ספר עיני ארי, סודות הקבלה על צורת כ"ב האותיות ומילואיהם, ועל י"ג מדות של רחמים, מאת המקובל רבי יהודה ליב שור משאריגראד. לבוב, [תר"ס] 1900. מהדורה יחידה.
בשנת תק"ע יצא בעל התניא למסע במחוזות וואהלין ופודוליה, במהלכו חנה מספר ימים בעיר שאריגראד. בימי שהותו בשאריגראד, ביקש בעל התניא מרבי ברוך יוסף עוזר שור, מדייני העיר, שישאיל לו למספר ימים את כתבי אביו המקובל רבי יהודה ליב שור (שנפטר לפני ביקורו של בעל התניא) על מנת לעיין בהם. על פי המסופר בהקדמה ובהסכמות שבתחילת הספר שלפנינו, התפעל בעל התניא מאד מתוכן החידושים העמוקים שבכתבים, ובשבת ששהה בשאריגראד אמר בעל התניא בסעודה שלישית מאמר שלם שהיה מיוסד ובנוי על חידוש שראה בכתבי רבי יהודה ליב. את המאמר סיים בעל התניא במילים: " א וואט אויג דער לייב האט געהאט" [=עין צופה למרחוק היה לאריה הזה]. במוצאי שבת שאלו את בעל התניא למה התכוון במשפט הסיום הזה, והשיב להם שכל מאמרו היה מיוסד על כתביו של רבי יהודה ליב שור [ליב הוא תרגום של אריה ביידיש]. לאור הביטוי הזה של בעל התניא, החליט המו"ל, נכד המחבר, לקרוא לספר בשם "עיני ארי" (כעין הארי הצופה למרחוק). עוד מסופר בהסכמות לספר, שהמחבר וכתביו היו נערצים מאד על רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי ברוך ממז'יבוז' וה"אוהב ישראל" מאפטא. מסופר גם שבאחד מימי ביקורו של בעל התניא בשאריגראד בהם למד ועיין בכתבי המחבר שלפנינו, התפעל בעל התניא עד כדי כך ש"מצאוהו מוטל עם הכסא אחורנית מרוב דביקות, ואוחז בכתבים במקום שהיה כתוב..." (סיפורי מרן הרמ"ח, בני ברק תשמ"ט, עמ' קעה. ראה גם: קובץ שפתי צדיקים, יד, עמ' לב; מסע ברדיטשוב, מהדורת ירושלים תשע"ז, עמ' 94-96).
ב; קלב, [8] דף. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים (כתמים רבים במספר דפים). קרעים בשולי מספר דפים. הדבקות נייר לחיזוק מצדו האחורי של הדף האחרון. כריכה חדשה.