מכירה 83 - חלק א' - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove manuscript filter manuscript
- יד (49) Apply יד filter
- כתבי (35) Apply כתבי filter
- ומכתבים (20) Apply ומכתבים filter
- letter (20) Apply letter filter
- וכתבי (14) Apply וכתבי filter
- גדולי (12) Apply גדולי filter
- החסידות (12) Apply החסידות filter
- chassid (12) Apply chassid filter
- luminari (12) Apply luminari filter
- מגילות (8) Apply מגילות filter
- במוסיקה, (8) Apply במוסיקה, filter
- דת (8) Apply דת filter
- ובאגדה (8) Apply ובאגדה filter
- וחיבורים (8) Apply וחיבורים filter
- ומדע (8) Apply ומדע filter
- יד, (8) Apply יד, filter
- ספרי (8) Apply ספרי filter
- מחקר (8) Apply מחקר filter
- מחקר, (8) Apply מחקר, filter
- מסמכים (8) Apply מסמכים filter
- במוסיקה (8) Apply במוסיקה filter
- קבלה (8) Apply קבלה filter
- קבלה, (8) Apply קבלה, filter
- קלף (8) Apply קלף filter
- על (8) Apply על filter
- אישים (8) Apply אישים filter
- בהלכה (8) Apply בהלכה filter
- אסתר (8) Apply אסתר filter
- aggadah (8) Apply aggadah filter
- document (8) Apply document filter
- esther (8) Apply esther filter
- halachah (8) Apply halachah filter
- kabbalah (8) Apply kabbalah filter
- kabbalah, (8) Apply kabbalah, filter
- manuscripts, (8) Apply manuscripts, filter
- music (8) Apply music filter
- music, (8) Apply music, filter
- parchment (8) Apply parchment filter
- religion (8) Apply religion filter
- research (8) Apply research filter
- research, (8) Apply research, filter
- scienc (8) Apply scienc filter
- scroll (8) Apply scroll filter
- וספרי (7) Apply וספרי filter
- וספרים (7) Apply וספרים filter
- סידורים (7) Apply סידורים filter
- book (7) Apply book filter
- prayer (7) Apply prayer filter
- siddurim (7) Apply siddurim filter
נייר עבה ואיכותי, ובו סימני מים המתאימים לצפון-איטליה באמצע המאה ה-14. כתיבה איטלקית חצי-רהוטה.
נוסח הפירוש שלפנינו מעובד ומקוצר מעט. הפרקים ממוספרים בשוליים, במספור שונה מהמקובל (ובכתיבה שונה מכתיבת הסופר).
מספר תיקונים בין השורות ומספר הגהות קצרות (קצוצות). במספר מקומות מחיקות צנזורה.
חתימה בראש פרק עא: "אני דניאל אלקוסטנטיני".
רישומי בעלות בראש כתב היד ובראש פרק קטו: "זה הספר של יאודה גונזאגה" (Gonzaga, רב ורופא ברומא במאה ה-18, חיבורו "מנחת יהודה" נותר עדיין בכתב-יד; ראה אודותיו: ספר זכרון לנתן קאסוטו, ירושלים תשמ"ז, בחלק האיטלקי, עמ' 248).
[161] דף. חסר בתחילתו ובסופו. לפנינו 14 קונטרסים. 13 קונטרסים שלמים (כל אחד בן 12 דף) ורצופים. הקונטרס הראשון חסר ומופיעים בו רק 5 דפים. כתב היד נקטע בסופו באמצע פרק קיט (בכתב היד שלפנינו הוא ממוספר כפרק קטו).
20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים וסימני עש, עם פגיעה בטקסט במספר דפים. הדבקות נייר לשיקום במספר דפים. כריכת קלף מקורית, פגומה.
כרך עבה ומרשים. פורמט מיניאטורי. קלף דק. כתיבת סופר נאה במיוחד, בכתיבה איטלקית, מרובעת ובינונית; מנוקד ברובו; עם תיבות פתיחה וכותרות בדיו אדומה. עיטורים נאים במספר מקומות.
במספר מקומות נכתב הטקסט באותיות גדולות מן הרגיל (סדר "כל נדרים" [כל נדרי], תפילת נעילה, התוספת "ותודיענו", ועוד).
