מכירה מקוונת 35 - מכירת חב"ד מיוחדת לרגל 35 שנה ליום הבהיר ה' טבת "דידן נצח" – יום הניצחון המפורסם ב"פרשת הספרים"
December 7, 2021
שטר של 100 דולר שהתקבל מהאדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש.
השטר הוענק בתמורה למחקרו של הרב דויטש אודות רבני חב"ד בעיר יקטרינוסלב (דנייפרופטרובסק), עיר הולדתו של הרבי מליובאוויטש, בה כיהן אביו הרה"ג ר' לוי יצחק שניאורסון כרב בין השנים תרס"ח-תרצ"ט (1908-1939). במחקרו האמור חשף הרב דויטש, בין היתר, לראשונה את סיבת המאסר הראשון של רבי לוי יצחק בשנת תר"ץ, כמו גם עדויות שונות אודות פעילותו של רבי לוי יצחק במסירות נפש להפצת היהדות ברוסיה הסובייטית.
המחקר התפרסם, תחת הכותרת "רבנות חב"ד ביקטרינוסלב", בשבועון "כפר חב"ד", גליון 628 (מיום כ' אב תשנ"ד), שבועות ספורים לאחר הסתלקות הרבי מליובאוויטש – הגיליון האמור מצורף לשטר שלפנינו.
כיתוב בשולי השטר (בעט): "מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א בעד היסטוריה של רבנות חב"ד ביקטרינוסלב. תשובה מהרבי: כדאי לפרסם אעה"צ [אזכיר על הציון] – פירסמתי כ"ז [כל זה] בכפר חב"ד גליון 628".
מצב טוב.
חמישה מטבעות של חמישה סנט (ניקל) שהתקבלו מהאדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש.
מצורף אישור חתום: "חמשת מטבעות ניקל אלו קיבלתי מידיו של הרבי בשנות ה-70 לתתם לצדקה. המרתי את חמשתם ונתתי אחרים במקומם [לצדקה]".
מצב טוב.
ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת רבי שניאור זלמן מלאדי - האדמו"ר הזקן. הוצאת בית מסחר הספרים "שניאור", זלמן שמאטקין, ורשה. דפוס "ראם", וילנה, תרצ"ז 1937. שני שערים.
דפוס צילום של מהדורת וילנה תר"ס - מהדורת האדמו"ר הרש"ב.
עותק שקיבל ה"חוזר" ר' יואל כהן לרגל בר המצווה שלו, בשנת תש"ג. רישום על גבי פתקה המוצמדת לעמוד מול השער הראשון: "[מת]נה להבר מצוה מר יואל כהן, מאת צבי זאב לויט, בן אברהם-דב הלוי, רמת-גן, ט"ז שבט תש"ג". חתימות בשער הראשון (ובעמוד שמולו): "יואל ב"ר רפאל"; "יואל כהן [...] רפאל נחמן כהן".
בשולי העמודים רישום הגהות ומראי מקומות רבים, כתובים בכתב ידו של ה"חוזר" ר' יואל כהן, אשר העתיקם מתוך הקונטרס "קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים" מאת ה"צמח צדק" (הקונטרס, שמכיל אוסף קיצורים, הערות והגהות על התניא, מלוקטים מתוך כתבי הצ"צ, נדפס לראשונה בשנת תש"ח, בעריכת הרבי מליובאוויטש. בשולי העמודים של ספר התניא שלפנינו, העתיק ר' יואל את חלק ההגהות שבקונטרס, עמ' לה-מא, וכן מספר הערות וציונים מהמו"ל, שהופיעו בסוף הקונטרס, עמ' קמ ואילך).
רישום מאת ר' יואל בשער הראשון: "כל הסימנים כאן בתניא בגליונות הוא מאדמו"ר הצ"צ זי"ע, מקיצורים והערות לתניא" (רישומים דומים בעמוד מעבר לשער הראשון ועל גבי מדבקת נייר המוצמדת לכריכה הקדמית).
רישום הספירות (במבנה ימין שמאל ואמצע) בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית.
[1], קסג דף, 18 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים, ובלאי. קרעים, קרעים חסרים ונקבי תילוע, עם פגיעות בטקסט. דף הבטנה הקדמי (עליו פתקת ההקדשה לבר מצוה) ודף מח מנותקים. מספר דפים (בהם השער הראשון) רופפים ומנותקים חלקית. הדבקות נייר לחיזוק בשוליים של שני השערים. כריכה מקורית, בלויה ופגומה, עם נקבי תילוע. קרעים ופגמים בשדרה.
