ספר שבחי הבעש"ט, "ספורי נפלאות ונוראות מכבוד אור ישראל וקדושו... הרב האלקי מ' ישראל בעש"ט זיע"א", מאת רבי דוב בער מליניץ. [הרובשוב, תקע"ז 1817].
ספר סגולה - במספר מקורות מובאת סגולתו של ספר שבחי הבעש"ט לישועה ולרפואה. מובא בשם הרב הצדיק רבי ישכר דוב בעריש הכהן מוואלברוז, בעל "עבודת יששכר", שאמר כי נתגלה לו משמים שספר שבחי הבעש"ט הוא החלק השני של ספר תהלים, ושיש בו סגולה לישועה. עוד אמר: "עצתי אמונה לכל הדורות כשיחלה חלילה אדם מישראל הרי אם יוכל הוא עצמו לקרוא את סיפורי הצדיקים - מה טוב, ואם לאו - יקריאו לפניו פרק בבקר ופרק בערב..." (אהל ישכר, עמ' נט-ס). מסורת דומה מובאת בשם האדמו"ר בעל "צמח צדק" מליובאוויטש, שקריאה בספר שבחי הבעש"ט מועילה להורדת חום.
[30] דף. עותק חסר [2] דף. חסרים דף השער ודף אחרון (הושלמו בצילום). 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים חסרים בחלקם העליון של דפים רבים, ובמספר מקומות נוספים, עם פגיעה בטקסט (בחלק מהשורה או השורות העליונות בלבד, ובחלק מכותרות הדפים), משוקמים במילוי נייר והשלמות בצילום. סימני עש קלים. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 549.

ספר נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה– אחד מספרי היסוד בתורת החסידות, עם ליקוטי שושנה, מאת רבי אלימלך מליז'ענסק. פולנאה, [תקס"ד 1804].
הספר הקדוש "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר זה מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. חמשה תלמידים היו לרבי אלימלך מליז'נסק, ומהם התפשטה תורת החסידות בכלל ישראל: ה"חוזה" מלובלין, המגיד מקוזניץ, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי אייזיק מקאליב ורבי מנדל מרימנוב.
מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל, עד אשר תלמידו רבי מנדל מרימנוב היה אומר שרק ביום השישי לאחר הטבילה לכבוד שבת קודש אפשר להבין קצת מרעיונותיו הנעלים והטהורים. המגיד מקוז'ניץ לא היה מקבל את השבת עד שהיה מעיין בספרו של רבו (אנצי' לחסידות, א, עמ' רלו). המגיד מקוז'ניץ היה אומר שהרבי ר' אלימלך היה מתגלה – לאחר פטירתו – אל תלמידו רבי נפתלי מרופשיץ, כדי ללמדו את הספר נועם אלימלך (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רנ). בעל ה"דברי חיים" מצאנז אמר פעם, שהוא יכול לעשות פירוש על הספר נועם אלימלך כדרך שעשה הבית יוסף על הטור, שכל כך הרבה עמקות מונח בזה (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רלה). האדמו"ר רבי אליעזר מדזיקוב "ראה פעם אחת בחלומו בית מלא ספרים... ואמרו לו שספר הזה הוא ס' נועם אלימלך, וכל הספרים שרואה בבית הזה הם פירושים על הספר נועם אלימלך" (אהל אלימלך, עמ' 80, אות קצג). הרב הקדוש רבי אייזיק מקאליב "כתב כמה מאות ניירות פירוש על ספר הקדוש נועם אלימלך, ושמע בת קול איך הרהבת בנפשך עוז לעשות פירוש על הנועם אלימלך, הלא מלאכים ושרפים מייגעים את עצמם להבין אות אחת או תיבה אחת בספר הקדוש" (אהל אלימלך, שם, אות קצד).
רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה מבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (לעתים נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה - ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (דף לח/2 -לט/1, מהדורת ברגסס, תרצ"א).
רישום בכתב-יד בדף הראשון: "אלטיר שלום דוב ב"ר מאיר שווארץ מראש פנה".
עותק חסר. ג-צו, י דף. חסרים עשרה דפים. ארבעה דפים ראשונים ([2], א-ב), ודפים יא-טז מספירת הדפים השנייה. 20.5 ס"מ. מצב בינוני עד בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות קשים. בלאי רב. קרעים חסרים בשולי הדפים, עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות מספר דפים. חותמת ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 377.

ספר אור המאיר, דרושים ורמזים על התורה, המגילות ומועדי השנה בדרך החסידות והקבלה, מאת האדמו"ר רבי זאב וולף מזיטומיר. [קוריץ, תק"ע 1810 בערך]. מהדורה שלישית.
[1], רח דף. 20.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. מספר דפים במצב גרוע. כתמים ובלאי. פגעי עש בדפים רבים, כולל דף השער, עם פגיעות בטקסט. בחלק מהדפים פגעי עש קשים. קרע בשולי דף השער. קרע בדף קעז, עם פגיעה וחיסרון בטקסט. כריכה חדשה.
בשנים תקנ"ח-תק"ע נדפס הספר במספר מהדורות דומות זו לזו, ולעיתים בוואריאנטים שונים. עוד על מהדורות אלו וההבדלים ביניהן, ראה א' טויבר, מחקרים ביבליוגרפיים, עמ' 36-39; י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 1140; סטפנסקי חסידות, מס' 26.