שלמה אבן גבירול ואחרים, מתוך דיוואן קדום שהיה בידי הנוסע רבי יעקב ספיר (ספיר היה חותנו של מו"ל "הלבנון" - יחיאל ברי"ל).
במוסף לגליון 10 מאמר פולמוסי מיוחד שכתבו המו"לים נגד המדפיס רבי ישראל ב"ק. טענת ב"ק היתה כי המו"לים השיגו את גבולו בהקמת בית דפוס בירושלים. במאמר זה מאריך המו"ל לספר את השתלשלות הדברים, ואף מאשים את ב"ק בהטעיה של רבנים ובזיוף מכתבי המלצה עבור הדפוס שלו.
לפנינו מוספי "כבוד הלבנון" לגליונות 12-2. במוסף לגליון 2 חסר עמוד אחד, ובמוסף לגיליון 4 חסרים שלושה עמודים (רשימה מפורטת - תשלח לכל דורש).
"הַלְּבָנוֹן", בעריכתו של יחיאל ברי"ל, היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל. העיתון נוסד בירושלים בשנת 1863, בידי יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון, ונחשב לעיתונם של האשכנזים-הפרושים (המתנגדים) בעיר. הוא הופיע בירושלים שנה אחת בלבד. התחרות בין "הלבנון" לעיתון "החבצלת" החסידי - שיצא לאור על ידי המדפיס רבי ישראל ב"ק, הביאה להלשנות הדדיות וגרמה לסגירת שני העיתונים. ברי"ל חידש את הוצאת "הלבנון" בפריז, שם ראה אור מסוף שנת 1864 ועד 1870. בהמשך עבר למיינץ וללונדון. עורכו הראשי של העיתון, לאורך כל השנים בהן ראה אור, היה יחיאל ברי"ל. מעת ייסודו, צורף לעיתון מוסף תורני בשם "כבוד הלבנון", על דפיו התנהלו פולמוסים רבניים מפורסמים, דוגמת פולמוס חידוש עבודת הקרבנות ופולמוסים נוספים.
[20] דף. 33-31 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. קרעים בשוליים. חלק מהדפים מנותקים.
שושנה הלוי מס' 80.