ראה: י' מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, עמ’ 116, לה.
ספר ליקוטי אמרים - תניא, מאת רבי שניאור זלמן מלאדי - האדמו"ר הזקן. תל אביב, [תש"ג 1943]. מהדורת התניא הראשונה שנדפסה בארץ ישראל (דפוס צילום של מהדורת וילנה תר"ס - מהדורת האדמו"ר הרש"ב).
לצורך הדפסת מהדורה זו הוקם ועד מיוחד - "ועד להדפסת התניא", עליו נמנו גדולי חסידי חב"ד בתל-אביב – ר' אליעזר קרסיק, ר' פנחס אלטהויז, ר' משה גורארי', ר' נפתלי דוליצקי ור' מנחם מנדל חנזין.
המו"ל של מהדורת תל אביב תש"ג שלפנינו, ר' פנחס טודרוס אלטהויז, היה נינו של מו"ל מהדורת וילנה תר"ס, ר' מאיר גראצמאן מניקולייב. במכתב הריי"ץ אל ה"ועד להדפסת התניא" בתל אביב, הוא כותב: "בנועם קבלתי את הספר הקדוש... בהדפסה חדשה ומהודרת. דבר גדול וטוב מאד עשו, ותודה וברכה... וביחוד לידידי עוז תלמיד התמימים משכיל על דבר טוב עסקן חרוץ בפעולות טובות בדרכי החסידות והחסידים... מו"הר פנחס שי' בהחסיד ר' בנימין ז"ל אלטהויז אשר זכות דודו זקנו החסיד הידוע ר' אשר בר' מאיר נ"ע [גראצמאן, מו"ל מהדורת וילנה תר"ס] עמדה לו לעוררו להתענין במרץ בהדפסת ספר הקדוש".
במאמרו "הספרות התורנית בארץ-ישראל" (ארשת, ירושלים תש"ד. עמ' תע), כותב הרב שלמה יוסף זוין על הדפסת המהדורה שלפנינו: "לראשונה – מאורע: ה'תניא' בהוצאה ארצישראלית. במהדורות רבות ובארצות שונות יצא הספר הקלאסי של תורת החב"ד עד עכשיו בחוץ-לארץ. זכות היא לתל-אביב, ששמה רשום עתה על דף השער של ה'תניא'. נדפס על כל ארבעת חלקיו ('לקוטי אמרים'; 'שער היחוד והאמונה'; 'אגרת התשובה'; 'אגרת הקודש') בהידור חיצוני ובהגהה מדוייקת".
הקדשה לחתן בר המצווה, הרב זאב דב סלונים, בדף המגן: "להחתן הנכבד זאב דוב סלנים נ"י בן ידידי הרה"ח ר' ליב נ"י ליום הכנסו למצוות, מאת יעקב מרדכי בק ומשפחתו, ירושלים"; חותמת דיו שלו בראש העמוד.
[2], ב-קסג דף. 16 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. מספר דפים מנותקים. כריכה מקורית, בלויה, עם פגמים.
ראה: י' מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, עמ’ 120, מ.
חמישה עשר קונטרסים שנדפסו על ידי האדמו"ר הריי"ץ והרבי מליובאוויטש. ברוקלין, תש"א-תש"ז [1941-1947]. יידיש ועברית. שני כרכים.
1. כרך ובו חמישה קונטרסים בעריכת הרבי מליובאוויטש – מהדורות ראשונות:
* קונטרס חנוך לנער, צוואתו הראשונה של האדמו"ר הרש"ב, עם ראשי פרקים מתולדות חייו. ברוקלין, תש"ג 1943. * קונטרס ח"י אלול ה'תש"ג, שיחות מאת האדמו"ר הריי"ץ. ברוקלין, טבת תש"ד [1943/1944]. * קונטרס ומעין מבית ד', מאת האדמו"ר הרש"ב, עם מבוא וקיצורים מאת האדמו"ר הריי"ץ. ברוקלין, תש"ג [1943]. * קונטרס לימוד החסידות, מאת האדמו"ר הריי"ץ. ברוקלין, תש"ז 1947. * קונטרס ביקור שיקאגא, שיחות ומאמרים מאת האדמו"ר הריי"ץ. ברוקלין, תש"ד [1944].