כתב היד כולל: תפילות חול ושבת (עם ברכות קריאת שמע לליל שבת בנוסח מיוחד לבני רומא, המתחיל "אשר כלה מעשיו ביום השביעי"); תפילות ראש חודש; תוספות לחנוכה ופורים ותעניות; תפילות ראש השנה (בתוספת הפיוטים "אב לא חמל" ו"אב לא חס" בברכת זכרונות והפיוט "אסופים אסופי אשפתות" בברכת שופרות; לאחר תפילת מוסף מופיע הפיוט "את פני ה' יום תראו" עם הכותרת "עושה השלום לר"ה וי"ה [ויום הכיפורים]"); תפילות יום כיפור; תפילות שלושת הרגלים עם סדר הושענא רבה; "שבחות" לשמחת תורה; הפיוטים "רשות לברכו" ו"עושה השלום לפסח שבועות וסכות"; סדר הטבת חלום; הפיוט [להוצאת ספר תורה] "אפתח נא שפתי" והפיוט "ונתנה תוקף".
הסידור כולל נוסחאות ייחודיות של מנהג בני רומא (לדוגמה, בין ברכות השחר מופיעות הברכות: "שעשיתני ישראל ולא גוי", "שעשיתני מל ולא ערל", "שלא שמתני עבד", "שלא שמתני בור", "מעודד ענוים", "שומר את גרים", "אוהב צדיקים", "הנותן לכל גויה פרנסה", ועוד).
תיקונים בודדים בשוליים (חלקם קצוצים). בדפים הראשונים והאחרונים – מספר קטעים בכתיבה מאוחרת.
[267] דפי קלף + [4] דפי קלף מתקופה מאוחרת יותר שנכרכו בתחילה ובסוף הכרך. 8 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים. סימני עש במספר דפים. קרעים עם פגיעה בטקסט בדפים המאוחרים יותר, בראש הכרך ובסופו. חיתוך דפים מוזהב. כריכת עור משוחזרת, עם חלקים מכריכה עתיקה (על חלקים אלה מופיעות הטבעות מוזהבות, בהן הכתובת: "Vito Piazza" – ויטו [חי או חיים] פייאצה, משפחה מרומא). פגמים בכריכה.
הרכב הקונטרסים: [א]10, ב8, ג7, ד-ט8, [י]-[יא]8, יב-יז8, [יח]8, [יט]-[ל]10, [לא]2 (שומרי קונטרסים בלתי סדירים).
קלף דק. כתיבה מרובעת, מנוקדת. ההוראות בכתיבה ספרדית בינונית ("כתב רש"י"). חלק מתיבות הפתיחה והאותיות המודגשות נכתבו בדיו זהובה.
כולל תפילות ופיוטים שונים לברית מילה, ביניהם הפיוט "משכיל מכתם שירו רעים" לרבי מרדכי לאטיס (ברומא נהגו לאמרו באופן חלקי בשבת שלפני המילה; לפנינו הוא מופיע במלואו).
סדר אמירה של השם "אליהו" ("ואם יש שהות יאמר ק"ל פעמים אליהו והא לך הסדר..."), ובו רשימה של 133(!) צירופים שונים של אותיות השם "אליהו".
בסוף כתב-היד מופיע הפיוט "אפתח בפי אגיד תהלתך" לרבי בנימין ויטאלי – הרב"ך (תלמיד הרמ"ז), עם הכתובת: "זה השיר יסודתו בהררי קדש על כל סודות המילה לאומרו קודם המילה המוהל בעצמו למען תקובל עבודתו ברצון וכל אשר יעשה יצליח אשר חבר המקובל כמוהר"ר בנימין הכהן זצוק"ל".
[26] דף (קלף) כתובים + [2] דפי קלף ריקים. 9 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים. כריכת עור מקורית, עם הטבעת עיטורים מוזהבים (עם האותיות: "E. A. P.i"), פגמים קלים בכריכה.
קלף דק. כתיבה מרובעת, מנוקדת. ההוראות בכתיבה ספרדית בינונית ("כתב רש"י").
כתב-היד כולל:
• סדר ברית מילה, כולל תפילות ופיוטים רבים, ביניהם הפיוט "משכיל מכתם שירו רעים" לרבי מרדכי לאטיס (ברומא נהגו לאמרו באופן חלקי בשבת שלפני המילה; לפנינו הוא מופיע במלואו). בסוף סדר המילה מופיע הפיוט "אפתח בפי אגיד תהלתך" לרבי בנימין הכהן ויטאלי – הרב"ך (תלמיד הרמ"ז), עם הכתובת "זה השיר יסודתו בהררי קדש על כל סודות המילה לאומרו קודם המילה המוהל בעצמו למען תקובל עבודתו ברצון וכל אשר יעשה יצליח אשר חבר המקובל כמוהר"ר בנימין הכהן זצ"ל". • תפילות למגיפה ולמחלה: "סדר פיטום הקטורת שאומרים בזמן הדבר ב"מ [בר מינן]"; "תפלה על אבעבועות". • "סדר תפילת ערבית של פסח" עם פיוטי "ליל שמורים". • "סדר התרת נדרים שאומרים בערב יום הכפורים בפני שלשה מומחין". • "כוונת התקיעות" – סדר תקיעת שופר בראש השנה, עם תפילות וכוונות קבליות, כולל "תפילה לתקיעות שופר מהרב האר"י ז"ל וזה היא נוסחאה האמיתית". • סדר תשליך ותפילות נוספות על פי הקבלה.
