ארכיון גדול ומקיף של עלונים, כרוזים ומסמכים מודפסים, מפולמוס הרבנות בקהילת הרש"ר הירש "קהל עדת ישורון" בפרנקפורט דמיין בשנות העשרים של המאה ה-20. פרנקפורט דמיין, תרפ"ו-תרפ"ט 1926-1929. גרמנית (עם מעט עברית).
אוסף גדול (כ-140 פריטים) המסודר בסדר כרונולוגי ומספק תיעוד רחב של הפולמוס (ראה להלן). האוסף כולל מכתבים גלויים, עלונים, חוברות, כרוזים, הזמנות לכנסים, ועוד. כל הפריטים מודפסים.
בין הפריטים: • הודעות מאת ועד הקהילה. • חומרי תעמולה והזמנות לאסיפות מאת "ועדת הבחירות לקידום מועמדותו של הרב ד"ר רפאל ברויאר" ומאת "הוועד הפועל למען בחירת הרב ד"ר קליין". • פתק הצבעה עם הכתובת "הרב דר' רפאל ברייער מאשאפפענבורג". • חומרי תעמולה, מאת אישים שונים (חלקם חתומים בשמות עט), בהם: רבי יוסף ברויאר מפרנקפורט; רבי רפאל ברויאר אב"ד אשפנבורג; רבי אברהם יצחק קליין מנירנברג; הדיין רבי גרשון פוזן מפרנקפורט; רבי יעקב רוזנהיים מפרנקפורט; רבי יוסף צבי קרליבך אב"ד אלטונה; רבי יונה בונדי אב"ד מיינץ; "מעריץ אמיתי של רבנו המנוח זצ"ל"; "אחדים מחברי הקהילה"; "זקן הרואה את הנולד"; "אחד עבור מאות אלמונים"; "איש פשוט מהעם"; "יהודי מהמזרח".
מקור הארכיון באוסף מר היידינגספלד, שאסף את החומר בפרנקפורט בתקופת הפולמוס; חלק מההזמנות האישיות (לאספות או הצבעות) נושאות את שמו. בחלק מהפריטים רישומי תיארוך בכתב-ידו של מר היידינגספלד.
עיקר החומר שלפנינו הוא משלוש תקופות: מרץ עד מאי 1927; אוגוסט וספטמבר 1928; אפריל עד ספטמבר 1929.
המסמך הראשון בארכיון הוא עלון מחאה מה-29 ביולי 1926 (פחות משבועיים לאחר פטירת רב הקהילה רבי שלמה זלמן ברויאר), נגד "התעמולה הבלתי מכובדת והלא ראויה לחלוטין" שפורסמה כבר במהלך ה"שבעה" בעניין רבנות הקהילה. חתום בדפוס: "מספר רב של חברי הקהילה".
חלק מהמסמכים קשורים במינויו של רבי יוסף יונה צבי הורוויץ מאונסדורף (שבסופו של דבר קיבל את משרת הרבנות בפרנקפורט). הארכיון כולל גם חמשה דפים כתובים במכונת כתיבה - העתקה של שלושה מכתבים (ללא דברי פתיחה וסיום), מאת הרב הורוויץ, לנמען לא ידוע. מכתבים אלה, בהם שוטח הרב הורוויץ את דעתו על דרכה של קהילת הרב הירש, נכתבו מספר שנים קודם מינויו (באונסדורף, תרפ"ו-תרפ"ז 1926). כפי הנראה, הועתקו בהקשר של מינויו לרב הקהילה בפרנקפורט. המסמך האחרון בארכיון הוא סדר היום של הכתרת הרב הורוויץ (ביום כ"א באלול תרפ"ט, 26 בספטמבר 1929), אז למעשה באה הפרשה אל סיומה.
לאחר פטירתו של הרש"ר הירש, מילא את מקומו כרבה של של "קהל עדת ישורון" בפרנקפורט חתנו, הגאון רבי שלמה זלמן ברויאר. לאחר פטירת הרב ברויאר, ביולי 1926, פרצה מחלוקת חריפה על זהות יורשו בתפקיד הרבנות. תחילה הוצע לתפקיד בנו של הרב ברויאר - הרב ד"ר רפאל ברויאר מאשפנבורג, שאביו הועידו לתפקיד זה, אך אז קמה קבוצה של נכבדי הקהילה, בהם רבי יעקב רוזנהיים, שהתנגדה בתוקף למינוי זה. לאחר דין ודברים הוחלט על קיום בחירות, ואל מול רבי רפאל ברויאר הוצב מועמד שני - הרב ד"ר אברהם יצחק הכהן (ארנולד) קליין מנירנברג. בשלב מסוים הסיר הרב קליין את מועמדותו בעקבות התערבות הדיין הישיש של פרנקפורט רבי גרשון פוזן - שסבר כי יש למלא את רצון הרב ברויאר המנוח ולמנות את בנו תחתיו. גם לאחר הסרת המועמדות של הרב קליין לא שכך הפולמוס וההתנגדות אל הרב ברויאר נשארה בעינה. הפולמוס סביב שאלת המינוי היה חריף ונמשך מספר שנים. במהלכו הפיצו שתי המפלגות כרוזים, גלויי דעת וחוזרים, ונערכו כנסים ואסיפות שונות. בסופו של דבר הסתיים הפולמוס בשנת 1929 עם מינויו של רבי יוסף יונה צבי הורוויץ מאונסדורף (שלא היה בתחילה אחד מן המועמדים לתפקיד). על הפרשה בהרחבה, ראה: יהודה בן-אבנר, לפולמוס על הרבנות בעדת ישורון דק"ק פפד"ם בשנות העשרים, סיני קו, ירושלים תש"נ, עמ' עב-עט (מסמכים רבים מן הארכיון שלפנינו לא היו לפניו בזמן כתיבת המאמר; לדוגמה, הוא כותב כי "ביולי 1926... הלך ד"ר ברויאר לעולמו. כנראה התחיל מיד פולמוס בדבר בחירת יורש, אך לא מצאנו הד לכך... עד מרס 1927", אך כאמור לפנינו מסמך בעניין זה מסוף יולי 1926); מלך שפירא, המחלוקת על הרבנות בפרנקפורט: מבט מבפנים, מילין חביבין ג, ניו יורק תשס"ז, עמ' כו-לג.
כ-140 פריטי נייר (מסמכים בודדים מופיעים פעמיים). גודל משתנה. מצב כללי טוב.