2. כרך עם עשרה קונטרסים מאת האדמו"ר הריי"ץ - חלקם מהדורות ראשונות:
* לקוטי דבורים, לקוט כא, שיחות הריי"ץ בסעודת פורים תש"א. הוצאת "מחנה ישראל", ברוקלין, [תש"א, 1941]. * די רייד פון כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, לקוט כב - דברי הריי"ץ באסיפת אגודת חב"ד שנערכה לרגל ח"י אלול תש"א. ברוקלין, [תש"א 1941]. * מאמרים פון כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א, לציון חגיגות 45 שנה לישיבות תומכי תמימים, ערב ר"ח תמוז תש"ב. [ירושלים, תש"ג 1943 בקירוב]. * יו"ד טי"ת כסלו, ערציילונג פון אלוועלטליך באוואוסטען חסידיש'ן יו"ט, חג הגאולה פון אדמו"ר דער אלטער רבי הרב רבי שניאור זלמן פון ליאדי. ברוקלין, תש"ב [1942]. * קובץ מכתבים ושיחות כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש. קובץ ב'. ברוקלין, תש"ב [1942]. * לא תשתחוו (מחיי הקאנטוניסטים). ברוקלין, תש"ב [1942]. * לקוטי דיבורים, לקוט כג. [ברוקלין, תש"ג 1943]. חסר שער. * די רייד פון ליובאוויטשער רבי’ן שליט"א, פאר אידישע פרויען, בשעת זיין בעזוך אין ריגא, י"ב-כ' אדר תרצ"ד. ברוקלין, תש"ב [1942]. * די רייד פון כ"ק אדמו"ר מרנא ורבנא הרב יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש, צו דער פינף יאריגער חגיגה פון מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש אין אמריקע, כ"ו אדר ה'תש"ה. לקוט כ"ד. ברוקלין, תש"ה [1945]. שני עותקים.
2 כרכים, 15 קונטרסים. גודל ומצב משתנים.
אוסף של כ-90 גליונות מתוך כתבי-עת שיצאו לאור מטעם חסידות חב"ד. ברוקלין, תש"א-תשי"א. יידיש ועברית (ומעט אנגלית). שני כרכים.
1. כרך גליונות "הקריאה והקדושה". הוצאת אגודת חסידי חב"ד, ניו-יורק, טבת תש"א - תמוז תש"ה 1941-1945. 51 גליונות (גליונות: 34-4, 40-39, 54-42, 59-56. גליון 10 כפול).
"הקריאה והקדושה", ירחון שיצא לאור בין השנים 1940-1945 על ידי אגודת חסידי חב"ד, בפיקוחו ובהשתתפותו של האדמו"ר הריי"ץ. הוצאת העיתון נעשתה בחשאיות ובעילום שם העורך, ופרטים רבים אודות אופן פרסומו אינם ידועים עד היום. בגליונותיו התפרסמו מאמרים, שיחות ואגרות מאת הריי"ץ, ביניהם ארבעת כרוזי ה"קול קורא" המפורסמים שבהם בישר הרבי על תנועת "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה". אחד המדורים המיוחדים בעיתון נקרא בשם "אותיות פורחות", ובו הופיעו צירופי אותיות ומילים בלתי מובנים, שחוברו כנראה בידי הריי"ץ. לפי חסידי חב"ד, בצירופים אלו טמונים נבואות שמימיות, אשר חלקם פוענחו בדיעבד כחיזוי של מאורעות עתידיים, כגון פלישת בעלות הברית לאירופה במלחמת העולם השניה.
2. כרך גליונות "שמועסן מיט קינדער און יוגנד" [שיחות לנוער], ירחון לילדים ולנוער. הוצאת ה"מרכז לענייני חינוך", ניו יורק, תש"ג-תשי"א 1943-1949. 33 גליונות (גליונות שבט תש"ג - אב תש"ה, אלול תש"ט ותשרי תש"י. חלקם כרוכים שלא כסדרם הכרונולוגי).
הירחון, שכלל מדורים שונים לילדים ולנוער, הופיע בין השנים תש"ב-תשמ"ט, ביידיש ובאנגלית, ונדפסו בו בסך הכול כ-590 גליונות. בשנת תשט"ז החל הירחון להופיע גם בשפה העברית, בשם "שיחות לנוער".
