מכירה 83 - חלק א' - פריטים נדירים ומיוחדים

תקנות מחודשות לחברת "מוהר הבתולות" להכנסת כלה של קהילת יהודי ליוורנו – ליוורנו, 1706 – חוברת נדירה

פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
Capitulaciones del modo que se deve governar la hebra de casar huerfanas y donzellas [...] de nuevo reformadas, y acresentadas este año [...] 5466 [...תקנות לניהולה של החברה להשאת יתומות ועלמות... תוקנו מחדש ונוספו בשנה זו, תס"ו]. דפוס Jacopo Valfisi, ליוורנו, 1706. ספרדית.
חוברת תקנות חברת "מוהר הבתולות" ("la hebra de casar huerfanas y donzellas") של קהילת יהודי ליוורנו – תקנות מחודשות שנתקבלו בשנת 1706.
חוברת נדירה. אינה מתועדת ב-OCLC.
בדף המגן האחורי, תוספת בכתב יד (בספרדית) מתוארכת י"ז בניסן תע"א, 6 באפריל 1711.
חברת "מוהר הבתולות" ("la hebra de casar huerfanas y donzellas") של הקהילה הספרדית-פורטוגלית בליוורנו נוסדה בשנת 1644 בברכתו של פרדיננדו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה; הדגם לחברה היה אגודות דומות להכנסת כלה שהתקיימו באמשטרדם ובוונציה, ובתקנות היסוד אף הצהירה החברה שהיא עתידה לפעול על פי הדגם הוונציאני. אף ששם החברה מורה על פעולות הצדקה שעסקה בהן, היא שימשה בעיקרה כמוסד לעזרה הדדית וככלי לשימור כוחם החברתי והכלכלי של עשירי הקהילה. חברות באגודה העידה על עושר ומעמד גבוה בקהילה היהודית, ועברה בירושה לדורות הבאים. חברי האגודה נדרשו להפקיד סכום כסף גדול בקופתה, ולאחר כמה שנות חברות ללא דופי זכו בנותיהם ובנות משפחתם לסכום נאה כנדוניה, גם אם ירדו בינתיים מנכסיהם. אם נותרו די כספים מרווחי החברה לאחר שהוענקו נדוניות לבעלות הקדימות, העניקה האגודה נדוניות גם ליתומות ולבנות עניים, וגם אז ניתנה קדימות לנערות ששירתו בבתי חברי האגודה.
במעמד הסוחרים באיטליה בראשית העת החדשה הייתה הנדוניה ההון העיקרי שעליו התבססו עסקי המשפחה, והענקת נדוניה נאה לדור הבא מהרווחים שנשאה הקרן המשותפת הייתה מכשיר לטיפוח עושרו של הדור הבא. תקנות החברה כללו סעיף רחב היקף שעסק בפרוטרוט באופן ההשקעה של כספי הקרן ומנה סייגים רבים שהבטיחו שהונה של האגודה לא יאבד בהשקעות מסוכנות או כושלות; השקעה בסחר ימי חייבה רכישת ביטוח מקיף; הונה המזומן של החברה נשמר בבית נעול על מסגר ובריח בשלושה מנעולים שונים שמפתחותיהם נשמרו בחדר נעול בבית הכנסת, שגם הוא היה נעול בשלושה מנעולים.
תקנות החברה משקפות גם את האופן שבו שאפה לחזק את שמירת המצוות בקרב חבריה ונעזריה: נאסר להשקיע בספינות סוחר המפליגות לחצי האי האיברי; מחברים באגודה ששבו להתגורר בספרד או בפורטוגל לפרק זמן העולה על שנה (מעשה השקול להמרת הדת) או שהמירו את דתם נשללה החברות. אם התגלה כי הזוג מימש את נישואיו בטרם נערכו חופה וקידושין, היה על הבעל להשיב את כספי הנדוניה.
אוריינותם הכלכלית של מייסדי האגודה ותקנות הניהול הקפדניות הוכיחו את עצמן: החברה הגדילה את הונה בהתמדה והתקיימה עד מלחמת העולם הראשונה, שאז הפקיעה המדינה את כספיה לצורך סיוע ליתומי המלחמה.
67 עמ', 20 ס"מ. כריכת קלף. מצב טוב. כתמים, רובם קלים. בעמ' 22 מודבקת על גבי הטקסט פיסת נייר מודפסת (מזמן ההדפסה – לתיקון הטקסט). פגעי תילוע בדפי הבטנה. פגמים קלים. פגמים וכתמים בכריכה.
ספרות:
1. Nourit Melcer-Padon, Charity Begins at Home: Reflections on the Dowry Society of Livorno. בתוך: Religious Changes and Cultural Transformations in the Early Modern Western Sephardic Communities (2019).
2. Moises Orfali, The Portuguese Dowry Society in Livorno and the Marrano Diaspora. בתוך: Studia Rosenthaliana, כרך 35 (2001).
יהדות איטליה – ספרים ותעודות
יהדות איטליה – ספרים ותעודות