ספר לוח ברכת הנהנין, עם סדר נטילת ידים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל התניא. זולקווא, [תקס"א 1801]. המילים "בק"ק שקלאוו" נדפסו בשער באותיות גדולות, ואילו מקום הדפוס "זאלקווא" נדפס באותיות קטנות.
מהדורה שנדפסה בחיי המחבר, האדמו"ר הזקן בעל התניא. לוח ברכת הנהנין נדפס בחיי האדמו"ר הזקן במספר מהדורות, אך רובן לא שרדו ומחלקן שרד עותק אחד בלבד.
[1], ב-כז, [1] דף. 17 ס"מ. מצב בינוני. כתמים (בהם כתמים כהים) ובלאי. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים בדף השער ובדפים נוספים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקה ובמילוי נייר. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות במספר דפים. חותמות (אחת החותמות בדף השער מחוקה בדיו, עם פגיעה בטקסט). רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
מביא המהדורה שלפנינו לבית הדפוס, רבי יעקב ב"ר נפתלי הירץ מבראד, היה זה שהדפיס את ספר התניא במהדורתו השניה, בזולקווא תקנ"ט.
סטפנסקי חסידות, מס' 262. ראה: ליברמן, אהל רח"ל, חלק א', ניו יורק תש"ד, עמ' 144; מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ניו יורק תשמ"ד, עמ' 202 ואילך.

לוח ברכת הנהנין
"לוח ברכת הנהנין" נועד להביא בקצרה את פסקי הלכות ברכות כהכרעת האדמו"ר הזקן. הביבליוגרף ר' חיים ליברמן העלה השערה כי החיבור נקרא בשם "לוח", מפני שבמקור נדפס כלוח שנועד לתליה על כותלי בתי כנסת ובתי מדרש (כדוגמת לוחות שנה וכיו"ב).
האדמו"ר הזקן כתב תחילה בהרחבה את פסקיו בהלכות ברכות הנהנין בשלחן ערוך שחיבר (בהיותו במזריטש, בשנים תקל"ב-תקל"ג). השלחן ערוך נדפס רק לאחר פטירתו, בקאפוסט תקע"ו. אך קודם לכן (בשנות התק"נ או בראשית שנות התק"ס) כבר הדפיס האדמו"ר את ה"לוח" ובו קיצר את הפסקים שכתב בשלחן ערוך, שישמשו הלכה למעשה. חיבור זה נדפס כאמור כבר בחייו והוא תואם להכרעות של האדמו"ר הזקן בשלחן ערוך שלו.
מאוחר יותר כתב האדמו"ר הזקן חיבור שלישי בהלכות ברכות, שנקרא "סדר ברכת הנהנין". חיבור זה נדפס אף הוא מספר פעמים בחיי האדמו"ר הזקן, בתוך סידורו, ובו שינה הרבה מן הפסקים וההכרעות שפסק בשלחן ערוך וב"לוח". בעוד שבחיבורים הנ"ל פסק על פי דעות הפוסקים האחרונים ובראשם ה"מגן אברהם", הרי שב"סדר ברכת הנהנין" חזר בו והכריע על פי דעות הראשונים.