3. כרוך עם: "קובץ ליובאוויטש". ברוקלין, ניו יורק, י"ט כסלו תש"ד - י"ט כסלו תש"ה. שש חוברות (חוברות מס' 5-1 מן השנה הראשונה וחוברת מס' 1 מן השנה השניה. חוברת מס' 3 מופיעה פעמיים).
שני כרכים, הכוללים כ-90 גליונות. גודל ומצב משתנים. מרבית הגליונות במצב טוב; כמה מהם במצב בינוני עד גרוע.
מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון – האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ריגה, לטביה, כ' תמוז תרפ"ט [1929]. נשלח שלושה ימים טרם צאתו של הריי"ץ למסע לארץ הקודש, בכ"ג תמוז תרפ"ט.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו המלאה "יוסף יצחק שניאורסאהן".
מכתב ההמלצה, ניתן לרב עזריאל זליג (רע"ז) סלונים, שיצא בשליחות הריי"ץ לקהילות היהודיות במדינת דרום אפריקה, כשד"ר לטובת ישיבת "תומכי תמימים" בוורשה, "המרובה ת"ל בתלמידים טובים יחיו יראי אלקים ובעלי כשרון רב ושוקדים בלימודם בשקידה גדולה".
המכתב ממוען אל "ידידנו אנ"ש... כבוד הרבנים הגאונים, שומרי משמרת הקדש, וגבאי הבתי כנסיות ובתי מדרשים, דמדינת אפריקה", ובו ממליץ הריי"ץ על הרע"ז סלונים: "בזה הנני להכיר לפני מעלת כבודם את כבוד ידידי, ש"ב [שאר בשרי] הרב, גזע תרשישים... הנוסע בשליחת מצוה בשם הישיבה הגדולה והמפורסמת בשם טוב", ומבקש ממכותביו, "לקרב את כבוד הרב המפורסם רע"ז שי' משולח ישיבת 'תומכי תמימים' בקירוב גדול ולהשתדל לאסוף סכומים נכונים למעת לתת בעזה"י היכולת לכבוד ועד ההנהגה של הישיבה הנ"ל לכלכלה כראוי לה".
בסוף המכתב מברך הריי"ץ: "ובגלל הדבר הזה יתברכו מאת נותן התורה ית', ויתעלה בברכות מאליפות בשפעת חיים וברכה מרובה, ויזכו לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות מתוך פרנסה טובה והרחבה בגשמיות וברוחניות. ויקבלו החוה"ש [החיים והשלום] וברכה מאדוה"ש [מאדון השלום] הדורש שלומם והצלחתם בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר".
הרב עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
נולד בעיר חברון לאביו הרב זאב דב, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. בצעירותו התייתם מאביו, ובהיותו כבן 15, לקראת שנת תרע"ג נסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. הרע"ז נעשה בן בית אצל הרבי הרש"ב וסעד על שולחנו בשבתות וחגים. בשנת תרע"ח, בעקבות מלחמת האזרחים, נסע ללמוד בסניף "תומכי תמימים" שבעיר חרסון באוקראינה, שם התקרב אל החסיד הנודע ר' איצ'ע מתמיד ובעידודו סבב בקולוניות היהודיות שבפלך חרסון ומסר שיעורי חסידות. היה נוסע מעת לעת לחגים אל הרש"ב בעיר רוסטוב, ולאחר הסתלקות הרש"ב, המשיך לנסוע אל בנו וממלא מקומו הריי"ץ. לאחר חג הפסח תרפ"ב חזר לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא מונה למשפיע בית-הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה, ונשא לאשה את מרת חיה פייגל (בת אחותו שיינא מושקא ובעלה הרה"ח משה שלמה כהנא שפירא, צאצא לבעל ה"מגלה עמוקות").
בשנת תרפ"ד, החל בעידודו והוראתו של הריי"ץ את פעילותו כשד"ר ויצא למסע נדודים ברחבי העולם כולו. בשליחותו זו הוא עסק בגיוס כספים ובהפצת היהדות והחסידות וקירוב רחוקים. הוא פעל בקרב הקהילות הנדחות ביותר, בכל רחבי תבל, להקמת מקוואות, מינוי רבנים ושו"בים וקביעת שיעורים בתורה ובחסידות. בשנת תרפ"ד נטל חלק בהקמת "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה". בתום אחת משליחויותיו העיר האדמו"ר הריי"ץ: "זעליג קען דורכברעכען א זאך" (זליג מסוגל לחולל דבר).