הטבעות מוזהבות בכריכה. במרכז הכריכה הקדמית והאחורית מופיע סמל משפחת עוזיאל (Uzielli) מפירנצה.
[82] דף (קלף) כתובים + כ-20 דפי קלף שהושארו ריקים. 9.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים (בחלק מהדפים כתמים רבים). קמטים. כריכת עור מקורית.
כתיבה איטלקית מרובעת (באחד העמודים כתיבה בינונית), על נייר עבה. כולל את סדר ספירת העומר, עם התפילות, הברכה, הכוונות והפסוקים על פי הקבלה. בסופו מנורת "למנצח".
[28] דף. 7 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים, סימני קיפול ובלאי. נקב באחד הדפים, ללא פגיעה בטקסט. כריכת עור ישנה, עם עיטורים מוזהבים והטבעה – S.A.i – משני צדי הכריכה. הכריכה מנותקת חלקית. פגמים קלים בכריכה.
כתב יד על קלף. כתיבה אשכנזית מרובעת, מנוקדת ברובה. בעמוד הראשון איור צבעוני של שער. בבסיסי עמודי השער כתובת הקדשה (דהויה בחלקה): "זה הקונטרס נדב האלוף הקצ'[ין] כ"ה שמואל כ"ץ עם זוגתו הצנועה ט[?] שרל לעיר לעשניץ".
כתב היד כולל: תפילות "יהי רצון" הנאמרות לאחר קריאת התורה בימי שני וחמישי, ברכת "הגומל" ותפילת "מי שברך" לחולה, פיוט "לכה דודי", ברכות ההפטרה, תפילות "יקום פורקן" ו"מי שברך" הנאמרות בשבת לאחר קריאת התורה, ברכת "הנותן תשועה למלכים", ברכת החודש, תפילות "יזכור" ו"אל מלא רחמים", תפילת "אב הרחמים", ברכות "מי שברך" למתענים שני וחמישי, קריאת שם לילדה, סדרי עירובין (עירוב תבשילין, עירוב חצרות ועירוב תחומין), ברכות לקריאת המגילה בפורים (כולל הפיוטים "אשר הניא" ו"שושנת יעקב"), סדר תקיעת שופר (עם "כוונת התקיעות") והפטרה לתענית ציבור.
במרכז השער בעמוד הראשון מופיעה תפילת "יהי רצון... שכל טפה וטפה קרי...", הנאמר "בר"ה וי"כ וגם בשלש רגלים כשאומר החזן ומפני חטאינו וגם כשמברכין החדש...".
[8] דף. 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקמטים. דהיית דיו במספר מקומות. חיתוך שוליים על גבול הטקסט. כריכה חדשה.
הגדה כמנהג בני רומא, עם פירוש "צלי אש" מאת רבי יהודה אריה ממודינה (קיצור "זבח פסח" לאברבנאל), ותרגום לאיטלקית (באותיות עבריות). כל העמודים מעוטרים במסגרת ארכיטקטונית.
לאורך ההגדה חיתוכי עץ רבים – תיבות פתיחה מאוירות, איורים המתארים את עשרת המכות ואת סימני הסדר, ואיורים נוספים. התרגום לאיטלקית נדפס בתחתית העמודים ובשוליהם.
בדף האחרון מופיע השיר "אלמעכטיגר גוט" ביידיש-דייטש (גרמנית באותיות עבריות).
במקביל נדפסו שתי גרסאות נוספות של ההגדה, "בלשון ספרדים" (לאדינו), ו"בלשון אשכנזים" (יידיש). הגדה זו שימשה בסיס למספר מהדורות שנדפסו אחריה באותה מתכונת. ראה: ב' רות, ההגדה המצויירת שבדפוס – ארשת, ג', תשכ"א, עמ' 22.