בשלהי תרפ"ט החל הרע"ז את הכנותיו לנסיעה בשליחות הריי"ץ לבקר את קהילות ישראל במדינת דרום אפריקה. הרע"ז יצא בי"א תמוז מארץ ישראל לאירופה ונפגש בכ"ג תמוז בברלין עם הריי"ץ (שהיה בדרכו לביקור בארץ ישראל והעניק לו כנראה באותה שעה את מכתב ההמלצה שלפנינו). באותו המפגש אמר לו הריי"ץ בחיוך: "ביי דיר זעליג איז א נסיעה גארנישט [אצלך זליג נסיעה היא כלום]". לאחר חודש הפלגה בים, הגיע הרע"ז סלונים בטבת תר"צ לנמל קייפטאון שבדרום אפריקה. את שליחותו בדרום אפריקה סיים רק לאחר שנה וחצי, בתמוז תרצ"א. בשנת ת"ש יצא הרע"ז סלונים לשליחות באוסטרליה, לאחריה שב לירושלים והתמסר לפעילות למען קהילות חב"ד בארץ ישראל.
הרע"ז היה האפוטרופוס של נכסי "בית רבי" בארץ, ועמד בחלופת מכתבים הדוקה עם הרבנית שטערנא שרה אשת הרש"ב ועם הרבנית נחמה דינה אשת הריי"ץ. נפטר בחול המועד סוכות ונטמן בהר המנוחות בירושלים. הותיר דור ישרים מבורך. רבים מצאצאיו מכהנים כשלוחי חב"ד ורבני קהילות בעולם.
למכתב המלצה ובו נוסח דומה לנוסח מכתב ההמלצה שלפנינו, שהעניק הריי"ץ לרע"ז סלונים ביום ב' חשון תרפ"ט, ראו אגה"ק הריי"ץ (חלק טו, אגרת ה'תתקנד).
[1] דף, 27 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-רע. נקבי תיוק. סימני קיפול; קרעים בסימני הקיפול, עם פגיעה בכמה אותיות (ייתכן והרע"ז סלונים נשא את המכתב במהלך תקופת שליחותו באפריקה, וכתוצאה נפגם המכתב והתבלה). רצועת דבק בגב לחיזוק. כתמים ועקבות הדבקה.
מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון – האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ריגה, ט"ו אדר ראשון תרצ"ב [1932].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, חתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק", ובתוספת מספר מילים בכתב-ידו.
נשלח אל ר' חיים שלמה יוסף שניאורסון (בר' אברהם זלמן קרזנובסקי), תר"מ-תשי"ד, דור חמישי לבעל התניא, המכונה במכתב: "ידידי ש"ב [שאר בשרי]". בעליו של בית המלון היהודי "אשל אברהם" בחברון. לאחר פרעות תרפ"ט עבר לירושלים, שם שימש כגבאי בית כנסת חב"ד במאה שערים. בנו יצחק מתתיהו הנזכר במכתב שלפנינו נהרג בטבת תש"ה.
בפתח מכתבו כותב הריי"ץ: "הנני מתפלא שלא קבל את מכתבי מיום י"ג כסלו, אשר ברכתי את בנו יצחק מתתי' שי בברכת רפואה, וגם ברכתיו אשר השי"ת יעזר שחתונת בתו תחי' תהי' בשעטו"מצ" (למכתבו הנ"ל של הריי"ץ מיום י"ג כסלו, ראה מכירת "קדם", מספר 34, פריט 41). בהמשך מכתבו מברכו הריי"ץ לרגל חתונת הבת, לרוב נחת חסידי בגשמיות וברוחניות ולפרנסה טובה בהרחבה.
בסיום מכתבו כותב הריי"ץ על שלום בני ביתו: "כבוד אמי מורתי הרבנית שליט"א [הרבנית שטערנא שרה, אשת האדמו"ר הרש"ב] וכלנו ת"ל בחיים ושלום, כה יעזר השי"ת גם לימים הבאים" (המילים המודגשות נוספו בכתב יד קדשו); בסוף המכתב, לאחר "ידידו ש"ב הדו"ש", הוסיף הריי"ץ בכתב יד קדשו את המילה "ומברכו".
המכתב שלפנינו לא נדפס באגה"ק להריי"ץ.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים. קרעים קטנים בשוליים.
מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון – האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ורשה, י' אדר תרצ"ד [1934].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
המכתב נשלח אל "ידידנו אנ"ש בעי"ת גלובאקע" (הלובאקע Hlybokaye; גלובוקי בגליל וילנה), בהמשך לקול קורא מאת "האדמורי"ם הרבנים הגאונים ועסקני הכלל" שעסק בעזר וסיוע ליהודי רוסיה הנמקים מאחורי מסך הברזל הסובייטי.
במכתבו מזרז הריי"ץ, "בכל לשון של בקשה להביא בפועל ממשי את העזר לטובת אחינו בני ישראל שי' שברוסיא... כי אמנם הזמן קצר והנחיצות גדולה ביותר"; ומברך בסיום: "ובגלל הדבר הזה יברך השי"ת אותם ואת ביתם יחיו בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר, והנני ידידם עוז הדורש שלומם טובם והצלחתם המברכם".
יומיים לאחר שליחת המכתב שלפנינו, בי"ב אדר תרצ"ד, ערך הריי"ץ ביקור בן שבוע ימים בריגה, וכשלושה חודשים לאחר מכן, בימים כ"א סיוון – ו' תמוז תרצ"ד, ערך הריי"ץ ביקור בעיר גלובאקע שבגליל וילנה. על ביקור זה, במסגרתו ייסד הריי"ץ את "איחוד הרבנים, השו"בים והבע"ב" של כל קהילות חב"ד בפלך וילנה, ראה: אגה"ק להריי"ץ, כרך ג אגרת תשל, ובמבוא, עמ' 18; "ליקוטי דיבורים", חלק ב', עמ' שסב; קטלוג "קדם", מכירה מקוונת 27, פריט 42, ומכירה מקוונת 28, פריט 47).
המכתב שלפנינו לא נדפס באגה"ק להריי"ץ (על קולות קורא לטובת יהודי רוסיה שנשלחו בשנים תרפ"ט-תרצ"ב, עליהן חתמו הריי"ץ, בעל ה"חפץ חיים", הג"ר חיים עוזר גרודזנסקי ואגודת הרבנים דפולין, ליטא ולטביא, ראו בספר "תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, פרק כ"ו).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 29.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול וקמטים. קרעים קטנים בשולים ובקווי הקפל. כתמים, בהם כתמי רטיבות, ובלאי.
מכתב מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון – הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. פערכטאלדסדארף (פרכטולדסדורף), אוסטריה, ט"ז שבט תרח"ץ [1938].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
המכתב נשלח אל "הרבנות הראשית לישראל ואל כל המוסדות הרשמיים בארץ ישראל", כחודש לאחר פטירתו של הממונה על כולל חב"ד בארה"ק הרב ישראל אשר ליבא, י"ז טבת תרצ"ח.
הריי"ץ, שקיבל על עצמו בשנת תרפ"ט את עול נשיאות כולל חב"ד בארה"ק, מביא במכתבו שלפנינו שמונה סעיפים הנוגעים לארגון מחודש של הכולל. הריי"ץ מודיע על פיטוריהם של חברי ההנהלה והמועצה הקודמים ומבטל את תוקפן של כל ההחלטות וההתחייבויות שניתנו על ידם מאז יום פטירתו של הרי"א ליבא; ומעניק לבא כוחו הרב שלמה לייב אליעזרוב (מוהרשיל"א) סמכות על כל ענייני הנהלת הכולל – החלטות כספיות ומנהליות, מינוי ועד הנהלה וועד מועצה זמניים, הכרזה על בחירות חדשות למינוי חברים קבועים (הבחירות נערכו בחודש סיון תרצ"ח – הייתה זו הפעם היחידה בה נערכו בחירות לכולל חב"ד).
המכתב שלפנינו נדפס באגה"ק להריי"ץ (חלק ד, אגרת תתפקד); מכתבים ברוח דומה שלח הריי"ץ באותו יום גם אל ההנהלה והמועצה של כולל חב"ד בירושלים (שם, אגרת תתקפב), ואל כל אנשי כולל חב"ד בארה"ק (שם, אגרת תתקפג).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשוליים. כתמים ובלאי.