[26] דף. 35 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. מספר דפים במצב בינוני-גרוע. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. ברבים מהדפים כתמים גדולים וכהים. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט ובאיורים, חלקם משוקמים בהדבקות נייר ונייר דבק (במספר מקומות הדבקות נייר דבק כהה). קרעים וקרעים חסרים בדף השער, עם פגיעות במסגרת השער, משוקמים בהדבקות נייר (מרבית שטחו של הדף הודבק על נייר לחיזוק). הדבקות נייר לחיזוק בשוליים הפנימיים של מרבית הדפים, עם פגיעות בטקסט, במסגרות ובאיורים במספר דפים. סימני עש עם פגיעות בטקסט ובאיורים (במספר דפים סימני עש רבים). חתימת צנזור בדף האחרון. דפים רופפים. כריכה לא מקורית, עם פגמים. קרע בשדרה.
יערי 41; אוצר ההגדות 55.
מהדורה ראשונה של הספר המפורסם בענייני מילה. ספר זה זכה לפרסום רב, נדפס בעשרות מהדורות ואף הועתק פעמים רבות בכתבי-יד. הספר במהדורותיו השונות נפוץ מאד בשימושם של המוהלים, שנהגו לכרוך עמו את "פנקסי המילה" שלהם.
בסוף ברכת המזון, קולופון פועל הדפוס: " הפועל במלאכת הקודש יעקב חיים בן החכם השלם מוהר"ר משה רפאל די קורדווא ז"ל מק"ק בראזיל" – "ק"ק בראזיל" הנזכרת פה היא הקהילה היהודית הראשונה שנוסדה ביבשת אמריקה, בעיר רסיפי (רסיפה) שבברזיל. הקהילה נוסדה על ידי יהודים מן הקהילה הפורטוגזית באמשטרדם, שהגיעו לברזיל עם הכיבוש ההולנדי של המקום מידי פורטוגל. קודם לכן פעלו בעיר אנוסים שהגיעו למקום בתקופת השלטון הפורטוגלי (בשנים שס"ב-ש"צ 1602-1630 בקירוב), אשר קיימו חיי יהדות בסתר תחת שלטון האינקוויזיציה. לאחר הכיבוש ההולנדי בשנת ש"צ (1630) נוסדה לראשונה במקום קהילה יהודית באופן רשמי וגלוי, עם בית כנסת ומוסדות ציבור. קהילה זו – קהילת "צור ישראל" – פעלה תקופה קצרה, כעשרים שנה בלבד, עד שנת תי"ד (1654), אז נכבשה ברזיל בידי פורטוגל בשנית. רוב חברי הקהילה חזרו לאמשטרדם עיר מולדתם (בכתב הכניעה של השלטון ההולנדי, נכלל סעיף המבטיח ליהודים שיוכלו למכור את רכושם ולצאת מברזיל ללא הפרעה), ומיעוטם היגרו למקומות אחרים באמריקה (לגיאנה הצרפתית ולגיאנה ההולנדית, לאיים הקריביים, ועוד). מסמכים מן התקופה מלמדים כי בחודש אלול תי"ד (1654) הגיעו עשרים ושלושה פליטים יהודים מברזיל לניו אמשטרדם, שתיקרא לימים ניו יורק. יהודים אלה היו מראשוני היהודים בניו יורק ובסביבתה.
במבוא לספר "כתבי רבינו יצחק אבוהב דה פונסקה – חכמי ריסיפי ואמשטרדם" (מפעל תורת חכמי הולנד, מכון ירושלים, תשס"ז, עמ' 59) משערים כי ר' יעקב חיים די קורדובה – פועל הדפוס המתועד בספר שלפנינו – הוא בנו של רבי משה רפאל די אגילאר, שהיה מרבני ומנהיגי הקהילה היהודית ברסיפי ובאמשטרדם (בתוספת ההשערה כי מוצא משפחת אגילאר היה במקור מהעיר קורדובה בספרד, ולאחר מכן עברה המשפחה לגור בעיר אגילאר בפורטוגל).
רישום בשער: "משה גאלדשטיין, דמי מחירו זהובים 2". חותמת: "דוב בערוש כץ – אלכסנדר". בדף הבטנה האחורי רישום בכתב יד אשכנזי – על מעשה המילה על פי הקבלה.
יג, [1] דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשולי הדפים. דפים מנותקים. כריכה ישנה, פגומה.
בראש הספר לוח מקופל – לוח קביעויות השנים, לשנים תקפ"ז-תרמ"ט (1826-1889). בעמודים הבאים (עמ' 1-28) רשומים הימים בהם יחולו ראשי החודשים, המועדים והצומות בכל אחת מקביעויות השנים, ולאחר מכן (עמ' 29-30) מופיעים איורים של שנים עשר המזלות.
בעמודים 33-36: סדר תפילת הדרך.
בעמודים 38-63: סדר ספירת העומר (נוסח האשכנזים), עם דף שער נפרד, במרכזו איור החמה והלבנה. בכל עמוד – סדר הספירה לשני ימים ואיור (איורים נאים של פרחים, בעלי חיים ודמויות שונות).
בעמודים 72-77: "לוח הפטרות כל השנה כפי כל המנהגים" (מנהגי הספרדים והאשכנזים).
בעמודים האחרונים, משלים באיטלקית.
דף שער נוסף בלטינית: Ephemeris Haebraica de anno milesimo octingentesimo vigesimo sexto locupletata sententiis ecclesiasticis.
[1] לוח מקופל, [2], 77; 13 עמ'. 12 ס"מ. מצב טוב. חיתוך שוליים לא אחיד. כתמים. סימני עש עם פגיעות בטקסט בלוח המקופל; קרע קל בשוליו. קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. חתימה בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית ובגב הלוח המקופל (באותיות לטיניות). כריכה ישנה, פגומה ומנותקת חלקית, ללא שדרה.
בעותק הסרוק בקטלוג הספריה הלאומית, מאוסף ספריית קרן ולמדונה, מופיעה מעטפת נייר מודפסת בעברית ובאיטלקית, שאינה נמצאת בעותק שלפנינו.
כתב יד מפואר ונדיר ביופיו, עשיר באיורים, תיבות-פתיחה (איניציאלים) וקישוטים מרשימים. כתיבה אשכנזית בינונית ("כתב רש"י") נאה, עם כותרות והדגשות באותיות מרובעות.
כתב היד פותח בהקדמות רבי חיים ויטאל ובכללים מהאר"י ומהרח"ו, וממשיך ב"שער דרושי העגולים והיושר" עם הכותרת "שער הראשון" (למעשה זהו השער השני של החיבור; הסופר השמיט מהספירה את השער הראשון, "שער הכללים"; בהמשך מסומנים השערים במספור הנכון).
הסופר שילב בכתב היד את הגהות רבי יעקב צמח, הרמ"ז ועוד (נכתבו בכתב קטן יותר ב"חלונות"; מספר הגהות נכתבו בשוליים). בשולי הדפים הוסיף הסופר מספר הגהות מ"ס"א" [ספרים אחרים].
בעשרות עמודים, בפתיחות רוב חלקי החיבור (ה"שערים"), מופיעים איורים מרשימים, המשמשים כמסגרת לטקסט, ביניהם: נחש הנושך את זנבו, שני אריות זקופים עם כתרים לראשיהם, חסידה האוחזת במקורה ראש נחש המתפתל על רגליה, נשר דו-ראשי, שני צבאים זקופים, איורי פרצופים דמיוניים של מלכים (בראש "שער העשירי – שער המלכים") ועוד.
בסופי חלקי החיבור קישוטים שונים בהשפעת סגנון הרוקוקו וברוח התקופה: פרחים, ענפים, עלים, צדפות וקונכיות; אריה וצבי בסבך ענפים; בסיום "שער אריך אנפין" איור נחש הנושך את זנבו, מקיף פרצופים רבים.
בסוף "שער העקודים" איור של יעקב אבינו עם המקלות ברהטים, איורי כבשים "עקודים", "נקודים" ו"ברודים" ואיור מפורט של סצנת העקידה.
תיבות-פתיחה מאוירות ומקושטות, חלקן מעוצבות בדמות בעלי חיים.
כתב יד דומה עם איורים דומים, שכנראה יצא מתחת ידי אותו סופר, נמצא בספריית "עץ חיים" באמשטרדם, ובו נכתבו שם הסופר: "דוב בער ב"ה חיים החונה פה ק"ק פאדהייץ" (Podhajce, גליציה-פולין), והתאריך: תק"מ (1780). ראו קטלוג התערוכה "מאוצרות ספריית עץ חיים / מונטזינוס", בהוצאת בית הספרים הלאומי, ירושלים תש"מ, פריט 182.
חותמות בעלים: "נאם שלמה... במ' ניסן יצ"ו". מספר הגהות בעלים, ביניהן הגהה בסוף שער מד: "חסר דף שלם לפרק א' ע' בהנדפסים" (הכוונה להשמטת הסופר קטע שלם מסוף הפרק הראשון של שער מד).
ב-יד; א-רכז, רכז-שז דף (חסר דף השער בראש הכרך). 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רוב הדפים שלמים. קרעים כתוצאה מצריבת הדיו את הנייר במספר דפים. שיקום קרעים בהדבקת נייר בדפים בודדים. חיתוך דפים מוזהב ומעוטר בחריטה. כריכת עור עם הטבעות מוזהבות. פגמים קלים בכריכה. נתון בקופסת קרטון ועור.