מכתב מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון – הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת ידו. ברוקלין, ניו-יורק, י"ח תמוז תש"ז [1947].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח אל השו"ב הרב נפתלי גלוסקין, במענה על מכתבו על אודות ייסוד בית ספר לנערות "בית רבקה" בפריז, "העומד תחת הנהלת המרכז לעניני חנוך" (בשנת תש"ז נסע חדב"נ רבי מנחם מענדל שניאורסון לפריז, על מנת ללוות את אמו הרבנית חנה שיצאה מרוסיה במסגרת "יציאת רוסיה תש"ו" לארה"ב, ושהה שם במשך שלושה חודשים. בתקופה זו פעל במסגרת תפקידו כיו"ר המרכז לעניני חינוך - המל"ח, לייסד מוסדות חינוכיים לקהילת חב"ד במקום, ובהם גם את המוסד לנערות "בית רבקה" על שם הרבנית רבקה אשת המהר"ש).
בפתח המכתב מברך הריי"ץ את הרב גלוסקין על הצלתו במלחמת העולם השנייה, "אודה לה' על חסדו הגדול אשר הצילו מסכנת המלחמה והי' בעזרו להיות מהעוסקים בחנוך כשר של בנות ישראל", ומממשיך בברכה עבור בנות המוסד: "השי"ת יברך את התלמידות והוריהן המורות והנהלתן וכל העוסקים ומסייעים בבית הספר 'בית רבקה' ויצליחם בגשמיות וברוחניות".
המכתב שלפנינו לא נדפס באגה"ק להריי"ץ (ראו פריט הבא למכתב נוסף מהריי"ץ העוסק בפעילות החינוכית של הרב גלוסקין; ובקטלוג "קדם", מכירה מקוונת 28, פריטים 35 ו-56, למכתבי הריי"ץ אל זוגתו תמר איטא שעבדה כמורה במוסד "בית רבקה" בכפר חב"ד לאחר עלותם ארצה באדר תש"ט).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות, ובלאי. רישום בגב.
מכתב מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון – הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת ידו. ברוקלין, ניו-יורק, כ"ט חשון תש"ח [1947].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, חתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק", ובתוספת מילים בכתב ידו.
נשלח אל השו"ב הרב נפתלי גלוסקין, במענה על מכתבו על אודות פעילותו בוועד הסניפי האירופי של המרכז לענייני חינוך - המל"ח [ה"ועד הסניפי לבתי הספר בית רבקה ולצרכי הדפסה באירופא, על ידי המרכז לעניני חנוך" נוסד על ידי חדב"נ רבי מנחם מענדל שניאורסון, בפריז בשלהי שנת תש"ז, עבור חסידי חב"ד שהבריחו את גבולות רוסיה הקומוניסטית במסגרת "יציאת רוסיה תש"ו". תפקיד הוועד היו: א. "סדור בתי הספר בית רבקה ובית שרה... במדינות אירופה, הנהלתם, והשגת האמצעים הכספיים לכלכלתם בעתיד וסלוק חובתיהם מכבר"; ב. "השגת האמצעים הכספיים הדרושים להדפסת הספרים היוצאים לאור באירופא ע"י המרכז לעניני חנוך וקה"ת". על חברי הוועד נמנה גם הרב נפתלי גלוסקין. אגה"ק להריי"ץ, כרך ט, אגרת ג'פג].
בפתח המכתב מברך הריי"ץ את הרב גלוסקין על פעילותו בשדה החינוך: "זכות התעסקותו בבנין החנוך הכשר של בנות ישראל תעמוד לו להתברך מהשי"ת בכל הצריך לו בגשמיות וברוחניות", ומתעניין בשלום זוגתו מרת תמר איטא, "אשר כפי ששמעתי יש לה הכשרון ללמד עם נערות, משתתפת בעבודת 'בית רבקה'". בסוף המכתב, לאחר "מברכם", הוסיף הריי"ץ בכתב יד קדשו את המילה "בגו"ר [בגשמיות וברוחניות]".
המכתב שלפנינו לא נדפס באגה"ק להריי"ץ (ראו פריט קודם למכתב נוסף מהריי"ץ העוסק בפעילות החינוכית של הרב גלוסקין; ובקטלוג "קדם", מכירה מקוונת 28, פריטים 35 ו-56, למכתבי הריי"ץ אל זוגתו תמר שעבדה כמורה במוסד "בית רבקה" בכפר חב"ד לאחר עלותם ארצה באדר תש"ט).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 19.5 ס"מ. נייר דק. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול, קמטים וקרעים. כתמים כהים ובלאי. רישום בגב.