שער מקושט בראש הכרך. כתב-היד נכתב במשותף על ידי מספר סופרים, בכתיבה אשכנזית רהוטה ונאה, האופיינית לתקופה.
במספר מקומות נוספו (ב"חלונות" או בשוליים) הגהות מ"מ"ק" [מהדורה קמא] והגהות מקובלים (אחת ההגהות היא בשם "הר"א הלוי", מ"כ"י הרח"ו מהדורא בתרא").
[269] דף (ועוד דפים ריקים). 18.5 ס"מ. מצב כללי טוב. מספר דפים במצב בינוני. כתמים (במספר דפים כתמים כהים במיוחד עם פגיעה בטקסט). סימני עש, בעיקר בדפים ראשונים ואחרונים, עם פגיעה בטקסט. רישומים בדף הבטנה. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת בחלקה.
העיר ראדזין, מקום משכנם של צדיקים ומקובלים. בשנות הת"ק המאוחרות פעל במקום רבי יעקב שמעון חיים דייטש מז'ליחוב, מגדולי תלמידי החוזה מלובלין (נפטר בראדזין בשנת תקפ"ו). מאוחר יותר פעלה בעיר שושלת אדמו"רי ראדזין הנודעת.
כתב-יד, חידושים על התורה, דרשות, ופירוש על פרקי אבות, בכתיבת יד המחבר הגאון רבי יהודה עייאש ראב"ד אלג'יר בעל "לחם יהודה", "בית יהודה" ועוד. [אלג'יר, ראשית שנות הת"ק, אמצע המאה ה-18 בקירוב].
כתב היד שלפנינו לא היה ידוע לכותבי תולדותיו של הגאון רבי יהודה עייאש ולעוסקים בתורתו. הוא כולל חידושים ודרושים על התורה, רובם על הספרים בראשית ושמות, ומיעוטם על ספרי במדבר ודברים; וכן דרושים נוספים: "למעלת התורה", "למעלת כבוד התלמיד חכם", "דרוש לשבת שקלים". כל אלה לא נדפסו מעולם.
בסוף כתב היד חידושים על מסכת אבות. חידושים אלה נדפסו (כנראה מכתב-יד אחר), עם הרחבה שאינה לפנינו, בספר "וזאת ליהודה", שהדפיס בן המחבר בזולצבאך תקל"ו.
בשני מקומות מופיעים תאריכים: "פרשת העקידה שנת תק"ד", "פסוקים מחודשים בס"ד, פ' בהעלותך, סיון תק"ב לפ"ק".
אחת התגליות המעניינות בכתב היד שלפנינו הוא תחילתו של הספד (כעמוד אחד) שנשא רבי יהודה עייאש כאשר הגיעה לאלג'יר השמועה על פטירת רבי חיים בן עטר בארץ ישראל. קטע זה, המופיע בדף [32/ב], מכיל מידע ביוגרפי יקר ערך על ה"אור החיים" הקדוש, עם תוספת נופך על דמותו המופלאה. פרטים אלה אינם ידועים ממקום אחר, ויש להם משנה חשיבות כשהם באים מפיו של גדול דורו רבי יהודה עייאש, שהכירו באופן אישי (ראה להלן). בראש ההספד, בשולי הדף, נכתב: "לשמועה, כי באה פטירת החכם השלם הכולל כה"ר חיים אבן עטאר ז"ל והגיעה שמועתו טבת תק"ד שנלב"ע ליל שבת י"ד לתמוז תק"ג".
רבי יהודה עייאש כותב בפתיחת דבריו: "מורי וגבירי כו' על השמועה כי באה כו' לפטירה די לחכם, מה אען מה אומר מה אדבר על המרגלית הטובה הזאת שאבדה מן העולם...". לאחר מכן מונה ארבעה שבחים עיקריים של ה"אור החיים" הקדוש: "המדה הראשונה, היא זריזותו, ושקידתו בת"ת, משים לילות כימים, קלא דלא פסיק מעת שנתפתחו עיניו... ולימודו היה בדקדוק עצום ויגיעה רבה... ולא ירים את ידו עד שתהא היד כותבת דבר חדש העולה על שלחן מלכים בסברא חזקה... עוד שנית, הרביץ תורה בישראל והרבה גבולו בתלמידים... והכל מימיו הם שותים... ויבואו איש ממקומו, וכל הפורש ממנו כפורש מן החיים... עוד בא הכתוב השלישי, במה שהחזיק וההנה אחרים מנכסיו... כמה נסמכו על שולחנו, כמה גדלו על ברכיו... וכמה פזר נתן לעמלי תורה... ועיניו לא חסו על ממונו... גם עמוד רביעי, שזיכה את הרבים ממקומו וחוץ למקומו, שהיה עומד בכל יום ויום להעיר את הרבים בדברי חכמים כדרבונות... ומלהב לבב השומעים בהתלהבות עצום ורב, זה דרכו כל ימי חייו... היה קרב בכל עיר ועיר לתקן תקנות ולרומם עמוד התורה, ואין שם בית שלא נהנה מתורתו ולא למדו ממנו פרק אחד או הלכה אחת, וכולם קרויים תלמידיו...".
הגאון רבי יהודה עייאש (ת"ס בערך-תשרי תקכ"א), מגדולי האחרונים. מחכמי אלג'יר וירושלים. תלמידו המובהק של רבי רפאל ידידיה שלמה צרור מהעיר אלג'יר. כיהן בעיר כרב ודיין, ולאחר פטירת רבו נתמנה על מקומו כרב מדינת אלג'יריה וסביבותיה. בשנת תקט"ז עזב את משרתו, לאחר כעשרים ושמונה שנות כהונה, ועלה לארץ ישראל דרך העיר ליוורנו. עם בואו לירושלים בשנת תקי"ח, נתמנה לראב"ד בית הדין בירושלים ולראש ישיבת "כנסת ישראל", על מקומו של בעל ה"אור החיים". מספריו: "לחם יהודה" ו"בני יהודה" על הרמב"ם, "מטה יהודה" ו"שבט יהודה" על השו"ע, שו"ת "בית יהודה", "קול יהודה" על התורה, "וזאת ליהודה" – דרשות וליקוטים, ועוד.
נודע בדורו כאחד מגדולי ישראל, ורבי יהונתן אייבשיץ כותב עליו בהסכמה לספרו "וזאת ליהודה" (זולצבאך, תקל"ו): "הרב הגאון פאר הדור... נודע בישראל גדול הוא וגדולים מעשיו". בהסכמת המהרי"ט אלגאזי לאותו ספר, נכתבו תארי הערצה מופלגים: "הרב המובהק חסידא קדישא, מעין דוגמא של מעלה, רב דומה למלאך". חיבוריו נחשבים כספרי יסוד בפסיקה ודבריו מובאים רבות בספרי הפוסקים, כדוגמת החיד"א והגרעק"א. החיד"א בספריו מתייחס אליו בהערצה רבה ומביא את דבריו בעשרות מקומות. באחד המקומות כותב החיד"א על דבר שזכה לכוון לדעתו: "והן עתה נדפס ספר מטה יהודה להרב מהר"י עייאש... ושם ראיתי שכיוונתי לדעתו, דעת עליון" (מחזיק ברכה, או"ח, סי' מז, ב). רבי יהודה עייאש היה מן המסכימים בשעתו על ספרו הראשון של החיד"א "שער יוסף" (ליוורנו, תקי"ז).
בין רבינו ה"אור החיים" לרבי יהודה עייאש נרקמו קשרי היכרות וידידות ודרכיהם נצטלבו באלג'יר ובארץ ישראל. לראשונה נפגשו השניים בעת ביקורו של ה"אור החיים" באלג'יר, לאחר שעזב את מרוקו בשנת תצ"ט. מגמת פניו של ה"אור החיים" היתה העיר ליוורנו שבאיטליה, אך הוא החליט קודם כל לבקר באלג'יר. כשהגיע אליה, לאחר מסע רצוף סכנות במדבר, הציג ה"אור החיים" בפני חכמי העיר, רבי יהודה עייאש ורבי יצחק שוראקי, את חיבוריו "אור החיים" ו"פרי תואר", ואלו העניקו לו הסכמה נלהבת על חיבורים אלה. הסכמה זו, מחודש אייר תצ"ט, נדפסה בראש ספרו "אור החיים" (ונציה תק"ב). בין היתר כותבים עליו: "מראות אלקים עולים ראינו... החכם השלם... כמהר"ר חיים אבן עטר נר"ו, שבא לכאן ותלמודו בידו... וכגון דא צריך לאודועא ולברך עליו ברוך שחלק מחכמתו ליראיו, תלמוד גדול ומעשה גדול תרוייהו איתנהו ביה, ויראת ה' היא אוצרו היא שעמדה לו לשומרו בכל הדרכים שבחזקת סכנה שעבר בהם מקצה המערב, וניסי טובא איתרחישו ליה יען כי כולו עומד במקום טהרה...". זמן קצר לאחר הגיעו לליוורנו חזר ה"אור החיים" וביקר שנית באלג'יר, כפי הנראה כחלק ממאמציו להשיג תומכים לישיבה שרצה להקים בארץ ישראל. בביקורו זה פגש שוב ברבי יהודה עייאש, וקיבל את הסכמתו (יחד עם עוד מחכמי אלג'יר) על חיבורו "פרי תואר". גם הסכמה זו גדושה בדברי שבח נלהבים על ה"אור החיים", על קדושתו, על הרבצת התורה שלו, וכן על תמיכתו בלומדי תורה (ומעניין להשוות את הדברים עם דברי ההספד שלפנינו, בו מופיעים פרטים דומים).
בערב ראש חודש אב תק"א יצא ה"אור החיים" הקדוש מאיטליה בדרכו לארץ הקודש, עם חבורתו, משפחתו ותלמידיו. בשנת תק"ב הגיע לירושלים, שם ייסד את "מדרש כנסת ישראל" ושם התקבצו סביבו טובי תלמידי החכמים בעיר. ה"אור החיים" לא האריך ימים בירושלים ונפטר בחודש תמוז תק"ג. על מועד פטירתו המדויק קיימות מסורות שונות, ובכתב היד שלפנינו ישנו תיעוד חשוב מהתקופה, המתארך את פטירתו ל"ליל שבת י"ד לתמוז תק"ג" (ולא מוצאי שבת, כפי שנכתב במספר מקומות).
דרכיהם של רבי יהודה עייאש וה"אור החיים" הצטלבו גם לאחר פטירתו של ה"אור החיים", כאשר בעת עלייתו של רבי יהודה עייאש לארץ ישראל בשנת תקי"ח, הושיבו אותו על כסאו של ה"אור החיים" כראש הישיבה ב"מדרש כנסת ישראל". במקורות מאוחרים יותר מוזכר רבי יהודה עייאש כדמות מרכזית בתולדות "מדרש כנסת ישראל" לצדו של ה"אור החיים" הקדוש. כך למשל כותבים חכמי בית המדרש בשנת תקס"ז: "...במקום הקדוש הזה... מדרש כנסת ישראל בעיר קדשנו ירושלים תוב"ב, אשר נתייסד... ע"י צדיק תמים... הוא הקדוש, היינו תנא קמא, הרב המופלא... המקובל האלהי... כמוהר"ר חיים ן' עטר זצוק"ל, ואחריו זרח אור מופלא הרב הגדול בענקים, נודע בשערים שמו... ריש מתא וריש מתיבתא, כמוהר"ר יהודה עייאש זצוק"ל, המה המכונות והעמודים דנפיש זכותייהו על ישראל ועל רבנן ותלמידיהון..." (בניהו, לתולדות בית המדרש כנסת ישראל בירושלים, ספר ירושלים ב', ירושלים תש"ט, עמ' קכט).
[66] דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי, קרעים חסרים וסימני עש (חלקם קשים), עם פגיעה בטקסט. כריכת עור ישנה, פגומה.
רבי יהודה עייאש רואה את ה"אור החיים" לאחר פטירתו
סיפור מופלא על החיבור המיוחד בין ה"אור החיים" הקדוש לרבי יהודה עייאש, מביא רבי אברהם כאלפון בעל "לקט הקציר" בספרו "מעשה צדיקים" (תלמים תשס"ט, עמ' תב):
"מעשה רבי יהודה עייאש ז"ל שתחילתו מעיר למהדייא [עיר הסמוכה לאלג'יר], והלך בקטנותו למערב הפנימי ולמד שם תורה, ואחר כך בא לארגיל [=אלג'יר] ונתיישב שם. ובעת זקנותו עלה לירושלים תוב"ב. ומה שעכבו אותו הקהל הלא הם בספרו בית יהודה. וכשבא לירושלים ת"ו, ישב בבית מדרשו של הרב חיים אבן עטר ז"ל עם שאר תלמידי חכמים. ויום אחד נכנס רבי יהודה, ומצא רבי חיים ז"ל שהיה יושב במקומו כבחיים חייתו! ושאל לתלמידי חכמים שהיו שם: הראיתם איזה דבר? אמרו לו: לא ראינו, והעלים מהם. ומאותו יום ואילך הניחו מקום הרב חיים פנוי, ואין שום אדם נכנס בו. ואומרים שבכל יום יבוא שם ולומד שם בישיבתו ואין שום אדם רואהו כי אם רבי יהודה ז"ל זיע"א. ונפטר הרב יהודה ז"ל שנת התק"ך, ורבי חיים שנת התק"ד זיע"א".